יום ירושלים – הבדלי גרסאות

יום ירושלים
	צעדת ריקוד דגלים בכניסה לשער שכם לכבוד יום ירושלים תשע"ו
שמות נוספים	יום חירות ירושלים, יום שחרור ירושלים
מדינה	ישראל
סוג	חג לאומי
סיבה	איחוד ירושלים תחת ריבונות ישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים
חגיגות	ריקוד דגלים
מתקשר עם	יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
מועד
תאריך	כ"ח באייר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:00, 25 ביולי 2020

ערך זה עוסק בחג ישראלי המציין את שחרור ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יום ירושלים (פירושונים).

סרטון של המשטרה המתעד את פעילותה ביום ירושלים תשע"ט

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים".

בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודת מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

תהליך מיסוד החג

בראש חודש סיון תשכ"ז, יומיים לאחר שחרור הר הבית, החליטה מועצת הרבנות הראשית לקיים בשבת הסמוכה תפילת הודיה חגיגית ולדון בקרוב על ”קביעת יום חג לדורות”. ב-13 בדצמבר 1967, בכינוס של חבר הרבנים של הפועל המזרחי, קראו הרבנים לרבנות הראשית לקבוע את כ"ח אייר כחג הודייה על שחרור ירושלים^[1]. בח' בטבת ה'תשכ"ח החליטה המועצה ”לקבוע את יום כ"ח אייר כיום הודיה להקב"ה על הנסים שקרו ושבאותו היום גם שוחררה ירושלים”^[2]^[3]. בתחילת מרץ 1968 כינסה הרבנות הראשית כנס רבנים לדון בצורה של יום ההודיה והתפילה שהוחלט עליו. הרב זוין הציע לומר הלל בלי ברכה, הרב טכורש והרב שאול ישראלי ביקשו שייאמר הלל בברכה. בכינוס דנו הרבנים גם בתאריך החגיגות. מספר רבנים ציינו ששני ימי חג בחודש אייר הם עומס גדול מדי. הרב משה לוין הציע להעביר את יום העצמאות לכ"ח באייר^[4]. ב-12 במאי 1968 קבעה גם הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים^[5]. בשנת תשנ"ח (1998) עבר בכנסת "חוק יום ירושלים".

יום ירושלים הראשון

ערך מורחב – יום ירושלים הראשון

בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לערוך עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי, אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה^[3]. בסופו של דבר העצרת התקיימה בסמוך לעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

חוק יום ירושלים

בשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998, שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:

עם מלאת 30 שנה לשחרורה ואיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום לציין זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית. יום מיוחד זה, יחזור וידגיש את אחדות כל העם והמדינה סביב ירושלים

— הצעת חוק יום ירושלים, התשנ"ז-1997

רעיון דומה של קביעת היום בחוק העלה כבר בשנת 1979 עו"ד שמואל להיס, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בפני ההנהלה הציונית^[6].

אירועי החג

ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יום ירושלים, תשע"ה

יום או יומיים לפני החג מתקיימת צעדה גדולה תחת הכותרת "ההתיישבות מצדיעה לירושלים" ובה משתתפים אלפי צועדים, רובם אנשי ההתיישבות העובדת והחינוך ההתיישבותי.^[^{דרוש מקור]}

בערב יום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת הודיה גדולה בישיבת מרכז הרב, בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציבור הדתי לאומי ואישי ציבור. פעמים רבות מגיעים ראש הממשלה, הרבנים הראשיים לישראל, שרים, ראש עיריית ירושלים, חברי כנסת והרמטכ"ל לעצרת זו. בעבר לאחר חצות הלילה הייתה מתקיימת צעדה מהישיבה אל הכותל המערבי.

האירוע המרכזי של היום הוא ריקוד דגלים, שמתקיים בשעות אחר הצהרים. במהלך אירוע זה, מגיעים לירושלים עשרות אלפי אנשים, רובם בני נוער מן הציונות הדתית. החוגגים מקיימים תהלוכה גדולה מלווה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר (גן סאקר וגן העצמאות), נכנסת אל העיר העתיקה משעריה ומסתיימת בכותל המערבי לתפילה המונית.

אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים. עיריית ירושלים עורכת ביום זה את טקס חלוקת אותות יקיר ירושלים.

האגודה החרדית קדושת ציון מקיימת ביום זה או בסמוך לו את "הוועידה השנתית" שלה, שבו היא עוסקת בחזונה ובתכנון פעילותה. באירוע משתתפים מאות חרדים, בהם רבנים ואישי ציבור.

מנהגים דתיים

הרב צבי יהודה קוק ביום ירושלים תשמ"א (1981) בישיבת מרכז הרב עם הרב שלמה גורן והרב אברהם שפירא (משמאל לימין)

בסוף כל ריקודגלים מתקיימת עצרת תפילה ברחבת הכותל

בבתי הכנסת הדתיים לאומיים נחגג היום באמירת הלל. בקרב היהדות החרדית היו דעות שונות בעניין^[7]. כיום היום אינו מצוין ברוב הקהילות החרדיות^[8].

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר:

”בתפילת שחרית – שירת הים פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה. יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה”, וכן: ”אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.”

כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר, כדי להימנע מחילול שבת, אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר^[9]. כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב), כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום^[10]^[11].

נכתבו גרסאות מיוחדות לתפילת על הנסים עבור יום זה^[12].

תמיכה והתנגדות פוליטית

ביום ירושלים ה'תשנ"ב (1992) נחתמה אמנת ירושלים, הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר, במשכן הנשיא.

ביום ירושלים ה'תשנ"ה (1995) בטקס בגבעת התחמושת, ראש הממשלה יצחק רבין, הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים, הביע אמונים לירושלים מאוחדת, בהצהרה שבאה כתגובה לטענות הימין על כך שתוכנית אוסלו תביא לחלוקת ירושלים ושסלילת כביש 1 בחלקו הטבעתי לאורך קו התפר ובין מזרח העיר למערבה, היא למעשה הצהרת כוונות של הממשלה לקבוע שם את הגבול.

חלק מגורמי השמאל ומהציבור הערבי במדינת ישראל רואים ביום ירושלים יום המציין את כיבושם של יהודה והשומרון וחבל עזה, על הכוחנות הכרוכה בכך לדעתם^[13]. בשנת 2014 הגישה סיעת מרצ הצעת חוק לביטול חוק יום ירושלים^[14].

הציבור העיקרי החוגג את יום ירושלים הוא בני הציונות הדתית. רבים מהם אומרים הלל ביום זה, בדומה ליום העצמאות.^[15]

מחוות ומתנות לכבוד יום ירושלים

לכבוד יום ירושלים ה-50 (2017) הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירתה של מדינת ישראל^[16]^[17]^[18]. לכבוד ולקראת יום ירושלים ה51 (2018) נשיא פרגוואיהוראסיו קארטס נשיא הוראסיו קארטספרגוואי הודיע שבכוונתו להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים עד סוף כהונת ממשלתו. הנשיא הגיעופמלייתו הגיעו לישראל לטקס חנוכת השגרירות בירושלים ב-סוף מאי ואז התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות בעיר^[19]. לכבוד יום ירושלים ה-51 ביום ירושלים החל בתאריך ה-25 במאי 2018 כ"ח באייר ה'תשע"ח אישרה הכנסת^[20] את פרויקט הרכבל בירושלים שעלותו 200 מליון שקלים, שמתעתד להיות הרכבל לכותל ועתיד לעבור בחלקיה התיירותים של ירושלים^[21]^[22].

יום שעלבים

בזמן מלחמת ששת הימים נכנס היישוב שעלבים לכוננות עליונה בשל סמיכותו לגבול עם ירדן, עם עלות בוקר יום רביעי, כ"ח באייר, החלו הירדנים להפגיז את הקיבוץ באש תותחים, ובסופו של יום ניצלו בנס מחיסול והריגת בני הישוב שעלבים כפי שנמצא בפרוטוקול הירדני לאחר מכן.^[23]^[24]. בעקבות פרסום הידיעה, הייתה תחושה של נס גדול בקיבוץ ובישיבה הסמוכה לו. אנשי היישוב נוהגים לציין את יום ירושלים, כ"ח באייר, גם כ"יום שעלבים", בו מודים לאל כל שנה על נס ההצלה^[25].

יום הזיכרון ליהודי אתיופיה

ערך מורחב – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

עדת ביתא ישראל מעולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים". בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי^[26] המתקיים באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל.

מאז הפיכת הטקס לממלכתי, שותפו אף יהודי הפלשמורה, שעלו ארצה אחרי מבצע שלמה והתגיירו, אף על פי שכקבוצה אינם משתתפים בחג הסיגד הנחוג בערב ראש חודש כסלו בטיילת ארמון הנציב מול הר הבית^[27].

לקריאה נוספת

פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח.

קישורים חיצוניים

חוק יום ירושלים באתר הכנסת.
הסרט המרכזי -יובל לשחרור יום ירושלים.
תבנית:אתר ישיבה
יום ירושלים - שירים ותמונות באתר הספרייה הלאומית
ירושלים: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
שמואל כ"ץ, חג שחרור ירושלים: עיצובו של יום, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 במאי 2011, גיליון 720
פיוטים ליום ירושלים מתוך הזמנה לפיוט.
מאגר שירי יום ירושלים
יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
צפו: טקס איחוד ירושלים, באתר ערוץ 20, 21 במאי 2017
חזי עמיאור, ההתנגדות הגורפת ל"יום איחוד ירושלים", באתר הספרייה הלאומית, מאי 2017

הערות שוליים

^ "חבר הרבנים" מציע לקבוע יום כ"ח באייר חג הודייה לשחרור ירושלים, הצופה, 14 בדצמבר 1967
^ על פי פרוטוקולי הרבנות הראשית. מופיעים כאן. בעמודים 82 - 86 הישיבה מח' בטבת, בעמודים 106- 108 הישיבה מיום א סיון
^ ¹ ² אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.
^ כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968
^ "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת, אתר הכנסת.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רעיה יגלום, קרדיט חסר, באתר הארץ
^ קביעת יום הודיה בעקבות מלחמת ששת הימים - הרב שריה דבליצקי
^ אולם יש שנהגו לציינו. כך למשל בחסידות סלונים לא אומרים תחנון ובישיבת חברון מחלקים קרטיבים
^ יום ירושלים, תשובות באתר "ישיבה".
^ אורי פולק, הרבנות הראשית דחתה את חגיגות יום ירושלים, אתר כיפה, 16 באפריל 2012.
^ מכתב מזכיר מועצת הרבנות הראשית בעניין, אתר הרבנות הראשית.
^ ראו כאן
^ ישי פרידמן, סטודנטים נגד יום י-ם: "לגיטימציה לכיבוש", באתר nrg‏, 4 באפריל 2013
^ יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014.
נוסח הצעת החוק באתר הכנסת.
^ שמואל רוזנר וקמיל פוקס, יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, כנרת זמורה ביתן, 2018
^ ביום ירושלים: הפרלמנט הצ’כי הכיר בעיר כבירת ישראל, ערוץ 20
^ היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל
^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/879/390.html מתנה ליום ירושלים מהפרלמנט הצ'כי
^ לקראת יום ירושלים הכרת פארגאווי כירושלים בירת ישראל
^ על ידי שר התיירות לשעבר ויושב ראש הכנסת כיום יריב לוין
^ שר התיירות לשעבר ויושב ראש הכנסת יריב לוין אמר; כי "הרכבל עתיד לשנות את פניה של ירושלים, לאפשר גישה קלה ונוחה לתיירים ולמבקרים בכותל, ולשמש אטרקציה תיירותית יוצאת דופן בחשיבותה. "אין יום חגיגי יותר לאישור ההחלטה מאשר 'יום ירושלים', ואני מברך על שלב נוסף בדרך להקמת הפרויקט החשוב הזה"
^ לכבוד יום ירושלים אושר פרויקט הרכבל העולה עשרות מליוני שקלים
^ מגיני הקיבוץ השיבו באש מקלעים ומרגמות לעבר הירדנים במשך מספר שעות. כח שיריון ישראלי הצליח להבקיע את מערך ההגנה הירדנית במצודה המבוצרת ולכבוש את האזור. החשש מפני קרב ממושך והרוגים רבים,וזה הסתיים בכיבוש מהיר של האזור ללא נפגעים, ובפועל לטרון נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות צה"ל, והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד רמאללה נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראלייםמסמכים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל 1967, נכתב: "מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו"
^ זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47
^ אביאל הלוי, הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים", באתר הקול היהודי, ‏7 במאי 2013
^ טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, החלטה מספר 1425 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה, תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל, תפוז אנשים.
^ צדים את בני הפלשמורה (באתר ביתא ישראל)

[1] "חבר הרבנים" מציע לקבוע יום כ"ח באייר חג הודייה לשחרור ירושלים, הצופה, 14 בדצמבר 1967

[2] על פי פרוטוקולי הרבנות הראשית. מופיעים כאן. בעמודים 82 - 86 הישיבה מח' בטבת, בעמודים 106- 108 הישיבה מיום א סיון

[שפר-3] ¹ ² אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.

[4] כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון, הצופה, 8 במרץ 1968

[5] "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת, אתר הכנסת.

[6] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רעיה יגלום, קרדיט חסר, באתר הארץ

[7] קביעת יום הודיה בעקבות מלחמת ששת הימים - הרב שריה דבליצקי

[8] אולם יש שנהגו לציינו. כך למשל בחסידות סלונים לא אומרים תחנון ובישיבת חברון מחלקים קרטיבים

[9] יום ירושלים, תשובות באתר "ישיבה".

[10] אורי פולק, הרבנות הראשית דחתה את חגיגות יום ירושלים, אתר כיפה, 16 באפריל 2012.

[11] מכתב מזכיר מועצת הרבנות הראשית בעניין, אתר הרבנות הראשית.

[12] ראו כאן

[13] ישי פרידמן, סטודנטים נגד יום י-ם: "לגיטימציה לכיבוש", באתר nrg‏, 4 באפריל 2013

[14] יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014.
נוסח הצעת החוק באתר הכנסת.

[15] שמואל רוזנר וקמיל פוקס, יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, כנרת זמורה ביתן, 2018

[16] ביום ירושלים: הפרלמנט הצ’כי הכיר בעיר כבירת ישראל, ערוץ 20

[17] היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל

[18] ttps://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/879/390.html מתנה ליום ירושלים מהפרלמנט הצ'כי

[19] לקראת יום ירושלים הכרת פארגאווי כירושלים בירת ישראל

[20] על ידי שר התיירות לשעבר ויושב ראש הכנסת כיום יריב לוין

[21] שר התיירות לשעבר ויושב ראש הכנסת יריב לוין אמר; כי "הרכבל עתיד לשנות את פניה של ירושלים, לאפשר גישה קלה ונוחה לתיירים ולמבקרים בכותל, ולשמש אטרקציה תיירותית יוצאת דופן בחשיבותה. "אין יום חגיגי יותר לאישור ההחלטה מאשר 'יום ירושלים', ואני מברך על שלב נוסף בדרך להקמת הפרויקט החשוב הזה"

[22] לכבוד יום ירושלים אושר פרויקט הרכבל העולה עשרות מליוני שקלים

[23] מגיני הקיבוץ השיבו באש מקלעים ומרגמות לעבר הירדנים במשך מספר שעות. כח שיריון ישראלי הצליח להבקיע את מערך ההגנה הירדנית במצודה המבוצרת ולכבוש את האזור. החשש מפני קרב ממושך והרוגים רבים,וזה הסתיים בכיבוש מהיר של האזור ללא נפגעים, ובפועל לטרון נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות צה"ל, והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד רמאללה נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראלייםמסמכים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל 1967, נכתב: "מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו"

[24] זאב וילנאי, שעלבים וסביבותיה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47

[25] אביאל הלוי, הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים", באתר הקול היהודי, ‏7 במאי 2013

[26] טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, החלטה מספר 1425 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה, תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל, תפוז אנשים.

[27] צדים את בני הפלשמורה (באתר ביתא ישראל)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 הציבור העיקרי החוגג את יום ירושלים הוא בני [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]. רבים מהם אומרים [[קריאת ההלל|הלל]] ביום זה, בדומה ל[[יום העצמאות]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל רוזנר וקמיל פוקס|שם=יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית|מקום הוצאה=|מו"ל=כנרת זמורה ביתן|שנת הוצאה=2018}}</ref>
+==מחוות ומתנות לכבוד יום ירושלים==
-== יום הזיכרון לנספים בעליית יהודי אתיופיה ==
+לכבוד [[יום ירושלים]] ה-50 ([[2017]]) הכיר [[הפרלמנט]] ה[[צ'כי]] בירושלים כבירתה של [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://www.20il.co.il/ביום-ירושלים-הפרלמנט-הצכי-הכיר-בעיר-כב/ ביום ירושלים: הפרלמנט הצ’כי הכיר בעיר כבירת ישראל], [[ערוץ 20]]}}{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4966858,00.html היסטוריה בצ'כיה: הפרלמנט הכיר בירושלים כבירת ישראל]}}{{הערה|https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/879/390.html מתנה ליום ירושלים מהפרלמנט הצ'כי}}.
+לכבוד ולקראת יום ירושלים ה51 ([[2018]]) נשיא [[פרגוואיהוראסיו קארטס]] נשיא [[הוראסיו קארטספרגוואי]] הודיע שבכוונתו להעביר את [[שגרירות]] פרגוואי לירושלים עד סוף כהונת ממשלתו. הנשיא הגיעופמלייתו הגיעו לישראל לטקס חנוכת השגרירות בירושלים ב-סוף [[מאי]] ואז התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות בעיר{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/5253949 לקראת יום ירושלים הכרת פארגאווי כירושלים בירת ישראל]}}.
+לכבוד יום ירושלים ה-51 ביום ירושלים החל בתאריך ה-[[25 במאי]] [[2018]] [[כ"ח באייר]] [[ה'תשע"ח]] אישרה [[הכנסת]]{{הערה|על ידי [[שר התיירות]] לשעבר ו[[יושב ראש הכנסת]] כיום [[יריב לוין]]}} את פרויקט הרכבל בירושלים שעלותו 200 מליון שקלים, שמתעתד להיות [[הרכבל לכותל]] ועתיד לעבור בחלקיה התיירותים של ירושלים{{הערה|[[שר התיירות]] לשעבר ו[[יושב ראש הכנסת]] [[יריב לוין]] אמר; כי "הרכבל עתיד לשנות את פניה של ירושלים, לאפשר גישה קלה ונוחה לתיירים ולמבקרים בכותל, ולשמש אטרקציה תיירותית יוצאת דופן בחשיבותה. "אין יום חגיגי יותר לאישור ההחלטה מאשר 'יום ירושלים', ואני מברך על שלב נוסף בדרך להקמת הפרויקט החשוב הזה"}}{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/cabl_car_old_city150518 לכבוד יום ירושלים אושר פרויקט הרכבל העולה עשרות מליוני שקלים]}}.
+==יום שעלבים==
+בזמן [[מלחמת ששת הימים]] נכנס היישוב [[שעלבים]] לכוננות עליונה בשל סמיכותו לגבול עם ירדן, עם עלות בוקר יום רביעי, כ"ח באייר, החלו הירדנים להפגיז את הקיבוץ באש תותחים, ובסופו של יום ניצלו בנס מחיסול והריגת בני הישוב שעלבים כפי שנמצא בפרוטוקול הירדני לאחר מכן.{{הערה|מגיני הקיבוץ השיבו באש מקלעים ומרגמות לעבר הירדנים במשך מספר שעות. כח שיריון ישראלי הצליח להבקיע את מערך ההגנה הירדנית במצודה המבוצרת ולכבוש את האזור. החשש מפני קרב ממושך והרוגים רבים,וזה הסתיים בכיבוש מהיר של האזור ללא נפגעים, ובפועל [[לטרון]] נכבשה בזמן קצר על ידי כוחות [[צה"ל]], והאיום הירדני הוסר. בתום המלחמה מסר דובר צה"ל כי במפקדת החטיבה ההאשמית הירדנית ליד [[רמאללה]] נמצאו תוכניות מבצעיות לפשיטות על יישובים ישראלייםמסמכים ובהם שעלבים. באחת הפקודות, מאפריל [[1967]], נכתב: "מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על היישוב שעלבים במגמה להרוס, להרוג כל מי שישנו בו ולחסל את היחידה הנמצאת בו"}}{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''שעלבים וסביבותיה''', הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח, עמ' 42-47}}. בעקבות פרסום הידיעה, הייתה תחושה של נס גדול בקיבוץ ובישיבה הסמוכה לו. אנשי היישוב נוהגים לציין את יום ירושלים, [[כ"ח באייר]], גם כ"יום שעלבים", בו מודים לאל כל שנה על נס ההצלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_identity/הפקודה-שלא-בוצעה-הריסת-היישוב-שעלבים-והריגת-כל-התושבים|הכותב=אביאל הלוי|כותרת=הפקודה שלא בוצעה: "הריסת היישוב שעלבים והריגת כל התושבים"|אתר=[[הקול היהודי]]|תאריך=7 במאי 2013|תאריך_וידוא=2 ביוני 2019}}}}.
+== יום הזיכרון ליהודי אתיופיה ==
 {{הפניה לערך מורחב|יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל}}
 עדת [[ביתא ישראל]] מעולי [[אתיופיה]] נוהגים לקיים ביום ירושלים [[יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל|טקס לזכרם]] של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים". בשנת [[2004]] החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי{{הערה|1={{החלטת ממשלה|2004|1425|טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל|30}}, [http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?EntryId=1483020 תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל], [[תפוז אנשים]].}} המתקיים ב[[אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל]] ב[[הר הרצל]].

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יוֹם יְרוּשָׁלַיִם
ערך מילוני בוויקימילון: יום ירושלים
ציטוטים בוויקיציטוט: יום ירושלים
טקסט בוויקיטקסט: חוק יום ירושלים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יום ירושלים