עריכת הדף "כהן גדול"

[[קובץ:Ballymote_Church_of_the_Immaculate_Conception_South_Aisle_The_Presentation_of_the_Blessed_Virgin_Right_Window_Detail_Kohen_Gadol_2010_09_23.jpg|ממוזער|365x365px|כהן גדול בבגדיו המהודרים]]
[[קובץ:Stained-glass window of the Saint Anianus collegiate church of Saint-Aignan 02.jpg|ממוזער|חלון [[ויטראז']] המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, [[לואר ושר]], [[צרפת]]]]
'''הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל''' הוא תוארו של ראש [[כהן|הכהנים]] ב[[יהודים|עם ישראל]]. הכהן הגדול עמד בראש [[יהדות|הממסד הדתי היהודי]] החל מייסודו ועד ל[[חורבן בית המקדש השני]]. ככזה, נבדל משאר הכהנים במעמדו, בהשפעתו הדתית והמדינית, בתפקידיו ובחובותיו הדתיים והפרטיים, ובזכויות היתר הנוספות שקיבל מתוקף תפקידו. בשונה מאחיו הכהנים, לכהן הגדול יוחד לבוש נוסף, הדור, יקר ערך וקשור בסמליות רוחנית ובציוויים דתיים שניתנו ב[[תורה]]. התואר '''כֹּהֵן הָרֹאשׁ''' המופיע בתנ"ך{{הערה|לדוגמה {{תנ"ך|מלכים ב|כה|יח|קצר=כן}} ועוד}} מתייחס ככל הנראה לכהן הגדול.

בתקופות ה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|פרסית]] וה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]] היה הכהן הגדול ממנהיגי העם היהודי תחת השלטון הזר. המקביל במידה מסוימת לתפקידו של 'רב הכהנים' הידוע מכתבי [[אוגרית]]. עד לימי [[יאסון]] עברה משרת הכהן הגדול ב[[ירושה (משפט עברי)|ירושה]], והמחזיקים בה התייחסו אל [[אהרן]] כ"הכהן הגדול הראשון" ואל [[אלעזר הכהן|אלעזר]] בנו כממשיכו. החל מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] ועד לחורבן הבית השני עבר התפקיד לעתים בירושה, אך לרוב הוענק כראות עיניו של הממסד הזר השולט בארץ ככלי לשליטה פוליטית ביהודים, ולפעמים אף בתמורה לכסף שניתן לשלטון בתמורה למינוי.

==מעמדו ההלכתי==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
קדושתו של כהן גדול היא קדושה עצמית, ואינה תלויה בדבר, ולכך נאמר: {{ציטוטון|כהן גדול שחטא - מלקין, ואין מעבירין אותו מגדולתו.. <small>(שנאמר:)</small> "כי נזר שמן משחת אלהיו אני השם", כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו|ירושלמי סנהדרין דף ט', ב'}}.

==תפקידיו הדתיים של הכהן הגדול==
הכהן הגדול החדש היה יכול להיכנס לתפקידו רק לאחר ש[[משיחה|נמשח]] ב[[שמן המשחה]] והקריב [[קורבן מנחה]] מיוחד (לאחר שיבת ציון ואובדן ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[אורים ותומים]] נעשתה המשיחה לתפקיד רק על ידי הלבשת ה[[בגדי כהונה|בגדים המיוחדים]]).
*על הכהן הגדול מוטלת האחריות לשאול באורים ותומים כאשר יש צורך.
*הכהן הגדול מקריב בכל יום מנחת חביתין - עשירית האיפה סולת, מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערבים.
*הוא היחיד שהיה יכול להיכנס ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], ורק ב[[יום הכיפורים]]. כל [[עבודת יום הכיפורים]] נעשית על ידו בלבד.
*[[יום הכיפורים בבית המקדש|עבודת כהן גדול ביום כיפור]] - בתקופה שהיה קיים בית המקדש, הייתה עבודת הכהן הגדול החלק המרכזי של יום הכיפורים. הכהן הגדול של אותה תקופה, היה קורא בתורה ב"עזרת הנשים" של המקדש שתי פרשיות. ("אחרי מות" בויקרא טז, א, ו"אך בעשור" בויקרא כג, כז) והיה נכנס לקודש הקודשים בפעם היחידה בשנה ומקטיר שם קטורת ומתפלל תפילה קצרה, על גשמים ושלא תשמע תפילת עוברי דרכים (שמבקשים להפסיק את הגשם). על המשכיות מלכות ישראל, ועל הפרנסה. על פי המתואר במקורות{{מקור|נושא=יהדות}}, הוא היה עלול למות בקודש הקודשים, ולכן היה נחפז לאחר ביצוע תפקידו לצאת במהירות כדי לא להבהיל את העם.
*הכהן הגדול היה מבצע וידוי ובקשת מחילה על כל [[יהודים|עם ישראל]] כאשר היה מתפלל את תפילת "כל עוונות ישראל".
*הכהן הגדול היה יכול להקריב קורבנות בכל עת שרצה בכך, בלי להתחשב בסדר המשמרות. המנהג היה שהכהן הגדול הקריב בשבתות, ראשי חודשים וחגים. בנוסף היו מעלים בכל יום מנחה לקורבן מכספו האישי בשמו.

המגבלות הדתיות שהוטלו עליו היו חמורות מהמגבלות שהוטלו על יתר ה[[כהן|כהנים]] הרגילים, והתייחסו בעיקר לנושאי [[איסורי נישואים לכהן|אישות]] ו[[טומאה]].

== מצוות אישיות ==
נוסף על האיסורים הרגילים של הכהנים, ישנם לכהן הגדול איסורים נוספים:

===איסורי נישואים===
{{הפניה לערך מורחב|איסורי נישואים לכהן}}
מלבד סוגי הנשים האסורות ל[[כהן הדיוט]], שהן: [[גרושה]], [[ייבום וחליצה|חלוצה]], [[זונה]], [[חללה]] ו[[גיור]]ת, לכהן הגדול נוסף איסור נישואין ל[[אלמנה]], אף אם היא התאלמנה מה[[אירוסין]].

=== חיוב לישא בתולה ===
הכהן גדול נצטוו לישא אשה בתולה שלא נישאה לאחר, שנאמר: {{ציטוטון|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח|ויקרא כ"א י"ג}}. כהן העובר ונושא אישה בעולה ביטל מצוות עשה זו.

===איסורי היטמאות===
לכהן הגדול אסור [[טומאה וטהרה|להיטמא]] למת בשום מצב (להבדיל מ[[כהן הדיוט]], שמצווה להיטמא ל[[שבעת הקרובים]]: אב, אם, אח, אחות, ילד, ילדה, אישה) מלבד ל[[מת מצווה]].

==לבוש הכהן הגדול==
{{הפניה לערך מורחב|בגדי כהונה}}

הכהן הגדול יוחד בבגדיו משאר הכהנים. הכנת הבגדים המקוריים הוטלה לפי המקרא על [[בצלאל בן אורי]] ו[[אהליאב בן אחיסמך]], שני [[אמנות|אמנים]] מומחים שעסקו גם ביצירת [[המשכן]] וכליו.

הכהן גדול היה לבוש בשעת עבודתו בשמונה בגדים.

#[[מכנסיים (בגד כהונה)|מכנסיים]]
#[[כתונת (בגד כהונה)|כתונת]]
#[[אבנט (בגד כהונה)|אבנט]]
#[[מצנפת (בגד כהונה)|מצנפת]]
#[[מעיל (בגד כהונה)|מעיל]]
#[[אפוד]]
#[[חושן]]
#[[ציץ]]

בתקופת שלטון הנציבים הרומאים הייתה השמירה על בגדי הכהן הגדול מקור לחיכוך מתמיד בין השלטונות הרומאים לבין מנהלת בית המקדש, עד שלבסוף הועברה האחריות שלהם לשלטונות היהודים.

על פי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], לכהן הגדול הייתה תספורת לוליינית, תספורת ייחודית שהייתה מחודשת פעם בשבוע ב[[ערב שבת]].{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כב|ב|ללא=}}}}

==מעמדו והשפעתו לאורך ההיסטוריה==
לפי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], הכהן הגדול הראשון היה [[אהרון הכהן]], יורשו היה בנו [[אלעזר הכהן|אלעזר]] ולאחר מכן [[פינחס]] בנו של אלעזר. מאז ממשיכה, לפי המסורת, שושלת הכהונה כקו ישיר מבני אהרון. נראה, שעוד בתקופה שקדמה למלכים, היו לכהנים הגדולים מעמד והשפעה חזקים בחברה השבטית, כמו שנראה בתיאור המקראי על בית [[עלי הכהן|עלי]], שבניו שימשו ככוהנים ב[[משכן שילה]]. בימי המלוכה הקדומה שימשו הכוהנים גם כשרים למלכים, וכהנים נזכרים לאורך כל תקופת המלוכה כיועצי מלכות ובעלי שררה, ובמיוחד הכוהנים הגדולים. בתקופת [[שלמה]] בערך החלה עלייתה של משפחת [[צדוק]] לכהונה הגדולה. בימי מלכותו של [[יאשיהו המלך|יאשיהו]] והתיקון הדתי שביצע התחזק מעמד הכהנים בכלל, וכהני [[ירושלים]] בפרט, בייחוד הכהנים הגדולים.

בימי [[ממלכת יהודה]] הייתה לכהן הגדול השפעה פוליטית מרכזית, וכפי שמתואר בספר מלכים, [[יהוידע הכהן]] הגדול היה הרוח החיה מאחורי הקשר נגד [[עתליה]] והמלכתו של [[יואש (מלך יהודה)|יואש]].

עם [[גלות בבל]] גלה גם נצר לכהונה - [[יהוצדק הכהן|יהוצדק]], שהיה בנו של [[שריה (כהן גדול)|שריה]], הכהן הגדול בזמן חורבן הבית.

===בתקופת בית שני===
עם [[שיבת ציון]] ומראשית [[ימי בית שני]], תחת השלטון ה[[ממלכת פרס|פרסי]], החלו הכהנים הגדולים לתפקד כראשי העם. במיוחד בלט כוחם בתקופת [[הכנסת הגדולה]] - מוסד הלכתי שהיו בו מאה ועשרים חברים, והיווה סמכות הלכתית בלעדית עליונה. בתקופה זו, שנמשכה כנראה משיבת ציון, ועד לדורות הראשונים של ה[[תנאים]], עמד הכהן הגדול בראש הכנסת הגדולה כדוגמת [[שמעון הצדיק]], שהיה ידוע כאחד משיירי הכנסת הגדולה ושימש ככהן גדול. הכהן הגדול, יחד עם ה[[פחה]] שפעל מטעם המלכות הפרסית, עמד בראש השלטון ב[[יהוד מדינתא|יהודה]], וטיפל למעשה בכל ענייניו הפנימיים של העם. נראה שלכהן הגדול הייתה גם השפעה על יהודים מחוץ ליהודה. המקרא מציין את [[יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול|יהושע בן יהוצדק]] -מבין [[הכהנים בני צדוק]]- ככהן הגדול שחזר בשיבת ציון, ושימש ככהן הגדול שבזמנו שוקם בית המקדש.

במהלך התקופה הפרסית, לפי [[יוסף בן מתתיהו]] היה מאבק [[ירושה]] בין [[יוחנן בן יוידע]] הכהן הגדול ואחיו ישוע על הכהונה הגדולה, מאבק שהוביל להתערבות תקדימית של הפחה בגוהי, נציגו של [[ארתחשסתא השני]], בענייניה הפנימיים של יהודה.

לכהן הגדול הייתה כנראה גם עמדה [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] כלפי כוחות זרים, כפי שנראה מהאגדה על המפגש בין הכהן הגדול [[שמעון הצדיק]] לבין [[אלכסנדר מוקדון]].

ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] הפך [[מעמד]] הכהונה הגדולה לחשוב והמשפיע ביותר בקרב העם. שכבת ההנהגה המדינית של היהודים בארץ ישראל יצאה ממעמד זה. הכוהנים הגדולים היו למעשה ראשי יהודה האוטונומית. [[בית המקדש]] שימש גם כמוסד הדתי העיקרי וגם כמוסד המדיני העיקרי.

תפקידם של הכוהנים הגדולים כלל ייצוג העם לפני השלטון, פיקוח וניהול [[עבודת המקדש]], שמירה על ביטחון [[ירושלים]], דאגה לאספקת מי השתייה, וגביית המיסים לשלטון הזרים. הכהן הגדול היה גם בעל תפקיד תרבותי רוחני חשוב, ובעל השפעה גדולה על ההתפתחות הדתית של העם. תרגום התורה ליוונית נעשה, לפי [[איגרת אריסטיאס]], תחת ניהולו של [[אלעזר הכהן הגדול]]. גם בתחום החינוך היה לכהן הגדול תפקיד מרכזי כפי שאנו לומדים מדברי השבח של רב יהודה בשם רב ל[[יהושע בן גמלא]] במסכת [[בבא בתרא]] (כא ע"א).

בתחילת [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה השנייה לפני הספירה]], בימי שלטונם של ה[[בית סלאוקוס|סלאוקים]] על הארץ, החל מאבק פוליטי ו[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] על משרת הכהונה הגדולה.

המאבק התבטא במאבקים בין-משפחתיים. [[הכהנים בני צדוק|בית צדוק]] מ[[משמרת ידעיה]] (צאצאי [[יהושע בן יהוצדק]]), החזיקו את הכהונה הגדולה לאורך כל התקופה הפרסית וההלניסטית. עליהם קראו תגר [[בני טוביה]] ו[[משמרת בילגה]]. שני הצדדים גם החזיקו באידאולוגיות מנוגדות בקשר לצביון התרבותי דתי של העם. בעוד רוב בני צדוק דגלו בשמירה על המסורת הקיימת, דגלו בני טוביה בהתייוונות ואימוץ [[התרבות ההלניסטית]]. הצדדים גם התחלקו למפלגות פרו-[[בית תלמי|תלמיות]], ומפלגות פרו-סלאוקיות.

המאבק הגיע לשיא חדש בהדחת [[חוניו השלישי]] מהכהונה הגדולה על ידי המלך הסלאוקי [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס הרביעי אפיפנס]], ומינוי [[יאסון]], אחיו המתייוון של חוניו, לכהן גדול, בתמיכת בני טוביה. ההדחה הייתה תקדים מסוכן במעמד הכהונה הגדולה.
לראשונה התערב שליט זר באופן ישיר בענייניה הפנימיים של יהודה, ובמינוי של מנהיג האומה. לראשונה בוטלה הכהונה הגדולה, אשר הייתה אמורה להיות משרה לכל החיים.

שיאו של המאבק הגיע ב[[מלחמת אזרחים|מלחמת האזרחים]] בין יאסון ובין [[מנלאוס (כהן גדול)|מנלאוס]] על הכהונה הגדולה. יאסון הפך את ירושלים ל[[פוליס]] הלניסטית, אך מדיניותו ההלניסטית הייתה מתונה מדי בשביל בני טוביה. עובדה זו בתוספת שאיפות פוליטית אישיות, הביאו את מנלאוס לקנות את הכהונה הגדולה מ[[אנטיוכוס הרביעי]]. הדבר הוביל למלחמה בין שני הכהנים הגדולים, ובין הפלגים המתונים לפלגים הקיצונים של התייוונות.

מעמדו של הכהן הגדול בקרב העם ירד בעקבות אירועים אלה, בעקבות קשריו עם מדיניות אנטיוכוס, ובעקבות התייוונות חלק גדול מהמשפחות השולטות במעמד זה.

====בית חשמונאי====
עם הקמת מדינת ה[[חשמונאים]] הגיע מעמדו המדיני של הכוהן הגדול לשיאו. הכהן הגדול החשמונאי (משפחת כהנים מ[[משמרת יהויריב]]{{הערה|[[ספר חשמונאים א]], פרק ב', פסוק א'.}}) היה למעשה גם נשיא האומה העצמאית ומאוחר יותר [[מלוכה|מלכה]]. אולם יחד עם עליית מעמדו המדיני של הכהן הגדול בקרב העם החלה ירידה במעמדו כמנהיגו הרוחני. עליית ה[[פרושים]] כמנהיגים הדתיים של העם הובילה לדחיקת ה[[כהן|כהנים]] בכלל, והכהנים הגדולים (שרובם היו מנהיגי ה[[צדוקים]]) בפרט, ממעמדם הרוחני בקרב האומה. הפרושים, ובייחוד הקיצונים שבהם, דרשו מהחשמונאים להפריד את הכהונה הגדולה מהשלטון החילוני של הנשיאות, דרישה שהלכה והתגברה עם הפיכת החשמונאים למלכים.

====סוף ימי הבית השני====
סוף המדינה החשמונאית ועליית [[הורדוס]] לשלטון סימנו את תחילת סופה של הכהונה הגדולה. לראשונה עבר השלטון המדיני של היהודים מאז שיבת ציון לגורם שאינו הכהן הגדול: בתקופת שלטונה של [[שלומציון המלכה|שלומציון]] הייתה הכהונה הגדולה שייכת לבנה [[הורקנוס השני|יוחנן הורקנוס השני]]. לאחר שחיסל הורדוס את בית חשמונאי מינה את [[חנמאל המצרי]] ככוהן גדול. השערת החוקרים היא שבדרך זו ניסה לשלול את כוח הכהונה בכך שהמשרה לא עברה יותר בירושה, והפסיקה להיות משרה לכל החיים. במהלך שנות שלטונו מינה לתפקיד הכהן הגדול שבעה כהנים כראות עיניו. בעקבות כך חל פיחות במעמדו של הכוהן הגדול.{{הערה|[[אריה כשר]] ואליעזר ויצטום, '''הורדוס: מלך רודף ורדוף''', ירושלים: כתר, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007, עמ' 168–170}} מעמדו של הכהן הגדול הצטמצם למעמד טקסי, ותפקידו היה בעיקר ביצוע עבודת [[יום כיפור בבית המקדש|יום הכיפורים]].

הורדוס העדיף למנות את כוהנים ממשפחות כהונה מחוץ לארץ ישראל כך שהם יהיו חסרי בסיס תומכים מקומי ולא יוכלו לאיים על מעמדו.

לאחר מותו של הורדוס עברה סמכות מינוי הכהנים הגדולים לבנו [[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]] שהמשיך במדיניות אביו ולאחר הדחתו וסיפוחה של יהודה ל[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]] בשנת 6 מינו הנציבים הרומאים את הכהנים הגדולים, מה שהוביל לירידה גדולה במעמד של הכהנים הגדולים בפני העם, והגברת הפיקוח של ההנהגה הדתית הפרושית על סדרי בית המקדש.

עם המלכתו של [[אגריפס הראשון]] על יהודה בשנת [[41]] הוא קיבל גם את הסמכות למנות כהנים גדולים, אחרי מותו וסיפוחה מחדש של יהודה לאימפריה הזכות עברה ל[[בית הורדוס|בני משפחתו]], קודם לאחיו [[הורדוס (מלך כלקיס)|הורדוס]] וכשזה מת הזכות עברה לבנו [[אגריפס השני]].

התפתח מעמד של משפחות כהונה מיוחסות ועשירות ([[בית ביתוס]], בית [[ישמעאל בן פיאבי|פיאבי]], [[בית חנן (כהונה גדולה)|בית חנן]], [[בית קתרוס (כהונה גדולה)|בית קתרוס]], ועוד) שמקרבן התמנו רוב הכהנים הגדולים. המשפחות יצרו ביניהן מעין שלטון משותף על הכהונה הגדולה, שלטון שנקנה מידי השלטונות, והמחזיק בו התחלף כל שנה. אצולה זו הייתה בעלת זכויות יתר מופלגות, שאפשרו התעשרות מהירה ורדייה בעם. מדי פעם היו מאבקים פנימיים בתוך המשפחות שהובילו לסבל של יושבי [[ירושלים]] (לדוגמה בימי הכה"ג [[ישוע בן דמנאי]] {{אנ|Jesus son of Damneus}}).

משפחתו של הכהן הגדול [[חנן בן שת]], העמידה חמישה מבניה לכהנים גדולים: אלעזר, [[יונתן בן חנן|יונתן]], [[תאופילוס בן חנן|תאופילוס]], מתתיהו ו[[חנן בן חנן|חנן]]. המשפחה נמנתה, ככל הנראה על הצדוקים, ולכל הפחות לגבי חנן בן חנן אומר זאת יוספוס מפורשות.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 20, פרק ט, פסקה א, סעיף 199.}} [[משפחת ביתוס]] העמידה תחילה את אחד מבניה, [[שמעון בן ביתוס]], לכהונה הגדולה ובזמן המרד עלה למשרה זו [[יהושע בן גמלא]], שאשתו הייתה מ[[בית בייתוס]], והתלמוד (יבמות סא ע"א) מספר כי קנתה בשבילו את המשרה.

העם בכלל, ופשוטי הכהנים בפרט, היו מנותקים כמעט לגמרי מהכהונה הגדולה. בעוד רוב הכהנים הגדולים היו צדוקים, היה רוב העם פרושים. ההבדל הכלכלי העצום ביניהם, היחס הרודני של רוב הכהנים הגדולים, והיות הכהנים הגדולים בני חסותו של השלטון הרומאי ונאמניו, העמיקו את הקרע ביניהם. הכהנים הגדולים לא התנהגו כפי המצופה מהם ורבים מהם היו מושחתים ואלימים, כך נמסר עליהם מפי חכם שחי בתקופה זו:

{{ציטוטון|אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי [פיאבי] אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.}}{{הערה|שם=פסחים|[[תלמוד בבלי]], [[סדר מועד]], [[מסכת פסחים]], [[S: פסחים נז א|נז, א]].}}

בזמן [[המרד הגדול]] השתתפו הכהנים הגדולים בהנהגת העם. כאשר השתלטו ה[[קנאים (בית שני)|קנאים]] על ירושלים התפרצה האיבה כלפי מעמד הכוהנים. הקנאים הדיחו את כולם, רצחו חלק ניכר מהם ומהמנהיגים המתונים.

הכהן הגדול האחרון של ישראל, [[פינחס בן שמואל מכפר חבתא]], אדם פשוט ו[[סתת]], לפי יוסף בן מתתיהו, אך לפי מקורות חז"ל היה מקורב לנשיאות, נבחר על ידי הקנאים ב[[גורל (במקדש)|גורל]]. עם נפילת העיר ונפילת בית המקדש נפל גם הוא.

==הכהנים הגדולים של [[מקדש חוניו]]==

חוניו הרביעי, בנו של חוניו השלישי, שהיה המועמד החוקי לכהונה הגדולה לאחר רצח אביו, מעולם לא קיבל את המשרה. [[אלקימוס]] ו[[יונתן החשמונאי]] נתמנו במקומו. חוניו עזב את יהודה ועבר ל[[מצרים]] שם, ברשות המלך [[תלמי הרביעי]] הקים, בין השנים 170 ל-154 לפני הספירה הנוצרית, בית מקדש ב[[לאונטופוליס]].

לפי סברה אחת, ראה חוניו את המקדש בירושלים כמופקע מקודשו לאחר חילולו בידי אנטיוכוס ומנלאוס. לפי סברה שנייה, חוניו לא הכיר בכשרות הכהונה הגדולה של בית חשמונאי. סברות נוספות הן, כי רצה ליצור לעצמו מרכז כוח חדש בקרב העם היהודי, או לחלופין להקים מרכז דתי מיוחד לקהילה היהודית הגדולה במצרים.

על כל פנים, שושלת בניו של [[חוניו הרביעי]] שימשו בבית מקדש זה ככהנים גדולים, ולמעשה המשיכו שם את שושלת בית צדוק. יהודי מצרים הקריבו בו קרבנות, אולם לא נראה שראו בו תחליף שווה ערך לבית המקדש הירושלמי.

שושלת הכוהנים הגדולים של מקדש חוניו המשיכה להתקיים עד סגירתו על ידי [[אספסינוס]] בשנת [[73]] לספירה.

==הכהן הגדול במקרא==
התייחסויות לכהן הגדול במקרא:
;ב[[תורה]]
*שמות כח - הוראות יצירת בגדי הכוהן.
*[[שמות]] לה, ל - לט - הטלת יצירת בגדי הכהן הגדול על אמנים.
*שמות לט - ביצוע הוראות אלה.
*[[ויקרא]] ד, ג-כא - קורבן חטאת של הכהן הגדול (מכונה "הכוהן המשיח").
*ויקרא פרק ט"ז (עבודת יום הכיפורים בקודש הקודשים)
*[[S:ויקרא כא י|ויקרא כא, י-טו]] - דיני אישות וטומאה של כהן גדול.
*[[במדבר]] כ, כה-כח - הלבשת אלעזר בבגדיו של אהרון.
*במדבר כה, יג - הבטחת כהונת-עולם ל[[פינחס|פינחס בן אלעזר]] ובניו.
*במדבר כז, כא - שימושו של הכהן הגדול באורים ותומים.
;בספרי [[נביאים]] ו[[כתובים]]
*[[ספר מלכים|מלכים א]] ד, ד - מצוין ש[[צדוק]] ו[[אביתר]] משמשים ככהנים.
*[[S:מלכים ב כב ד|מלכים ב, כב, ד]] - אזכור ראשון של "'''כהן גדול'''" במסגרת סיפור תנ"כי, הכוהן הגדול [[חלקיהו בן שלום]].
*[[S:עזרא ג ב|ספר עזרא ג, ב]] - הזכרת [[יהושע בן יהוצדק]] כהן.
*[[נחמיה]] יב, י-יא - רשימת ייחוס של מספר כהנים ו[[לוי (יהדות)|לוי]]ים.

==רשימת הכהנים הגדולים במהלך הדורות==
רשימות מדויקות ומפורטות של הכהנים הגדולים לא השתמרו, וקיימות רשימות חלקיות ונתונות במחלוקת. ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|1=מסכת יומא, דף ט' עמוד א'.}} מספר כי בתקופת [[בית המקדש הראשון]] כיהנו כשמונה עשר כהנים, וכי ב[[בית המקדש השני]] כיהנו לא פחות משלוש מאות כהנים, מפני ה[[שוחד]] שהיו משלמים הכהנים לשלטון הרומאי, על מנת לזכות במשרה הרמה. אולם ייתכן שהמספר שלוש מאות אינו אלא [[גוזמה#ביהדות|לשון גוזמה]], כיוון שב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|1=מסכת יומא, דף ד' עמוד ב'.}} מופיע מספר נמוך בהרבה, בין שמונים לשמונים וחמישה כהנים גדולים, ואף מבחינה היסטורית ידועים לכל היותר כשמונים וארבעה כהנים גדולים בסך הכל, לאורך שני בתי המקדש.

גם מספרם של הכהנים הגדולים בבית המקדש הראשון איננו מוסכם. כאמור, חז"ל מנו שמונה-עשר כהנים, אך מפרשי התלמוד, ובראשם בעלי ה[[תוספות]], התקשו בדבריהם, מאחר שבספר [[דברי הימים]] מופיעה רשימת צאצאי אהרן הכהן ופנחס נכדו, שמקובל לזהותה כרשימת הכהנים הגדולים בימי בית ראשון, ולפי הפרשנות המקובלת שלה היא כוללת רק שלושה עשר כהנים גדולים לאורך בית ראשון. מסיבה זו נטו כמה ממפרשי התלמוד לגרוס בדברי התלמוד "שלושה עשר כהנים גדולים"{{מקור|נושא=יהדות}}.

גישה אחרת (עליה נמנה ה[[מלבי"ם]]) טוענת כי רשימת צאצאי פנחס בדברי הימים איננה רשימת כהנים גדולים. תמיכה בגישה זו באה מדברי [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|1=קדמוניות, ספר עשירי, ח, ו.}} שמונה רשימה שונה בתכלית של כהנים גדולים בימי בית המקדש הראשון, אשר מונה שבעה עשר כהנים. רשימה דומה לרשימתו של יוסף בן מתתיהו נמצאת במדרש [[סדר עולם זוטא]], ובה תשעה עשר שמות, אך מדרש זה הוא ככל הנראה [[פסאודואפיגרפיה|פסבדו-אפיגרפי]], ומקורו הוא דברי יוסף בן מתתיהו. רשימות אלו, כאמור, חופפות וניתן לשחזר בקירוב את הרשימה המקורית שעומדת בבסיס שתיהן.

הידיעות על רשימת הכהנים הגדולים בימי בית המקדש השני שבידינו מתבססות גם הן על דברי יוסף בן מתתיהו. הוא מונה בסה"כ 28 כהנים גדולים ב-107 השנים שבין תחילת מלכות הורדוס (37 לפנה"ס) ועד חורבן הבית (70 לספירה){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק י', פסקה ה', סעיף 250.}} וקיימים מספר קשיים בהתאמת דבריו לשמות כהנים גדולים המוזכרים בדברי חז"ל. כגון רבי [[אלעזר בן חרסום]], שלדברי התלמוד כיהן ככהן גדול אחת עשרה שנה, ו[[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]], שאינם מוזכרים אצל יוסף בן-מתתיהו.{{הערה|1=את הקושי של רבי אלעזר בן חרסום ניתן ליישב על פי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה, אשר מתארך אותו לדור תלמידי שמעון הצדיק, ואם כך ייתכן שמדובר באלעזר אחי שמעון הצדיק שכיהן בכהונה הגדולה.}}

בטבלה שלהלן מסוכמת רשימת הכהנים הגדולים לפי דברי יוסף בן מתתיהו, תוך התאמה לשמות המוזכרים בחז"ל ובמקרא.
{|border="1" cellpadding="5" align="center" width="100%"
|width="25%"|'''תקופת המקרא'''
*[[אהרן|אהרן הכהן]]
*[[אלעזר הכהן|אלעזר בן אהרן]]
*[[פינחס|פינחס בן אלעזר]]
*מרווח בלתי ידוע באורכו
*[[עלי הכהן]]
*[[אביתר]] (בערך 980 לפנה"ס)
*[[צדוק]] (החל מ-965 לפנה"ס)
*[[אחימעץ בן צדוק|אחימעץ]]
*[[עזריהו בן צדוק|עזריה]]
'''מכאן ואילך נחלקות המסורות'''

'''הרשימה המסורתית המבוססת על ספר דברי הימים'''
*יוחנן
*עזריה
*אמריה
*אחיטוב
*צדוק
'''הרשימה לפי יוסף בן מתתיהו וסדר עולם זוטא'''
*יהורם
*יוחנן (רק ביוסף בן מתתיהו)
*יהואחז (ביב"מ כנראה: אחזיהו)
*יהויריב (רק בסע"ז)
*יהושפט (רק בסע"ז)
*[[יהוידע הכהן]] (בערך 835 לפנה"ס) (רק בסע"ז)
*פדיה
*צדקיה
*יותם
*יואל
*אוריה
*נריה
*הושעיה
'''מכאן ואילך המסורות מתאימות'''
*שלום
*[[חלקיהו בן שלום]] (בערך 620 לפנה"ס)
*[[שריה (כהן גדול)|שריה]] (סוף בית ראשון, 586 לפנה"ס)
*[[יהוצדק הכהן|יהוצדק]]

'''כהנים גדולים המוזכרים במקרא ואינם בשתי הרשימות'''
*עזריהו (בערך 770 לפנה"ס) - מכונה במקרא "כהן הראש"
*אוריה (בערך 735 לפנה"ס) - נזכר כ"כהן" סתם
|width="25%"|'''תקופת בית שני'''
'''התקופה הפרסית (סוף תקופת המקרא)'''{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יב}}}}
*[[יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול|יהושע בן יהוצדק]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ג, פסקה י, סעיף 73.}} (בערך 520 לפנה"ס)
*[[יהויקים בן יהושע|יויקים]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ה, פסקה א, סעיף 120.}}
*[[אלישיב בן יהויקים|אלישיב]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ה, פסקה ה, סעיף 158.}}
*[[יוידע]] בן אלישיב{{הערה|שם=קדמוניות 11, 297|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ז, פסקה א, סעיף 297.}}
*[[יונתן בן יוידע]] (או יוחנן{{הערה|שם=קדמוניות 11, 297}})
*[[ידוע הכהן|ידוע]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ז, פסקה ב, סעיף 302.}} (יש המזהים עם [[שמעון הצדיק]]{{מקור}})
* יוחנן{{הערה|נזכר ב[[מכתבי יב]]}}
'''[[בית חוניו]] בתקופה התלמית והסלאוקית'''
(על פי יוסף בן מתתיהו)
*[[חוניו הראשון]]
*[[שמעון הראשון]] יש המזהים עם שמעון הצדיק{{הערה|שם=קדמוניות 12, 157|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ד, פסקה א, סעיף 157.}}
*[[אלעזר הכהן הגדול|אלעזר אחי שמעון]]{{הערה|שם=קדמוניות 12, 157}}
*[[מנשה הכהן הגדול|מנשה דוד אלעזר]]{{הערה|שם=קדמוניות 12, 157}}
*[[חוניו השני]] בן שמעון הראשון{{הערה|שם=קדמוניות 12, 157}}
*[[שמעון השני]] בן חוניו השני
*[[חוניו השלישי]] בן שמעון
*[[יאסון]] (ישוע) בן שמעון - הכהן הגדול הראשון שקנה את כהונתו.
*[[מנלאוס (כהן גדול)| מנלאוס]] - הכהן הגדול השני שקנה את כהונתו.
*[[אלקימוס]] (יקים) (157-167 לפנה"ס) - שקנה את הכהונה הגדולה מאנטיוכוס.
'''הכוהנים הגדולים מבית חשמונאי'''
*[[יהודה המקבי]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 12, פרק י, פסקה ו, סעיף 414; פרק יא, פסקה ב, סעיף 434.}}
*[[יונתן הוופסי]] (152)
*[[שמעון התרסי]] (143)
*[[יוחנן הורקנוס הראשון]] (135) (יש המזהים עם [[יוחנן כהן גדול]])
*[[יהודה אריסטובולוס הראשון]] (104)
*[[אלכסנדר ינאי]] (103)
*[[הורקנוס השני]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ו, פסקה ד, סעיף 179.}} (76)
*[[אריסטובולוס השני]]
*[[מתתיהו אנטיגונוס השני]]
*[[אריסטובולוס השלישי]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ב, פסקה ה, סעיף 23 עד פרק ג, פסקה א, סעיף 41.}}
|width="25%"|'''הכוהנים הגדולים האחרונים'''
(על פי יוסף בן מתתיהו בהשוואה לשמות המופיעים בחז"ל)
*חננאל הבבלי (פעמיים){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ב, פסקה ד, סעיף 22; פרק ג, פסקה ג, סעיף 56.}} (כנראה [[חנמאל המצרי]])
*ישוע בן פיאבי
*שמעון בן [[בית ביתוס|ביתוס]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ט, פסקה ג, סעיף 322.}}
*[[מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ד, פסקה ב, סעיף 78.}}
*[[יוסף בן עלים]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ו, פסקה ד, סעיפים 165-166.}}/אילם{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[סדר מועד]], [[מסכת יומא]], [[S: ירושלמי יומא דף ה א|דף ה, עמוד א]]; [[S: ירושלמי יומא א א|פרק א, הלכה א]]; תלמוד ירושלמי, סדר מועד, [[מסכת מגילה]], דף יד, עמוד א; פרק א, הלכה י.}} ([[יום כיפור בבית המקדש|יום כיפור]] אחד בזמן כהונת מתתיהו)
*יועזר בן שמעון בן [[בית ביתוס|ביתוס]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ו, פסקה ד, סעיף 164.}} (או יועזר בן ביתוס{{הערה|שם=קדמוניות 17 339|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה א, סעיף 339.}}{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק א, פסקה א, סעיף 3.}})
*אלעזר בן ביתוס (אחיו של יועזר){{הערה|שם=קדמוניות 17 339}}
*ישוע בן שי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה א, סעיף 341.}}{{הערה|'''ירושלים לדורותיה''', יחידה 3: ירושלים בשלטון רומא (כתבו: ישראל רונן, רבקה ניר, [[רוני רייך]]), [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשע"ח–2017, עמ' 60: או "יהושע בן שי". הערה 11: "בנוסח אחר: סה או סי. הגיית השם אינה ברורה".}}
*[[חנן בן שת]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה א, סעיף 26: מסופר שם שחנן מונה במקום יועזר, תוך דילוג על אלעזר וישוע.}} (15-6 לספירה)
*[[ישמעאל בן פיאבי]] (הראשון){{הערה|שם=קדמוניות 18, 34|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה ב, סעיף 34.}}
*אלעזר בן חנן{{הערה|שם=קדמוניות 18, 34}} (15)
*שמעון בן [[קמחית (אם הכהנים הגדולים)|קמחית]]{{הערה|שם=קדמוניות 18, 35|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה ב, סעיף 35.}}
*יוסף הקיָף ([[קיפא]]){{הערה|שם=קדמוניות 18, 35}} (36-19)
*[[יונתן בן חנן]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ד, פסקה ג, סעיף 95.}} (36) - נרצח בזמן כהונת חנניה בן נדבאי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[קדמוניות היהודים]], ספר 20, פרק ח, פסקה ה, סעיפים 162–164: בהוראת הנציב [[אנטוניוס פליקס|פליקס]].}}
*[[תאופילוס בן חנן]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ג, סעיף 123.}} (41-37)
*שמעון (קנתירא) בן ביתוס{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ו, פסקה ב, סעיפים 297–298: כאן משתמע שיועזר ואלעזר היו אחיו של שמעון ושלושתם היו בניו של ביתוס.}}
*מתי בן חנן (43){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ו, פסקה ד, סעיפים 316-315.}}
*אליו֗עֵיני בן קנתּירא{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, פרק ח, פסקה א, סעיף 342.}} (אולי אליהועיני בן הקוף)
*יוסף בן קמי{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק א, פסקה ג, סעיף 16.}} (או קמחית) (44)
*[[חנניה בן נדבאי]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ה, פסקה ב, סעיף 103.}} (59-48) - נרצח בזמן המרד הגדול על ידי [[מנחם בן יהודה]].{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], ספר ב, פרק יז, פסקה ט.}}
*[[ישמעאל בן פיאבי]] (השני){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ח, פסקה ח, סעיף 179.}} - הוחזק ברומא כבן תערובת{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ח, פסקה יא, סעיף 195: אצל פופיאה אשת הקיסר [[נירון]].}}
*יוסף בן שמעון (קבי){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ח, פסקה יא, סעיף 196.}} (61){{הערה|שם=שמחוני ד ט יא|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הערות ובאורים מאת המתרגם [[יעקב נפתלי שמחוני]] לספר ד, פרק ט, פסקה יא.}}
*[[חנן בן חנן]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה א, סעיף 197.}} (3 חודשים{{הערה|שם=קדמוניות 20 203|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה א, סעיף 203.}}) - נרצח בזמן המרד הגדול על ידי הקנאים.{{הערה|שם=מלחמת היהודים ד ה ב|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ד, פרק ה, פסקה ב.}}
*[[ישוע בן דמנאי]]{{הערה|שם=קדמוניות 20 203}} (62){{הערה|שם=שמחוני ד ט יא}}
*[[יהושע בן גמלא]] (או גמליאל){{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה ד, סעיף 213.}} - כהונתו נקנתה בידי אשתו. נרצח בזמן המרד הגדול על ידי הקנאים.{{הערה|שם=מלחמת היהודים ד ה ב}}
*[[מתתיהו בן תאופילוס (השני)]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה ז, סעיף 223.}} (67-65){{הערה|שם=שמחוני ד ט יא}}
*[[פינחס בן שמואל מכפר חבתא]] (67)
'''מוזכרים בחז"ל ככהנים גדולים, אך אינם מופיעים ברשימות היסטוריות'''
*[[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]]
*רבי [[אלעזר בן חרסום]]
*[[יששכר איש כפר ברקאי]]
|}

===מתקופת הורדוס ועד [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]]{{הערה|שם=ארוכה}}===

{| class="wikitable"
|-
! שם הכהן !! שנת מינוי !! בית הכהונה !! נותן המינוי
|-
| חננאל הבבלי/המצרי || 37 לפנה"ס || [[בית צדוק]]? || rowspan="7" | הורדוס
|-
| אריסטובולוס השלישי || 36 לפנה"ס || בית חשמונאי
|-
| חננאל הבבלי (כהונה שנייה)|| 35 לפנה"ס || בית צדוק
|-
| יהושע בן פיאבי || 30 לפנה"ס? ||[[בית פיאבי]]{{הערה|ההיסטוריון [[מנחם שטרן]] ('''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 191) מצביע על כך שהשם "פיאבי" הוא שם מצרי, המופיע גם בכתובות היהודיות מתל אל-יהודיה ([[לאונטופוליס]]) משנת 5 לפנה"ס.}}
|-
| שמעון בן ביתוס  || 23 לפנה"ס  || [[בית ביתוס]]
|-
| [[מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)]] || 6 לפנה"ס||[[בית קתרוס (כהונה גדולה)|בית קתרוס]]
|-
| יועזר בן ביתוס || 4 לפנה"ס || rowspan="2" |בית ביתוס
|-
| אלעזר בן ביתוס  || 4 לפנה"ס || rowspan="3" |[[ארכלאוס (נשיא)|ארכלאוס]]
|-
|יהושע בן שי{{הערה|מנחם שטרן, '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 193, 195: במקור ביוונית, בן "סי" (Σεέ). שטרן תומך בהשערה כי יש לקשר שם זה עם השם "סתי" (Σέθι), המופיע אחר כך בהקשר למינוי חנן הראשון.}} || 3 לפנה"ס ? ||[[בית חנן (כהונה גדולה)|בית חנן]]?
|-
| יועזר בן ביתוס (כהונה שנייה) || 6/5 לספירה ||בית ביתוס
|-
| [[חנן בן שת]] || 6 לספירה || בית חנן || [[קוויריניוס]]
|-
| [[ישמעאל בן פיאבי]] הראשון || 15 לספירה ואילך ? || בית פיאבי || rowspan="4" | [[ואלריוס גראטוס]]
|-
| אלעזר בן חנן || 17/16? ||בית חנן
|-
| שמעון בן קמחית || 18/17? ||[[בית קמחית]]
|-
| [[יוסף קיפא]] || 18?|| בית קתרוס-בית חנן
|-
| [[יונתן בן חנן]] || 36 || בית חנן || rowspan="2" | [[ויטליוס]]
|-
| [[תאופילוס בן חנן]]|| 37 || בית חנן
|-
| שמעון קנתרא || 41 || בית קתרוס-בית ביתוס || rowspan="3" | [[אגריפס הראשון]]
|-
| מתתיה בן חנן ||41 || בית חנן
|-
| אליהועיני בן קנתרס{{הערה|בהתייחסו למינויו של אליהועיני, יוסף בן מתתיהו כותב כי היה בן קיתרוס (בכתב היד של '''קדמוניות היהודים''', ספר 19, סעיף 342), אולם לאחר מכן, בהתייחסו להדחתו, הוא מציין כי כונה "קנתרס" ('''קדמוניות היהודים''', ספר 20, סעיף 16). מנחם שטרן ('''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 196) משער כי בהופעה השנייה השם שובש בכתבי היד, "בהשפעת השם קנתרס שהופיע קודם בהרצאתו של ההיסטוריון". ומאחר שאליהועיני נקרא במשנה בן הקייף ({{משנה|פרה|ג|ה|ללא=שם}}), שטרן משער כי היה בנו של [[קיפא|יוסף קייפה]] ולא של שמעון קנתרס.}} || 44 ||בית קתרוס-בית ביתוס
|-
| יוסף בן שמעון קבי || 46 || בית קמחית או בית קתרוס-בית ביתוס || rowspan="2" | [[הורדוס (מלך כלקיס)]]
|-
| [[חנניה בן נדבאי]] || 48 || ?
|-
| [[ישמעאל בן פיאבי]] (השני) || 59? ||בית פיאבי || rowspan="6" | [[אגריפס השני]]
|-
| יוסף קבי || 61? || בית ביתוס או בית קמחית
|-
| [[חנן בן חנן]] || 62 || בית חנן
|-
| יהשוע בן דמנאי || 62 || ?
|-
| [[יהושע בן גמלא]] || 64/63 || אשתו [[מרתא בת ביתוס|מרתא]] הייתה מבית ביתוס
|-
| [[מתתיהו בן תאופילוס (השני)]] || 64 || בית חנן
|-
| [[פינחס בן שמואל מכפר חבתא]] || 68 || [[כהן]] שלא ממשפחה מהכהונה הגדולה || ה[[קנאים (בית שני)|קנאים]]
|}

==לקריאה נוספת==
* "כהן גדול"; בתוך: '''אוצר עיונים''', [[מתיבתא (פירוש)|ש"ס מתיבתא]], [[מסכת מגילה|מגילה]], כרך א, מערכה ב, עמ' יז-ל.
*ירון זילברשטיין, ""אנו כפרתך" או "שתהא אימתו עליך"? עיון בשיטת הממשל של כהן גדול ומלך המוצעת במשנה סנהדרין (ב, א-ג ומקבילותיה בספרות חז"ל)", ''Ḥakirah: The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought'' 30 (2021), pp. 13-36.
*פרופ' [[נחום רקובר]], '''תקנת השבים''', כהן גדול שהרג את הנפש - חזרתו לכהונתו, 180. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], 2007

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:High priests of Israel|ויקימילון=כהן גדול}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/sanhedrin/3.htm הלכות כהן גדול], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [http://www.biu.ac.il/jh/parasha/masei/reg.html מות הכהן הגדול] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20100903131047/http://www.biu.ac.il/jh/parasha/masei/reg.html |date=2010-09-03 }}, מאת פרופ' שאול רגב
* [https://web.archive.org/web/20110116064641/http://www.shomronim.co.il/33/ הכהן הגדול בעדה השומרונית]
* {{בריטניקה}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|הערות={{הערה|שם=ארוכה|[[איל רגב]], '''הצדוקים והלכתם: על דת וחברה בימי בית שני''', יד בן צבי, 2005, עמ' 319-318}}}}

{{ספר ויקרא}}
{{סדר יום הכיפורים}}
{{כהנים גדולים לפי תקופתם}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:כהנים גדולים|*]]
[[קטגוריה:כהונה]]
[[קטגוריה:תארים ותפקידים יהודיים]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]