עריכת הדף "אושר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רגש אנושי}}
[[קובץ:Happy people.png|טקסט=Happy people.png|ממוזער|אנשים מאושרים.]]
{{בעבודה}}
'''אושר''' הוא נחת, הרגשת נעימות, הצלחה ושביעות רצון<ref>{{צ-ספר|מחבר=אבן שושן|שם=המלון החדש|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=קרית ספר|שנת הוצאה=1977}}</ref>.

לפי [[סוקרטס]] המפתח לאושר הוא הפניית תשומת הלב מהגוף אל הנשמה. יש לשאוף לאיזון - הרמוניה - בין התשוקות שלנו וכך להרגיע את הנפש ולהשיג מצב של שלווה אלוהית. חיים מוסריים עדיפים על פני חיים לא מוסריים, בעיקר משום שאלה חיים מאושרים יותר. בנוסף - השאיפה לידע, ללמוד, להבין את העולם גורמת לאושר כמעט אלוהי. לפי סוקרטס ניתן ללמוד איך לחיות באושר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pursuit-of-happiness.org/history-of-happiness/socrates/|כותרת=Socrates}}</ref>.

לפי [[מרטין סליגמן|מרטין זליגמן]] מייסד ה[[פסיכולוגיה חיובית|פסכולוגיה החיובית]] אושר מאופיין  באמצעות חמישה מרכיבים: תחושה חיובית, [[זרימה (פסיכולוגיה)|מעורבות]], קיום יחסים טובים עם אנשים אחרים, הרגשה של [[משמעות החיים|משמעות]] ושל שייכות למשהו גדול יותר מעצמי והרגשה של הצלחה. לדבריו, כל אלה ניתנים למדידה ויש אפשרות ללמוד איך לממש אותם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=e0LbwEVnfJA|כותרת=Martin Seligman 'Flourishing - a new understanding of wellbeing' at Happiness & Its Causes 2012|תאריך=26 באוגוסט 2012}}</ref>. 

לפי [[אברהם מאסלו]] [[תאוריית הצרכים]] שפיתח מראה שהדחף לצמיחה אישית ול[[מימוש עצמי]] מושרשים עמוק בנפש האדם. אף על פי כן, אצל רוב האנשים, הדחף הזה מופיע רק לאחר שהצרכים הבסיסיים יותר מתמלאים. ברגע שהצרכים למזון, ביטחון, אהבה ושייכות והערכה עצמית מסופקים, עולה על פני השטח רצון עמוק לביטוי יצירתי ולמימוש עצמי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pursuit-of-happiness.org/history-of-happiness/abraham-maslow/|כותרת=Abraham Maslo|אתר=The Pursuit of Happiness}}</ref>.

לפי [[פסיכולוגיה קוגניטיבית|הפסיכולוגיה הקוגניטיבית]] מה שגורם לנו אושר הוא קשר אוהב עם אנשים והשתקעות בנושא מעניין עד כדי אובדן מודעות עצמית, למשל בספורט, אמנות, כתיבה וכדומה. "'''אושר אובייקטיבי''' הוא איך זה להיות את כשאת לא חושבת על החיים שלך"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=BSYvUdn14gM|הכותב=דניאל כהנמן|כותרת=פרופ' דניאל כהנמן, מסביר את הדרך לאושר|תאריך=13 בינואר 2014}}</ref>. 

לפי [[אריך פרום]] אושר הוא תוצאה של [[יצירתיות]] ויכולת תגובה למה שקורה לבני האדם ולטבע. אושר הוא לא ההפך של עצב. אדם מאושר לפעמים שמח ולפעמים עצוב. מה שמאפשר אושר הוא תחושה של קשר אמיתי למציאות. עם זאת בתרבות המערב אנחנו נוטים להתייחס אחד לשני כמו חפצים בשוק, יחס שטחי של תן-קח. עיסוק מעין זה מונע מאיתנו את התחושות האמיתיות של קשר אנושי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=OTu0qJG0NfU|כותרת=The Mike Wallace Interview: Erich Fromm (1958-05-25)|תאריך=25 במאי 1958}}</ref>. 

לפי [[דלאי לאמה|הדלאי לאמה]] אושר הוא [[שלווה]] פנימית שאינה נתונה להשפעה חיצונית, אבל מתוך ערות מלאה לסביבה. אם קורה משהו קשה בחיים הוא אמור ללמד אותנו שיעור. חשוב לחשוב באופן גלובאלי על כל בני האדם, למשל בהקשר של [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] יש לגלות איכפתיות לא רק לגבי מה שטוב למדינה שלי או ליבשת שלי אלא לכל בני האדם. וחשוב לאהוב כל אדם באשר הוא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=q0HkBfCnPUc|כותרת=Dalai Lama in conversation with Richard Layard|תאריך=5 בפברואר 2016}}</ref>.

=== מקור המילה ===
ותֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹתֿ וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר. 

בראשית ל 13 

זילפה, שפחת לאה, ילדה ליעקב בן. לאה אומרת: בן זה נולד כדי להביא לי אושר. הנשים יכריזו עלי שאני אשה מאושרת, כי יש לי הרבה בנים<ref>{{צ-ספר|מחבר=קסוטו פירוש הרטום|שם=בראשית ל 13|שנת הוצאה=1955}}</ref>.

= פילוסופיה ומוסר =
[[אריסטו]] פיתח מרשם לאושר – [[אודימוניה]]. ב[[ליקיאון]] מוסבר איך למקסם את האושר על ידי [[מוסר|התנהלות מוסרית בחיים]], הגשמת הפוטנציאל האישי ויצירת  קשרים עם אנשים. אכן, יש לספק גם את הצרכים הגופניים באמצעות אכילה וקיום יחסי מין, אך כיוון שאלוהים לא מתעניין בבני האדם ובמה שהם עושים. בני אדם צריכים לקדם את עצמם. אודימוניה לפי אריסטו הוא אושר פנימי. לא תלוי ברכוש אלא בתחושה של מימוש עצמי.

[[נהנתנות|הדוניזם]] הוא השקפה שונה, הרואה בהנאות גופניות  וחושיות את פסגת האושר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95/|הכותב=אדית הול|כותרת=למה לנו אריסטו עכשיו|אתר=אלכסון}}</ref>.

ב[[בודהיזם]] מבחינים בין עונג שניתן לחוות באמצעות החושים שקולטים את מה שהעולם מציע לבין אושר שהוא חווייה פנימית של נדיבות, שמטרתה להציע מעצמנו לעולם. אשר לשאלה איפה נמצא האושר – האם הוא מרוחק ןבעתיד לא ידוע, שמושג רק לאחר תירגול ממושך, בסוף כל הגילגולים, או כאן ועכשיו. [[נירוונה (פילוסופיה)|נירוונה]] מכילה את מה שיש בלי להיאבק ולרצות לשנות. "האושר כוויתור על משאלת האושר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=3QswHLu9TzE|הכותב=נעמה אושרי|כותרת=נעמה אושרי: בודהיזם כמדע האושר|תאריך=2 באוקטובר 2019}}</ref>."

=== פילוסופיה מודרנית ===
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] טען הפילוסוף האנגלי [[ג'רמי בנת'ם]] ייסד את ה[[תועלתנות]], על פיה המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. בנת'ם טען שכל ה[[חקיקה]] והמדיניות צריכות להיעשות מתוך עמדה זו. מתוך ראיית האושר של כלל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'ם, [[ג'ון סטיוארט מיל]], שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית, שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים. הוא גם טען שיש רמות גבוהות ונמוכות של אושר, וכי הפרט מעדיף להיות אדם לא מסופק מאשר "חזיר" מסופק, לכן הנאות "גבוהות" הקשורות להיותו אדם הן חשובות יותר{{הערה|"על התועלתיות", ג'ון סטיוארט מיל, פרק שני}}.

תומכי ה[[דמוקרטיה]], כגון [[תומאס ג'פרסון]], האמינו כי "חיים, חירות ורדיפת האושר" הן זכויות בלתי ניתנות לשלילה, ומהוות עילה מוצדקת להפיכת השלטון.

לתפיסתו של [[עמנואל קאנט|קאנט]], האושר לא יכול להתקיים בלי רמת [[מוסר]] משמעותית של האדם, וסבר שהכלי היעיל ביותר להשגת אושר הוא ה[[אינסטינקט]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.textologia.net/?p=5803|הכותב=|כותרת=עמנואל קאנט: טוב הרצון, החובה, החוק והמוסר|אתר=טקסטולוגיה|תאריך=}}</ref>.

תנועת ה[[רומנטיקה]] העריכה ביטויי [[רגש]] אישיים, וחתרה להגיע ל"אני האמיתי" שאינו מושפע מנורמות חברתיות. [[אהבה]] ו[[אינטימיות]] הפכו למוטיבציה העיקרית של אנשים להינשא.

=== אומללות ===
[[קובץ:Abraham Janssens - Allegory of Joy and Melancholy.jpg|טקסט=אלגוריה של שמחה ומלנכוליה. אברהם יאנסן|ממוזער|אלגוריה של שמחה ומלנכוליה. אברהם יאנסן]]
לפי [[הנרי אונגר]] מבחינה פילוסופית יותר קל להגדיר אומללות מאשר אושר.  הסיבה לכך היא שאומללות  היא מצב קונקרטי. למשל: אברהם  אומלל כשהוא צריך [[עקדת יצחק|להעלות לעולה את בנו יצחק]].  מרים אומללה כשהיא [[סטאבט מאטר|רואה את בנה ישוע הצלוב]]. אלה מצבים של אומללות קיצונית ואילו האושר לפי השקפה זו הוא מצב של סיכום החיים, כשמתקבל הסך הכולל של מהלך כל החיים. רק אז – לאחר מות  - ניתן להגדיר אם היו אלה חיים מאושרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=dUvKbhttx7M|כותרת=אושר|תאריך=2 ביולי 2020}}</ref>.

[[ברטראנד ראסל]] בספרו כיבוש האושר<ref>{{צ-ספר|מחבר=ברטרנד ראסל|שם=כיבוש האושר|מו"ל=אחיאסף|שנת הוצאה=1983}}</ref> מזכיר את [[מגילת קהלת|קהלת]] שהיה לו כל מה שאדם יכול לרצות - הנאות, רכוש, משרתים, כוח - ובכל זאת הוא היה אומלל.

ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל: --- יב אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָם: יג וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: יד רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ: טו מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב: 

קהלת א

ראסל לא מסכים עם עמדתו זאת של קהלת.

== דתיות ==

=== אושר – אוטונומיה אישית - דתיות ===
דתיות משמעה בדרך כלל שייכות לקהילה. שייכות לקהילה נחשבת בדרך כלל גורם מגביר אושר. קשה לבודד את ההשפעה של הקהילה מההשפעה של הדתיות כשבוחנים את מידת האושר. במחקר שפורסם בשנת 2020 החוקרים סקרו 40,534 נשאלים שנבחרו באקראי מ-43 מדינות. הנחקרים נשאלו לגבי מידת האושר שלהם ועוצמת אמונתם הדתית. בנוסף נחקרה תחושת החופש האישי שלהם, מתוך מחשבה שאוטונומיה – שנחשבת גורם משפיע על רמת האושר - עלולה להוות גורם שמתנגש ישירות בסמכות הדתית.

כדי למדוד את הדתיות, המשתתפים נשאלו אם הם פעלו על פי כללי הדת שלהם בקפדנות, לעתים רחוקות או איפשהו באמצע. כדי למדוד אוטונומיה, הסקר שאל אם המשיבים מרגישים חופשיים לחיות את החיים כפי שהם רוצים, האם יש מניעה כלשהי לעשות את מה שהם רוצים לעשות, או איפשהו באמצע.

מניתוח התוצאות במדינות השונות עולה כי אנשים שחשו שיש להם יותר אוטונומיה נטו להיות פחות דתיים ואנשים שהיו יותר דתיים נטו להעריך פחות חופש אישי. כמו כן נמצא כי היחס בין דת לאושר ובין אוטונומיה לאושר היה שונה בהתאם למקום המגורים ולתנאי החיים במדינה. במדינות דמוקרטיות מפותחות יותר מבחינה כלכלית, החופש האישי נחשב בעל ערך גבוה והדתיות נחשבת פחות. במדינות פחות מפותחות מבחינה כלכלית שהן שמרניות, הדתיות נחשבת יותר מהחופש האישי. מכך עולה כי תנאים כלכליים משפיעים על אמונות דתיות. הדת חשובה יותר לאנשים כשהם חיים במדינות מפותחות פחות מבחינה כלכלית, שהן גם פחות דמוקרטיות, מקומות בהם יש ניצול לרעה של כוח, [[אפליית נשים|אי שוויון מגדרי]] ותנאי חיים עתירי גורמי לחץ. במדינות כאלה האנשים זקוקים לדת כדי להתמודד פסיכולוגית עם אתגרי החיים. 

בעוד שהדפוס הזה היה כמעט אוניברסלי, [[ארצות הברית]] הייתה קצת חריגה. למרות שזאת אחת הדמוקרטיות המודרניות הוותיקות ביותר, בארה"ב הדתיות עדיין גורמת לאנשים יותר אושר, בדומה להשפעתה במדינות העניות. החוקר - מיכאל מינקוב - משער שבניגוד למדינות העשירות והדמוקרטיות האחרות, בארה"ב יש הרבה אי שוויון חברתי ואין בה תמיכה מהמערכת הסוציו-אקונומית. עקב כך רבים מבני קבוצות המיעוט מרגישים מקופחים ומופלים לרעה וכתוצאה מכך מתגברת הדתיות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://greatergood.berkeley.edu/article/item/how_does_religion_affect_happiness_around_the_world|הכותב=Jill Suttie|כותרת=How Does Religion Affect Happiness Around the World?|אתר=Greater Good Science Magazine|תאריך=13 ביולי 2020}}</ref>.

== מצב האושר בעולם ==
[[קובץ:Familio de homo (Clervaux).jpg|טקסט=משפחת האדם|ממוזער|[[משפחת האדם]]]]
ניכרת בעולם עלייה בתשומת הלב שמוענקת לאושר. בשפות שנסקרות ב[[דו"ח העולמי על האושר]] – אנגלית, צרפתית, איטלקית, סינית -  ניכרת מגמה להעדיף מונחים שקשורים לאושר על פני מונחים ותיקים יותר - כמו למשל [[תוצר מקומי גולמי]] – שנמצא כי אינם מסייעים בעיצוב מדיניות המטיבה עם האזרחים. במחקר העולמי אודות האושר ניכרת תשומת לב להעמקת [[אי-שוויון כלכלי|אי-השוויון]] וגוברת ההכרה בכך ש[[משבר האקלים]] מאיים על יכולת החיזוי של הרווחה העתידית. לממשלות יש אתגר לבנות סולם העדפות חברתיות ניתנות  למדידה. למשל התקציב של [[ניו-זילנד]] לשנת 2021 כונה "תקציב מרוציות מהחיים" והוא מבוסס על שני מרכיבים: מסגרת של איכות חיים וגישה [[מאורים|מאורי]]<nowiki/>ת שמכונה "שביל בריא". ממשלת [[קנדה]] קבעה איסטרטגיית איכות חיים. האושר וחוויות החיים הסובייקטיביות של האזרחים הן מטרות מרכזיות של הממשלה הקנדית ושל התקציב שלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://worldhappiness.report/ed/2022/trends-in-conceptions-of-progress-and-well-being/|הכותב=Christopher P. Barrington-Leigh|כותרת=Trends in Conceptions of Progress and Well-being|אתר=World Happiness Report|תאריך=2022}}</ref>.

==== מצב האושר בישראל ====
בשנת 2022 דורגה ישראל במקום התשיעי בדירוג האושר העולמי של World Happiness Report. בשנה זו דורגה ישראל כאחת מעשר המדינות הנמוכות בתחום הרוגע בחיים. עם זאת לגבי השאלה איזה חיים מועדפים מבחינתם, רגועים או מרגשים, רוב הישראלים השיבו כי הם מעדיפים חיים מרגשים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/wallstreet/2022-03-18/ty-article/.premium/00000180-5bb9-db1e-a1d4-dff939500000|הכותב=רונית דומקה|כותרת=ישראל בין עשר המדינות המאושרות בעולם|אתר=דה מרקר|תאריך=18 במארס 2022}}</ref>.

=== מה הם חיים טובים? ===
מחקר של אוניברסיטת [[אוניברסיטת הרווארד|הרוורד]] שהחל בשנת 1938 נמשך עד  העשור השלישי של המאה ה-21.

מטרת המחקר היתה מלכתחילה למצוא את הדרכים לחיים בריאים ומאושרים. בתחילת דרכו כלל המחקר גברים בלבד, כולם סטודנטים (באותה תקופה לא התקבלו נשים ללמודים באוניברסיטה). בהמשך הורחבה אוכלוסיית המחקר והיא כוללת את צאצאיהם של הגברים שנחקרו, נשותיהם וכן תושבי שכונת עוני בעיר [[בוסטון]]. חלק מהמשתתפים הפכו לאנשי עסקים מצליחים, רופאים, עורכי דין ואחרים לקו בסכיזופרניה או הפכו אלכוהוליסטים. הגילוי המפתיע של המחקר הוא כי אף שיש חשיבות לתחזוקת הגוף, מערכות יחסים קרובות משמעותיות יותר מכסף או תהילה והן אלה שגורמות לאנשים להרגיש אושר לאורך חייהם. קשרים בין אישיים טובים מגנים עלינו מאי שביעות רצון בחיים, עוזרים לעכב דעיכה רגשית ופיזית ומנבאים חיים ארוכים ומאושרים. קשרים בין-אישיים הנם בעלי  משמעות רבה יותר בהקשר זה מאשר מעמד חברתי, [[מנת משכל]] או [[תורשה]]. ממצא זה הוכיח את עצמו גם בקרב הסטודנטים לאורך חייהם וגם בקרב משתתפים ממעמדות נמוכים יותר, שהצטרפו למחקר במהלך השנים. עוד נמצא כי רמת שביעות הרצון של אנשים ממערכות היחסים שלהם בגיל 50 ניבאה את מצב בריאותם הגופנית באופן מדויק יותר מאשר [[כולסטרול|רמות הכולסטרול]] שלהם . כמו כן נמצא כי אנשים שהיו נשואים באושר בשנות ה-80 לחייהם דיווחו על מצבי רוח תקינים אפילו בימים שבהם היו להם כאבים פיזיים. אלה שהיו להם נישואים אומללים חשו ביותר כאב רגשי ופיזי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.harvard.edu/gazette/story/2017/04/over-nearly-80-years-harvard-study-has-been-showing-how-to-live-a-healthy-and-happy-life/|כותרת=Harvard study, almost 80 years old, has proved that embracing community helps us live longer, and be happier|אתר=The Harvard Gazette|תאריך=11 באפריל 2017}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=8KkKuTCFvzI&t=325s|הכותב=Robert Waldinger|כותרת=Robert Waldinger: What makes a good life? Lessons from the longest study on happiness {{!}} TED|תאריך=25 בינואר 2015}}</ref>.

== פסיכולוגיה חיובית ==
[[קובץ:Joy-Jump.jpg|ממוזער]]
{{הפניה לערך מורחב|פסיכולוגיה חיובית}}
המיקוד המרכזי של [[פסיכולוגיה קלינית|הפסיכולוגיה הקלינית]] היה לעזור לאנשים הסובלים מקשיים נפשיים ולטפל בבעיותיהם. בתחילת המאה ה-21 מתרחב בהתמדה תחום המחקר הפסיכולוגי אשר מתמקד בגישה הפוכה - איך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, כלומר לא רק איך לרפא [[דכדוך|דיכאון]] אלא גם כיצד ניתן לעורר שמחה או אושר שיהוו משקל נגד למצבים שליליים כגון דיכאון ו[[הפרעת חרדה מוכללת|חרדה]]. 

[[טל בן שחר|טל בן-שחר]] מרצה על תולדות הפסיכולוגיה החיובית ועל מרכיביה:  

מרטין זליגמן ייסד את הפסיכולוגיה החיובית ב-1998. באותה תקופה נכתבו מאמרים רבים על [[כעס]] ו[[דיכאון קליני|דיכאון]] ומעט מאוד מאמרים על אושר וסיפוק בחיים. הפסיכולוגיה התעניינה באופן שבו ניתן למנוע מאנשים להיות אומללים וחולים אבל לא בשאלה איך לגרום להם להיות שמחים. זליגמן קבע ש[[אופטימיות]] מחזקת את [[מערכת החיסון]] ואת העמידות שלנו כלפי אתגרי החיים. תפקיד נוסף שהפסיכולוגיה החיובית לקחה על עצמה הוא לגשר בין שדה המחקר המדעי לבין קהל הקוראים הרחב, שהתעניין במדריכים לשיפור החיים.  

הפסיכולוגיה החיובית דנה בשאלה איך להיות יותר מאושרים. היא התבססה על חמישה עקרונות: 

# הרשות להיות אנושי – הלגיטימיות של כל חוויה וכל רגש, כולל גם רגשות לא נעימים.
# המעטה של העומס בחיים  - היכולת לסרב, החשיבות לחיות בפחות מתח ולחץ.
# מציאת ההנאה והמשמעות בחיים.
# יחסים טובים עם משפחה וחברים
# קשר גוף נפש - תרגול גופני משמש לצרכים פסיכולוגיים נפשיים ורגשיים. תרגול מדיטציה ואסירות תודה טובים לגוף ולנפש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=wBWejfL0xOA|הכותב=טל בן שחר|כותרת=Positive Psychology: The Science of Happiness {{!}} Tal Ben-Shahar|תאריך=ההרצאה ניתנה ב-4 באוקטובר 2006, פורסמה ב-9 במאי 2018}}</ref>.

סקירת מחקרים מ[[העשור השני של המאה ה-21]] הראתה את החשיבות ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]], החברתית והאישית של אושר. על פי הממצאים, עלייה בחוויית האושר האישית העלתה במחקרים שונים את היכולת [[עיבוד מידע|לעבד מידע]], את רמת [[שליטה עצמית|השליטה העצמית]], את מהירות ה[[החלמה]] מ[[כאב]]ים, את הצלחתן של [[מערכת יחסים|מערכות יחסים]], את ההצלחה המקצועית ואת הבריאות [[בריאות|הגופנית]] ו[[בריאות הנפש|הנפשית]] במגוון פרמטרים{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=WOsNn9adCMk&list=PLMCs87G_wYmduUFxihCcBbVfXGnsRZres&index=16&t=1232s|הכותב=מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות ו[[האוניברסיטה הפתוחה]]|כותרת=הקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?|אתר=הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה|מידע נוסף=סיכום מחקרים החל מדקה 9:14|תאריך=}}}}.

המחקר העדכני לשנת 2016 מצא מתאמים גבוהים בין אושר לבין מספר פרמטרים, והם: יחסים קרובים ונעימים עם אנשים אחרים, תפיסת [[הערכה עצמית|הערך העצמי]], יכולת [[הכרת תודה|הכרת התודה]], תחושת אופטימיות לגבי העתיד, השקעת זמן בעשייה בעלת תחושת משמעות ושכיחות [[יחסי מין]]{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:02|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=WOsNn9adCMk&list=PLMCs87G_wYmduUFxihCcBbVfXGnsRZres&index=16&t=1232s|הכותב=מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות ו[[האוניברסיטה הפתוחה]]|כותרת=הקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?|אתר=הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה|מידע נוסף=סיכום מחקרים החל מדקה 9:14|תאריך=}}}}.

המחקר מצא מתאמים בינוניים בין אושר לבין כמות [[ידידות|חברים]], מצב [[נישואים|נישואין]], אמונה [[דת]]ית, תרבות [[פנאי]], בריאות פיזית ושליטה בחיים, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית קיימת אך לא דומיננטית{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:02}}.

המחקר מצא מתאמים נמוכים בלבד בין אושר לבין [[מגדר]], [[גיל]], [[מוצא אתני]], מראה חיצוני וגובה ה[[הכנסה]] הכספית{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:02}}{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|כמה כסף צריך בשביל להיות מאושרים? המחקר שחשף את הנוסחה המפתיעה|.premium-MAGAZINE-1.9589060|5 במרץ 2021}}}}, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית נחשבת לזניחה במחקר{{הערה|שם=הערה מספר 26784060:02}}.

=== ביקורת ===
[[אווה אילוז]] ואדגר קבאנאס בספרם '''שלטון האושר'''<ref>{{צ-ספר|מחבר=אווה אילוז, אדגר קבאנאס|שם=שלטון האושר|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2022}}</ref> מבקרים את מה שהם מכנים "מדע האושר"

* אין לפסיכולוגיה החיובית בסיס מדעי. החיפוש אחר האושר הוא בעיקר עיסוק משתלם עבור יועצים בתחומים שונים.
* הטענה כי האושר הוא מטרה בפני עצמה של כל בני האדם אינה מוכחת מדעית.
* המדידות שנעשות במסגרת איסוף הנתונים על האזרחים - [[Big data|ביג דאטה]] ותבניות של התנהגויות אנושיות - לא קשורות למידת האושר של הנחקרים אלא  לתועלת שהן מביאות לתאגידים המסחריים ולפוליטיקאים שמבצעים את המדידות האלה.
* האושר הוא אינדיבידואליסטי ולא מוגדר בהקשרים חברתיים וקהילתיים. בכך הוא מתאים לאינטרסים של פוליטיקה [[נאו-ליברליזם|ניאו ליברלית]]. כמו האושר כך גם [[קשיבות|קשיבות (מיינדפולנס)]] מוגדרת באותו אופן, כאמצעי הימלטות אל הנפש פנימה, בלי כל הקשר חברתי.

== גיל ואושר ==
מחקרים שונים מנסים לבחון את מהות הקשר בין גיל לאושר.

[[משבר אמצע החיים]] עשוי להיות הסימן המהימן הראשון לירידה ברמת האושר במהלך חייו של אדם ממוצע. ממצאים מראים כי רוב האנשים נעשים מאושרים יותר עם הגיל, למעט בגילאי 40–50, אשר בהם משבר עלול להתגלע. חוקרים מציינים כי אנשים בשנות ה-20 ובשנות ה-70 שלהם מאושרים יותר מאשר באמצע החיים, אם כי רמת האושר משתנה. למשל, רגשות לחץ וכעס דועכים לאחר גיל 20, דאגה דועכת לאחר גיל 50, והנאה יורדת לאיטה עם הבגרות, אך מתחילה לעלות שוב לאחר גיל 50{{הערה|שם=GuardianHappiness|{{cite news|last=Bakalar |first=Nicholas |url=http://www.nytimes.com/2010/06/01/health/research/01happy.html?_r=1 |title=The Guardian, Happiness May Come With Age, Study Says. "...by almost any measure, people become happier with age, although researchers are not sure why"|publisher=Nytimes.com |date=2010-05-31 |accessdate=2011-11-12}}}}{{הערה|שם=GuardAge|{{cite news|author=Alok Jha, science correspondent |url=http://www.guardian.co.uk/society/2008/jan/29/health.medicalresearch |title=Happiness is being young or old, but middle age is misery |publisher=Guardian |date= 2008-01-29|accessdate=2011-11-12 |location=London}}}}. ממצאים אלה מבוססים על עשורים של מידע, אשר נאסף מקבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף; המחקר מתעלם מהסיכוי שהירידה באושר נובעת מחוויות ייחודיות של האוכלוסייה בחתך הגיל המסוים – כמו מלחמה למשל. המחקרים לקחו בחשבון גם הכנסה, תעסוקה והורות, כדי לנסות לבודד את אפקט הגיל. חוקרים מצאו תמיכה ברעיון של גיל תרומה בשינוי של האינדיבידואל, ולכך יש השפעה על האושר.

גורמים פסיכולוגיים יכולים להיות: מודעות גבוהה יותר של האדם להעדפותיו; היכולת לשלוט בתאוות ולאמץ ציפיות יותר ריאליסטיות – ציפיות לא ריאליסטיות נוטות לטפח אי שביעות רצון; קרבה למוות, מניעה אנשים לרדוף אחר מטרות אישיות; שיפור [[כישורים חברתיים]], כמו סלחנות, תכונה שלוקח שנים לפתח – לניסיון בסלחנות קשר הדוק לרמות אושר גבוהות; שינויים כימיים בגוף הקשורים בגיל ומשחקים תפקיד{{הערה|שם=GuardianHappiness}}{{הערה|שם=GuardAge}}{{הערה|שם=autogenerated2|{{cite news|last=Bakalar |first=Nicholas |url=http://www.nytimes.com/2010/06/01/health/research/01happy.html?_r=1 |title=The Guardian, Happiness May Come With Age, Study Says |publisher=Nytimes.com |date=2010-05-31 |accessdate=2011-11-12}}}}{{הערה|שם=EcoAgeHap|{{cite news|url=http://www.economist.com/node/17722567 |title=Age and happiness: The U-bend of life|publisher=The Economist |date=2010-12-16 |accessdate=2011-02-07}}}}.

מחקרים אחרים הצביעו כי זקנים מדווחים יותר על בעיות בריאותיות, אך על פחות בעיות בסך הכול. מבוגרים צעירים דיווחו על יותר כעס, חרדה, דיכאון ובעיות כלכליות, בעיות במערכות יחסים ובקריירה. חוקרים הציעו כי דיכאון אצל זקנים הוא תוצאה של פסיביות או בטלה – והמליצו לאנשים להמשיך לקחת על עצמם מטלות, ופעילויות שיביאו אושר, גם בגיל מבוגר{{הערה|{{cite news
 | first = Shankar
 | last = Vedantam
 | url =http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/07/13/AR2008071301641.html?hpid=sec-health
 | title = Older Americans May Be Happier Than Younger Ones
 | publisher = The Washington Post
 | date = 2008-07-14
}}}}.

=== מזג האוויר ואושר ===
ישנן עדויות המציעות כי אקלים שמשי לא מצביע על אושר. במחקר שנערך, צפו גם תושבי קליפורניה וגם תושבי המערב התיכון של ארצות הברית, כי רמת האושר של תושבי קליפורניה תהיה גבוהה יותר, כתוצאה מהאקלים השמשי. למעשה, דירוג האושר של תושבי קליפורניה וגם של תושבי [[המערב התיכון]], כפי שנמדד בשאלון, לא הראה הבדל משמעותי. חוקרים אחרים טוענים, שהכמות המינימלית של אור שמש הדרושה היא חצי שעה ביום{{הערה|{{cite web|last=Aaronson |first=Lauren |url=http://www.psychologytoday.com/articles/200512/happiness-is-beach-sometimes |title=Happiness Is a Beach, Sometimes |publisher=Psychology Today |date= |accessdate=2011-02-07}}}}.

אין זה אומר כי מזג האוויר לעולם אינו גורם המשפיע על האושר. ייתכן כי שינוי ברף כמות השמש גורם להפרעה עונתית, שפוגעת ברמת האושר.

=== ראו גם ===
* [[מדד האושר העולמי]]
* [[רוגע]]
* [[איכות חיים]]
* [[רווחה]]
* [[פסיכולוגיה חיובית]]
* [[תאוריית הצרכים]]

==לקריאה נוספת==
* דניאל גילברט, '''להיתקל באושר''', [[הוצאת מטר|מטר]], 2007 ([http://www.text.org.il/index.php?book=07040111 על הספר])
* מאתייה ריקאר, '''בזכות האושר''', [[הוצאת חרגול|חרגול]], 2006 ([http://www.text.org.il/index.php?book=0604097 על הספר])
* [[יורם קירש]], '''מסע אל האושר''', [[עם עובד]], 2011 ([http://www.am-oved.co.il/htmls/page_1692.aspx?c0=21630&bsp=12151 על הספר] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131026052424/http://www.am-oved.co.il/htmls/page_1692.aspx?c0=21630&bsp=12151 |date=2013-10-26 }})
* [[דניאל כהנמן]], '''רציונליות, הוגנות, אושר''', [[אוניברסיטת חיפה]] ו[[הוצאת כתר]], 2005 ([http://press2.haifa.ac.il/index.php/catalog/19-philosophy/92-rationality-fairness-happiness על הספר])
* [[טל בן שחר]],'''לבחור באושר''',[[הוצאת מטר]],2013.
* [[סוניה ליובומירסקי]], '''הדרך אל האושר''',[[הוצאת כנרת]],2011.
*ד"ר אורי נויבירט, '''הפסיכולוגיה של האושר''', [[הוצאת פוקוס]], 2020 ([https://orinoy1.wixsite.com/le-sikum/the-psychology-of-happiness על הספר])
*בסטן-ז'ין-רויא-מטשו ה-14, דלי למה, '''ספר האושר''', [[כתר ספרים]], 2017. ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004072325/NLI על הספר])
* [[אווה אילוז]], אדגר קבאנאס, '''שלטון האושר - איך מדע האושר שולט בחיינו''', [[הוצאת כתר]], 2022.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אושר|ויקיציטוט=קטגוריה:אושר|ויקימילון 2=אשר}}
*טוד ב. קאשדן, [http://alaxon.co.il/article/מה-עושים-האנשים-המאושרים/ מה עושים האנשים המאושרים], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 25 ביולי 2013
*{{ynet|פרופ' יורם קירש|איך מודדים אושר?|4116531|1 בספטמבר 2011}}
*{{גלובס|ליאת רון|ד"ר טל בן שחר הוא ד"ר לאושר, והוא לא נולד מאושר|1001342910|27 בספטמבר 2020}}
*{{הארץ|דורון חלוץ|מי רוצה להיות מאושר? פרופ' רוני שב חקר וגילה|1.2731404|16 בספטמבר 2015}}
*[http://www.authentichappiness.sas.upenn.edu/ "אושר אמיתי"], אתר של [[מרטין זליגמן]], יו"ר האגודה לפסיכולוגיה חיובית. באתר מבחנים על אספקטים שונים של האושר האישי, מבחנים קשורים נוספים, מחקרים, ועוד {{אנגלית}}
* דן גילברט, [http://www.ted.com/talks/lang/eng/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy.html "האם אנחנו מאושרים?"], הרצאה מצולמת, באתר TED {{אנגלית}}
* {{דבר העובדים|אבי קליין|אושר, שוויון ומדינת הרווחה|165877|23 בדצמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{רגשות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:רגשות]]