לאון ורת – הבדלי גרסאות

ההקדשה בשער "הנסיך הקטן"
	לידידי היקר ליאון ורת.; אתכם הסליחה ילדים, על כי הקדשתי ספר זה לאדם מבוגר. אך טעמי עמי: אדם מבוגר זה הוא הטוב בידידים שיש לי בעולם. טעם אחר: אדם זה מסוגל להבין הכל, אפילו ספרים שנועדו לילדים. ועוד עמי טעם שלישי: ידידי המבוגר יושב בצרפת הכבושה ושרוי במצוקת רעב וקור, ויש לעודדו ולנחמו. אך אם כל הטעמים הללו אין בהם כדי להניח את הדעת, הריני מוכן להקדיש את הספר לאותו הילד, שגדל והיה לידיד בהגיעו לגיל הבגרות. כל האנשים המבוגרים היו לפנים ילדים קטנים. אם כי מעטים מביניהם זוכרים את הדבר הזה. הנני מתקן אפוא את כתב ההקדשה שלי:; לידידי לאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן.

לאון ורת
Léon Werth
לידה	16 בפברואר 1878; רמירמון, צרפת
פטירה	13 בדצמבר 1955 (בגיל 77); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	קרמטוריון-קולומבריום דו פר-לאשז
שפות היצירה	צרפתית
תקופת הפעילות	1885–1949 (כ־64 שנים)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־14:58, 30 במאי 2024

לאון וֶרְת (בצרפתית: Léon Werth;‏ 1878 – 13 בדצמבר 1955) היה סופר, פילוסוף פציפיסט ומבקר אמנות יהודי-צרפתי. ידיד נפשו של מחבר "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אכזופרי.

תולדות חייו

ורת נולד ברמירמון (Remiremont) שבחבל לורן בצרפת. בעקבות הצטיינותו הרבה בבית הספר נשלח ללימודים גבוהים בתיכון יוקרתי בפריז, אליו הגיע בעיצומו של משפט דרייפוס. עד מהרה נטש ורת את לימודיו לטובת חיי בוהמה, חבר לחוגי שמאל רדיקלי והכיר את הסופר האנרכיסט אוקטב מירבו. מירבו לקח את ורת תחת חסותו, סייע לו לפרסם את סיפוריו הראשונים בכתבי העת הנחשבים ולהוציא את ספרו הראשון "הבית הלבן", לו כתב מירבו הקדמה.

ורת היה פעיל בחוגי הפילוסופים ומבקרי האמנות. הוא קידם, למשל, את הפסלת חנה אורלוף ואת אמני הדאדא והסוריאליזם.

במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס ורת ונלחם בחפירות; הוא חזר מן החזית כפציפיסט מושבע וכתב שני רומנים המבקרים קשות את המלחמה. דבריו, שהתקבלו בתחילה בתרעומת, הפכו מאוחר יותר לקולו של הדור שלחם בחפירות ויצא משם מלא ביקורת על המלחמה ועל הגנרלים.

ב-1917 גילה התלהבות ראשונית ממהפכת אוקטובר, אך עם עלייתו של סטלין לשלטון מתח ביקורת על ברית המועצות. בשנת 1924, לאחר שחזר ממסע בהודו-סין הצרפתית (וייטנאם וקמבודיה של ימינו) כתב רומן המבקר את הקולוניאליזם הצרפתי וחוזה את תנועת הדה-קולוניזציה.

בשנת 1931 נערכה לוורת, שהיה אז כבן 53, היכרות עם אנטואן דה סנט-אכזופרי, שהיה אז כבן 31. סנט-אכזופרי, שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ראה בוורת דמות-אב. השניים התיידדו וחלקו זה עם זה דעות ובילויים משותפים עם משפחותיהם. סנט אכזופרי ראה בוורת "מצפן מוסרי" וורת התלהב מרוח הנעורים התוססת ומדמיונו של הטייס הצעיר. כל אחד שמר על הגות ודעות עצמאיות והם קיימו ביניהם דיונים פילוסופיים שנמשכו שעות, חלקם תוך טיולים בחיק הטבע וחלקם במהלך התכתבות ענפה.

בשנת 1940, עם כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה, נמלט סנט אכזופרי לאלג'יריה ולניו יורק והצטרף לחיל האוויר של בעלות הברית בעוד ורת ומשפחתו נדדו 35 ימים אל בית הקיט שלהם, שהיה בדרום צרפת, תחום שנחשב בטוח יותר בהיותו בשליטת צרפת של וישי. ורת לא יכול היה לכתוב לסנט אכזופרי מכתבים, אך כתב לו ביומנו. סנט-אכזופרי כתב אף הוא מכתבים לוורת, שלא נשלחו ליעדם אלא כונסו בספר "מכתב לבן ערובה", שיצא לאור בארצות הברית ב-1943. ורת לא נזכר בו בשמו מפחד שיבולע לו.

לאחר תום המלחמה נודע לוורת על היעלמות מטוסו של סנט-אכזופרי ב-1944. ורת הוציא לאור את ספרו של סנט-אכזופרי מן העיזבון "המצודה" והוציא ספר בשם "סנט-אכזופרי כפי שהכרתי אותו" (Saint-Exupéry, tel que je l'ai connu).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאון ורת בוויקישיתוף

גדעון טיקוצקי, מי היה לאון ורת, הסופר היהודי שלגורלו כה חשש מחבר "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אקזופרי?, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
לאון ורת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לאון ורת, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{סופר}}
 {{חלונית
-|כותרת=ההקדשה בשער "[[הנסיך הקטן]]"
+| כותרת = ההקדשה בשער "[[הנסיך הקטן]]"
+| תוכן = לידידי היקר ליאון ורת.{{ש}}
-|תוכן=
+אתכם הסליחה ילדים, על כי הקדשתי ספר זה לאדם מבוגר. אך טעמי עמי: אדם מבוגר זה הוא הטוב בידידים שיש לי בעולם. טעם אחר: אדם זה מסוגל להבין הכל, אפילו ספרים שנועדו לילדים. ועוד עמי טעם שלישי: ידידי המבוגר יושב בצרפת הכבושה ושרוי במצוקת רעב וקור, ויש לעודדו ולנחמו. אך אם כל הטעמים הללו אין בהם כדי להניח את הדעת, הריני מוכן להקדיש את הספר לאותו הילד, שגדל והיה לידיד בהגיעו לגיל הבגרות. כל האנשים המבוגרים היו לפנים ילדים קטנים. אם כי מעטים מביניהם זוכרים את הדבר הזה.
-לידידי היקר ליאון ורת.{{ש}}
+הנני מתקן אפוא את כתב ההקדשה שלי:{{ש}}
-אתכם הסליחה ילדים, על כי הקדשתי ספר זה לאדם מבוגר. אך טעמי עמי: אדם מבוגר זה הוא הטוב בידידים שיש לי בעולם. טעם אחר: אדם זה מסוגל להבין הכל, אפילו ספרים שנועדו לילדים. ועוד עמי טעם שלישי:ידידי המבוגר יושב בצרפת הכבושה ושרוי במצוקת רעב וקור, ויש לעודדו ולנחמו. אך עם כל הטעמים הללו אין בהם כדי להניח את הדעת, הרינו מוכן להקדיש את הספר לאותו הילד, שגדל והיה לידיד בהגיעו לגיל הבגרות. כל האנשים המבוגרים היו לפנים ילדים קטנים. אם כי מעטים במיניהם זוכרים את הדבר הזה.
+לידידי לאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן.
-הנני מתקן אפוא את כתב ההקדשה שלי:{{ש}}
+}}
-לידידי לאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן.}}
-'''לאון וֶרְת''' ([[צרפתית]]: '''Léon Werth''';{{כ}} [[1878]] - [[13 בדצמבר]] [[1955]]) היה [[סופר]], [[פילוסוף]] [[פציפיסט]] ו[[מבקר אמנות]] [[יהדות צרפת|יהודי]]-[[צרפתי]]. ידיד נפשו של מחבר "[[הנסיך הקטן]]", [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]].
+'''לאון וֶרְת''' (ב[[צרפתית]]: '''Léon Werth''';{{כ}} [[1878]] – [[13 בדצמבר]] [[1955]]) היה [[סופר]], [[פילוסוף]] [[פציפיסט]] ו[[מבקר אמנות]] [[יהדות צרפת|יהודי-צרפתי]]. ידיד נפשו של מחבר "[[הנסיך הקטן]]", [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]].
 ==תולדות חייו==
-ורת נולד ב[[רמירמון]] (Remiremont) שבחבל [[לורן]] ב[[צרפת]]. בעקבות הצטיינותו הרבה בבית הספר נשלח ללימודים גבוהים בתיכון יוקרתי ב[[פריז]], אליה הגיע בעיצומו של [[משפט דרייפוס]]. אולם עד מהרה נטש ורת את לימודיו לטובת חיי [[בוהמה]], הוא חבר לחוגי [[שמאל רדיקלי]] והכיר את הסופר ה[[אנרכיזם|אנרכיסט]] [[אוקטב מירבו]]. מירבו לקח את ורת תחת חסותו, סייע לו לפרסם את סיפוריו הראשונים ב[[כתב עת|כתבי העת]] הנחשבים ולהוציא את ספרו הראשון "הבית הלבן", לו אף כתב הקדמה.
+ורת נולד ב[[רמירמון]] (Remiremont) שבחבל [[לורן]] ב[[צרפת]]. בעקבות הצטיינותו הרבה בבית הספר נשלח ללימודים גבוהים בתיכון יוקרתי ב[[פריז]], אליו הגיע בעיצומו של [[משפט דרייפוס]]. עד מהרה נטש ורת את לימודיו לטובת חיי [[בוהמה]], חבר לחוגי [[שמאל רדיקלי]] והכיר את הסופר ה[[אנרכיזם|אנרכיסט]] [[אוקטב מירבו]]. מירבו לקח את ורת תחת חסותו, סייע לו לפרסם את סיפוריו הראשונים ב[[כתב עת|כתבי העת]] הנחשבים ולהוציא את ספרו הראשון "הבית הלבן", לו כתב מירבו הקדמה.
 ורת היה פעיל בחוגי הפילוסופים ו[[ביקורת אמנות|מבקרי האמנות]]. הוא קידם, למשל, את ה[[פסל (מקצוע)|פסלת]] [[חנה אורלוף]] ואת אמני ה[[דאדא]] וה[[סוריאליזם]].
-בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ורת ונלחם ב[[מלחמת חפירות|חפירות]]; הוא חזר מן החזית כפציפיסט מושבע וכתב שני רומנים שבהם ביקר קשות את המלחמה. דבריו, שהתקבלו בתחילה בתרעומת, הפכו מאוחר יותר לקולו של הדור שלחם בחפירות ויצא משם מלא ביקורת על המלחמה ועל הגנרלים.
+במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ורת ונלחם ב[[מלחמת חפירות|חפירות]]; הוא חזר מן החזית כ[[פציפיזם|פציפיסט]] מושבע וכתב שני רומנים המבקרים קשות את המלחמה. דבריו, שהתקבלו בתחילה בתרעומת, הפכו מאוחר יותר לקולו של הדור שלחם בחפירות ויצא משם מלא ביקורת על המלחמה ועל הגנרלים.
 ב-[[1917]] גילה התלהבות ראשונית מ[[מהפכת אוקטובר]], אך עם עלייתו של [[סטלין]] לשלטון מתח ביקורת על [[ברית המועצות]]. בשנת [[1924]], לאחר שחזר ממסע ב[[הודו-סין|הודו-סין הצרפתית]] ([[וייטנאם]] ו[[קמבודיה]] של ימינו) כתב רומן המבקר את [[הקולוניאליזם הצרפתי]] וחוזה את תנועת ה[[דה-קולוניזציה]].
-בשנת [[1931]] נערכה לוורת, שהיה אז כבן 53, היכרות עם אנטואן דה סנט-אכזופרי, שהיה אז כבן 31. סנט-אכזופרי, שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ראה בוורת דמות-אב. השניים התיידדו וחלקו זה עם זה דעות ובילויים משותפים עם משפחותיהם. סנט אכזופרי ראה בוורת "[[מצפן]] [[מוסר]]י" וורת התלהב מרוח הנעורים התוססת ומדמיונו של הטייס הצעיר. כל אחד שמר על הגות ודעות עצמאיות והם קיימו ביניהם דיונים פילוסופיים שנמשכו שעות ארוכות, חלקן בטיולים בחיק הטבע וחלקם במהלך התכתבות ענפה.
+בשנת [[1931]] נערכה לוורת, שהיה אז כבן 53, היכרות עם אנטואן דה סנט-אכזופרי, שהיה אז כבן 31. סנט-אכזופרי, שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ראה בוורת דמות-אב. השניים התיידדו וחלקו זה עם זה דעות ובילויים משותפים עם משפחותיהם. סנט אכזופרי ראה בוורת "[[מצפן]] [[מוסר]]י" וורת התלהב מרוח הנעורים התוססת ומדמיונו של הטייס הצעיר. כל אחד שמר על הגות ודעות עצמאיות והם קיימו ביניהם דיונים פילוסופיים שנמשכו שעות, חלקם תוך טיולים בחיק הטבע וחלקם במהלך התכתבות ענפה.
 בשנת [[1940]], עם [[המערכה על צרפת|כיבוש צרפת במלחמת העולם השנייה]], נמלט סנט אכזופרי ל[[אלג'יריה]] ול[[ניו יורק]] והצטרף לחיל האוויר של [[בעלות הברית]] בעוד ורת ומשפחתו נדדו 35 ימים אל בית הקיט שלהם, שהיה בדרום צרפת, תחום שנחשב בטוח יותר בהיותו בשליטת [[צרפת של וישי]]. ורת לא יכול היה לכתוב לסנט אכזופרי [[מכתב]]ים, אך כתב לו ביומנו. סנט-אכזופרי כתב אף הוא מכתבים לוורת, שלא נשלחו ליעדם אלא כונסו בספר "[[מכתב לבן ערובה]]", שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] ב-[[1943]]. ורת לא נזכר בו בשמו מפחד שיבולע לו.
 לאחר תום המלחמה נודע לוורת על היעלמות מטוסו של סנט-אכזופרי ב-[[1944]]. ורת הוציא לאור את ספרו של סנט-אכזופרי מן ה[[עיזבון]] "המצודה" והוציא ספר בשם "סנט-אכזופרי כפי שהכרתי אותו" (''Saint-Exupéry, tel que je l'ai connu'').
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 {{ויקישיתוף בשורה}}
 * {{הארץ|גדעון טיקוצקי|מי היה לאון ורת, הסופר היהודי שלגורלו כה חשש מחבר "הנסיך הקטן",  אנטואן דה סנט-אקזופרי?|1.1273516|24 ביולי 2009}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 {{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל: ורת, לאון}}
-[[קטגוריה:ילידי 1878]]
 [[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
 [[קטגוריה:סופרים יהודים צרפתים]]
@@ שורה 40: / שורה 39: @@
 [[קטגוריה:מבקרי אמנות צרפתים]]
 [[קטגוריה:מבקרי אמנות יהודים]]
-[[קטגוריה:נפטרים ב-1955]]
 [[קטגוריה:אנטואן דה סנט-אכזופרי]]
+[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1878]]
+[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1955]]