[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

מישה סגל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתיב סוזן ופרן
שורה 27: שורה 27:
לאחר שירותו ב[[צה"ל]] בתזמורת [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], קיבל את ה[[פסנתר]] הראשון שלו.
לאחר שירותו ב[[צה"ל]] בתזמורת [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], קיבל את ה[[פסנתר]] הראשון שלו.


למד לימודי מוזיקה אצל [[פאול בן-חיים]], [[נעם שריף]] ו[[יצחק סדאי]], ולימודי [[קולנוע]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. השתלם אצל המלחין [[דיטר שיינבך]] {{גר|Dieter Schönbach}} ב[[בוכום]] ב[[גרמניה]],{{הערה|שם=העולם הזה|[https://thisworld.online/1969/1678#p16 מלחין הגל החדש], "[[העולם הזה]]", גיליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמ' 16}} למד [[הלחנה]] ו[[ניצוח]] ב[[בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה]] ב[[לונדון]] ולאחר מכן למד ב[[מכללת ברקלי למוזיקה]] ב[[בוסטון]].
למד מוזיקה אצל [[פאול בן-חיים]], [[נעם שריף]] ו[[יצחק סדאי]], ולימודי [[קולנוע]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. השתלם אצל המלחין [[דיטר שיינבך]] {{גר|Dieter Schönbach}} ב[[בוכום]] ב[[גרמניה]],{{הערה|שם=העולם הזה|[https://thisworld.online/1969/1678#p16 מלחין הגל החדש], "[[העולם הזה]]", גיליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמ' 16}} למד [[הלחנה]] ו[[ניצוח]] ב[[בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה]] ב[[לונדון]] ולאחר מכן למד ב[[מכללת ברקלי למוזיקה]] ב[[בוסטון]].


בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון [[אלטון ג'ון]] ו[[החיפושיות]]. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968-1973) ניסה להעביר השפעות אלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל. ב-1969 היה שותף ליצירת אלבומו של [[אריק איינשטיין]], "[[פוזי]]", בו הלחין ועיבד ארבעה שירים ואף כתב את העיבוד המוזיקלי לשיר [[פראג (שיר)|"פראג"]], כולל העיבוד התזמורתי שבו בוצע השיר לראשונה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1969]].{{הערה|שם=העולם הזה}} . בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "[[עד סוף הקיץ (שיר)|עד סוף הקיץ]]" ו"יליד הארץ" למילים של [[אהוד מנור]]. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] ו[[האנסמבל הקאמרי הישראלי]]. חלק מפעילותו פעל במסגרת "[[שלישיית מישה סגל]]", לצד [[יוסי מנחם]] ו[[איתן גדרון]]. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי של אלבומה היחיד של להקת "[[השלושרים]]", שזכה להצלחה; בנוסף ניגן באלבום זה ב[[קלידים]]. סגל הלחין את המילים של [[רחל שפירא]] בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר" שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה [[חוה אלברשטיין]]. סגל הלחין גם את שירו של [[נתן זך]] [[ציפור שנייה]] שהתפרסם בביצוען של [[סוזן ופרן]] וזכה לביצועים נוספים{{הערה|{{הארץ||הצמד "סוזאן ופראן" מתאחד|1.881894|15 במאי 2003}}{{ש}}{{הארץ|איתמר זהר|אסתר עופרים ויוני רכטר מרימים את השיר של נתן זך לגבהים חדשים|1.9402101|27 בדצמבר 2020|מנויים=לא}}}}.
בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון [[אלטון ג'ון]] ו[[החיפושיות]]. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968–1973) ניסה לנתב את ההשפעות האלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל. ב-1969 הוא היה שותף ליצירת אלבומו של [[אריק איינשטיין]], "[[פוזי]]" – הוא הלחין ועיבד בו ארבעה שירים ואף כתב את העיבוד המוזיקלי לשיר [[פראג (שיר)|"פראג"]], כולל העיבוד התזמורתי שבו בוצע השיר לראשונה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1969]]{{הערה|שם=העולם הזה}}. בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "[[עד סוף הקיץ (שיר)|עד סוף הקיץ]]" ו"יליד הארץ" למילים של [[אהוד מנור]]. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] ו[[האנסמבל הקאמרי הישראלי]]. חלק מפעילותו פעל במסגרת "[[שלישיית מישה סגל]]", לצד [[יוסי מנחם]] ו[[איתן גדרון]]. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי ונגן הקלידים באלבום המצליח של להקת "[[השלושרים]]". סגל הלחין את המילים של [[רחל שפירא]] בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר", שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה [[חוה אלברשטיין]]. סגל הלחין גם את שירו של [[נתן זך]] "[[ציפור שנייה]]" שהתפרסם בביצוען של [[סוזן ופרן]] וזכה לביצועים נוספים{{הערה|{{הארץ||הצמד "סוזאן ופראן" מתאחד|1.881894|15 במאי 2003}}{{ש}}{{הארץ|איתמר זהר|אסתר עופרים ויוני רכטר מרימים את השיר של נתן זך לגבהים חדשים|1.9402101|27 בדצמבר 2020|מנויים=לא}}}}.


ב-[[1971]] כתב את המוזיקה לגרסה עברית של המחזה [[פר גינט]] שעלתה בתיאטרון [[הבימה]]{{הערה|{{מעריב||מישה סגל - אחרי הביטלס|19701115|185}}{{ש}}{{למרחב|גדעון עפרת|פר גינט של תשוקות ומסכות|19710303|33}}}}, ואת המוזיקה לסרט [[חסמבה ונערי ההפקר]]{{הערה|{{מעריב||האיש עם מזוודת הפלאים|19710917|237}}}}. ב-[[1972]] כתב את המוזיקה לסרט [[ז'אקו והיצאניות]].
ב-[[1971]] כתב את המוזיקה לגרסה עברית של המחזה [[פר גינט]] שעלתה בתיאטרון [[הבימה]]{{הערה|{{מעריב||מישה סגל - אחרי הביטלס|19701115|185}}{{ש}}{{למרחב|גדעון עפרת|פר גינט של תשוקות ומסכות|19710303|33}}}} ואת המוזיקה לסרט [[חסמבה ונערי ההפקר]].{{הערה|{{מעריב||האיש עם מזוודת הפלאים|19710917|237}}}} ב-[[1972]] כתב את המוזיקה לסרט [[ז'אקו והיצאניות]]. הוא גם כתה והלחין את פסקול הסרט של בילבי.{{מקור}}
הוא גם כתה והלחין את פסקול הסרט של בילבי.


לאחר שסיים את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה ב-[[1976]]{{הערה|{{מעריב|שרגא הר גיל|מה חדש? - שביבים|19760606|200}}}}, נשאר סגל ב[[ארצות הברית]], גר ב[[ניו יורק]] ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים [[לותר ואנדרוס]], [[מיינרד פרגוסון]], [[ננסי וילסון (מוזיקאית ג'אז)|ננסי וילסון]], [[פיליס היימן]], [[דייב גרוסין]] ואחרים. באותן השנים היה לסגל חוזה עם חברת [[RCA רקורדס]], אך ב-[[1979]] החוזה לא חודש. סגל סיפר לעיתון "חדשות" כי באותה העת נהיה פעיל בכת ה[[סיינטולוגיה]], לאחר שנקלע למשבר{{הערה|{{חדשות|גיורא פרבר|רחוק, זאת אומרת, קרוב|19880331|186}}}}.
לאחר שסיים את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה ב-[[1976]],{{הערה|{{מעריב|שרגא הר גיל|מה חדש? - שביבים|19760606|200}}}} נשאר סגל ב[[ארצות הברית]], גר ב[[ניו יורק]] ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים [[לותר ואנדרוס]], [[מיינרד פרגוסון]], [[ננסי וילסון (מוזיקאית ג'אז)|ננסי וילסון]], [[פיליס היימן]], [[דייב גרוסין]] ואחרים. באותן השנים היה לסגל חוזה עם חברת [[RCA רקורדס]], אך ב-[[1979]] החוזה לא חודש. סגל סיפר לעיתון "חדשות" כי באותה העת הצטרף ל[[סיינטולוגיה]], לאחר שנקלע למשבר{{הערה|{{חדשות|גיורא פרבר|רחוק, זאת אומרת, קרוב|19880331|186}}}}.


ב-[[1987]] כתב את המוזיקה לסרט [[החולמים (סרט, 1987)|החולמים]] של [[אורי ברבש]].
ב-[[1987]] כתב את המוזיקה לסרט [[החולמים (סרט, 1987)|החולמים]] של [[אורי ברבש]].


ב-[[1981]] עבר ל[[לוס אנג'לס]], בה יצר, הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "ההרפתקאות החדשות של בילבי" ([[1988]]) ו[[פנטום האופרה (סרט)|פנטום האופרה]]" ([[1989]]){{הערה|{{חדשות|[[מאיר שניצר]]|סטייק נא|19900307|80}}}}, וכמו כן עבור תוכניות טלוויזיה. עבור מוזיקה שכתב לסדרת טלוויזיה של רשת ABC זכה ב[[פרס אמי]] ב-[[1984]]{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|פרם "אמי" למישה סגל|19840704|122}}}}. באותה שנה גם חתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים [[מוטאון]]{{הערה|{{מעריב|יוסי חרסונסקי|ההוזה המפתה של מישה סגל|19840103|136}}}}.
ב-[[1981]] עבר ל[[לוס אנג'לס]]. שם הוא הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "ההרפתקאות החדשות של בילבי" ([[1988]]) ו[[פנטום האופרה (סרט)|פנטום האופרה]]" ([[1989]]){{הערה|{{חדשות|[[מאיר שניצר]]|סטייק נא|19900307|80}}}} ועבור תוכניות טלוויזיה. בעבור מוזיקה שכתב לסדרת טלוויזיה של רשת ABC זכה ב[[פרס אמי]] ב-[[1984]]{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|פרם "אמי" למישה סגל|19840704|122}}}}. באותה שנה גם חתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים [[מוטאון]]{{הערה|{{מעריב|יוסי חרסונסקי|ההוזה המפתה של מישה סגל|19840103|136}}}}.


במקביל לעבודתו בארצות הברית, המשיך לעבוד גם עם מוזיקאים בישראל. בשנת [[1982]] הפיק את האלבום "קולות" של [[חוה אלברשטיין]]{{הערה|{{הארץ|איתמר זהר|בחזרה אל האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין|1.4275207|19 ביולי 2017|מנויים=לא}}}}. בשנת [[1984]] הלחין את רוב שירי אלבום הבכורה של [[הראלה בר]] "קטיפה"{{הערה|{{כותרת ראשית|גידי אביבי|ביקורת - פופ - צעד קטן לאנושות|19841128|45}}}}. בשנת [[1989]] הלחין שיר באלבום [[בראשית (אלבום)|בראשית]] של [[גלי עטרי]]. ב-2008 היה מועמד ל[[פרס אופיר]] הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "[[סוף שבוע בתל אביב]]". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרטו של [[אורי ברבש]], "[[אביב 41]]".
במקביל לעבודתו בארצות הברית, המשיך לעבוד גם עם מוזיקאים בישראל. בשנת [[1982]] הפיק את האלבום "קולות" של [[חוה אלברשטיין]]{{הערה|{{הארץ|איתמר זהר|בחזרה אל האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין|1.4275207|19 ביולי 2017|מנויים=לא}}}}. בשנת [[1984]] הלחין את רוב שירי אלבום הבכורה של [[הראלה בר]] "קטיפה"{{הערה|{{כותרת ראשית|גידי אביבי|ביקורת - פופ - צעד קטן לאנושות|19841128|45}}}}. בשנת [[1989]] הלחין שיר באלבום [[בראשית (אלבום)|בראשית]] של [[גלי עטרי]]. ב-2008 היה מועמד ל[[פרס אופיר]] הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "[[סוף שבוע בתל אביב]]". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרטו של [[אורי ברבש]] "[[אביב 41]]".


סגל הוציא מספר תקליטים בסגנון ג'אז-[[רוק אינסטרומנטלי]]. בתקליט הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל הכרה של [[קווינסי ג'ונס]] ו[[בוב ג'יימס]], ובו ניגנו גם [[צ'יק קוריאה]] ו[[פרדי האבארד]]{{הערה|{{חדשות|יואב בירנברג|קוונסי ג'ונס ממליץ|19920102|108}}}}. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".
סגל הוציא כמה תקליטים בסגנון ג'אז-[[רוק אינסטרומנטלי]]. בתקליט הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל תגובות טובות מ[[קווינסי ג'ונס]] ו[[בוב ג'יימס]], וניגנו בו גם [[צ'יק קוריאה]] ו[[פרדי האבארד]]{{הערה|{{חדשות|יואב בירנברג|קוונסי ג'ונס ממליץ|19920102|108}}}}. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־17:10, 24 ביוני 2024

מישה סגל
מישה סגל, 1969
מישה סגל, 1969
לידה 26 בדצמבר 1943 (בן 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mishasegal.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מישה סגל עם אנסמבל הקאמרי, 1969

מישה סגלאנגלית: Misha Segal; נולד ב-26 בדצמבר 1943) הוא מוזיקאי סרטים ומפיק מוזיקלי ישראלי-אמריקאי.

ביוגרפיה

סגל נולד בשנת 1943 בחיפה, לפני קום המדינה. אביו היה שופט איגרוף וחובב ג'אז, ידיד של לואי ארמסטרונג, וכך שמע סגל לעיתים קרובות מוזיקת ג'אז בילדותו. מגיל 17 ניגן בסקסופון.

לאחר שירותו בצה"ל בתזמורת חיל האוויר, קיבל את הפסנתר הראשון שלו.

למד מוזיקה אצל פאול בן-חיים, נעם שריף ויצחק סדאי, ולימודי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. השתלם אצל המלחין דיטר שיינבך (גר') בבוכום בגרמניה,[1] למד הלחנה וניצוח בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון ולאחר מכן למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.

בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון אלטון ג'ון והחיפושיות. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968–1973) ניסה לנתב את ההשפעות האלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל. ב-1969 הוא היה שותף ליצירת אלבומו של אריק איינשטיין, "פוזי" – הוא הלחין ועיבד בו ארבעה שירים ואף כתב את העיבוד המוזיקלי לשיר "פראג", כולל העיבוד התזמורתי שבו בוצע השיר לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1969[1]. בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "עד סוף הקיץ" ו"יליד הארץ" למילים של אהוד מנור. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאנסמבל הקאמרי הישראלי. חלק מפעילותו פעל במסגרת "שלישיית מישה סגל", לצד יוסי מנחם ואיתן גדרון. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי ונגן הקלידים באלבום המצליח של להקת "השלושרים". סגל הלחין את המילים של רחל שפירא בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר", שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה חוה אלברשטיין. סגל הלחין גם את שירו של נתן זך "ציפור שנייה" שהתפרסם בביצוען של סוזן ופרן וזכה לביצועים נוספים[2].

ב-1971 כתב את המוזיקה לגרסה עברית של המחזה פר גינט שעלתה בתיאטרון הבימה[3] ואת המוזיקה לסרט חסמבה ונערי ההפקר.[4] ב-1972 כתב את המוזיקה לסרט ז'אקו והיצאניות. הוא גם כתה והלחין את פסקול הסרט של בילבי.[דרוש מקור]

לאחר שסיים את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה ב-1976,[5] נשאר סגל בארצות הברית, גר בניו יורק ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים לותר ואנדרוס, מיינרד פרגוסון, ננסי וילסון, פיליס היימן, דייב גרוסין ואחרים. באותן השנים היה לסגל חוזה עם חברת RCA רקורדס, אך ב-1979 החוזה לא חודש. סגל סיפר לעיתון "חדשות" כי באותה העת הצטרף לסיינטולוגיה, לאחר שנקלע למשבר[6].

ב-1987 כתב את המוזיקה לסרט החולמים של אורי ברבש.

ב-1981 עבר ללוס אנג'לס. שם הוא הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "ההרפתקאות החדשות של בילבי" (1988) ופנטום האופרה" (1989)[7] ועבור תוכניות טלוויזיה. בעבור מוזיקה שכתב לסדרת טלוויזיה של רשת ABC זכה בפרס אמי ב-1984[8]. באותה שנה גם חתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים מוטאון[9].

במקביל לעבודתו בארצות הברית, המשיך לעבוד גם עם מוזיקאים בישראל. בשנת 1982 הפיק את האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין[10]. בשנת 1984 הלחין את רוב שירי אלבום הבכורה של הראלה בר "קטיפה"[11]. בשנת 1989 הלחין שיר באלבום בראשית של גלי עטרי. ב-2008 היה מועמד לפרס אופיר הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "סוף שבוע בתל אביב". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרטו של אורי ברבש "אביב 41".

סגל הוציא כמה תקליטים בסגנון ג'אז-רוק אינסטרומנטלי. בתקליט הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל תגובות טובות מקווינסי ג'ונס ובוב ג'יימס, וניגנו בו גם צ'יק קוריאה ופרדי האבארד[12]. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישה סגל בוויקישיתוף

הערות שוליים