מה יפית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:09, 1 באוקטובר 2007

מה יפית הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.

הפיוט

הזמר מתחיל במילות פסוק משיר השירים - "מה יפית ומה נעמת" ומתאר את עונג וכבוד השבת. לא ידוע מי מחבר הזמר, אך יש בו אקרוסטיכון של מרדכי בר יצחק שחי כנראה במאה ה-13^[1], ויש משערים שהוא מחבר מעוז צור ^[2].

"מה יפית" מורכב מ 8 בתים, המורכבות כל אחת משלושה פסוקים בנות 4 שורות ^[3]. האקרוסטיכון מורכב מהאותיות שבראש הבתים בלבד. הפסוקים שבכל בית שונים בחריזה שלהם. בשני הפסוקים הראשונים שבכל בית שלושת השורות הראשונות מתחרזות אחת עם השנייה והשורה הרביעית מתחרזת עם השורה הרביעית של הפסוק שלעומתו בבית. שורות הפסוק השלישי מתחרזות עם עצמן, השנייה עם השלישית והראשונה עם הרביעית. החלוקה של החריזה סותרת לעיתים את החלוקה על פי המשמעות. הזמר הופיע בדפוס כבר בשנת 1515 בפראג.

בכתבי הר”ר יאשיא שו”ב מסופר שהזמר "מה יפית" נכתב על ידי מחברו לאחר שהידיעה על הרצחו של בנו היחיד הגיעה אליו בשבת וכדי שלא להתאבל בשבת חיבר את הפיוט. וכשהגיע למילים "חי זקוף מך" ראו את הדברים בשמים והחיו את הבן. ועל פי הכתוב שם מעשה זה הוא המקור לכך שהגויים מבקשים מהיהודים לשיר את מה יפית^[4].

בחצרות החסידיות של קרלין וסטולין היו שרים את מה יפית רק בלילות החורף הארוכים^[5]. בימינו, הזמר מה יפית נדפס בסידורים בצורת פרוזה ולא כשיר ובחלק מהסידורים הוא כלל אינו מופיע, ומנגינתו נשכחה אצל רבים.

מאיופס

שם הפיוט, "מה יפית", התגלגל לפולנית בצורת המבטא היידי "מאיוּפס" וקיבל בפולנית את המשמעות של זמר או ריקוד יהודי. ה"מאיופס" הופיע כזמר או ריקוד בו היהודי הופיע באור מגוחך או נלעג, למשל בהצגת פולנית קלוקלת, תנועות מגוחכות או מילים מצחיקות. חנא שמרוק מסיק מעבודתו של ההיסטוריון טאזביר שהריקוד או זמר היה רווח במאה ה-16 או ה-17, למרות שהאזכור הראשון שהוא מצא ל"מאיופס" הוא משנת 1763 ^[6].

תוכן ה"מאיופס" השתנה ממקום למקום ולאורך התקופות. בהצגה פולנית משנת 1878 הכיל ה"מאיופס" את התוכן של הפיוט "יום זה מכובד" בתעתיק פולני, כנראה משובש. בסיפור יידי של הסופר ישראל ראבון, מכיל המאיופס טקסט חנופה לגוי, כתוב פולנית מתובלת ביידיש, המתחיל ב: "מה יפית, אדוני פאן. אברך אותך כל הזמן." מנגינת המאיופס, לעומת זאת הייתה כנראה ידועה ומוכרת ומן הסתם דמתה למנגינה של הפיוט "מה יפית" אצל יהודי פולין. פרדריק שופן, למשל, מספר על יהודי שפיתה את הקהל ב"מוסיקה פולנית" משלו ובעצם ניגן להם "מאיופס" ^[7].

בעוד המקורות הפולניים שמים את הדגש במאיופס על היהודי הליצן שאולי ביקש להשיג כמה פרוטות בשירתו העילגת, המקורות היהודיים מציגים את המאיופס כשירה שנעשתה תחת לחץ, כלכלי או פיסי.

לרקוד מה יפית

הביטוי "לרקוד מה יפית" מציין התנהגות של חנופה של אדם בפני גדול ממנו, במיוחד יהודי בפני הגוי ^[8]. הפריצים במאות ה-17 וה-18 ^[9] אהבו לשמוע את יהודי החצר שלהם שר את הזמר "מה יפית", וללעוג לו על כך. היהודי היה נדרש לשיר את שיר הקודש שלו בפני הגוי, כאות תודה לגוי, בעוד הגוי לועג לו ונותן לו יחס גרוע.

בעקבות זאת, היו חסידים שהעדיפו לא לשיר את מה יפית וכינו את אלו ששרו את הזמר "מה יפית" - מתנגד קר. יהודי שהסכים לשיר מה יפית או להתחנף לפני הגוי נקרא "בעל מה יפית" או "מה יפית יוד" ומכונה לעתים "מושקה".

ריקוד ה"מה יפית" של היהודי בפני הפריץ היה מוקד לוויכוח בין היהודים המשכילים, אשר לעגו ליהודי המה יפית, ובין מתנגדי ההתבוללות אשר הגנו על יהודי ה"מה יפית" וטענו שהמתבוללים רוקדים מה יפית לפני התרבות של הגוי ללא שום תכלית, בעוד יהודי ה"מה יפית" רקד בפני הפריץ לצורך הפרנסה, אך בלבו פנימה בז לגוי ^[10].

יוסף ברנר התווכח עם גישה זאת וטען שלא ייתכן שהיהודי שרקד מה יפית בפני הגוי באמת בז לו.

"ההסכמה הכללית" בספרותנו עד העת האחרונה היתה, כי אבותינו, יהודי הגיטו הישן, היו מבטלים בלבם את הגוי תכלית ביטול ומתגאים עליו גם בשעה שהיו מנשקים את ידיו ומזמרים לפניו "מה יפית". הפּירוש היה: כיעור ושפלות מבחוץ, אבל יופי וגאון מבפנים. ואולם ההערכה העצמית שבספרותנו היותר חדשה אינה מסכימה עם ההסכמה. ולא רק מפני שאוי-אוי להם לאותו היופי ולאותו הגאון, הקבורים באופל בעל כרחם ושנשיקות ידי פריצים וזמירות, מה יפית" אינן מעכירות אותם כל עיקר, אלא גם מפני שמעיקרא דדינא פירכא! לא היה אותו הגאון בלבב פנימה ולא היה יכול להיות.

— י"ח ברנר הערכת עצמינו בשלושת הכרכים, תרע"ד

לקריאה נוספת

אוצר ישראל, הערך "מה יפית"
חנא שמרוק, הקריאה לנביא, מחקרי היסטוריה וספרות של חנא שמרוק, עורך ישראל ברטל, מכון זלמן שז"ר, 1999, פרק שישי, "מה יפית".

מקורות

^ שמרוק, עמוד 103
^ ד"ר יעקב רוטשילד, זמירות של שבת, מחניים תשרי חשון תשכ"ד
^ קובץ בית אהרון וישראל, כסלו טבת, תשס"ד, עמוד קל"ד; אצל שמרוק כתוב שהוא מורכב פשוט מ 24 בתים
^ קובץ בית אהרון וישראל, כסלו טבת, תשס"ד, קל"ג
^ קובץ בית אהרון וישראל, שבט אדר, תשס"ג, עמוד קכג, כסלו טבת, תשס"ד, קל"ג
^ שמרוק, עמודים 101-102
^ שמרוק, עמוד 104, הערה 13; וראה אנציקלופדיה יהודית, ערך זמירות, באנגלית
^ הפיוט מהו?, אפרים חזן
^ From the World of My Father, Herman Berlintsky
^ משל ומליצה ד, עמודים 101-102 וגם פרץ סמולנסקין, נחפשה דרכינו, 1880

[1] שמרוק, עמוד 103

[2] ד"ר יעקב רוטשילד, זמירות של שבת, מחניים תשרי חשון תשכ"ד

[3] קובץ בית אהרון וישראל, כסלו טבת, תשס"ד, עמוד קל"ד; אצל שמרוק כתוב שהוא מורכב פשוט מ 24 בתים

[4] קובץ בית אהרון וישראל, כסלו טבת, תשס"ד, קל"ג

[5] קובץ בית אהרון וישראל, שבט אדר, תשס"ג, עמוד קכג, כסלו טבת, תשס"ד, קל"ג

[6] שמרוק, עמודים 101-102

[7] שמרוק, עמוד 104, הערה 13; וראה אנציקלופדיה יהודית, ערך זמירות, באנגלית

[8] הפיוט מהו?, אפרים חזן

[9] From the World of My Father, Herman Berlintsky

[10] משל ומליצה ד, עמודים 101-102 וגם פרץ סמולנסקין, נחפשה דרכינו, 1880

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 שם הפיוט, "מה יפית", התגלגל לפולנית בצורת המבטא ה[[יידיש|יידי]] "מאיוּפס" וקיבל ב[[פולנית]] את המשמעות של זמר או ריקוד יהודי. ה"מאיופס" הופיע כזמר או ריקוד בו היהודי הופיע באור מגוחך או נלעג, למשל בהצגת פולנית קלוקלת, תנועות מגוחכות או מילים מצחיקות. [[חנא שמרוק]] מסיק מעבודתו של ההיסטוריון טאזביר שהריקוד או זמר היה רווח במאה ה-16 או ה-17, למרות שהאזכור הראשון שהוא מצא ל"מאיופס" הוא משנת [[1763]] <ref>שמרוק, עמודים 101-102</ref>.
-תוכן ה"מאיופס" השתנה ממקום למקום ולאורך התקופות. בהצגה פולנית משנת 1878 הכיל ה"מאיופס" את התוכן של הפיוט "יום זה מכובד" בתעתיק פולני, כנראה משובש. בסיפור יידי של הסופר ישראל ראבון, מכיל המאיופס טקסט חנופה לגוי, כתוב פולנית מתובלת ביידיש, המתחיל ב: "מה יפית, אדוני פאן. אברך אותך כל הזמן." [[מנגינה|מנגינת]] המאיופס, לעומת זאת הייתה כנראה ידועה ומוכרת ומן הסתם דמתה למנגינה של הפיוט "מה יפית" אצל יהודי פולין. [[פרדריק שופן]], למשל, מספר על יהודי שפיתה את הקהל ב"מוסיקה פולנית" משלו ובעצם ניגן להם "מאיופס" <ref>שמרוק, עמוד 104, הערה 13</ref>.
+תוכן ה"מאיופס" השתנה ממקום למקום ולאורך התקופות. בהצגה פולנית משנת 1878 הכיל ה"מאיופס" את התוכן של הפיוט "יום זה מכובד" בתעתיק פולני, כנראה משובש. בסיפור יידי של הסופר ישראל ראבון, מכיל המאיופס טקסט חנופה לגוי, כתוב פולנית מתובלת ביידיש, המתחיל ב: "מה יפית, אדוני פאן. אברך אותך כל הזמן." [[מנגינה|מנגינת]] המאיופס, לעומת זאת הייתה כנראה ידועה ומוכרת ומן הסתם דמתה למנגינה של הפיוט "מה יפית" אצל יהודי פולין. [[פרדריק שופן]], למשל, מספר על יהודי שפיתה את הקהל ב"מוסיקה פולנית" משלו ובעצם ניגן להם "מאיופס" <ref>שמרוק, עמוד 104, הערה 13; וראה [http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=103&letter=Z אנציקלופדיה יהודית, ערך זמירות], באנגלית</ref>.
 בעוד המקורות הפולניים שמים את הדגש במאיופס על היהודי הליצן שאולי ביקש להשיג כמה פרוטות בשירתו העילגת, המקורות היהודיים מציגים את המאיופס כשירה שנעשתה תחת לחץ, כלכלי או פיסי.