[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

המצור על עדן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ החלפת ראש מדינה ראשון/שני ==> מנהיג ראשון/שני (תג)
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
| מערכה=
| מערכה=
| מלחמה=[[מלחמת העולם הראשונה]]
| מלחמה=[[מלחמת העולם הראשונה]]
| תמונה=[[קובץ:HAC guns at Sheik Othman.jpg|ממוזער|יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן|250px|מרכז]]
| תמונה=[[קובץ:HAC guns at Sheik Othman.jpg|מרכז|יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן|250px]]
| תאריך התחלה=[[10 בנובמבר]] [[1914]]
| תאריך התחלה=[[10 בנובמבר]] [[1914]]
| תאריך סיום= יוני [[1916]]
| תאריך סיום= יוני [[1916]]
שורה 8: שורה 8:
| קרב אחרי=
| קרב אחרי=
| מקום=[[עדן]], דרום ערב
| מקום=[[עדן]], דרום ערב
| תוצאה=ללא הכרעה
| תוצאה=ללא הכרעה
| טריטוריות=
| טריטוריות=
| עילה=
| עילה=
| צד ראשון='''[[מדינות ההסכמה]]:'''{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת|}} [[האימפריה הבריטית]]{{ש}}
| צד ראשון='''[[מדינות ההסכמה]]:'''{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[האימפריה הבריטית]]{{ש}}
| ראש מדינה ראשון=
| מפקד ראשון=ד. ג'י. ל. שאו{{ש}} ג'ורג יאנגהאסבנד
| מפקד ראשון=ד. ג'י. ל. שאו{{ש}} ג'ורג יאנגהאסבנד
| קואורדינטות=
| קואורדינטות=
| כוח ראשון=34,500 חיילים
| כוח ראשון=כ-34,500 חיילים
| צד ראשון-אבידות='''1,263''' {{ש}}647 הרוגים/נעדרים{{ש}}584 פצועים{{ש}}32 שבויים
| צד ראשון-אבדות='''1,263''' {{ש}}647 הרוגים/נעדרים{{ש}}584 פצועים{{ש}}32 שבויים
| צד שני='''[[מעצמות המרכז]]:'''{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
| צד שני='''[[מעצמות המרכז]]:'''{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני=אחמד תפיק פאשה{{ש}}עלי סאיט פאשה{{ש}}חוסיין רג'יב ביי
| מפקד שני=אחמד תפיק פאשה{{ש}}עלי סאיט פאשה{{ש}}חוסיין רג'יב ביי
| כוח שני=לא ידוע
| כוח שני=לא ידוע
| צד שני-אבידות=לא ידוע
| צד שני-אבדות=לא ידוע
| הערות=
| הערות=
|שם=המצור על עדן
| מפה=
|כיתוב=יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן}}
|שם=המצור על עדן}}
'''המצור על עדן''' היה לבם של הקרבות בדרום ערב שהיוו זירה צדדית למדי, הן מבחינה גיאוגראפית, הן מבחינת סדרי הכוחות, במאבק האיתנים של [[מלחמת העולם הראשונה]]. המצור נערך על ידי כוחות של [[האימפריה העות'מאנית]], אשר השתלטו על השטחים שמסביב לעיר הנמל [[עדן]], כנגד כוחות הודים-בריטיים, שרק דרך הים נותרה פתוחה בפניהם. שני הצדדים לא הכריעו זה את זה עד ליציאת האימפריה העות'מאנית מהמלחמה באוקטובר 1918.
'''המצור על עדן''' היה לבם של הקרבות בדרום [[חצי האי ערב]] שהיוו זירה צדדית למדי, הן מבחינה גאוגרפית, הן מבחינת סדרי הכוחות, במאבק האיתנים של [[מלחמת העולם הראשונה]]. המצור נערך על ידי כוחות של [[האימפריה העות'מאנית]], אשר השתלטו על השטחים שמסביב לעיר הנמל [[עדן]], כנגד כוחות הודים-בריטיים, שרק דרך הים נותרה פתוחה בפניהם. שני הצדדים לא הכריעו זה את זה עד ליציאת האימפריה העות'מאנית מהמלחמה באוקטובר 1918.


==רקע==
==רקע==
שורה 31: שורה 29:


==עדן במלחמת העולם הראשונה==
==עדן במלחמת העולם הראשונה==
===הלחימה בסוף 1914===
===פעולות ראשונות ב - 1914, הפשיטה על שייח' סעיד===
עדן הותקפה לראשונה במלחמת העולם הראשונה בנובמבר 1914 על ידי כוחות עות'מאניים, יחד עם בעלי ברית מקומיים, שיצאו מתימן השכנה. ההתקפה נהדפה על ידי הכוחות שהיו במקום.
עדן הותקפה לראשונה במלחמת העולם הראשונה בנובמבר 1914 על ידי כוחות עות'מאניים, יחד עם בעלי ברית מקומיים, שיצאו מתימן השכנה. ההתקפה נהדפה על ידי הכוחות שהיו במקום.


בעשירי לאותו חודש תקפה שיירה ובה חטיבה הודית-בריטית שהייתה בדרכה מ[[הודו]] ל[[תעלת סואץ]] את חצי האי שייח' סעיד, מצידו המזרחי של מיצר [[באב אל מנדב]]. ספינת הליווי, הסיירת המשוריינת "הדוכס מאדינבורו" (Duke of Edinburgh) הפגיזה את המקום בתותחיה, כהכנה לנחיתה. מקום הנחיתה הראשון שנבחר התברר כבלתי מתאים. בניסיון השני נחתו שלושה גדודים, יחד עם חיילי עזר (pioneers, חיילי עזר לעבודות ביצורים וכיוצא באלה) ומלחים. לאחר שהנוחתים הדפו את כוחות העות'מאנים שהגנו עליו. הם הרסו את הביצורים שהיו בו, והמשיכו בדרכם ביום המחרת. בהמשך, העות'מאנים חזרו והשתלטו על המקום.
ב-10 בנובמבר תקפה שיירה ובה חטיבה הודית-בריטית שהייתה בדרכה מ[[הודו]] ל[[תעלת סואץ]] את חצי האי שייח' סעיד, מצידו המזרחי של מצר [[באב אל מנדב]]. ספינת הליווי, הסיירת המשוריינת "הדוכס מאדינבורו" (Duke of Edinburgh), הפגיזה את המקום בתותחיה כהכנה לנחיתה. מקום הנחיתה הראשון שנבחר התברר כבלתי מתאים. בניסיון השני נחתו שלושה גדודים, יחד עם חיילי עזר (pioneers, חיילי עזר לעבודות ביצורים וכיוצא באלה) ומלחים. לאחר שהנוחתים הדפו את הכוחות העות'מאנים שהגנו עליו. הם הרסו את הביצורים שהיו בו, והמשיכו בדרכם ביום המחרת. בהמשך, חזרו והשתלטו העות'מאנים על המקום.


===עדן במצור===
===עדן במצור===
====כיבוש סולטנות לאחג'====
====כיבוש סולטנות לאחג'====
בתחילת יולי 1915 התקדמו כוחות עות'מאניים, אשר מנו כמה אלפי חיילים, המסתייעים בעשרים תותחים, יחד בעלי ברית ערביים, כמה אלפים גם הם, מכיוון מאוויה שבאזור [[תעז]] מזרחה לכיוון לאחג', בירתה של הסולטנות אשר בעורפה היבשתי של עדן. הסולטנות הייתה תחת חסות בריטית, והייתה לה חשיבות רבה בסחר שבין עדן לדרום ערב. לנוכח הסכנה פנה ה[[סולטאן]] המקומי לשאו בבקשת סיוע.
בתחילת יולי 1915 התקדמו כוחות עות'מאניים, אשר מנו כמה אלפי חיילים, המסתייעים בעשרים תותחים, יחד בעלי ברית ערביים, כמה אלפים גם הם, מכיוון מאוויה {{אנ|Mawiyah District}} שבאזור [[תעז]] מזרחה לכיוון לאחג', בירת הסולטנות, שבעורפה היבשתי של עדן. הסולטנות הייתה תחת חסות בריטית, והייתה לה חשיבות רבה בסחר שבין עדן לדרום ערב. לנוכח הסכנה פנה ה[[סולטאן]] המקומי לשאו בבקשת סיוע.
[[קובץ:BASA-237K-1-361-5-English Military Transport in Aden..jpg|ממוזער|שמאל|300px|העברת אספקה צבאית בריטית בעדן בזמן המלחמה.]]

שאו פקד על טור נייד לצאת לכיוון לאחג' ועל כוח רוכבי גמלים לסייר את האזור. זה האחרון אכן איתר במהלך סיורו כוח עות'מאני חזק העושה דרכו לבירת הסולטנות. כוח רוכבי הגמלים, יחד עם כוח החלוץ של הטור הנייד, אשר מנה כ-250 חיילים חמושים ועוד שני תותחי 10 ליטראות, נכנסו לעיירה לאחג'. אלה הצטרפו לכמה מאות הלוחמים המקומיים.
שאו פקד על טור נייד לצאת לכיוון לאחג' ועל כוח רוכבי גמלים לסייר את האזור. זה האחרון אכן איתר במהלך סיורו כוח עות'מאני חזק שעשה דרכו לבירת הסולטנות. כוח רוכבי הגמלים, יחד עם כוח החלוץ של הטור הנייד, אשר מנה כ-250 חיילים חמושים ועוד שני תותחי 10 ליטראות, נכנסו לעיירה לאחג'. אלה הצטרפו לכמה מאות הלוחמים המקומיים.
[[קובץ:HAC gunners at Sheik Othman.jpg|ממוזער|ימין|<center>תותחנים בריטיים בשייח' עות'מאן, 1915</center>]]
[[קובץ:HAC gunners at Sheik Othman.jpg|ממוזער|ימין|<center>תותחנים בריטיים בשייח' עות'מאן, 1915</center>]]
יתר הטור, לנוכח תנאי החום, המחסור במים והחול שהקשה על ההתקדמות, לא הצליח להגיע. בנוסף, ערקו כל הערבים אשר נספחו למחנה הבריטים, כולל נהגי הגמלים, ולקחו איתם את כל הגמלים. העות'מאנים החלו לתקוף ברביעי ליולי בערב, בהנחיתם מספר התקפות, שנהדפו כולן, על קו ההגנה הבריטי. הסולטאן נהרג יחד עם חלק מאנשיו, והבריטים נקלעו לסכנה שיאוגפו, ושדרכם תחסם על ידי אנשי השבטים התומכים בעות'מאנים. לפיכך הם נסוגו בחמישי לחודש לאל קאוואר שממזרח לעדן. כיבוש לאחג' העמיד את הבריטים שבעדן במצור, ומכאן ואילך הייתה דרכם חסומה כלפי היבשה ופתוחה אך ורק לכיוון הים.
יתר הטור, לנוכח תנאי החום, המחסור במים והחול שהקשה על ההתקדמות, לא הצליח להגיע. בנוסף, ערקו כל הערבים אשר נספחו למחנה הבריטים, כולל נהגי הגמלים, ולקחו איתם את כל הגמלים. העות'מאנים החלו לתקוף ב-4 ביולי בערב, בהנחיתם מספר התקפות, שנהדפו כולן, על קו ההגנה הבריטי. הסולטאן נהרג יחד עם חלק מאנשיו, והבריטים נקלעו לסכנה שיאוגפו, ושדרכם תיחסם על ידי אנשי השבטים התומכים בעות'מאנים. לפיכך הם נסוגו ב-5 לחודש לאל קאוואר שממזרח לעדן. כיבוש לאחג' העמיד את הבריטים שבעדן במצור, ומכאן ואילך הייתה דרכם חסומה כלפי היבשה ופתוחה אך ורק לכיוון הים.


====שינוי בנטיית כפות המאזניים====
====שינוי בנטיית כפות המאזניים====
העות'מאנים המשיכו והתקדמו אחרי הבריטים, וכבשו את שייח' עות'מאן, עיר הנמצאת במבואותיו של נמל עדן. ניסיונות בריטיים להטות חזרה את הכף לא צלחו, ומשנראה היה שיד העות'מאנים נוטה להיות על העליונה באזור זה, הבריטים החליטו לתגבר את הכוח המחזיק בעדן, וגנרל שאו הוחלף במייג'ור ג'נרל ג'ורג יאנגהאסבנד (Younghusband). ואכן, כבר ב-20 באותו חודש כבשו הבריטים מידי העות'מאנים את שייח' עות'מאן הסמוכה לעדן. לעות'מאנים היו כ-50–60 נפגעים ועוד כמה מאות שבויים, רובם מבין בני בריתם של העות'מאנים מקרב השבטים הערביים המקומיים. באוגוסט הצליח טור בריטי להפתיע ולגרש משמר עות'מאני מעמדה שבין לאחג' לשייח' עות'מאן. ובספטמבר טור בריטי אחר, שנעזר באש מתותחי ה[[סיירת (אונייה)|סיירת]] ה[[ניו זילנד]]ית [[פילומל]] (Philomel), הפתיע כ-700 חיילים עות'מאנים, עם שמונה תותחים, כאשר כל אלה נתמכים בכאלף בני שבטים ערביים מקומיים, ועקר אותם מאזור אל וואחט, אשר מצפון מערב לעדן, בינה ובין העיירה לאחג'.
העות'מאנים המשיכו והתקדמו אחרי הבריטים, וכבשו את שייח' עות'מאן, עיר הנמצאת במבואותיו של נמל עדן. ניסיונות בריטיים להטות חזרה את הכף לא צלחו, ומשנראה היה שיד העות'מאנים נוטה להיות על העליונה באזור זה, הבריטים החליטו לתגבר את הכוח המחזיק בעדן, וגנרל שאו הוחלף במייג'ור ג'נרל ג'ורג יאנגהאסבנד (Younghusband). ואכן, כבר ב-20 באותו חודש כבשו הבריטים מידי העות'מאנים את שייח' עות'מאן הסמוכה לעדן. לעות'מאנים היו כ-50–60 נפגעים ועוד כמה מאות שבויים, רובם מבין בני בריתם של העות'מאנים מקרב השבטים הערביים המקומיים. באוגוסט הצליח טור בריטי להפתיע ולגרש משמר עות'מאני מעמדה שבין לאחג' לשייח' עות'מאן. ובספטמבר טור בריטי אחר, שנעזר באש מתותחי ה[[סיירת (אונייה)|סיירת]] ה[[ניו זילנד]]ית [[פילומל]] (Philomel), הפתיע כ-700 חיילים עות'מאנים, עם שמונה תותחים, כאשר כל אלה נתמכים בכאלף בני שבטים ערביים מקומיים, ועקר אותם מאזור אל וואחט, אשר מצפון מערב לעדן, בינה ובין העיירה לאחג'.


====התייצבות עד סוף המלחמה====
====התייצבות עד סוף המלחמה====
מסוף 1915 אירעו מספר היתקלויות בין הבריטים לבין העות'מאנים ותומכיהם המקומיים. כך, למשל, ב-12 בינואר 1916 נתקל טור בריטי בכוח עות'מאני. אבדות הבריטים היו קצין בריטי ו-35 חיילים הודים הרוגים, ארבעה בריטים ו-35 הודים פצועים. לפי מקורות בריטיים, לעות'מאנים היו כ-200 אבידות. בהיתקלות אחרת באותו חודש הביס טור נייד בריטי כוח עות'מאני מצפון לעדן. אם כי לרוב ידם של הבריטים הייתה על העליונה, לא הספיק כוחם להרחיב את אחיזתם מעבר למובלעת הנצורה מצד היבשה. עדות לחוסר הביטחון היחסי של מצבם היה האיסור שהוטל באפריל על גברות לנחות באזור ללא היתר מיוחד מהמפקד בהודו. כוחם של העות'מאנים, מצד שני, לא הספיק כדי לחסל את האחיזה הבריטית בנמל, וגם לא נעשה מעולם ניסיון רציני לכך. יתרה מזו, בהמשך השנה, משהחל [[המרד הערבי]] בקיץ 1916, הסתפקו גם העות'מאנים בשמירה על הקיים באזור עדן, ואילו הבריטים הקימו מערך הגנה ברדיוס של כעשרה ק"מ מסביב לעיר ולנמל. כללית, שני הצדדים לא יכלו, או לא מצאו לנכון, להפנות משאבים רבים יותר לזירה צדדית-יחסית זו, לצורך השגת הכרעה. מצב זה נמשך עד [[הפסקת האש של מודרוס]], אשר הוציאה את האימפריה העות'מאנית מן המלחמה, ולמעשה, סיימה את קיומה כאימפריה.
מסוף 1915 ועד סוף המלחמה, כשלוש שנים אחר כך, אירעו מספר היתקלויות בין הבריטים לבין העות'מאנים ותומכיהם המקומיים. כך, למשל, ב-12 בינואר 1916 נתקל טור בריטי בכוח עות'מאני. אבדות הבריטים היו קצין בריטי ו-35 חיילים הודים הרוגים, ארבעה בריטים ו-35 הודים פצועים. לפי מקורות בריטיים, לעות'מאנים היו כ-200 אבדות. בהיתקלות אחרת באותו חודש הביס טור נייד בריטי כוח עות'מאני מצפון לעדן. אם כי לרוב ידם של הבריטים הייתה על העליונה, לא הספיק כוחם להרחיב את אחיזתם מעבר למובלעת הנצורה מצד היבשה. עדות לחוסר הביטחון היחסי של מצבם היה איסור שהוטל באפריל על נשים לנחות באזור ללא היתר מיוחד מהמפקד בהודו. כוחם של העות'מאנים, מצד שני, לא הספיק כדי לחסל את האחיזה הבריטית בנמל, וגם לא נעשה מעולם ניסיון רציני לכך. יתרה מזו, בהמשך השנה, משהחל [[המרד הערבי]] בקיץ 1916, הסתפקו גם העות'מאנים בשמירה על הקיים באזור עדן, ואילו הבריטים הקימו מערך הגנה ברדיוס של כעשרה ק"מ מסביב לעיר ולנמל. כללית, שני הצדדים לא יכלו, או לא מצאו לנכון, להפנות משאבים רבים יותר לזירה צדדית-יחסית זו, לצורך השגת הכרעה. מצב זה נמשך עד [[הפסקת האש של מודרוס]], אשר הוציאה את האימפריה העות'מאנית מן המלחמה, ולמעשה, סיימה את קיומה כאימפריה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
<div class="mw-content-ltr">
* Bruce, Anthony. ''The Last Crusade: The Palestine Campaign in the First World War''. London: Murray, 2002.
* Bruce, Anthony. ''The Last Crusade: The Palestine Campaign in the First World War''. London: Murray, 2002.
* Connelly, Mark. [http://www.js-ww1.bham.ac.uk/articles/issue3_Connelly.pdf "The British Campaign in Aden, 1914–1918".] ''Journal of the Centre for First World War Studies'', 2:1 (2005) 65–96.
* Connelly, Mark. [https://web.archive.org/web/20121115104847/http://www.js-ww1.bham.ac.uk/articles/issue3_Connelly.pdf "The British Campaign in Aden, 1914–1918".] ''Journal of the Centre for First World War Studies'', 2:1 (2005) 65–96.
* Farndale, Sir Martin. ''History of the Royal Regiment of Artillery: The Forgotton Fronts and the Home Base, 1914–18''. London: Royal Artillery Institution, 1988.
* Farndale, Sir Martin. ''History of the Royal Regiment of Artillery: The Forgotton Fronts and the Home Base, 1914–18''. London: Royal Artillery Institution, 1988.
* Mehra, R. N. ''Aden and Yemen, 1905–1919''. Delhi: Agram Prakashan, 1988.
* Mehra, R. N. ''Aden and Yemen, 1905–1919''. Delhi: Agram Prakashan, 1988.
שורה 61: שורה 59:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, הקרבות בחצי האי ערב: [http://www.turkeyswar.com/campaigns/arabia.htm Turkey in the First World War: Arabian Campaign]
* האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, הקרבות בחצי האי ערב: [https://web.archive.org/web/20100102152102/http://www.turkeyswar.com/campaigns/arabia.htm Turkey in the First World War: Arabian Campaign]
* ספינות בנמל עדן 1: [http://www.flickr.com/photos/10101541@N03/1168383601/ Photograph of camel being unloaded by crane in Aden, 15 September 1915]
* ספינות בנמל עדן 1: [http://www.flickr.com/photos/10101541@N03/1168383601/ Photograph of camel being unloaded by crane in Aden, 15 September 1915]
* ספינות בנמל עדן 2: [http://www.flickr.com/photos/palladwyr/1182017512/ Photograph of camels aboard a ship at Aden, 15 September 1915]
* ספינות בנמל עדן 2: [http://www.flickr.com/photos/palladwyr/1182017512/ Photograph of camels aboard a ship at Aden, 15 September 1915]


[[קטגוריה:זירות מלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:זירות מלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:עדן]]

גרסה אחרונה מ־07:47, 18 במאי 2023

המצור על עדן
יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן
יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן
יחידת ארטילריה בריטית בשייח' עות'מאן
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 10 בנובמבר 1914 – יוני 1916 (כשנה)
מקום עדן, דרום ערב
תוצאה ללא הכרעה
הצדדים הלוחמים

מעצמות המרכז:
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית

מפקדים

ד. ג'י. ל. שאו
ג'ורג יאנגהאסבנד

אחמד תפיק פאשה
עלי סאיט פאשה
חוסיין רג'יב ביי

כוחות

כ-34,500 חיילים

לא ידוע

אבדות

1,263
647 הרוגים/נעדרים
584 פצועים
32 שבויים

לא ידוע

המצור על עדן היה לבם של הקרבות בדרום חצי האי ערב שהיוו זירה צדדית למדי, הן מבחינה גאוגרפית, הן מבחינת סדרי הכוחות, במאבק האיתנים של מלחמת העולם הראשונה. המצור נערך על ידי כוחות של האימפריה העות'מאנית, אשר השתלטו על השטחים שמסביב לעיר הנמל עדן, כנגד כוחות הודים-בריטיים, שרק דרך הים נותרה פתוחה בפניהם. שני הצדדים לא הכריעו זה את זה עד ליציאת האימפריה העות'מאנית מהמלחמה באוקטובר 1918.

בריטניה השתלטה על עדן (בימינו בתימן) בשנים 1838–1839, ומאז זו שימשה אותם כעיר נמל חשובה ביותר בדרך אל ומהודו, המזרח הרחוק ומזרח אפריקה. חשיבותה גדלה אף יותר עם פתיחתה של תעלת סואץ. עם זאת, רוב השטחים שמסביב לעדן היו בשליטה של האימפריה העות'מאנית או של גרורותיה. הנמל שימש כבסיס חשוב מאוד של הצי המלכותי הבריטי במהלך המלחמה. כך למשל, עברו דרכו כוחות משלוח מאוסטרליה ומניו זילנד. בתחילת מלחמת העולם הראשונה הגנה על המקום, שהפך לאזור עימות עם כניסת העות'מאנים למלחמה כנגד בריטניה בנובמבר 1914, בריגדה הודית-בריטית בפיקודו של גנרל שאו (Shaw).

עדן במלחמת העולם הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחימה בסוף 1914

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדן הותקפה לראשונה במלחמת העולם הראשונה בנובמבר 1914 על ידי כוחות עות'מאניים, יחד עם בעלי ברית מקומיים, שיצאו מתימן השכנה. ההתקפה נהדפה על ידי הכוחות שהיו במקום.

ב-10 בנובמבר תקפה שיירה ובה חטיבה הודית-בריטית שהייתה בדרכה מהודו לתעלת סואץ את חצי האי שייח' סעיד, מצידו המזרחי של מצר באב אל מנדב. ספינת הליווי, הסיירת המשוריינת "הדוכס מאדינבורו" (Duke of Edinburgh), הפגיזה את המקום בתותחיה כהכנה לנחיתה. מקום הנחיתה הראשון שנבחר התברר כבלתי מתאים. בניסיון השני נחתו שלושה גדודים, יחד עם חיילי עזר (pioneers, חיילי עזר לעבודות ביצורים וכיוצא באלה) ומלחים. לאחר שהנוחתים הדפו את הכוחות העות'מאנים שהגנו עליו. הם הרסו את הביצורים שהיו בו, והמשיכו בדרכם ביום המחרת. בהמשך, חזרו והשתלטו העות'מאנים על המקום.

כיבוש סולטנות לאחג'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי 1915 התקדמו כוחות עות'מאניים, אשר מנו כמה אלפי חיילים, המסתייעים בעשרים תותחים, יחד בעלי ברית ערביים, כמה אלפים גם הם, מכיוון מאוויה (אנ') שבאזור תעז מזרחה לכיוון לאחג', בירת הסולטנות, שבעורפה היבשתי של עדן. הסולטנות הייתה תחת חסות בריטית, והייתה לה חשיבות רבה בסחר שבין עדן לדרום ערב. לנוכח הסכנה פנה הסולטאן המקומי לשאו בבקשת סיוע.

העברת אספקה צבאית בריטית בעדן בזמן המלחמה.

שאו פקד על טור נייד לצאת לכיוון לאחג' ועל כוח רוכבי גמלים לסייר את האזור. זה האחרון אכן איתר במהלך סיורו כוח עות'מאני חזק שעשה דרכו לבירת הסולטנות. כוח רוכבי הגמלים, יחד עם כוח החלוץ של הטור הנייד, אשר מנה כ-250 חיילים חמושים ועוד שני תותחי 10 ליטראות, נכנסו לעיירה לאחג'. אלה הצטרפו לכמה מאות הלוחמים המקומיים.

תותחנים בריטיים בשייח' עות'מאן, 1915

יתר הטור, לנוכח תנאי החום, המחסור במים והחול שהקשה על ההתקדמות, לא הצליח להגיע. בנוסף, ערקו כל הערבים אשר נספחו למחנה הבריטים, כולל נהגי הגמלים, ולקחו איתם את כל הגמלים. העות'מאנים החלו לתקוף ב-4 ביולי בערב, בהנחיתם מספר התקפות, שנהדפו כולן, על קו ההגנה הבריטי. הסולטאן נהרג יחד עם חלק מאנשיו, והבריטים נקלעו לסכנה שיאוגפו, ושדרכם תיחסם על ידי אנשי השבטים התומכים בעות'מאנים. לפיכך הם נסוגו ב-5 לחודש לאל קאוואר שממזרח לעדן. כיבוש לאחג' העמיד את הבריטים שבעדן במצור, ומכאן ואילך הייתה דרכם חסומה כלפי היבשה ופתוחה אך ורק לכיוון הים.

שינוי בנטיית כפות המאזניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העות'מאנים המשיכו והתקדמו אחרי הבריטים, וכבשו את שייח' עות'מאן, עיר הנמצאת במבואותיו של נמל עדן. ניסיונות בריטיים להטות חזרה את הכף לא צלחו, ומשנראה היה שיד העות'מאנים נוטה להיות על העליונה באזור זה, הבריטים החליטו לתגבר את הכוח המחזיק בעדן, וגנרל שאו הוחלף במייג'ור ג'נרל ג'ורג יאנגהאסבנד (Younghusband). ואכן, כבר ב-20 באותו חודש כבשו הבריטים מידי העות'מאנים את שייח' עות'מאן הסמוכה לעדן. לעות'מאנים היו כ-50–60 נפגעים ועוד כמה מאות שבויים, רובם מבין בני בריתם של העות'מאנים מקרב השבטים הערביים המקומיים. באוגוסט הצליח טור בריטי להפתיע ולגרש משמר עות'מאני מעמדה שבין לאחג' לשייח' עות'מאן. ובספטמבר טור בריטי אחר, שנעזר באש מתותחי הסיירת הניו זילנדית פילומל (Philomel), הפתיע כ-700 חיילים עות'מאנים, עם שמונה תותחים, כאשר כל אלה נתמכים בכאלף בני שבטים ערביים מקומיים, ועקר אותם מאזור אל וואחט, אשר מצפון מערב לעדן, בינה ובין העיירה לאחג'.

התייצבות עד סוף המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף 1915 ועד סוף המלחמה, כשלוש שנים אחר כך, אירעו מספר היתקלויות בין הבריטים לבין העות'מאנים ותומכיהם המקומיים. כך, למשל, ב-12 בינואר 1916 נתקל טור בריטי בכוח עות'מאני. אבדות הבריטים היו קצין בריטי ו-35 חיילים הודים הרוגים, ארבעה בריטים ו-35 הודים פצועים. לפי מקורות בריטיים, לעות'מאנים היו כ-200 אבדות. בהיתקלות אחרת באותו חודש הביס טור נייד בריטי כוח עות'מאני מצפון לעדן. אם כי לרוב ידם של הבריטים הייתה על העליונה, לא הספיק כוחם להרחיב את אחיזתם מעבר למובלעת הנצורה מצד היבשה. עדות לחוסר הביטחון היחסי של מצבם היה איסור שהוטל באפריל על נשים לנחות באזור ללא היתר מיוחד מהמפקד בהודו. כוחם של העות'מאנים, מצד שני, לא הספיק כדי לחסל את האחיזה הבריטית בנמל, וגם לא נעשה מעולם ניסיון רציני לכך. יתרה מזו, בהמשך השנה, משהחל המרד הערבי בקיץ 1916, הסתפקו גם העות'מאנים בשמירה על הקיים באזור עדן, ואילו הבריטים הקימו מערך הגנה ברדיוס של כעשרה ק"מ מסביב לעיר ולנמל. כללית, שני הצדדים לא יכלו, או לא מצאו לנכון, להפנות משאבים רבים יותר לזירה צדדית-יחסית זו, לצורך השגת הכרעה. מצב זה נמשך עד הפסקת האש של מודרוס, אשר הוציאה את האימפריה העות'מאנית מן המלחמה, ולמעשה, סיימה את קיומה כאימפריה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bruce, Anthony. The Last Crusade: The Palestine Campaign in the First World War. London: Murray, 2002.
  • Connelly, Mark. "The British Campaign in Aden, 1914–1918". Journal of the Centre for First World War Studies, 2:1 (2005) 65–96.
  • Farndale, Sir Martin. History of the Royal Regiment of Artillery: The Forgotton Fronts and the Home Base, 1914–18. London: Royal Artillery Institution, 1988.
  • Mehra, R. N. Aden and Yemen, 1905–1919. Delhi: Agram Prakashan, 1988.
  • Walker, G. Goold. Honourable Artillery Company in The Great War 1914–1919. London: Seeley, Service & Co. Ltd., 1930.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המצור על עדן בוויקישיתוף