יוסף אלטר הגר – הבדלי גרסאות

רבי יוסף אלטר הגר
	קברו (באמצע), ליד רבי אבדימי דמן חיפה
לידה	1822; ה'תקפ"ג; קוסוב
פטירה	29 ביוני 1879 (בגיל 57 בערך); ח' בתמוז ה'תרל"ט; חיפה, ארץ ישראל
מקום קבורה	בית העלמין היהודי הישן של חיפה, ישראל
מקום מגורים	קוסוב, סירט, רדאוץ, צפת
מקום פעילות	סירט, רדאוץ, צפת
תקופת הפעילות	? – 29 ביוני 1879
בת זוג	לאה, נכדת רבי משה צבי מסאווראן
אב	רבי חיים הגר מקוסוב
אם	ציפורה
	ה'תרי"ד–ה'תרל"ט
	רבי משה הגר ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־15:43, 10 באוגוסט 2024

רבי יוסף אלטר הגר (או אלטר יוסף; בערך ה'תקפ"ג 1882/1883 – ח' בתמוז ה'תרל"ט 29 ביוני 1879) היה אדמו"ר מחסידות קוסוב ברדאוץ שבבוקובינה, ואחר כך בארץ ישראל, צפת. מייסד חסידות רדוביץ.

ביוגרפיה

נולד כבן שני לרב חיים הגר ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נישא ללאה בת רבי ישראל בן הרב משה צבי מסאווראן. התגורר בסאווראן, והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.

אחרי פטירת אביו, בשנת תרי"ד, החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, הרב יעקב שמשון הגר מקוסוב והרב מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט (סירט)^[1] שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר לרדאוץ (ראדעוויץ), על שמה נקרא.

בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, שם פתח בית מדרש וניהל אדמו"רות. את מקומו ברדוביץ כאדמו"ר, מילא בנו רבי משה על פי מינוי אביו.

בחודש כסליו תרל"ט נפטרה אשתו ונקברה בבית הקברות העתיק בצפת. רבי יוסף אלטר הגר נסע להבראה בחיפה ולרחוץ בימה, ובשהותו בחיפה בח' בתמוז נפטר. על מקום קבורתו התנהל ויכוח בין תושבי צפת לתושבי חיפה, כשבסופו של דבר נקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה, ליד ציונו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה. כעבור תקופה הוקם על מקום קברו אוהל, על ידי בנו רבי משה.^[2]

קבר הרבנית לאה אשת רבי יוסף אלטר, מאחורי קבר בנם הרב משה הגר (רדוביץ)

על פי המסופר היה נחשב לחכם, ואחרי פטירת אביו אמרו עליו שבוודאי יצליח להקים חצר מפוארת עם חסידים רבים, אך למעשה עקב מגוריו ברדוביץ שהייתה עיר מרוחקת ללא גרעין של חסידים לא הצליח לפתח בה את חצירו והוא עלה לארץ ישראל.^[3]

בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת כולל עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.^[4]

משפחתו

בנו הרב משה הגר (רדוביץ) - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת תרנ"ז עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "ויקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
בתו - נישאה לרבי שמואל שמעלקא רובין, בן רבי יצחק רובין מברודי, חתן הרב שלום רוקח מבעלז ונכד הרב נפתלי מרופשיץ. רבי שמעלקא כיהן כאדמו"ר מפורסם בסערעט (סירט) והיו לו חסידים רבים. כאשר חמיו רבי יוסף אלטר עלה לארץ עברו אליו חלק מהחסידים.
בתו שיינדל רחל - נישאה לרב מאיר יהודה שפירא, אדמו"ר בבוקובסק.

לקריאה נוספת

אבן שתייה, "מערכה חמישית: אדמו״ר הק׳ רבי אלטיר יוסף מראדיוויץ" עמודים ש"א-ש"כ
שלמה יוסף אוביץ, "בית צדיקי ראדאוויץ", בתוך: וייקח משה, בני ברק תש"ס

קישורים חיצוניים

רבי אלטר יוסף האגער בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס". (ביידיש)
זאב בלוי, ‏הערב: 142 לפטירת הרה"ק יוסף אלטר מראדוביץ זצ"ל בן ה'תורת חיים' מקוסוב ויז'ניץ, באתר JDN‏

הערות שוליים

^ ישראל בן שלמה חריף, עטרת תפארת ישראל, הסכמה של "רבי אלטיר יוסף מסעריד", באתר היברובוקס
^ אדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מראדוביץ, באתר mytzadik.
^ כך סיפר החסיד יודל עביר רוזנברג. יהודה לייב קוסטינר, טובות זכרונות חיפה תשע"ו, עמוד י"ג.
^ כרם החסידות Shevat 5746, באתר היברובוקס

[1] ישראל בן שלמה חריף, עטרת תפארת ישראל, הסכמה של "רבי אלטיר יוסף מסעריד", באתר היברובוקס

[2] אדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מראדוביץ, באתר mytzadik.

[3] כך סיפר החסיד יודל עביר רוזנברג. יהודה לייב קוסטינר, טובות זכרונות חיפה תשע"ו, עמוד י"ג.

[4] כרם החסידות Shevat 5746, באתר היברובוקס

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 | תמונה = Grave of Avdimi dmin (3).JPG
 | כיתוב = קברו (באמצע), ליד [[רבי אבדימי דמן חיפה]]
+| תאריך לידה עברי = [[ה'תקפ"ג]]
 | מקום לידה = קוסוב
-| תאריך פטירה = [[ח' בתמוז]] [[ה'תרל"ט]]
+| תאריך פטירה עברי = [[ח' בתמוז]] [[ה'תרל"ט]]
 | מקום פטירה = [[חיפה]], [[ארץ ישראל]]
 | מקום קבורה = [[בית העלמין היהודי הישן של חיפה]], [[ישראל]]
 | מקום מגורים = קוסוב, [[סירט (רומניה)|סירט]], [[רדאוץ]], [[צפת]]
 | מקום פעילות = [[סירט (רומניה)|סירט]], [[רדאוץ]], [[צפת]]
-| אב = רבי [[חיים הגר מקוסוב (הראשון)|חיים הגר מקוסוב]]
+| אב = רבי [[חיים הגר (תורת חיים)|חיים הגר מקוסוב]]
 | אם = ציפורה
 | בת זוג = לאה, נכדת רבי [[משה צבי מסאווראן]]
-|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
+| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
 | שם התפקיד = ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות רדוביץ|רדוביץ]]
 | למניין = ראשון
 | התחלת כהונה = [[ה'תרי"ד]]
 | סיום כהונה = [[ה'תרל"ט]]
-| הבא בתפקיד = [[רבי משה הגר (רדוביץ)|רבי משה הגר]]
+| הבא בתפקיד = [[משה הגר (רדוביץ)|רבי משה הגר]]}}
-}}}}
+}}
-'''רבי יוסף אלטר הגר''' (או '''אלטר יוסף'''; בערך [[תקפ"ג]] - [[ח' בתמוז]] [[ה'תרל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מגזע [[חסידות קוסוב|קוסוב]] ב[[רדאוץ]] שב[[בוקובינה]], ואחר כך ב[[ארץ ישראל]], [[צפת]]. מייסד [[חסידות רדוביץ]].
+רבי '''יוסף אלטר הגר''' (או '''אלטר יוסף'''; בערך [[ה'תקפ"ג]] [[1882]]/[[1883]] – [[ח' בתמוז]] [[ה'תרל"ט]] [[29 ביוני]] [[1879]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות קוסוב]] ב[[רדאוץ]] שב[[בוקובינה]], ואחר כך ב[[ארץ ישראל]], [[צפת]]. מייסד [[חסידות רדוביץ]].
 == ביוגרפיה ==
-נולד כבן שני לרב [[חיים הגר (תורת חיים)|חיים הגר]] ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטבקה. נישא ללאה בת רבי ישראל בן הרב [[משה צבי מסאווראן]]. התגורר ב[[סאווראן]], והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.
+נולד כבן שני לרב [[חיים הגר (תורת חיים)|חיים הגר]] ולציפורה בת רבי [[יהודה מאיר משפיטובקה]]. נישא ללאה בת רבי ישראל בן הרב [[משה צבי מסאווראן]]. התגורר ב[[סאווראן]], והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.
-אחרי פטירת אביו, בשנת [[תרי"ד]], החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, הרב [[יעקב שמשון הגר]] מקוסוב והרב [[מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)|מנחם מנדל הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|וויז'ניץ]]. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט ([[סירט (רומניה)|סירט]]){{הערה|{{HebrewBooks|ישראל בן שלמה חריף|עטרת תפארת ישראל|20871|הסכמה של "רבי אלטיר יוסף מסעריד"|עמוד=7}}}} שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר ל[[רדאוץ]] (ראדעוויץ), על שמה נקרא.
+אחרי פטירת אביו, בשנת [[תרי"ד]], החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, הרב [[יעקב שמשון הגר]] מקוסוב והרב [[מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)|מנחם מנדל הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|וויז'ניץ]]. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט ([[סירט (רומניה)|סירט]]){{הערה|{{היברובוקס|ישראל בן שלמה חריף|עטרת תפארת ישראל|20871|הסכמה של "רבי אלטיר יוסף מסעריד"|עמוד דיגיטלי=7}}}} שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר ל[[רדאוץ]] (ראדעוויץ), על שמה נקרא.
 בשנת [[תרל"ג]] [[עליה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והשתקע ב[[צפת]], שם פתח בית מדרש וניהל אדמו"רות. את מקומו ברדוביץ כאדמו"ר, מילא בנו רבי משה על פי מינוי אביו.
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 על פי המסופר היה נחשב לחכם, ואחרי פטירת אביו אמרו עליו שבוודאי יצליח להקים חצר מפוארת עם חסידים רבים, אך למעשה עקב מגוריו ברדוביץ שהייתה עיר מרוחקת ללא גרעין של חסידים לא הצליח לפתח בה את חצירו והוא עלה לארץ ישראל.{{הערה|כך סיפר החסיד יודל עביר רוזנברג. יהודה לייב קוסטינר, '''טובות זכרונות''' חיפה תשע"ו, עמוד י"ג.}}
-בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת [[כולל (היישוב הישן)|כולל]] עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.{{הערה|{{HebrewBooks||כרם החסידות Shevat 5746|28728||עמוד=238}}}}
+בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת [[כולל (היישוב הישן)|כולל]] עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.{{הערה|{{היברובוקס||כרם החסידות Shevat 5746|28728||עמוד דיגיטלי=238}}}}
 == משפחתו ==
-* בנו הרב [[משה הגר (רדוביץ)]] - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת [[תרנ"ז]] עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "וייקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
+* בנו הרב [[משה הגר (רדוביץ)]] - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת [[תרנ"ז]] עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "ויקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
 * בתו - נישאה לרבי שמואל שמעלקא רובין, בן רבי יצחק רובין מ[[ברודי]], חתן הרב [[שלום רוקח]] מבעלז ונכד הרב [[נפתלי מרופשיץ]]. רבי שמעלקא כיהן כאדמו"ר מפורסם בסערעט ([[סירט (רומניה)|סירט]]) והיו לו חסידים רבים. כאשר חמיו רבי יוסף אלטר עלה לארץ עברו אליו חלק מהחסידים.
 * בתו שיינדל רחל - נישאה לרב [[מאיר יהודה שפירא]], אדמו"ר ב[[בוקובסקו|בוקובסק]].
@@ שורה 44: / שורה 45: @@
 == קישורים חיצוניים ==
-* [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=5028&p=135949&hilit=קיוויאשד+שפירא#p135949 רבי אלטר יוסף האגער] בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
+* [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=5028&p=135949&hilit=קיוויאשד+שפירא#p135949 רבי אלטר יוסף האגער] בפורום ה[[יידיש|יידי]] "[[אידישע וועלט פארומס]]". {{יידיש}}
 * {{JDN|זאב בלוי|הערב: 142 לפטירת הרה"ק יוסף אלטר מראדוביץ זצ"ל בן ה'תורת חיים' מקוסוב ויז'ניץ|1550383}}
@@ שורה 51: / שורה 52: @@
 {{אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ}}
-{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:הגר, יוסף אלטר}}
 [[קטגוריה:אדמו"רים ארץ-ישראלים]]
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 [[קטגוריה:עולים לארץ ישראל בשנים 1800–1881]]
 [[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]]
+{{ללא בוט|1191}}

שושלת אדמו"רי קוסוב • ויז'ניץ
אבי השושלת	יעקב קופיל חסיד
חסידות קוסוב	מנחם מנדל מקוסוב (אהבת שלום) • חיים מקוסוב (תורת חיים) • יעקב שמשון מקוסוב • משה מקוסוב (לקט עני) • חיים הגר השני • אברהם יהושע העשיל מקוסוב–זלישטשיק • שרגא פייבוש הגר
חסידות זבלטוב	דוד מזבלטוב (צמח דוד) • יעקב הגר מזבלטוב • מנחם מנדל הגר מזבלטוב
חסידות רדוביץ'	יוסף אלתר מרדוביץ' • משה מרדוביץ' (וייקח משה) • ישראל מרדוביץ'
חסידות ויז'ניץ	חמשה דורות ראשונים: מנחם מנדל מוויז'ניץ (צמח צדיק) (דור 1) • ברוך מוויז'ניץ (אמרי ברוך) (דור 2) • ישראל מוויז'ניץ (אהבת ישראל) (דור 3) • בניו אליעזר הגר (דמשק אליעזר) (דור 4) • חיים מאיר מוויז'ניץ (אמרי חיים) (דור 4) אחרי מותו של 'האמרי חיים' התפלגה החסידות: החסידות בישראל: משה יהושע מוויז'ניץ (ישועות משה) (דור 5), בניו ישראל מוויז'ניץ (דור 6) ומנחם מנדל מוויז'ניץ-מרכז (דור 6) ואחיינו ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב-ויז'ניץ (דור 6) החסידות במונסי: מרדכי מוויז'ניץ מונסי (דור 5), בניו; ישראל מוויז'ניץ מונסי (דור 6) • מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ קיימישא לייק (דור 6) • יצחק יוחנן מוויז'ניץ ויליאמסבורג (דור 6) • דוד מוויז'ניץ לונדון (דור 6) • אהרן מוויז'ניץ מונטריאול (דור 6) • ברוך שמשון מוויז'ניץ בית שמש (דור 6) • יעקב יוסף מוויז'ניץ בורו פארק (דור 7)
חסידות סערט ויזניץ'	ברוך מסערט-ויז'ניץ (מקור ברוך) (דור 4) • אליעזר מסערט-ויז'ניץ (חכמת אליעזר) (דור 5) • יעקב הגר (דור 6)
חסידות וישיווה	מנחם מנדל מוישיווה (שארית מנחם) (דור 4) • ברוך הגר (דור 5) • חיים יהודה מאיר הגר (דור 5) • נפתלי צבי הגר (דור 6)