איסלנד – הבדלי גרסאות

איסלנד
Ísland

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
המנון לאומי	האל של ארצנו המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא איסלנד
נשיא איסלנד	Halla Tómasdóttir
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת איסלנד
ראש ממשלת איסלנד	ביארני בנדיקטסון
שפה רשמית	איסלנדית
עיר בירה	רייקיאוויק 64°08′N 21°56′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	אלת'ינגי
רשות שופטת	בית המשפט העליון של איסלנד
גאוגרפיה
יבשת	אירופה, צפון אמריקה
שטח יבשתי	103,000 קמ"ר (109 בעולם)
אחוז שטח המים	2.7%
אזור זמן	UTC
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - רפובליקה	1 בדצמבר 1918 17 ביוני 1944
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באוגוסט 2024)	377,890 נפש (180 בעולם)
צפיפות	3.67 נפש לקמ"ר (231 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 20.31% גילאי 15–24 12.85% גילאי 25–54 39.44% גילאי 55–64 11.94% גילאי 65 ומעלה 15.47%
כלכלה
תמ"ג (2023)	31,020 מיליון $ (107 בעולם)
תמ"ג לנפש	82,087$ (12 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.959 (3 בעולם)
מדד ג'יני	26.1 (נכון ל־2017)
מטבע	קרונה איסלנדית‏ (ISK)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של איסלנד
שונות
חגים לאומיים	יום הסחר ערב חג המולד פנטקוסט יום הקופסאות יום שני של פנטקוסט החג הלאומי של איסלנד ערב השנה האזרחית החדשה חג העלייה היום הראשון של הקיץ יום חמישי הקדוש יום ראשון של הדקלים יום המאי יום שישי הטוב יום שני של פסחא פסחא ראש השנה האזרחית בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
סיומת אינטרנט	is
קידומת בין־לאומית	354
www.iceland.is
(למפת איסלנד מוגדלת)   רייקיאוויק אקוריירי קפלאוויק אקרנס איסאפיירד'ור סאוד'אורקרוקור איילססטאד'יר סלפוס איסלנד (למפת איסלנד רגילה)   רייקיאוויק אקוריירי קפלאוויק אקרנס איסאפיירד'ור סאוד'אורקרוקור איילססטאד'יר סלפוס איסלנד

אִיסְלַנְד (באיסלנדית: Ísland) היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפון מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם הואיל ושטחה 103,000 קמ"ר, אך האוכלוסייה מונה כ־358,780 נפש בלבד, מחציתה בעיר הבירה רייקיאוויק.

בשנים האחרונות נהנית איסלנד מגידול האוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ־7% מאוכלוסייתה (2015), רובם מפולין. האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז־אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר קְוואנַדַלְסְנְיוּקוּר (Hvannadalshnjúkur) אשר גובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון ואטנאייקוטל (Vatnajökull), הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה זולה ונקייה.

איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של איסלנד

איסלנד יושבה לראשונה על ידי נורווגים ומתיישבים קלטיים (סקוטים ואירים) במהלך המאה ה־9 וה־10. על פי המסורת המקומית, כפי שהיא כתובה בלאנדנאומאבוק, ספר ההתיישבות, שגרסתו הנוכחית היא מהמאה ה־13, המתיישב הקבוע הראשון באיסלנד היה הויקינג אינגולפור בן ארדנאר (Ingólfur Arnarson) שהתיישב במה שלימים תהיה העיר רייקיאוויק בסביבות 870 לספירה. על פי אותה מסורת, קבוצת איסלנדים בראשות אייריק בן תורוואלד, המכונה "אייריק האדום", יצאה מאיסלנד, גילתה ויישבה את גרינלנד, וכעבור דור יצא בנו של אייריק לייף אייריקסון מגרינלנד והגיע לאמריקה הצפונית.

המתיישבים הקימו מוסדות שונים ובהם אספת עם הקרויה "אלת'ינגי". האיסלנדים מתגאים כי זהו, כביכול, הפרלמנט הראשון בהיסטוריה וכך נקרא גם הפרלמנט האיסלנדי עד היום. הפרלמנט התכנס בכל קיץ בת'ינגוודליר ("שדות אספת העם") ועסק בחקיקת חוקים, יישוב סכסוכים ומינוי מושבעים לדיון בתביעות. החוקים שנקבעו באספה לא הועלו על הכתב, אלא נשמרו בעל פה בידי "אומר החוק" (lögsögumaður). לא הייתה רשות מבצעת מרכזית והיה קושי לאכוף את פסקי הדין.

לקראת המאה ה־11 הגיעה הנצרות לאי ולאחר מאבק הוחלט כי היא תהיה דת האי. ב־1050 מונה בישוף לאי. במאה ה־13 סבלה איסלנד ממלחמות בין קבוצות האוכלוסייה השונות. לאחר עשרות שנות מאבק החליטו כל ראשי הקבוצות האיסלנדים לוותר על עצמאותה ולקבל את ריבונותה של נורווגיה על האי, וחתמו על "האמנה הישנה" שאיחדה את איסלנד עם בית המלוכה הנורווגי ב־1264. לאחר מכן עברה לשליטת דנמרק בעקבות איחוד קאלמאר. איסלנד נשארה בשלטון דנמרק גם לאחר פירוק האיחוד כחלק מממלכת דנמרק־נורווגיה.

שלא כנורווגיה, לדנמרק לא היה כל עניין מסחרי בשטחי הייצור של איסלנד, צמר ודגה. הדבר הביא למשבר כלכלי פתאומי, וכתוצאה מכך לא נבנו עוד ספינות המיועדות לסחר במרחקים ארוכים. המושבה הקטנה בגרינלנד ננטשה לפני שנת 1500, בשל מחסור במשאבים שקודם לכן סופקו בידי איסלנד.

באמצע המאה ה־16, המלך כריסטיאן השלישי החל לכפות את הנצרות הפרוטסטנטית בגרסתה הלותרנית על נתיניו. איסלנד הפכה ללותרנית ועד היום זו הדת הדומיננטית באי. המלך הכניע את הבישופים והביא להחרמת אדמות הכנסייה, דבר שהעניק לכתר הדני עוצמה רבה.

ב־1602 נאסר על איסלנד לסחור עם כל מדינה פרט לדנמרק. מונופול זה נמשך עד לשנת 1854, והביא לקיפאון בכלכלת האי.

ב־1660 בעקבות הפיכת המלוכה בדנמרק לאבסולוטית נאלצו תושבי איסלנד לוותר על מעט האוטונומיה שנותרה להם, לרבות הזכות ליזום את הסכמתם לחקיקה.

שינויי אקלים באיסלנד במהלך המאה ה־18 הביאו עמם קרה שלא הייתה ידועה באי מאז יישובו במהלך המאה ה־9. מעבר לכך, הר הגעש לאקי התפרץ בשנת 1783, והרג כ־9,000 איש וכ־90% מבהמות הבית באי. אוכלוסיית האי נאמדה במספר עשרות אלפי אנשים בעת ההתפרצות. הרעב שלאחר ההתפרצות הביא למות רבע מהאוכלוסייה ששרדה בהתפרצות.

לאחר היפרדותן של ממלכות דנמרק ונורווגיה בחוזה קיל בשנת 1814, בעקבות המלחמות הנפוליאוניות, שמרה דנמרק על איסלנד כשטח חסות.

במהלך המאה ה־19 המשיכה ההחרפה באקלים באי, ורבים מתושביו היגרו אל העולם החדש. עם זאת, התעוררה התודעה הלאומית בקרב הנותרים באי, בעקבות "אביב העמים" שהתרחש באותה התקופה באירופה. תנועה הקוראת לעצמאות האי הוקמה על ידי יון סיגורדסון. הפרלמנט ה-אלת'ינגי שנותר במשך מאות השנים כגוף שיפוטי ובשנת 1800 הוכרז על ביטולו, הוקם מחדש בשנת 1843 כמועצה מייעצת. הגוף החדש טען לרציפות עם ה-אלת'ינגי מימי הקהילה, וביקש את סמכויותיו.

שלטון פנימי מוגבל הוענק לאיסלנד על ידי הממשלה הדנית ב־1874, וב־1918 הפכה לארץ חסות עצמאית וריבונית בנושאים הפנימיים, אך יחסי החוץ וההגנה נותרו בשליטת הדנים. המלך הדני נשאר ריבון של האומה עד 1944, כאשר הוקמה הרפובליקה הנוכחית, בעקבות משאל עם. בתקופת מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את איסלנד ללא התנגדות, כדי למנוע מהגרמנים (שכבשו את דנמרק) להשתלט עליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה איסלנד עם המדינות המייסדות של האו"ם ונאט"ו.

בשנות ה־70 הרחיבה איסלנד את תחומי המים הטריטוריאליים שלה, מה שהוביל לסדרה של עימותים עם בריטניה ("מלחמת הבקלה").

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של איסלנד

איסלנד מתפארת בפרלמנט הוותיק ביותר בעולם, ה-אלת'ינגי (Alþingi), אשר הוקם בשנת 930. יש בו 63 חברים, כל אחד מהם נבחר על ידי האוכלוסייה כל ארבע שנים. ראש הממשלה יחד עם הקבינט דואג לחלק הביצועי של הממשלה. ראש הממשלה נבחר על ידי הממשלה לאחר הבחירות, באופן מסורתי הוא או היא הם ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט.

מאז 1942, מפלגת העצמאות של איסלנד זכתה במספר המושבים הכי גבוה מבין המפלגות, מלבד בבחירות 2009.

נשיא איסלנד (בדומה לנשיא ישראל) משרת בתפקיד ייצוגי, שליט ללא סמכויות וראש המדינה, אך חסר כוח פוליטי אמיתי, להוציא יכולתו להטיל וטו על חוקים העוברים באלתינגי. הנשיא נבחר פעם בארבע שנים. בשנת 1980 נבחרה ויגדיס פינבוגדוטיר לנשיאה, והייתה האישה הראשונה באירופה הנבחרת לעמוד בראש מדינה. הנשיא הנוכחי הוא גודני יוהאנסון.

בנובמבר 2017 נבחרה קתרין יקובסדוטיר בת ה-41 לראשת ממשלת איסלנד. יקובסדוטיר, יושבת ראש תנועת השמאל הירוק, אשר שמשה בעבר כשרת החינוך, מגיעה ממשפחה ידועה של משוררים, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים ונחשבת לפציפיסטית ותומכת בפעילות למען שמירת הסביבה. בספטמבר 2021, אלת'ינגי הפך לפרלמנט האירופי הראשון שיש בו רוב נשי.

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של איסלנד

איסלנד נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב־1949, והיא היחידה מבין המייסדות שאינה מחזיקה צבא קבע, אף על פי שאין מניעה בחוקת איסלנד להקים צבא כזה. ההגנה על איסלנד מורכבת ממשמר החופים של איסלנד, המסייר במים הטריטוריאליים ובמרחב האווירי של המדינה, וכן מכוחות הביטחון הלאומי של הנציב ויחידות של כוחות מיוחדים.

נורווגיה השכנה מאפשרת לאזרחי איסלנד להתגייס ולקבל הכשרה צבאית במסגרת הכוחות המזוינים של נורווגיה.

כלכלה

עד תחילת המאה העשרים הייתה איסלנד אחת המדינות העניות באירופה. אולם, כיום היא אחת מהמדינות בעלות רמת חיים הגבוהות בעולם, והיא מהמדינות בעלות התמ"ג לנפש הגבוה בעולם. כשכנותיה הסקנדינביות גם איסלנד היא מדינת רווחה, עובדה התורמת לחלוקה שוויונית של העושר הלאומי על פי מדד ג'יני. בשנת 2007 הייתה איסלנד מדורגת ראשונה על פי מדד הפיתוח האנושי, אך בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008 היא התדרדרה למקום ה־13 בשנת 2011.

התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג הימי. כ־40% מהיצוא האיסלנדי נובע מדיג ימי וממוצרים תעשייתיים נלווים. כמות הדיג השנתית עומדת על 1.7 מיליון טון בממוצע. כ־5% מכוח העבודה מעורב בתעשיית הדייג. תופעות הטבע הייחודיות של המדינה מעודדות תיירות, המהווה מקור חשוב למטבע זר.

רק 1.3% משטח האי מעובד לחקלאות והיבולים העיקריים הם תפוחי אדמה ולפת. במשק החי מייצרים חלב, חמאה, גבינה ובשר.

בתעשייה, הענפים העיקריים הם: עיבוד דגים, אלומיניום, צורן, אנרגיה גאותרמית, תיירות, דשן ומלט.

ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות וציוד, מוצרי נפט, מוצרי מזון וטקסטיל מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק ושוודיה. ענפי היצוא העיקריים הם: דגים ומאכלי ים, אלומיניום וצורן לבריטניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, ויפן.

ב־22 באוקטובר 2006 חזרה איסלנד לצוד לווייתנים, ובכך הצטרפה ליפן ולנורווגיה המפרות אף הן את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים.

איסלנד אינה חברה באיחוד האירופי כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ואיסלנד ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

לאיסלנד אין מקורות אנרגיה פוסילית הראויים לציון. אחת הדרכים לחסוך ביבוא מקורות אנרגיה היא חימום באמצעות מים חמים הנובעים מהרצועה הגעשית.

המשבר הכלכלי בשנת 2008

ערך מורחב – המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008

בשנת 2008 חוותה איסלנד משבר כלכלי חריף, שהחריף עוד יותר כתוצאה ממשבר הסאב פריים. שיעורי הריבית שקבע הבנק המרכזי של איסלנד עלו משיעור של 4% המקובל באירופה לשיעורים העולים על 10%. עם אינפלציה גואה, קשיי נזילות בנקאיים ומטבע בלתי יציב, דירוג האשראי של איסלנד קרס. שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד, גליטניר, לנדסבנקי וקאופתינג קרסו תחת החובות שצברו. איסלנד לא הייתה יכולה לחלץ אותם, כפי שעשו ממשלות שונות בעולם, על ידי לקיחת חובותיהם על עצמה, מכיוון שחובותיהם היו גדולים פי שישה מהתמ"ג השנתי הכולל של המדינה. במקום זאת איסלנד פתחה בנקים חדשים, שאליהם הועברו פיקדונות האזרחים. אזרחים וחברות זרות שהיוו חלק נכבד מפעילות הבנקים הישנים לא זכו להגנה, מה שגרם לחיכוך ביחסים עם הממלכה המאוחדת שהפעילה סנקציות כנגד רכוש איסלנדי בממלכה.

איסלנד קיבלה סיוע בינלאומי ב־2008 של 4.6 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית וממדינות סקנדינביה. בשנת 2010 החלה איסלנד להתאושש מהמשבר. הפיחות החד בשווי הקרונה האיסלנדית סייע ליצוא.

גאוגרפיה וגאולוגיה

תמונת לוויין של האי

איסלנד היא אי געשי צעיר מבחינה גאולוגית, שנוצר כתוצאה מגעשיות שגרמה גם לכך שברוב שטחו של האי יש קלדרות המכוסות בשכבות עבות של קרח. מרכז האי מכוסה בקרחונים. שטחו של הגדול שבהם קצת למעלה מ־9,000 קמ"ר. פני הקרקע של איסלנד הרריים ומקשים על קיום חקלאות באי. על אף קרבתה לחוג הקוטב, האקלים באיסלנד ממוזג הודות לזרם הגולף.

איסלנד היא המקום היחיד בעולם שבו עולה הרכס המרכז־אטלנטי מעל פני הים וחוצה יבשה, דבר הגורם לפעילות געשית קבועה והתפרצויות בעוצמות שונות באזורה. המיקום הצפוני של איסלנד גורם לכך שבחורף היא מושלגת וקרה ויש בה קרחונים ענקיים שנשארים קפואים גם בעונת הקיץ. איסלנד ממוקמת באזור הטבעת המגנטית של כדור הארץ – אזור בו השדה המגנטי של כדור הארץ יחסית קטן ולכן האטמוספירה בו חשופה לפגיעה של רוח סולרית (חלקיקים טעונים המגיעים מהשמש) – מה שגורם לתופעת הזוהר הצפוני. אחת התופעות הייחודיות לאיסלנד היא הגייזרים - סילון מים וקיטור המתפרץ מהאדמה כתוצאה מפעילות געשית בבטן האדמה. הגייזר המתויר ביותר מתפרץ לגובה של כ־60 מטר. הסיבה לריבוי הגייזרים באיסלנד היא עובדת היותו אי צעיר מבחינה גאולוגית והעובדה שהוא עדיין פעיל מבחינה געשית.

האגמים הגדולים באיסלנד הם אגם ת'וריסוואטן (Þórisvatn; ‏83–88 קמ"ר) ות'ינגוואלאוואטן (Þingvallavatn; ‏82 קמ"ר). אגמים חשובים נוספים הם לאגארפליוט (Lagarfljót) ומיוואטן (Mývatn). אגם יקילסאורלון (Jökulsárlón) הוא העמוק ביותר (248 מטר).

הנהרות הארוכים ביותר באיסלנד הם ת'יורסאו (230 ק"מ), יוקולסאו אאו פיולום (206 ק"מ), קוויטאו (יחד עם יולפוסאו) (185 ק"מ) וסקיאולוואנדאפליוט (178 ק"מ).

הנקודה הגבוה ביותר באי היא פסגת קוואנאדאלסניוקור (2,110 מ').

היווצרות האי

לפני כ־200 מיליון שנים התפצלה יבשת פנגיאה לשני חלקים - גונדוונה בדרום, ולאוראסיה בצפון. כתוצאה מהתפצלות גונדוונה נוצרה תזוזה גם בחלק הצפוני ונוצר מרווח בין אירופה לאמריקה הצפונית. בין היבשות, באוקיינוסים, נוצרו רכסים מרכז אוקייניים, מהם יוצאת לבה הנקרשת לבזלת. גילו הצעיר של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ונמצא במרכז האי, הם אלו היוצרים את התופעות הגעשיות שבאי.

מידות האי

ציר האורך של האי הוא ממערב למזרח.

• אורך: כ־480 ק"מ
• רוחב: כ־360 ק"מ
• שטח כולל כ־103 אלף קמ"ר (האי ה-18 בגודלו בעולם), מתוך זה:
  • 2,757 קמ"ר של אגמים
  • 11,922 קמ"ר של קרחונים
  • 23,805 קמ"ר של שפלה שבה גדלה צמחייה (ברובה יער)
  • 64,538 קמ"ר של שטח הררי בלתי מנוצל, הפסגות הגבוהות ביותר הן בגובה של כ־2000 מ'.

פעילות געשית

ערך מורחב – אייאפיאטלאייקוטל

התפרצות געשית באיסלנד, 2010

באיסלנד יש הרי געש פעילים, ביניהם: הקלה, אלדגזה, אייאפיאלאייקול, גרימסווטן, ברדרבונגה ואלדפל. התפרצות הר הגעש לאקי בדרום האי – שהחלה ב־8 ביוני 1783 והשפעתה נמשכה עד 1793 – גרמה לגשם חומצי, לתמותת בעלי חיים ולרעב המוני שגרם למותם של כ־9,000 נפש שהיו כרבע מאוכלוסיית איסלנד באותה עת. להתפרצות זו נודעה השפעה לא רק באיסלנד אלא גם ברחבי אירופה: רעב מתמשך, מותם של עשרות אלפי בני־אדם, מחלות בדרכי הנשימה ואף השפעה משוערת על פריצתה של המהפכה הצרפתית בסופו של אותו עשור.

כמות הבזלת שפרצה מתוך סדק באורך של כ־2.5 ק"מ מוערכת ב־8,600 מ"ק לשנייה ובסך הכול כ־15,000 ק"מ מעוקבים שכיסו שטח המתקרב ל־600 קמ"ר.

אפר געשי נסחף עם הרוחות עד מרכז אירופה, הן בהתפרצות של 1783 והן של 2010.

ערים עיקריות

• אקוריירי
• רייקיאוויק
• הפנרפיירדיר
• קואופווגיר

דרכים עיקריות

• כביש הטבעת

דמוגרפיה

לפי מפקד אוכלוסין מ-2019 יש באיסלנד 358,780 אזרחים, הנחלקים באופנים הבאים:

• חלוקה אתנית: 94% איסלנדים ו־6% דנים, שוודים, נורווגים, אמריקנים ואחרים.
• התפלגות דתית: 72% לותרנים אוונגליסטים (מתוכם 5% משתייכים להכנסייה החופשית), 8% בני ארגונים אחרים ו־19% בלי השתייכות דתית.

איסלנד יוצאת דופן בין מדינות העולם בהומוגניות הכמעט מוחלטת של אוכלוסייתה. לעובדה זו ערך מחקרי גדול בתחום הגנטיקה ולכן נעשים בה מחקרי DNA רבים.

צפיפות האוכלוסין היא 2.8 קמ"ר לנפש, עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה־222 מתוך 230 מדינות העולם.

• תוחלת החיים: לגברים 80.7 שנה, לנשים 83.7 שנה.
• פיזור אוכלוסייה: 99% מהתושבים חיים ביישובים עירוניים, (60% מכלל האוכלוסייה חיים בעיר הבירה רייקיאוויק).

שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ־0.9%.

דת

אף שהחוקה אינה מפרידה בין דת ומדינה, איסלנד היא מדינה חילונית מאוד, בדומה למדינות הנורדיות האחרות, הנוכחות בכנסיות נמוכה יחסית. הסטטיסטיקה שלעיל מייצגת חברות מנהלית בארגונים דתיים, שאינה משקפת בהכרח את דמוגרפיית האמונה של האוכלוסייה. על פי מחקר שפורסם בשנת 2001, 23% מהתושבים היו אתאיסטים או אגנוסטים. סקר של חברת גאלופ, שנערך בשנת 2012, מצא כי 57% מהאיסלנדים ראו עצמם "דתיים", 31% ראו עצמם "לא דתיים", בעוד 10% הגדירו עצמם "אתאיסטים משוכנעים", מה שמציב את איסלנד בין עשר המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר של אתאיסטים בעולם. רישומם של האיסלנדים בכנסיית המדינה, כנסיית איסלנד, יורד בשיעור של יותר מ -1% בשנה. בסקר שנערך בינואר 2016 0.0% מהצעירים באיסלנד דיווחו כי הם מאמינים שאלוהים הוא שברא את העולם. 93.9% מהנשאלים שגילם נמוך מ–25 השיבו כי היקום נוצר כתוצאה מהמפץ הגדול.

תרבות

כנסיית הדלגרים ברייקיאוויק

השפה הרשמית של המדינה היא האיסלנדית, אשר התפתחה מנורדית עתיקה, שפתם של הוויקינגים, עם שינויים הן באוצר המילים והן באופן ההגייה. הכתב האיסלנדי הוא היחיד שמשמר את האות Þ מהאלפבית הרוני שהיה נפוץ בימי הביניים. השפה החיה הקרובה אליה ביותר היא פרואזית.

על פי שיטת השמות האיסלנדיים, אין באיסלנד שמות משפחה אלא נעשה שימוש בפטרונים ולעיתים במטרונים, כלומר השם השני הוא שם האב (או האם) ואז סון (בן) או דוטיר (בת). כל השמות הפרטיים חייבים להיות מאושרים על ידי ועדת שמות לאומית שנוטה לא לאשר שמות זרים.

באיסלנד נהוגות עשר שנות לימוד חובה. במדינה יש שתי אוניברסיטאות, בית ספר להכשרת מורים, וקולג' למקצועות טכניים.

ספרות עתיקה

הספרות העתיקה ביותר של איסלנד היא שירי האדה שנכתבו בין 900 לבין 1050 והם עוסקים בחיי הגיבורים והאלים הנורדים, וסיפורים הסאגה על משפחות ודמויות אחרות באיסלנד בימי הביניים.

סנורי סטורלוסון מילא תפקיד חשוב בספרות זאת והוא מחברה של האדה הפרוזאית. כאשר הנצרות הגיעה לאיסלנד החלה הכתיבה הכנסייתית. בשנת 1773 החלו להתפתח מספר חברות ספרותיות וברוב שלט הסגנון הניאוקלאסיציסטי.

ספרות מודרנית

ביורק

התחייה הרומנטית בראשית המאה ה־19 הביאה לידי פריחה עצומה של הספרות האיסלנדית. עם הסופרים החשובים באותה תקופה נמנים י. הלגרימוסן, ב. גרונדאל ומ. יוקומסון. הסופרים החשובים של איסלנד במאה ה־20 הם ה. האפשטיין, א. בנדיקטסון, ג. קמבאן, ג. גונארסון והלדור לכסנס (חתן פרס נובל האיסלנדי היחיד).

מוזיקה

מאז שנות השמונים התפרסמה איסלנד כמוקד של מוזיקת פופ ורוק. בין האמנים הבולטים שפועלים בה הם:

• ביורק
• סיגור רוס
• מום
• אמיליאנה טוריני
• Of monsters and men
• הטארי

פסטיבל המוזיקה Iceland Airwaves נערך ברייקיאוויק מדי נובמבר ומשלב הופעות של אמנים מקומיים רבים עם הופעות בינלאומיות.

ספורט

האיסלנדים פעילים ספורטיבית. ספורט ייחודי לאיסלנד הוא ה"גלימה" (Glíma) סוג של היאבקות שמקורה ויקינגי. כדורגל, כדוריד וכדורסל הם משחקים פופולריים. איסלנד משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת ברלין ב־1936. קודם לכן השתתפו איסלנדים כחלק מנציגי דנמרק. נבחרת הכדוריד זוכה להצלחה ומדורגת בקביעות בצמרת העולמית. היא זכתה במדליית כסף באולימפיאדת בייג'ינג ב־2008. נבחרת איסלנד בכדורגל עלתה לשני טורנירים בינלאומיים גדולים, יורו 2016, בו הגיעה לרבע הגמר ולמונדיאל 2018 שנערך ברוסיה.

תיירות

מעיין מים חמים באיסלנד. מעיינות כאלו נפוצים מאוד במדינה ומשמשים גם להפקת אנרגיה.

עונת התיירות הקצרה מתחילה באופן רשמי ב־31 במאי ומסתיימת ב־1 בספטמבר. בראשית חודש יוני, אזורים רבים עדיין מכוסים בשלג והמעברים חסומים. בקיץ הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם לאחר חצות. החל מסוף חודש יוני, דרך יולי ומרבית אוגוסט, מגיעים מרבית המטיילים. בחודש אוגוסט מרבית הציפורים יוצאות לנדוד. הפאפין, הציפור הלאומית, הולך ונעלם ככל שמתקרבים לסופו של החודש. 20 באוגוסט הוא סיומה הרשמי של עונת התיירות. הימים מתקצרים והפסגות מתכסות בשלג חדש. בשלושת החודשים הללו מבקרים באיסלנד קרוב למיליון תיירים המגיעים לחזות בטבע הפראי של האי: קרחונים, מפלים (כמו מפלי דטיפוס), הרי געש וגייזרים. בשנים האחרונות מתפתחת באיסלנד תיירות גם בעונת החורף.

ראו גם

• ההיסטוריה של איסלנד
• הכוחות המזוינים של איסלנד
• המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008
• איסלנד במשחקים האולימפיים
• איסלנד באירוויזיון
• יהדות איסלנד
• איסלנדים

לקריאה נוספת

• Valur Ingimundarson, The Rebellious Ally: Iceland, the United States, and the Politics of Empire 1945-2006, 2011, Republic of Letters Publishing

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של איסלנד
• אתר לשכת התיירות האיסלנדית
• אתר משרד החוץ האיסלנדי
• הספרייה הדיגיטלית של איסלנד
• שער הממשלה האיסלנדית
• אתר הסטטיסטיקה של איסלנד
• תחזית הזוהר הצפוני באיסלנד
• איסלנד, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על איסלנד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• נחום פונדק, ריאיון עם ראש ממשלת איסלנד - דגים וספרים, דבר, 8 בנובמבר 1964
• משה גלעד, אדמה עצבנית, מפלי ענק ולגונה כחולה. טיול בדרום איסלנד, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
• אשר שכטר, מתרוממת חזרה: איסלנד חזרה להיות מדינה במקום קרן גידור, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2012
• עינב ברזני, עולם תחתון באיסלנד: ביקור בבטן כדור הארץ, באתר ynet, 13 ביולי 2012
• יצחק בן־נר, ‏איום וולקני תמידי וקרחוני ענק: מסע באיסלנד, ארץ הקרח והאש, באתר מעריב אונליין, 16 בספטמבר 2016
• ינון בן שושן, איסלנד - ביקור בכפור האמיתי של ארץ הקרח, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2017
• מנור בראון, לא רק קרחונים וביורק: 5 מבנים ו-2 גשרים שאסור להחמיץ באיסלנד, באתר Xnet‏, 19 באוגוסט 2017
• ליאור אקוניס‏, הקסם הנורדי: הנופים שהפכו את איסלנד ליעד תיירות מרהיב, באתר וואלה‏, 28 בדצמבר 2017
• ערן להב, איסלנד למפונקים, באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוגוסט 2018
• נווית זומר, לגלות את איסלנד, באתר "ידיעות אחרונות", 11 באוקטובר 2018
• חמש תופעות הטבע שאסור לפספס באיסלנד, באתר וואלה‏, 3 בפברואר 2019
• ברנדון פרסר, בלומברג, המקומות הלא מוכרים של איסלנד, באתר הארץ, 30 באפריל 2019
• משה גלעד, איסלנד: המלצות, מסלולים, אטרקציות וכל המידע למטייל, באתר הארץ, 15 ביולי 2019
• איסלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דני קושמרו, המסע אל קרחוני הענק של איסלנד, באתר N12, יוני 2021
• חופשה באיסלנד, ארץ הקרח והאש, באתר mako, ספטמבר 2021
• מידע על איסלנד בקטלוג הספרייה הלאומית