בדיקת שמיעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=בריאות}} |
|||
[[קובץ:Fotothek_df_n-08_0000124.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בדיקת שמיעה]] |
[[קובץ:Fotothek_df_n-08_0000124.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בדיקת שמיעה]] |
||
'''בדיקת שמיעה |
'''בדיקת שמיעה''' היא [[בדיקה רפואית שגרתית]] שמטרתה לבחון את יכולת ה[[שמיעה]]. הבדיקה נעשית בדרך כלל על ידי [[אודיולוגיה|אודיולוגים]]. ישנם סוגים רבים של בדיקות שמיעה, והן משתנות בהתאם לגיל הנבדק ולבעיה אותה מנסים לאבחן{{הערה|[http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/audiometry.aspx בדיקת שמיעה], באתר [[שירותי בריאות כללית]]}}. |
||
== סוגי בדיקות שמיעה == |
== סוגי בדיקות שמיעה == |
||
בדיקת השמיעה כוללת שני סוגים עיקריים של בדיקות: בדיקות שמיעה סובייקטיביות התנהגותיות שדורשות שיתוף פעולה מצד הנבדק ו[[בדיקות שמיעה אובייקטיביות]] שאינן תלויות בתגובת המטופל. |
|||
ישנן דרכים רבות לבצע בדיקות שמיעה כדי לאבחן האם יש לנבדק לקות, אובדן או בעיית שמיעה: |
|||
| ⚫ | * '''בדיקת אודיומטריה''' - הסוג הנפוץ ביותר של בדיקת שמיעה. המטופל מקשיב לצלילים טהורים (גלי [[סינוס (טריגונומטריה)|סינוס]] בלחץ האוויר) בתדרים שונים. מטרת הבדיקה לבדוק את יכולתו של המטופל לשמוע את ה"צלילים רכים" ביותר שניתן לשמוע מתועדים. המטופל יושב בחדר אטום לרעש במהלך הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות בדיקה מדויקות{{ |
||
'''בדיקות סובייקטיביות:''' |
|||
| ⚫ | * '''בדיקת אודיומטריה''' - הסוג הנפוץ ביותר של בדיקת שמיעה. המטופל מקשיב לצלילים טהורים (גלי [[סינוס (טריגונומטריה)|סינוס]] בלחץ האוויר) בתדרים שונים. מטרת הבדיקה לבדוק את יכולתו של המטופל לשמוע את ה"צלילים רכים" ביותר שניתן לשמוע מתועדים. המטופל יושב בחדר אטום לרעש במהלך הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות בדיקה מדויקות{{מקור|נושא=בריאות}}. |
||
* '''בדיקת הולכת אוויר''' - בדיקה שבה מושמות [[אוזניות]] על האוזן של הנבדק ונבדקת היכולת של שמיעת [[גלי קול]] בכל המסלול של [[האוזן החיצונית]], [[האוזן התיכונה]] ו[[האוזן הפנימית]]. תוצאת הבדיקה מתקבלת משקלול ירידת השמיעה (אם קיימת) על כל חלקי ה[[אוזן]]. |
* '''בדיקת הולכת אוויר''' - בדיקה שבה מושמות [[אוזניות]] על האוזן של הנבדק ונבדקת היכולת של שמיעת [[גלי קול]] בכל המסלול של [[האוזן החיצונית]], [[האוזן התיכונה]] ו[[האוזן הפנימית]]. תוצאת הבדיקה מתקבלת משקלול ירידת השמיעה (אם קיימת) על כל חלקי ה[[אוזן]]. |
||
* '''בדיקת הולכת עצם''' - במהלך הבדיקה ממקמים [[ויברטור (תעשייה)| |
* '''בדיקת הולכת עצם''' - במהלך הבדיקה ממקמים [[ויברטור (תעשייה)|מרטטת]] זעירה מאחורי אוזנו של הנבדק, השולח [[צליל]] דרך ה[[גולגולת]] אל האוזן הפנימית. בדרך זו, ניתן לבדוק את תפקוד האוזן הפנימית, תוך עקיפת האוזן התיכונה. |
||
* '''מבחן זיהוי דיבור''' - הנבדק נדרש לחזור על מילים המושמעות על רקע [[רעש]] בעוצמה נורמלית. מידת ההצלחה של הנבדק מלמדת עד כמה הצליל ברור לו. |
* '''מבחן זיהוי דיבור''' - הנבדק נדרש לחזור על מילים המושמעות על רקע [[רעש]] בעוצמה נורמלית. מידת ההצלחה של הנבדק מלמדת עד כמה הצליל ברור לו. |
||
* '''שמיעה במבחן רעש''' - בדומה למבחן זיהוי הדיבור, הבדיקה נעשית בכך שהנבדק חוזר על המילים שהוא שומע. בדיקה שכזו מתקיימת במקום שקט, כיוון שבדיקה מסוג זה במקום רועש לא תניב פרי. |
* '''שמיעה במבחן רעש''' - בדומה למבחן זיהוי הדיבור, הבדיקה נעשית בכך שהנבדק חוזר על המילים שהוא שומע. בדיקה שכזו מתקיימת במקום שקט, כיוון שבדיקה מסוג זה במקום רועש לא תניב פרי. |
||
'''בדיקות אובייקטיביות''' |
|||
* '''בדיקת טימפנומטריה''' - מטרת הבדיקה הזו היא לאבחן את מצב האוזן התיכונה והיענותו של [[עור התוף]], שניהם שייכים בעיקרם לחלק [[הולכת קולות]] של [[מערכת השמיעה]]{{ |
* '''בדיקת [[טימפנומטריה]]''' - מטרת הבדיקה הזו היא לאבחן את מצב האוזן התיכונה והיענותו של [[עור התוף]], שניהם שייכים בעיקרם לחלק [[הולכת קולות]] של [[מערכת השמיעה]]{{מקור|נושא=בריאות}}. |
||
* '''בדיקת רפלקס אקוסטי''' - |
* '''בדיקת רפלקס אקוסטי''' - הבדיקה נועדה כדי למצוא היכן ממוקמת בעיית השמיעה. לאוזן התיכונה יש [[שריר]] שזז כאשר נשמע קול חזק. מדידת צלילים חזקים לפני שהשריר מספיק לנוע יכולה לתת מידע על הבעיה שבה השמיעה באוזן{{מקור|נושא=בריאות}}. |
||
* '''בדיקת עכבה אקוסטית''' - בדיקה זו מודדת כמה [[חמצן]] נמצא בתוך [[תעלת האוזן]]. באפשרות הבדיקה לדעת האם ישנו [[חור]] ב[[עור התוף]]. |
* '''בדיקת עכבה אקוסטית''' - בדיקה זו מודדת כמה [[חמצן]] נמצא בתוך [[תעלת האוזן]]. באפשרות הבדיקה לדעת האם ישנו [[חור]] ב[[עור התוף]]. |
||
* '''בדיקת BERA {{כ}}(Auditory Brainstem Response)''' - בדיקה [[נוירולוגיה|נוירולוגית]] הבודקת את תגובת [[גזע המוח]] ל[[גירוי]] קולי באמצעות [[אלקטרודה]]. הבדיקה נועדה לשם בדיקת יכולת השמיעה של הנבדק{{ |
* '''בדיקת BERA {{כ}}(Auditory Brainstem Response)''' - בדיקה [[נוירולוגיה|נוירולוגית]] הבודקת את תגובת [[גזע המוח]] ל[[גירוי]] קולי באמצעות [[אלקטרודה]]. הבדיקה נועדה לשם בדיקת יכולת השמיעה של הנבדק{{מקור|נושא=בריאות}}. |
||
*'''בדיקת הדים [[שבלול (איבר)|קוכליאריים]]''' - בדיקה זו משמשת בדרך כלל כבדיקת סקר אצל ילודים, והיא נעשית על ידי החדרת מתמר לתעלת האוזן, שידור קול וקליטת ההחזר שלו. על ידי בדיקת ההדים הקוכליאריים ניתן לקבוע האם הקול שנשלח מגיע אל האוזן הפנימית. |
*'''בדיקת הדים [[שבלול (איבר)|קוכליאריים]]''' - בדיקה זו משמשת בדרך כלל כבדיקת סקר אצל ילודים, והיא נעשית על ידי החדרת מתמר לתעלת האוזן, שידור קול וקליטת ההחזר שלו. על ידי בדיקת ההדים הקוכליאריים ניתן לקבוע האם הקול שנשלח מגיע אל האוזן הפנימית. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]] |
|||
[[קטגוריה:שמיעה]] |
[[קטגוריה:שמיעה]] |
||
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות]] |
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות|שמיעה]] |
||
גרסה אחרונה מ־18:12, 7 ביוני 2024
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
בדיקת שמיעה היא בדיקה רפואית שגרתית שמטרתה לבחון את יכולת השמיעה. הבדיקה נעשית בדרך כלל על ידי אודיולוגים. ישנם סוגים רבים של בדיקות שמיעה, והן משתנות בהתאם לגיל הנבדק ולבעיה אותה מנסים לאבחן[1].
סוגי בדיקות שמיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיקת השמיעה כוללת שני סוגים עיקריים של בדיקות: בדיקות שמיעה סובייקטיביות התנהגותיות שדורשות שיתוף פעולה מצד הנבדק ובדיקות שמיעה אובייקטיביות שאינן תלויות בתגובת המטופל.
בדיקות סובייקטיביות:
- בדיקת אודיומטריה - הסוג הנפוץ ביותר של בדיקת שמיעה. המטופל מקשיב לצלילים טהורים (גלי סינוס בלחץ האוויר) בתדרים שונים. מטרת הבדיקה לבדוק את יכולתו של המטופל לשמוע את ה"צלילים רכים" ביותר שניתן לשמוע מתועדים. המטופל יושב בחדר אטום לרעש במהלך הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות בדיקה מדויקות[דרוש מקור].
- בדיקת הולכת אוויר - בדיקה שבה מושמות אוזניות על האוזן של הנבדק ונבדקת היכולת של שמיעת גלי קול בכל המסלול של האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. תוצאת הבדיקה מתקבלת משקלול ירידת השמיעה (אם קיימת) על כל חלקי האוזן.
- בדיקת הולכת עצם - במהלך הבדיקה ממקמים מרטטת זעירה מאחורי אוזנו של הנבדק, השולח צליל דרך הגולגולת אל האוזן הפנימית. בדרך זו, ניתן לבדוק את תפקוד האוזן הפנימית, תוך עקיפת האוזן התיכונה.
- מבחן זיהוי דיבור - הנבדק נדרש לחזור על מילים המושמעות על רקע רעש בעוצמה נורמלית. מידת ההצלחה של הנבדק מלמדת עד כמה הצליל ברור לו.
- שמיעה במבחן רעש - בדומה למבחן זיהוי הדיבור, הבדיקה נעשית בכך שהנבדק חוזר על המילים שהוא שומע. בדיקה שכזו מתקיימת במקום שקט, כיוון שבדיקה מסוג זה במקום רועש לא תניב פרי.
בדיקות אובייקטיביות
- בדיקת טימפנומטריה - מטרת הבדיקה הזו היא לאבחן את מצב האוזן התיכונה והיענותו של עור התוף, שניהם שייכים בעיקרם לחלק הולכת קולות של מערכת השמיעה[דרוש מקור].
- בדיקת רפלקס אקוסטי - הבדיקה נועדה כדי למצוא היכן ממוקמת בעיית השמיעה. לאוזן התיכונה יש שריר שזז כאשר נשמע קול חזק. מדידת צלילים חזקים לפני שהשריר מספיק לנוע יכולה לתת מידע על הבעיה שבה השמיעה באוזן[דרוש מקור].
- בדיקת עכבה אקוסטית - בדיקה זו מודדת כמה חמצן נמצא בתוך תעלת האוזן. באפשרות הבדיקה לדעת האם ישנו חור בעור התוף.
- בדיקת BERA (Auditory Brainstem Response) - בדיקה נוירולוגית הבודקת את תגובת גזע המוח לגירוי קולי באמצעות אלקטרודה. הבדיקה נועדה לשם בדיקת יכולת השמיעה של הנבדק[דרוש מקור].
- בדיקת הדים קוכליאריים - בדיקה זו משמשת בדרך כלל כבדיקת סקר אצל ילודים, והיא נעשית על ידי החדרת מתמר לתעלת האוזן, שידור קול וקליטת ההחזר שלו. על ידי בדיקת ההדים הקוכליאריים ניתן לקבוע האם הקול שנשלח מגיע אל האוזן הפנימית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בדיקת שמיעה, באתר שירותי בריאות כללית