נתן העזתי – הבדלי גרסאות

קובץ:Nathan of gaza.jpg

ציור של נתן העזתי משנת 1667 באיזמיר

אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי המכונה נתן העזתי (1643 - 1680), מקובל תושב עזה, אחת מהדמויות המרכזיות בשבתאות, ונביאה של התנועה השבתאית.

תולדות חייו

נתן נולד כאברהם נתן אשכנזי בירושלים, ולמד בישיבתו של רבי יעקב חגיז. בהיותו כבן עשרים נישא לבתו של שמואל ליסבונה, עשיר יליד דמשק שהתגורר בעזה, ועבר גם הוא להתגורר בעזה. לאחר נישואיו ניהל חיי פרישות, היה נחשב לתלמיד חכם ומקובל, עסק רבות במיסטיקה ובקבלה, ולדבריו פקדו אותו חזיונות נבואיים רבים. הוא החל מתפרסם כעושה נפלאות וכ"מתקן נשמות", ושמעו החל יוצא בארץ ישראל ובמצרים.

בשנת 1665 הגיעו השמועות על אודותיו למצרים, בה שהה שבתי צבי בחצרו של הג'יליבי (ראש יהודי מצרים) רפאל יוסף, שר האוצר המצרי. רפאל יוסף שלח שליחים על מנת לתהות על קנקנו של עושה הנפלאות, ומשקיבל מהם חוות דעת נלהבות מיהר שבתי צבי עצמו לבקר אצל העזתי על מנת למצוא תיקון לנפשו המעונה. לפגישה זו, שהתקיימה בחודש אייר ה'תכ"ה (1665) הייתה השפעה מכרעת על שניהם, כאשר העזתי שיכנע את שבתי צבי באמיתות משיחיותו. העזתי סיפר לשבתי צבי כי בחודש אדר (חודשיים קודם לכן) חווה התגלות נבואית ברורה בה נראתה לו דמותו של שבתי צבי עצמו ונאמר לו כי איש זה הינו "משיח ישראל". חוויה נבואית זו תוארה מאוחר יותר בידי נתן באגרותיו בפרוטרוט, ותומצתה בידו במשפט: "כה אמר ה' הנה מושיעכם בא שבתי צבי שמו, יריע אף יצריח על אויביו יתגבר".

בעוד שבתי צבי שב לירושלים, ממנה המשיך במסעו לאיזמיר עיר הולדתו, הכריז העזתי על שבתי צבי כמשיח, ובהשפעת איגרותיו, שנשלחו לכל תפוצות ישראל, נגרפו ההמונים בהתלהבות משיחית. העזתי ריכז סביבו תנועת תשובה המונית, שכללה מעשי סיגוף ותשובה רבים. בהוראותיו הישירות נדפסו סדרי "תיקון" רבים שכללו תפילות ותחינות למאמיני שבתי צבי. רבים ביצעו מעשי תשובה קיצוניים, ואף מכרו את רכושם כהכנה לעליתם ארצה, ורק מעטים הרהיבו עוז להטיל ספק בדבריו.

נתן נשאר בעזה כל ימי פריחת השבתאות וכל ימי שבתו של צבי במאסרו הראשון, אך ב-1666 נאסר שבתי צבי בפקודת הסולטן העות'מאני ונאלץ לבחור בין מוות להמרת דתו. שבתי צבי בחר בהתאסלמות, ועם ההמרה יצא נתן את עזה בדרכו לטורקיה כשהוא דבק באמונתו שלהמרת הדת היו טעמים מיסטיים. במהלך חורף תכ"ז הגיע העזתי לברוסה ולאיזמיר, אליה נכנס למרות נסיונותיהם של רבני העיר למנוע אותו מכך, וריכז סביבו את מאמיני שבתי צבי. לאחר תקופה קצרה ניסה העזתי להיכנס לאדריאנופול, על מנת להפגש עם משיחו, אך מנהיגי העיר מנעו ממנו את הכניסה והוא נדד ברחבי אסיה הקטנה והבלקן וריכז סביבו את מאמיני שבתי צבי סביב הטיעון כי להמרת הדת היו טעמים קבליים נסתרים וכי שבתי צבי יופיע שנית ויגאל את עם ישראל. הוא עצמו התנגד בתוקף לדרישתו של שבתי צבי להתאסלם, והורה לתלמידיו להתרחק ככל האפשר מ"אמיר"ה" (כינויו של ש"צ בקרב מאמיניו, ראשי תיבות של "אדוננו מלכנו ירום הודו" ופאפראזה על הכינוי "אמיר המאמינים" של הסולטן) בשעות ה"הארה" (הפירוש המיסטי שניתן להתקפי המאניה דפרסיה), שלו בנימוק כי בשעות ההארה "כל הנמצאים לפניו הוא רוצה להכניסם בדת ישמעאל".

העזתי אף נדד לאיטליה והגיע לונציה, ליוורנו, רומא, אנקונה, ולכל הקהילות החשובות. בכל מקום ריכז סביבו בסתר את מאמיני שבתי צבי, למד עמהם קבלה, וחיזק את רוחם. כלפי חוץ לא ניהל העזתי שום תעמולה, ואף הכחיש את אמונתו.

במהלך שנת ה'תכ"ט (1669) שב העזתי לטורקיה ונפגש עם שבתי צבי באדריאנופול. לאחר מכן השתקע בעיר קסטוריה (כיום בצפון יוון), והוסיף לנדוד ברחבי תראקיה והבלקן ולחזק את מאמיניו.

לאחר מותו של שבתי צבי ביום הכיפורים ה'תל"ז (1676) שקע העזתי בדכאון עמוק וסירב להשיב לפניותיהם של מאמיניו התוהים. הוא נטש את קסטוריה והתיישב בסופיה שבבולגריה. כעבור שנתיים של שתיקה החל להפיץ את הרעיון כי שבתי צבי כלל לא מת אלא "התעלם באורות העליונים" וישוב ויתגלה במהרה, רעיון זה פותח בידי תלמידיו שמואל פרימו (סופרו של שבתי צבי), ישראל חזן, ושמואל גנדור.

נתן העזתי נפטר ונקבר בסקופיה, כיום בירת מקדוניה, בי"א בשבט ה'ת"ם (12 בינואר 1680), וקברו היה מוקד לעולי רגל שבתאיים. אחדים מכתביו הרבים נשמרו בכתבי יד, בהם "ספר הבריאה" ו"דרוש התנינים".

קישורים חיצוניים

• "נתן העזתי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אורי קציר, המשיח יצא מעזה: על נתן העזתי