עריכת הדף "ירושלמי שקלים א ב" (פסקה)

==הלכה ב גמרא==
"רבי יהודה אומר". - תני: אמר רבי יהודה: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן, והיו שמיחין שתי שמחות: אחת - שהיו מנכשין שדותיהן, ואחת - שהיו נהנין מן הגזל. משרבו עוברי עבירה, היו משליכין על הדרכים. אף על פי כן, היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן. התקינו שיהו מבקירין את כל השדה.

מניין שהבקר בית דין הבקר? - כתיב: "וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה".

מניין שהיא פטורה מן המעשרות? - רבי יונתן בריה דרבי יצחק בר אחא שמע לה מן הדא: אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית, ואם עיברוה - הרי זו מעוברת. וחודש אחד שהוא מוסיף - לא פטור ממעשרות הוא?!

עד כדון שביעית; מוצאי שביעית? - אמר רבי אבון: שלא לרבות באיסור חדש.

רבי זעורה בשם רבי אבהו: הדא דאת אמר - עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ, אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ - היא שביעית היא של שאר שני שבוע.

תני: אין מעברין את השנה בשביעית, אלא בשאר שני שבוע, ואם עיברוה - הרי זה מעוברת. - אמר רבי מנא: הדא דאת אמר - בראשונה כשהיו השנים כתיקנן, אבל עכשיו שאין השנים כתיקנן - היא שביעית היא שאר שני שבוע.

תני: של בית רבן גמליאל עיברוה במוצאי שביעית מיד.

אמר רבי אבון: אין מן הדא, לית שמע מינה כלום. "שמור את חודש האביב" - שמריהו שיבוא בחידושו. - והיי דא אמרה דא? - גדיש שלא לוקט תחתיו - כל הנוגעות בארץ, הרי הן של עניים. ואמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש: דבית שמי היא. ואמר ליה רבי יוסי: שמענו שהוא פטור ממעשרות?! דברי הכל משום קנס. וכבית הלל עניים מעשרין ואוכלין.