ג'ף הלפר – הבדלי גרסאות

ג'ף הלפר
Jeff Halper
	ג'ף הלפר בהרצאה בשנת 2008
לידה	28 בנובמבר 1946 (בן 77); היבלינג, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי
מעסיק	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:01, 10 ביולי 2024

ג'ף הלפר (נולד ב-1946) הוא אנתרופולוג יליד ארצות הברית, סופר, מרצה ופעיל פוליטי שחי בישראל מאז 1973. הוא ייסד ומנהל את הוועד הישראלי נגד הריסת בתים.

הלפר כתב כמה ספרים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומרצה לעיתים קרובות על הפוליטיקה בישראל, תוך התמקדות בשיטות אי-אלימות לפתרון הסכסוך. הוא תומך בתנועת ה-BDS והחרם האקדמי על ישראל, ורואה בישראל מדינת "אפרטהייד" המנסה "לייהד" את השטחים הפלסטיניים.

רעייתו, שושנה הלפר, הייתה פעילה בארגונים נשים בשחור ומחסום Watch.

ביוגרפיה

הלפר נולד וגדל במינסוטה, ארצות הברית, שם למד בישיבה. בהמשך הוא קיבל תואר דוקטור באנתרופולוגיה תרבותית ויישומית מאוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא היה פעיל בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית ובתנועת המחאה נגד מלחמת וייטנאם. הוא התנגד לגיוס למלחמה זו. באותה תקופה ביקר באתיופיה במסגרת מחקר שערך על יהדות אתיופיה^[1].

הלפר עלה לישראל בשנת 1973 ועבר להתגורר בירושלים, שם השלים את הדוקטורט שלו בנושא בעיות ילדים משכונות מצוקה בבתי־ספר^[2]. הוא שימש כמרצה מן החוץ בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם זאת, רוב הקריירה האקדמית שלו נעשתה במסגרת מכללת FWC, שהיא כיום חלק מאוניברסיטת לונג איילנד. בתחילה הוא היה מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון של המכללה בירושלים, בשנת 1991 הוא מונה למנהל התפעול האקדמי הבינלאומי של המכללה, ולאחר מכן קודם לדרגת פרופסור חבר. מחקריו האקדמיים מתמקדים בהיסטוריה של ירושלים המודרנית, התרבות הישראלית העכשווית, והסכסוך במזרח התיכון.

פעילות חברתית

בנוסף להוראה ומחקר, הלפר מעורב בפעילויות למען צדק חברתי בישראל. הוא התנדב לפעילויות חברתיות בשכונות מצוקה בירושלים במשך עשר שנים, והקים ארגון מחאה מזרחי בשם "אהל"^[2]. הלפר שימש כיו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שהייתה פעילה בשנות ה-60 בקידום זכויותיהם של היהודים יוצאי אתיופיה, וקידמה את המחקר ההיסטורי של הקהילה היהודית באתיופיה. לאחר מבצע משה פעל למען שיפור תנאי קליטתם של עולי אתיופיה על ידי מתן דיור וחינוך נאות, תוך התחשבות בתרבותם הייחודית של העולים^[3].

בירושלים התגורר הלפרין בשכונת נחלאות. הלפר הגיע לנחלאות במסגרת ההכנות לכתיבת עבודת הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה. עבודתו חקרה אח הקשר שבין אתניות לחינוך. הלפר ניסה לבדוק במחקרו מדוע מתקשים בלימודים ילדיהן של משפחות המתגוררות בשכונות מסוימות. אחת המסקנות של מחקרו הייתה, שיש להעניק לילד, החל מגיל הגן, גירויים שיכינו אותו לקראת השתלבותו בחברה. במסגרת יישומו המעשי של המחקר, פתח בשכונה מועדון ששימש מרכז לימודי לילדים, שבו הפעילו את הילדים באמצעות ספרים, משחקים, צמחים, בעלי־חיים ועוד^[4]. בנוסף היה פעיל בוועד שכונת נחלאות^[5].

הקמת הוועד הישראלי נגד הריסת בתים

הלפר ייסד את הוועד הישראלי נגד הריסת בתים בשנת 1997, מתוך התנגדות למדיניותה של ממשלת ישראל בנושא זה. על פי הארגון, מאז 1967 ועד 2012 נהרסו יותר מ-26,000 בתים פלסטיניים על ידי צה"ל או על ידי רשויות אזרחיות^[6]. לפי הלפר, רק 5% מהריסות הבתים הוצדקו על ידי שיקולי ביטחון. חלק מהבתים שנהרסו הוא על קרקע פרטית פלסטינית. הלפר טוען שישראל נוקטת באמצעים שונים על מנת למנוע תנאי חיים נורמליים מהפלסטינים, ביניהם הפקעת קרקעות, תכנון מפלה במדיניות הקצאת קרקעות, הקצאה מגבילה של היתרי בנייה והריסת בתים פלסטיניים.

הלפר ארגן והוביל מספר פעולות ישירות נגד מדיניותה של ישראל. הוא נעמד מול דחפורים שניסו להרוס בתים פלסטיניים^[7]. הוא ארגן פלסטינים וגופים בינלאומיים שסייעו לבנות מחדש את הבתים שנהרסו. ב-3 באפריל 2008 הלפר נעצר בזמן מחאה מול דחפורים בשכונה פלסטינית. זהו המעצר השמיני עבורו. "כישראלים, אנו זוכים ליחס מיוחד", הוא אמר לאחר אחד המעצרים, "המשטרה לא תפגע בנו בזמן שאנו מתנגדים להריסה, אבל אם פלסטיני יעשה את זה, הם בהחלט יירו בו."

בדרך כלל הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מקבל שיחת טלפון ממשפחה פלסטינית המודיעה כי דחפורים הגיעו לביתה. הוועד שולח למקום פעילים שמתנגדים להריסה ומפריעים לדחפורים. כמו כן הארגון מגייס כספים כדי לבנות מחדש את הבתים שנהרסו. בנוסף, תחת הנהגתו של הלפר, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מעודד דיאלוג בין קבוצות שונות במאמץ ליצור תקשורת פתוחה, אווירה של פיוס ושבירת סטריאוטיפים.

פעילויות נוספות

כפרופסור לאנתרופולוגיה, הלפר לימד באוניברסיטאות בישראל, ארצות הברית, אמריקה הלטינית ואפריקה.

בהבחירות לרשויות המקומיות ב-1983 התמודד ברשימה עצמאית למועצת עיריית ירושלים^[8]. לקראת בחירות המקומיות ב-1989 התמודד ללא הצלחה על ראשות רשימת רצ לעירייה^[9].

הלפר היה חבר ב"ועדת התמיכה" של ועדת ראסל לעניין פלסטין.

הלפר נעצר לאחר שהשתתף במשט של פעילי שלום לעזה באוגוסט 2008, יחד עם מפגינים פרו-פלסטיניים נוספים מרחבי העולם. הוא היה הישראלי היחידי על הסיפון^[10]. במשט זה, בניגוד למשט המרמרה ב-2010, התירה ישראל את הגעתן של הספינות לעזה^[11].

בחודש מרץ 2010 הלפר היה הנואם המרכזי ב"שבוע האפרטהייד הישראלי" באוניברסיטת גלאזגו^[12].

עמדותיו

הלפר תומך בתנועת BDS ובחרם אקדמי על ישראל^[13].

באפריל 2012 כתב הלפר כי "פתרון 'שתי מדינות לשני עמים' הוא כבר לא בר קיימא". לדבריו, "ההתנחלויות, גדר ההפרדה, הכבישים הנפרדים ופיצול השטח הפלסטיני מהווים 'עובדות בשטח' באופן משמעותי ומתמשך, ולכן אי אפשר עוד לדון באפשרות של מדינה פלסטינית רציפה, תקינה וריבונית. כמו כן, לא קיים רצון פוליטי בקהילה הבינלאומית שיאלץ את ישראל לצאת מהשטחים הכבושים".

בספטמבר 2012 הוועד הישראלי נגד הריסת בתים פרסם תמיכה מפורשת בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי פתרון מדינה אחת.

"מטריצת השליטה"

הלפר טבע את המונח "מטריצת שליטה", והוא משתמש בו לעיתים קרובות בחומרי ההסברה של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים. מטריצה זו, לפי הלפר, מורכבת מ"מבוך של חוקים, צווים צבאיים, הליכי תכנון, מגבלות על תנועה, בירוקרטיה קפקאית, התנחלויות ותשתיות – ובנוסף לכך, גם לחימה בעצימות נמוכה ממושכת ובלתי פוסקת. מטריצה זו משמשת להנצחת הכיבוש, מאפשרת לנהל אותו עם נוכחות צבאית מינימלית, ובסופו של דבר מצליחה להסתיר אותו מאחורי 'עובדות בשטח' וחזית של 'מנהל תקין' לכאורה". המטריצה משלבת, לפי הלפר, מדיניות של פיצול, עקירה וניכוס.

בסרטון באתר הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מתאר הלפר את "מטריצת השליטה" בסיור במזרח ירושלים ובמערבה, שבמהלכו הוא מאשים את ישראל בהיותה "אתנוקרטיה", מתנגד להגדרתה של ישראל עצמה כ"מדינה יהודית", ומאשים את ישראל בקידום תעמולה אנטי-מוסלמית. לפי הלפר, ישראל מפיצה ברחבי העולם מיתוס לפיה היא "דמוקרטיה מערבית קטנה, מוקפת במחבלים מוסלמים."

פרסים והוקרה

בשנת 2006 הארגון הנוצרי-אמריקני "American Friends Service Committee" המליץ לתת להלפר, יחד עם הפעיל הפלסטיני ע'סאן אנדוני, פרס נובל לשלום.

בשנת 2007 הוועד הישראלי נגד הריסת בתים קיבל את "פרס ענף הזית" של ארגון "קול יהודי לשלום".

בשנת 2009 זכה הלפר בפרס "אזרח העולם" של קרן פרייבורג-קנט, יחד עם דום לואיז קאפיו, פעיל זכויות אדם מברזיל.^[14]

ספרים נבחרים

כל ספריו של הלפר יצאו לאור בשפה האנגלית.

Between Redemption and Revival: The Jewish Yishuv in Jerusalem in the Nineteenth Century, Westview, 1991
The Falashas: An Analysis of Their History, Religion and Transitional Society, University of Minnesota, 1966
An Israeli in Palestine: Resisting Dispossession, Redeeming Israel, Pluto Press, 2008
Obstacles to Peace: A Reframing of the Israeli-Palestinian Conflict, ICAHD (Fourth Edition, 2009)
War Against the People: Israel, the Palestinans and Global Pacification, Pluto Press, 2015
Decolonizing Israel, Liberating Palestine: Zionism, Settler Colonialism, and the Case for One Democratic State, Pluto Press, 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ף הלפר בוויקישיתוף

ג'ף הלפר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ צבי זינגר, הם מספרים ביציאת מצרים עד הבוקר, מעריב, 23 במרץ 1979
^ ¹ ² נעמה כהן, ג'ף הלפר (נחלאות): אני מקרין שקופיות, כל העיר, 15 ביולי 1983
^ יהודי אתיופיה - דו"ח הלפר שנות החמישים: שידור חוזר, כותרת ראשית, 9 בינואר 1985
^ הד"ר ג'ף הלפר: התושבים יודעים להבחין בין "זרים" לרוצים להשתלב, כל העיר, 28 בדצמבר 1979
^ נעמה כהן, נחלאות - מינוי פוליטי, כל העיר, 23 בדצמבר 1983
^ ג'ף הלפר, הבולדוזרים מתקרבים, באתר "העוקץ", 1 בפברואר 2012
^ ברוך קרא, ארה"ב גינתה הרס הבתים במזרח ירושלים, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
^ משאל "כל העיר" טדי 68% תוסיה 18%, כל העיר, 25 באוקטובר 1983
^ שלום ירושלמי, הרפורמה בסניף רצ, כל העיר, 1 באפריל 1988
שלום ירושלמי, יקותיאלי יוביל את רצ, כל העיר, 5 בפברואר 1988
^ עפרי אילני, פעיל השמאל ג'ף הלפר, שהשתתף בהפלגה לעזה, נעצר, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2008
^ ברק רביד, עפרי אילני ואבי יששכרוף, ישראל התירה הגעתן של ספינות פעילי השלום לעזה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
^ הניו יורק טיימס, "שבוע האפרטהייד הישראלי" יצויין ברחבי העולם, באתר הארץ, 28 בפברואר 2010
^ אסף אוני, חלוקים על דת ומין, אך מאוחדים נגד ישראל, באתר הארץ, 15 ביוני 2007
^ זכייתו של ג'ף הלפר בפרס "אזרח העולם" ב-2009.

[1] צבי זינגר, הם מספרים ביציאת מצרים עד הבוקר, מעריב, 23 במרץ 1979

[נעמהכהן-2] ¹ ² נעמה כהן, ג'ף הלפר (נחלאות): אני מקרין שקופיות, כל העיר, 15 ביולי 1983

[3] יהודי אתיופיה - דו"ח הלפר שנות החמישים: שידור חוזר, כותרת ראשית, 9 בינואר 1985

[4] הד"ר ג'ף הלפר: התושבים יודעים להבחין בין "זרים" לרוצים להשתלב, כל העיר, 28 בדצמבר 1979

[5] נעמה כהן, נחלאות - מינוי פוליטי, כל העיר, 23 בדצמבר 1983

[שם-הערה-6] ג'ף הלפר, הבולדוזרים מתקרבים, באתר "העוקץ", 1 בפברואר 2012

[7] ברוך קרא, ארה"ב גינתה הרס הבתים במזרח ירושלים, באתר הארץ, 13 בינואר 2002

[8] משאל "כל העיר" טדי 68% תוסיה 18%, כל העיר, 25 באוקטובר 1983

[9] שלום ירושלמי, הרפורמה בסניף רצ, כל העיר, 1 באפריל 1988
שלום ירושלמי, יקותיאלי יוביל את רצ, כל העיר, 5 בפברואר 1988

[10] עפרי אילני, פעיל השמאל ג'ף הלפר, שהשתתף בהפלגה לעזה, נעצר, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2008

[11] ברק רביד, עפרי אילני ואבי יששכרוף, ישראל התירה הגעתן של ספינות פעילי השלום לעזה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008

[12] הניו יורק טיימס, "שבוע האפרטהייד הישראלי" יצויין ברחבי העולם, באתר הארץ, 28 בפברואר 2010

[13] אסף אוני, חלוקים על דת ומין, אך מאוחדים נגד ישראל, באתר הארץ, 15 ביוני 2007

[14] זכייתו של ג'ף הלפר בפרס "אזרח העולם" ב-2009.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 רעייתו, שושנה הלפר, הייתה פעילה בארגונים [[נשים בשחור]] ו[[מחסום Watch]].
 ==ביוגרפיה==
-הלפר נולד וגדל ב[[מינסוטה]], [[ארצות הברית]], שם למד ב[[ישיבה]]. בהמשך הוא קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[אנתרופולוגיה]] תרבותית ויישומית מ[[אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הוא היה פעיל ב[[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|תנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] ובתנועת המחאה נגד [[מלחמת וייטנאם]]. הוא התנגד לגיוס למלחמה זו.
+הלפר נולד וגדל ב[[מינסוטה]], [[ארצות הברית]], שם למד ב[[ישיבה]]. בהמשך הוא קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[אנתרופולוגיה]] תרבותית ויישומית מ[[אוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הוא היה פעיל ב[[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|תנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] ובתנועת המחאה נגד [[מלחמת וייטנאם]]. הוא התנגד לגיוס למלחמה זו. באותה תקופה ביקר באתיופיה במסגרת מחקר שערך על [[יהדות אתיופיה]]{{הערה|{{מעריב|צבי זינגר|הם מספרים ביציאת מצרים עד הבוקר|19790323|339}}}}.
 הלפר עלה לישראל בשנת 1973 ועבר להתגורר בירושלים, שם השלים את הדוקטורט שלו בנושא בעיות ילדים משכונות מצוקה בבתי־ספר{{הערה|שם=נעמהכהן|{{כל העיר1|נעמה כהן{{ללא קוד ויקי}}|ג'ף הלפר (נחלאות): אני מקרין שקופיות|19830715|16}}}}. הוא שימש כמרצה מן החוץ בחוג לאנתרופולוגיה ב[[אוניברסיטת חיפה]] וב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. עם זאת, רוב הקריירה האקדמית שלו נעשתה במסגרת מכללת FWC, שהיא כיום חלק מאוניברסיטת לונג איילנד. בתחילה הוא היה מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון של המכללה ב[[ירושלים]], בשנת 1991 הוא מונה למנהל התפעול האקדמי הבינלאומי של המכללה, ולאחר מכן קודם לדרגת [[פרופסור]] חבר. מחקריו האקדמיים מתמקדים בהיסטוריה של ירושלים המודרנית, התרבות הישראלית העכשווית, והסכסוך במזרח התיכון.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 בנוסף להוראה ומחקר, הלפר מעורב בפעילויות למען צדק חברתי בישראל. הוא התנדב לפעילויות חברתיות בשכונות מצוקה בירושלים במשך עשר שנים, והקים ארגון מחאה מזרחי בשם '''"אהל"'''{{הערה|שם=נעמהכהן}}. הלפר שימש כיו"ר האגודה הישראלית למען [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]], שהייתה פעילה בשנות ה-60 בקידום זכויותיהם של היהודים יוצאי אתיופיה, וקידמה את המחקר ההיסטורי של הקהילה היהודית באתיופיה. לאחר [[מבצע משה]] פעל למען שיפור תנאי קליטתם של עולי אתיופיה על ידי מתן דיור וחינוך נאות, תוך התחשבות בתרבותם הייחודית של העולים{{הערה|{{כותרת ראשית||יהודי אתיופיה - דו"ח הלפר שנות החמישים: שידור חוזר|19850109|20}}}}.
-בירושלים התגורר הלפרין בשכונת [[נחלאות]]. הלפר הגיע לנחלאות במסגרת ההכנות לכתיבת עבודת הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה. עבודתו חקרה אח הקשר שבין [[אתניות]] ל[[חינוך]]. הלפר ניסה לבדוק במחקרו מדוע מתקשים בלימודים ילדיהן של משפחות המתגוררות בשכונות מסוימות. אחת המסקנות של מחקרו הייתה, שיש להעניק לילד, החל מגיל הגן, גירויים שיכינו אותו לקראת השתלבותו בחברה. במסגרת יישומו המעשי של המחקר, פתח בשכונה מועדון ששימש מרכז לימודי לילדים, שבו הפעילו את הילדים באמצעות ספרים, משחקים, צמחים, בעלי־חיים ועוד{{הערה|{{כל העיר1||הד"ר ג'ף הלפר: התושבים יודעים להבחין בין "זרים" לרוצים להשתלב|19791228|53}}}}. בנוסף היה פעיל בועד שכונת נחלאות{{הערה|{{כל העיר1|נעמה כהן{{ללא קוד ויקי}}|נחלאות - מינוי פוליטי|19831223|64}}}}.
+בירושלים התגורר הלפרין בשכונת [[נחלאות]]. הלפר הגיע לנחלאות במסגרת ההכנות לכתיבת עבודת הדוקטורט שלו באנתרופולוגיה. עבודתו חקרה אח הקשר שבין [[אתניות]] ל[[חינוך]]. הלפר ניסה לבדוק במחקרו מדוע מתקשים בלימודים ילדיהן של משפחות המתגוררות בשכונות מסוימות. אחת המסקנות של מחקרו הייתה, שיש להעניק לילד, החל מגיל הגן, גירויים שיכינו אותו לקראת השתלבותו בחברה. במסגרת יישומו המעשי של המחקר, פתח בשכונה מועדון ששימש מרכז לימודי לילדים, שבו הפעילו את הילדים באמצעות ספרים, משחקים, צמחים, בעלי־חיים ועוד{{הערה|{{כל העיר1||הד"ר ג'ף הלפר: התושבים יודעים להבחין בין "זרים" לרוצים להשתלב|19791228|53}}}}. בנוסף היה פעיל בוועד שכונת נחלאות{{הערה|{{כל העיר1|נעמה כהן{{ללא קוד ויקי}}|נחלאות - מינוי פוליטי|19831223|64}}}}.
 ===הקמת הוועד הישראלי נגד הריסת בתים===
 הלפר ייסד את [[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]] בשנת 1997, מתוך התנגדות למדיניותה של ממשלת ישראל בנושא זה. על פי הארגון, מאז 1967 ועד 2012 נהרסו יותר מ-26,000 בתים פלסטיניים על ידי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] או על ידי רשויות אזרחיות{{הערה|שם=שם-הערה|{{העוקץ|ג'ף הלפר|הבולדוזרים מתקרבים|2012/02/01/הבולדוזרים-מתקרבים}}}}. לפי הלפר, רק 5% מהריסות הבתים הוצדקו על ידי שיקולי ביטחון. חלק מהבתים שנהרסו הוא על קרקע פרטית פלסטינית. הלפר טוען שישראל נוקטת באמצעים שונים על מנת למנוע תנאי חיים נורמליים מהפלסטינים, ביניהם [[הפקעה של מקרקעין בישראל|הפקעת קרקעות]], תכנון מפלה במדיניות הקצאת קרקעות, הקצאה מגבילה של היתרי בנייה והריסת בתים פלסטיניים.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===פעילויות נוספות===
 כפרופסור ל[[אנתרופולוגיה]], הלפר לימד באוניברסיטאות בישראל, ארצות הברית, [[אמריקה הלטינית]] ו[[אפריקה]].
+ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1983)|הבחירות לרשויות המקומיות ב-1983]] התמודד ברשימה עצמאית למועצת עיריית ירושלים{{הערה|{{כל העיר1||משאל "כל העיר" טדי 68% תוסיה 18%|19831025|2}}}}. לקראת [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1989)|בחירות המקומיות ב-1989]] התמודד ללא הצלחה על ראשות רשימת [[רצ]] לעירייה{{הערה|{{כל העיר1|שלום ירושלמי|הרפורמה בסניף רצ|19880401|25}}{{ש}}{{כל העיר1|שלום ירושלמי|יקותיאלי יוביל את רצ|19880205|48}}}}.
 הלפר היה חבר ב"ועדת התמיכה" של [[ועדת ראסל|ועדת ראסל לעניין פלסטין]].