[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

סטרואיד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)
תגית: שוחזרה
AutoMod (שיחה | תרומות)
מ תיקון תאריך בתבנית (הארץ)
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
סטרואידים ('''Steroids''') הם [[מולקולה|מולקולות]] המכילות גרעין סטרואידי אשר בנוי מ-4 טבעות פחמניות קבועות (קבוצת ציקלופנטאן-פננטרן cyclopenta[a]phenantrene). הסטרואידים הם סוג של [[ליפיד]]ים עם שלד [[פחמן|פחמני]], והידוע בהם הוא ה[[כולסטרול]]. מקורו של סטרואיד זה, וכן של שאר הסטרואידים הוא בתרכובת האורגנית [[סטרול]] ומכאן שמם (דהיינו, מכאן התחילית Stero). אל הגרעין הסטרואידי נקשרות קבוצות שונות אשר יכתיבו פעילות שונה.
'''סטרואידים''' ('''Steroids''') הם [[מולקולה|מולקולות]] המכילות גרעין סטרואידי אשר בנוי מ-4 טבעות פחמניות קבועות (קבוצת ציקלופנטאן-פננטרן cyclopenta[a]phenantrene). הסטרואידים הם סוג של [[ליפיד]]ים עם שלד [[פחמן|פחמני]], שהידוע בהם הוא ה[[כולסטרול]]. מקורם הוא בתרכובת האורגנית [[סטרול]] ומכאן שמם (דהיינו, מכאן התחילית Stero). אל הגרעין הסטרואידי נקשרות קבוצות שונות אשר יכתיבו פעילות שונה.


הסטרואידים הטבעיים כוללים את [[הורמון|הורמוני]] המין הזכריים והנקביים ([[אנדרוגן|אנדרוגנים]] ו[[אסטרוגן|אסטרוגנים]]), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה וכן [[פרוגסטרון]], מלחי מרה וסטרולים. כמו כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות טיפול [[רפואה|רפואי]]. סטרואידים סינתטיים מיוצרים על פי רוב מ[[כולסטרול]].
הסטרואידים הטבעיים כוללים את [[הורמון|הורמוני]] המין הזכריים והנקביים ([[אנדרוגן|אנדרוגנים]] ו[[אסטרוגן|אסטרוגנים]]), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה, וכן [[פרוגסטרון]], מלחי מרה וסטרולים. כמו כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות [[רפואה|רפואיות]]. סטרואידים סינתטיים מיוצרים על פי רוב מ[[כולסטרול]].


מרבית ה[[הורמון סטרואידי|הורמונים הסטרואידיים]] חוצים את ממברנות התאים ומתקשרים לקולטנים תוך-תאיים. זאת בניגוד למרבית ההורמונים האחרים שמתקשרים לקולטנים על גבי הממברנות. אחת הסיבות לכך היא שמתוקף היותם ליפידים, גדל הסיכוי שמולקולות הסטרואידים יתמוססו בממברנת תאי המטרה (אשר היא שומנית בעיקרה), יכנסו אל תוך התא, ויפעלו שם.
מרבית ה[[הורמון סטרואידי|הורמונים הסטרואידיים]] חוצים את ממברנות התאים ונקשרים לקולטנים תוך-תאיים. זאת בניגוד למרבית ההורמונים האחרים שנקשרים לקולטנים על גבי הממברנות. אחת הסיבות לכך היא שבשל היותם ליפידים, גדל הסיכוי שמולקולות הסטרואידים יתמוססו בממברנת תאי המטרה (שהיא שומנית בעיקרה), יכנסו אל תוך התא, ויפעלו שם.


[[קובץ:Trimethyl_steroid-nomenclature.png|ממוזער|שמאל|250px|מבנה של [[כולסטרול]], מולקולת מוצא חשובה לסטרואידים רבים ומולקולה סטרואידית בעצמה (הנוצרת מ[[סטרול]]. בסטרואידים, פחמנים 18 ומעלה אינם חייבים להמצא.]]
[[קובץ:Trimethyl_steroid-nomenclature.png|ממוזער|שמאל|250px|מבנה של [[כולסטרול]], מולקולת מוצא חשובה לסטרואידים רבים ומולקולה סטרואידית בעצמה (הנוצרת מ[[סטרול]]). בסטרואידים, פחמנים 18 ומעלה אינם חייבים להימצא.]]


==סוגי סטרואידים==
==סוגי סטרואידים==
* '''[[סטרואידים אנאבוליים]]''' (כלומר, סטרואידים בוני רקמות) הם סטרואידים אשר מתקשרים לקולטנים אנדרוגניים ובכך מאיצים גידול של [[שריר|שרירים]] ו[[עצם|עצמות]]. סטרואידים אנאבוליים משמשים לעיתים [[ספורטאי]]ם בניגוד לכללי התחרות הספורטיבית.
* '''[[סטרואידים אנאבוליים]]''' (כלומר, סטרואידים בוני רקמות) הם סטרואידים שנקשרים לקולטנים אנדרוגניים ובכך מאיצים גידול של [[שריר]]ים ו[[עצם|עצמות]]. סטרואידים אנאבוליים משמשים לעיתים [[ספורטאי]]ם בניגוד לכללי התחרות הספורטיבית.
* '''קורטיקו-סטרואידים''' הם [[הורמון סטרואידי|הורמונים סטרואידים]] המיוצרים על ידי [[בלוטת יותרת הכליה|בלוטת קליפת יותרת הכליה]] ([[קורטקס (אנטומיה)|קורטקס]] הכליה). ישנם שני סוגים של קורטיקוסטרואידים:
* '''קורטיקו-סטרואידים''' הם [[הורמון סטרואידי|הורמונים סטרואידים]] המיוצרים על ידי [[בלוטת יותרת הכליה|בלוטת קליפת יותרת הכליה]] ([[קורטקס (אנטומיה)|קורטקס]] הכליה). ישנם שני סוגים של קורטיקוסטרואידים:
**'''[[גלוקוקורטיקואיד|גלוקו-קורטקואידים]]''' [[ויסות|מווסתים]] אספקטים שונים של ה[[מטבוליזם]] ו[[מערכת החיסון]] ומשמשים כ[[תרופה]] ל[[דלקת|דלקות]] למשל אצל חולי [[אסתמה]] וחולי פרקים. לדוגמה, [[קורטיזול]] הוא גלוקו-קורטיקואיד המדכא את מערכת החיסון ומשמש ברפואה לאחר [[השתלת איברים]].
**'''[[גלוקוקורטיקואיד|גלוקו-קורטיקואידים]]''' - [[ויסות|מווסתים]] אספקטים שונים של ה[[מטבוליזם]] ושל [[מערכת החיסון]], ומשמשים כ[[תרופה]] נגד [[דלקת|דלקות]], למשל אצל חולי [[אסתמה]] וחולי [[מפרק]]ים. לדוגמה, [[קורטיזול]] הוא גלוקו-קורטיקואיד המדכא את מערכת החיסון ומשמש ברפואה לטיפול ב[[השתלת איברים|מושתלי איברים]].
**'''[[מינרלוקורטיקואיד|מינראלו-קורטיקואידים]]''' - קורטקואידים מינרליים מסייעים בוויסות במערכת הדם. לדוגמה [[אלדוסטרון]].
**'''[[מינרלוקורטיקואיד|מינראלו-קורטיקואידים]]''' - קורטקואידים מינרליים המסייעים בוויסות מערכת הדם. לדוגמה [[אלדוסטרון]].
* '''סטרואידי מין''' הם תת-קבוצה של הורמוני מין האחראים להבדלים בין זכרים לנקבות.
* '''סטרואידי מין''' - תת-קבוצה של הורמוני מין האחראים להבדלים בין זכרים לנקבות.
* '''פיטוסטרולים''' הם סטרואידים המופיעים בצמחים.
* '''פיטוסטרולים''' - סטרואידים המופיעים בצמחים.
* '''ארגוסטרולים''' הם סטרואידים המופיעים ב[[פטריות]].
* '''ארגוסטרולים''' - סטרואידים המופיעים ב[[פטריות]].

== מתן סטרואידים ברפואה ==
ברפואה משתמשים בסטרואידים סינתטיים המדמים סטרואידים אנדוגניים, למשל במקרים בהם ישנו חוסר בסטרואידים אנדוגניים (כתוצאה מבעיה בבלוטת יותרת הכליה, כגון אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה) על ידי מתן מינון פיזיולוגי שלהם בהתאם לנורמה שאמורה להיות מבחינה פיזיולוגית. במקרים בהם יש צורך '''לדכא''' הפרשה של סטרואידים אנדוגניים יינתן מינון גבוה מהנורמה אולם לא גבוה מדי (באמצעות מנגנון של משוב שלילי המביא להפחתת ההפרשה של ACTH), או במקרים בהם מעוניינים לדכא את מערכת החיסון, כגון במחלות דלקתיות או אוטו-אימוניות, שאז יינתן מינון גבוה מאוד יחסית של סטרואידים.

===תכשירים סטרואידיים===
* '''הידרו-קורטיזון''' - הופך בגוף לקורטיזול ובעל פעילות זהה לקורטיזול, קצר טווח.
* '''פרדינזון''' - פי ארבעה יותר יעיל מקורטיזול מבחינת פעילות אנטי דלקתית, אולם פחות יעיל מבחינת פעילות מינרלו-קורטיקואידית. לעיתים, כדי להקל על הטיפול בהורמון, ניתן במקומו ההורמון הסינתטי [[פרדניזון]], משום שזמן החיים הארוך יותר שלו מאפשר ליטול אותו רק פעם אחת ביום, במקום נטילה בכל מספר שעות, כפי שנדרש בשימוש בהידרוקורטיזון.
* '''דקסמתזון''' - מאוד יעיל מבחינת פעילות אנטי דלקתית (פי 25 מקורטיזול רגיל), ללא פעילות מינרלו-קורטיקואידית. במקרים בהם יש חשש ל[[תסמונת קושינג]] - עודף של קורטיזול, מבוצע תבחין לילה בו נותנים [[דקסמתזון]] במינון של 1 גרם, שאמור לגרום ל'''הורדה''' של רמות הקורטיזול בבוקר מתחת ל-1.8 מיקרו-גרם לד"ל (מנגנון משוב שלילי).
* '''פלורינף''' - זהו [[אלדוסטרון]] סינתטי, בעל פעילות אנטי דלקתית חזקה (פי עשרה מקורטיזול), וטווח פעילות קצר.

===תופעות לוואי===
תופעות הלוואי של סטרואידים כוללות השפעה על ה[[עצם]] - '''סיכון ל[[דלדול עצם|אוסטאופורוזיס]] ויצירת שברים''' כתוצאה מכך שסטרואידים מעודדים את פעילות האוסטאוקלסטים (תאים מפרקי עצם) ומעכבים את ספיגת הסידן במעי (לכן מומלץ ליטול סידן כטיפול תומך יחד עם טיפול בסטרואידים), עלייה בסבילות לאינסולין ו'''סוכרת הנובעת מסטרואידים''' כתוצאה מכך שסטרואידים מעכבים את הנשא של הגלוקוז לתוך התא ולכן רמתו בדם עולה, יתר [[לחץ תוך-גולגולתי]], קטראקט במיקום פוסטריורי, '''עיכוב גדילה''' אצל ילדים, '''[[מיופתיה]]''' - [[כאבי שרירים]], עייפות, ולפעמים אף הרס שריר, '''[[דיכוי מערכת החיסון]]''' - על כל המשתמע מכך (עלייה בנטייה לזיהומים שונים). תופעות לוואי נוספות כוללות [[השמנה]], תופעות עוריות כגון פורפורה, עור דק ושביר, צרידות, פנקראטיטיס אקוטי ועוד.

בנוסף לתופעות הלוואי הללו, יש לזכור כי מתן חיצוני של סטרואידים מביא לדיכוי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה, כתוצאה מקיום משוב שלילי המביא להורדה של CRH ושל ACTH.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=סטרואיד}}
{{מיזמים|ויקימילון=סטרואיד}}
* {{הארץ|משה זילבר|פלא רב סיכונים - אין ספק שלעתים מתן סטרואידים הכרחי ואף מציל חיים, אבל רשימה ארוכה של תופעות לוואי קשות מחייבת משנה זהירות|1.1378649|13 בינואר 2007 (עודכן ב-5 בספטמבר 2011)}}
* {{הארץ|משה זילבר|פלא רב סיכונים|0000017f-da81-d494-a17f-de83b3690000|13 בינואר 2007}}
* {{בריטניקה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562952405171|איים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536308705171|סטרואידים}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
שורה 27: שורה 41:
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}


{{קצרמר|כימיה}}


[[קטגוריה:טרפנואידים]]
[[קטגוריה:טרפנואידים]]
[[קטגוריה:הורמונים]]
[[קטגוריה:הורמונים]]
[[קטגוריה:ליפידים]]
[[קטגוריה:ליפידים]]

גרסה אחרונה מ־02:04, 22 במרץ 2024

סטרואידים (Steroids) הם מולקולות המכילות גרעין סטרואידי אשר בנוי מ-4 טבעות פחמניות קבועות (קבוצת ציקלופנטאן-פננטרן cyclopenta[a]phenantrene). הסטרואידים הם סוג של ליפידים עם שלד פחמני, שהידוע בהם הוא הכולסטרול. מקורם הוא בתרכובת האורגנית סטרול ומכאן שמם (דהיינו, מכאן התחילית Stero). אל הגרעין הסטרואידי נקשרות קבוצות שונות אשר יכתיבו פעילות שונה.

הסטרואידים הטבעיים כוללים את הורמוני המין הזכריים והנקביים (אנדרוגנים ואסטרוגנים), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה, וכן פרוגסטרון, מלחי מרה וסטרולים. כמו כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות רפואיות. סטרואידים סינתטיים מיוצרים על פי רוב מכולסטרול.

מרבית ההורמונים הסטרואידיים חוצים את ממברנות התאים ונקשרים לקולטנים תוך-תאיים. זאת בניגוד למרבית ההורמונים האחרים שנקשרים לקולטנים על גבי הממברנות. אחת הסיבות לכך היא שבשל היותם ליפידים, גדל הסיכוי שמולקולות הסטרואידים יתמוססו בממברנת תאי המטרה (שהיא שומנית בעיקרה), יכנסו אל תוך התא, ויפעלו שם.

מבנה של כולסטרול, מולקולת מוצא חשובה לסטרואידים רבים ומולקולה סטרואידית בעצמה (הנוצרת מסטרול). בסטרואידים, פחמנים 18 ומעלה אינם חייבים להימצא.

סוגי סטרואידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן סטרואידים ברפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה משתמשים בסטרואידים סינתטיים המדמים סטרואידים אנדוגניים, למשל במקרים בהם ישנו חוסר בסטרואידים אנדוגניים (כתוצאה מבעיה בבלוטת יותרת הכליה, כגון אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה) על ידי מתן מינון פיזיולוגי שלהם בהתאם לנורמה שאמורה להיות מבחינה פיזיולוגית. במקרים בהם יש צורך לדכא הפרשה של סטרואידים אנדוגניים יינתן מינון גבוה מהנורמה אולם לא גבוה מדי (באמצעות מנגנון של משוב שלילי המביא להפחתת ההפרשה של ACTH), או במקרים בהם מעוניינים לדכא את מערכת החיסון, כגון במחלות דלקתיות או אוטו-אימוניות, שאז יינתן מינון גבוה מאוד יחסית של סטרואידים.

תכשירים סטרואידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הידרו-קורטיזון - הופך בגוף לקורטיזול ובעל פעילות זהה לקורטיזול, קצר טווח.
  • פרדינזון - פי ארבעה יותר יעיל מקורטיזול מבחינת פעילות אנטי דלקתית, אולם פחות יעיל מבחינת פעילות מינרלו-קורטיקואידית. לעיתים, כדי להקל על הטיפול בהורמון, ניתן במקומו ההורמון הסינתטי פרדניזון, משום שזמן החיים הארוך יותר שלו מאפשר ליטול אותו רק פעם אחת ביום, במקום נטילה בכל מספר שעות, כפי שנדרש בשימוש בהידרוקורטיזון.
  • דקסמתזון - מאוד יעיל מבחינת פעילות אנטי דלקתית (פי 25 מקורטיזול רגיל), ללא פעילות מינרלו-קורטיקואידית. במקרים בהם יש חשש לתסמונת קושינג - עודף של קורטיזול, מבוצע תבחין לילה בו נותנים דקסמתזון במינון של 1 גרם, שאמור לגרום להורדה של רמות הקורטיזול בבוקר מתחת ל-1.8 מיקרו-גרם לד"ל (מנגנון משוב שלילי).
  • פלורינף - זהו אלדוסטרון סינתטי, בעל פעילות אנטי דלקתית חזקה (פי עשרה מקורטיזול), וטווח פעילות קצר.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי של סטרואידים כוללות השפעה על העצם - סיכון לאוסטאופורוזיס ויצירת שברים כתוצאה מכך שסטרואידים מעודדים את פעילות האוסטאוקלסטים (תאים מפרקי עצם) ומעכבים את ספיגת הסידן במעי (לכן מומלץ ליטול סידן כטיפול תומך יחד עם טיפול בסטרואידים), עלייה בסבילות לאינסולין וסוכרת הנובעת מסטרואידים כתוצאה מכך שסטרואידים מעכבים את הנשא של הגלוקוז לתוך התא ולכן רמתו בדם עולה, יתר לחץ תוך-גולגולתי, קטראקט במיקום פוסטריורי, עיכוב גדילה אצל ילדים, מיופתיה - כאבי שרירים, עייפות, ולפעמים אף הרס שריר, דיכוי מערכת החיסון - על כל המשתמע מכך (עלייה בנטייה לזיהומים שונים). תופעות לוואי נוספות כוללות השמנה, תופעות עוריות כגון פורפורה, עור דק ושביר, צרידות, פנקראטיטיס אקוטי ועוד.

בנוסף לתופעות הלוואי הללו, יש לזכור כי מתן חיצוני של סטרואידים מביא לדיכוי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה, כתוצאה מקיום משוב שלילי המביא להורדה של CRH ושל ACTH.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]