ביאור:בבלי מגילה דף יז
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת מגילה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
- למה נמנו שנותיו של ישמעאלרש"י שנותיו של ישמעאל:מה לנו למנות שנות הרשעים ? -
- כדי ליחס בהן שנותיו של יעקברש"י שנותיו של יעקב:על ידי מנין שנות ישמעאל אנו למדין באיזה פרק משנות יעקב עברו עליו כל הקורות והמוצאות אותו: מהן אנו למדין ששימש בבית עבר י"ד שנה, כיצד? - ,
{{הע-שמאל|[[ביאור
(בראשית סוף חיי שרה) (בראשית כה יז) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל: מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.}}
- דכתיב: וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים... -
- כמה קשיש ישמעאל מיצחק?
- - ארביסר שנין! דכתיב (לך לך) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם, וכתיב (וירא) וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹרש"י 'בן מאת שנה:אברהם בן פ"ו שנה כשנולד ישמעאל וכשנולד יצחק היה בן מאה שנה הרי היו לישמעאל י"ד שנה , וכתיב (בראשית כה כו) [וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב] וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָםרש"י בן ששים שנה:ויצחק קדם ליעקב ששים שנה ; בר כמה הוה ישמעאל כדאתיליד יעקב? - בר שבעים וארבעה; כמה פיישן משניהּרש"י ?:משנותיו של ישמעאל ? - שתין ותלתרש"י ?:נמצא שהיה יעקב כשמת ישמעאל בן ס"ג שנה , ותניארש"י ?:ותניא נמי הכי: שהיה יעקב כשנתברך מאביו בן ס"ג, ובו בפרק מת ישמעאל : היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלש שנה, ובו בפרק מת ישמעאל, דכתיב (בראשית כח ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ [יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן] וגומר (בראשית כח ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל [בֶּן אַבְרָהָם] אֲחוֹת נְבָיוֹת [עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה]; ממשמע שנאמר 'בת ישמעאל' איני יודע שהיא אחות נביות? - מלמד שקידשה ישמעאל רש"י ?:אביה ומת והשיאה נביות אחיה [לעשו],
- שתין ותלת וארביסר עד דמתיליד יוסף - הא שבעין ושבעהרש"י ?:וארבע עשרה שנה היה יעקב בבית לבן עד דאתיליד יוסף דכתיב (בראשית לא מא) זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וכשנולד יוסף שלמו שני עבדות הבנות, שנאמר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי (בראשית ל כה) ומשם והלאה עבד אותו בשכר הצאן - הרי בן ע"ז היה יעקב כשנולד יוסף,
וכתיב (בראשית מא מו) וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה [מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם]
- הא מאה ושבערש"י ?:נמצא יעקב בן מאה ושבע [שנים כשהיה יוסף בן שלשים שנה] ונשתהה יעקב לישב בארץ כנען שלא ירד למצרים ; שב דשָׂבְעָא, ותרתי דכפנארש"י ?:דכתיב כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מה ו) - הא מאה ושיתסררש"י ?:הרי בן קי"ו היה יעקב כשירד למצרים ,
וכתיב (בראשית מז ח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ (בראשית מז ט) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה [מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם];
מאה ושיתסר הויין!? אלא שמע מינהרש"י ?:נמצא משנסע מבית אביו עד שבא לבית לבן ארבע עשר ארבע עשרה שנין דהוה בבית עבררש"י ?:ואותן השנים היה בבית עבר לא חשיב להו רש"י ?:ולא חשיב להו לא גרסינן הכא עד לקמן , דתניא: 'היה יעקב בבית עבר מוטמן ארבע עשרה שנה; עבר מת לאחר שירד יעקב אבינו לארם נהריםרש"י ?:ובא לבית לבן ועמד שם שתי שניםרש"י ?:צא וחשוב שנותיו של עבר, ונמצא שמת כשהיה יעקב בן שבעים ותשע שנה, והיינו שתי שנים משבא לבית לבן, כשתחשוב י"ד שנה ששימש בבית עבר יצא יעקב מבית עבר שתי שנים לפני מיתתו של עבר ; יצא משם ובא לו לארם נהרים; נמצא כשעמד על הבאר בן שבעים ושבע שנה.'
ומנלן דלא מיענש?
דתניא: נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים שנה כשם שפירש יעקב אבינו מאביו; דיעקב תלתין ושיתא הויין!? - אלא ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו.רש"י ?:הכי גרסינן: מנלן דלא איענש עלייהו? - דתניא נמצא יוסף כשפירש מאביו שלא ראהו עשרים ושתים שנה כדרך שפירש יעקב מבית אביו' שלא כיבדו - נתאבל על יוסף כ"ב שנה; כיצד? - יוסף בן שבע עשרה שנה היה כשפירש מאביו, וכשמלך על מצרים היה בן שלשים שנה, שנאמר (בראשית מא מו) וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה - הרי י"ג; ושבעה דשבעא ותרין דכפנא - הרי עשרים ושתים שנה שנתכסה יוסף מאביו, ויעקב עמד עשרים שנה בבית לבן וי"ד שנה בבית עבר; אלא שמע מינה י"ד דבית עבר לא חשיב להו: דלא איענש עלייהו! ; סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הוייןרש"י ?:אי הכי בצירא להו, ואין כאן אלא עשרים דבית לבן ? - אלא משום דאשתהי באורחא תרתין שנין, דתניא: יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש, שנאמר (בראשית לג יז) וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת [עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת]רש"י ?:דבשובו מארם נהרים לבא ליצחק אביו ויבן לו בית לימות החורף - עשה סוכות שתי פעמים: שני ימות הקיץ, הרי י"ח , ובבית אל עשה ששה חדשים רש"י ?:כשיצא משכם, שנאמר קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ (בראשית לה א) והקריב זבחים.
הדרן עלך מגילה נקראת
מגילה פרק שני הקורא את המגילה למפרע
משנה:
הקורא את המגילה למפרע - לא יצא;
קראה על פה, קראה תרגום בכל לשון - לא יצא;
אבל קורין אותה ללועזות בלע"זרש"י ?:כל שאינו לשון הקודש נקרא לעז; ולקמן פריך: והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא , והלועז ששמע אשורית – יצא;
קראה סירוגיןרש"י ?:בגמרא מפרש: קורא מעט ופוסק ומתנמנם – יצא;
היה כותבהּ, דורשהּ, ומגיההּרש"י ?:ומתוך כך קוראה : אם כוון לבו – יצא, ואם לאו - לא יצא;
היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרארש"י ?:'דיפתרא' ו'נייר' - מפרש בגמרא - לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספררש"י ?:קלף ובדיו.
גמרא:
מנהני מילירש"י ?:דלמפרע לא יצא ?
אמר רבא: דאמר קרא: (אסתר ט כז) [קִיְּמוּ וקבל וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה] כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם [בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה]; מה זמנם למפרע לארש"י ?:דאי אפשר שיהא חמשה עשר קודם לארבעה עשר - אף כתבם למפרע לא.
מידי קריאה כתיבה הכא? עשייה כתיבה, דכתיב לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה!?
אלא מהכא: דכתיב: (אסתר ט כז) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים [בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם]; איתקש זכירה לעשייה: מה עשייה למפרע לא - אף זכירה למפרע לא.
תנא: וכן בהלל וכן בקריאת שמע ובתפלה.
הלל מנלן?
רבה אמר דכתיב (תהלים קיג ג) מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ [מְהֻלָּל שֵׁם ה’]רש"י ?:כשם ששקיעת וזריחת החמה לא יהפכו - כך מהולל שם ה', ולא למפרע ;
רב יוסף אמר: (תהלים קיח כד) זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' [נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ]רש"י ?:כסדר היום, שאינו משתנה בשעותיו להיפך, כך למפרע לא ;
רב אויא אמר: (תהלים קיג ב) יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ [מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם]רש"י ?:יהי שם ה' מבורך - כהוייתו יהא הלול השם, וברכתו כסדרו ;
ורב נחמן בר יצחק - ואיתימא ר' אחא בר יעקב - אמר מהכא: מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם;
קראית שמע – דתניא: קראית שמע – ככתבה רש"י ?:בלשון הקודש, ולא בלשון אחר , דברי רבי; וחכמים אומרים: בכל לשון.
מאי טעמא דרבי?
אמר קרא
(דברים ו ו) וְהָיוּ [הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ] - בהויתןרש"י ?:בלשון הקודש יהו;
ורבנן מאי טעמא?
אמר קרא (דברים ו ד) שְׁמַע [יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד] - בכל לשון שאתה שומע.
ורבי נמי, הא כתיב שְׁמַע?
ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך!
ורבנן סברי כמאן דאמר: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו – יצא;
ורבנן נמי, הכתיב וְהָיוּ?
ההוא מיבעי ליה שלא יקרא למפרערש"י ?:אלמא: קריאת שמע למפרע לא, ומהכא יליף תנא דלעיל טעמא ;
ורבי, שלא יקרא למפרע מנא ליה?
מדברים הַדְּבָרִים;
ורבנן - דברים הַדְּבָרִים לא משמע להו.
לימא קסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרהרש"י ?:לקרותה בכל לשון, ולכן איצטריך בקריאת שמע וְהָיוּ , דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה - למה לי למכתב וְהָיוּ?
אצטריךרש"י ?:וְהָיוּ : סלקא דעתך שְׁמַערש"י ?:בכל לשון שאתה שומע כרבנן - כתב רחמנא וְהָיוּ;
לימא קסברי רבנן: כל התורה בלשון הקודש נאמרה, דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה - למה לי למכתב שְׁמַע?
איצטריך: סלקא דעתך אמינא וְהָיוּ כרבי - כתב רחמנא שְׁמַע.
תפלה מנא לן?
דתניא: 'שמעון הפקולירש"י ?:יש אומרים שמשתכר בצמר גפן, שנקרא פקולא הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנהרש"י ?:כמשפט המקראות, וכדיליף לקמן .'
אמר רבי יוחנן - ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר.
תנו רבנן: 'מנין שאומרים אבות?
שנאמר (תהלים כט א) [מִזְמוֹר לְדָוִד] הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים [הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז]רש"י ?:הזכירו לפניו את אילי הארץ ;
ומנין שאומרים גבורות?
שנאמר: הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז;
ומנין שאומרים קדושות?
שנאמר: (תהלים כט ב) הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁרש"י ?:סיפיה דקרא בְּהַדְרַת קֹדֶש ';
ומה ראו לומר בינה אחר קדושה?
שנאמר: (ישעיהו כט כג) [כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי] וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ, וסמיך ליה (ישעיהו כט כד) וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה [וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח];
ומה ראו לומר תשובה אחר בינה?
דכתיב (ישעיהו ו י) [הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע] וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ;
אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה?
לא סלקא דעתא, דכתיב (ישעיהו נה ז) [יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו] וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ;
ומאי חזית דסמכת אהא - סמוך אהא?
כתב קרא אחרינא: (תהלים קג ג) הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי (תהלים קג ד) הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי [הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים];
למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא? והכתיב וָשָׁב וְרָפָא לוֹ!?
ההוא - לאו רפואה דתחלואים היא, אלא רפואה דסליחה היא;
ומה ראו לומר גאולה בשביעיתרש"י ?:ולא רפואה אחר סליחה, כדכתיב קרא: הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי ?
אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית - לפיכך קבעוה בשביעית.
והאמר מר: 'בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא'?רש"י ?:שבוע שבן דוד בא בו חלוק משאר שנים, כדאמרינן בפרק 'חלק' (צז,א): שנה ראשונה רעב ולא רעב כו', עד ובשביעית מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד בא;
מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היארש"י ?:ואף על גב דהאי גאולה - לאו גאולה דגלות היא, אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קיבוץ ובנין ירושלים וצמח דוד יש לכל אחת ואחת ברכה לעצמה לבד מגאולה זו; אפילו הכי, כיון דשם גאולה עלה - קבעוה בשביעית ;
ומה ראו לומר רפואה בשמינית?
אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה - לפיכך קבעוה בשמינית;
ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית?
אמר רבי אלכסנדרי: כנגד מפקיעי שערים, דכתיב (תהלים י טו) שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע [וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא]רש"י ?:שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע - אלו המייקרין את התבואה ומפקיעין את השער; וממאי דבמפקיעי שערים כתיב - דכתיב בההיא פרשתא [פסוק ט] יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי ... וכי הליסטים אורב את העני? והלא את העשיר הוא אורב!? - אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר, שרוב דעתם לעניים הוא, וקא בעי דוד רחמי עלה דמילתא: שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע ותן שובע בעולם - ובכך זרועו שבור, וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא - וזה שהיה בדעתו להיות רשע, כשתדרוש רשעו לא תמצא עוְלָה: שלא הספיק לעשותהּ , ודוד כי אמרה - בתשיעיתרש"י ?:בפרשה תשיעית אמרהרש"י ?:ואם תאמר שמינית היא - אשרי ולמה רגשו גויים תרתי פרשתא היא ;
ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים?
דכתיב: (יחזקאל לו ח) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹארש"י ?:אלמא: קיבוץ גליות בעת ברכת השנים היא ;
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעיםרש"י ?:קודם שנתיישבו בירושלים , שנאמר (ישעיהו א כה) וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ [וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ]; ורש"י ?:על ידי כך כתיב (ישעיהו א כו) וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּהרש"י ?:כמו לשעבר [אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה]רש"י ?:צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה (ישעיהו א כז) - לכן סמכם לקבוץ גליות: והשיבה שפטינו וצדקינו במשפט ;
וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המיניםרש"י ?:תלמידי ישו הנוצרי ; וכולל זדים עמהם, שנאמר (ישעיהו א כח) וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו [וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ]רש"י ?:לכך סמכו לה ברכת המינים, שנאמר וְעֹזְבֵי ה' - אלו המינים, וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים - היינו זדים, כדאמר: פשָׁעים - אלו המרדין (יומא לו ב) ;
וכיון שכלו - מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב (תהלים עה יא) וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק,
וכולל גירי הצדק עם הצדיקים, שנאמר (ויקרא יט לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן [וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה’] וסמיך ליה (ויקרא יט לג) וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר [בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ];
והיכן מתרוממת קרנם?
בירושלים, שנאמר: (תהלים קכב ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ;
וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: