[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

סנאיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכה של 2A02:6680:2104:DFAF:1818:8CF9:28BA:D84B (שיחה) לעריכה האחרונה של יודוקוליס
 
(31 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 18: שורה 18:
[[קובץ:Sciurus variegatoides -near Rancho Naturalista, Cordillera de Talamanca, Costa Rica-8.jpg|ממוזער|סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה]][[קובץ:Squirrel drinking water.jpg|ממוזער|[[סנאי דקלים]] (Funambulus) שותה מים בהודו]]
[[קובץ:Sciurus variegatoides -near Rancho Naturalista, Cordillera de Talamanca, Costa Rica-8.jpg|ממוזער|סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה]][[קובץ:Squirrel drinking water.jpg|ממוזער|[[סנאי דקלים]] (Funambulus) שותה מים בהודו]]
[[קובץ:Himalayan Marmot at Tshophu Lake Bhutan 091007 a.jpg|ממוזער|[[מרמיטת ההימלאיה]]]]
[[קובץ:Himalayan Marmot at Tshophu Lake Bhutan 091007 a.jpg|ממוזער|[[מרמיטת ההימלאיה]]]]
'''סְנָאִיִּים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|128}}}} ([[שם מדעי]]: '''Sciuridae''') הם [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[יונקים]] מסדרת ה[[מכרסמים]]. במשפחה זו 274 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ב-50 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין ה[[סנאי אפור|סנאי האפור]] לבין ה[[סנאים דואים|סנאי הדואה]],{{קישור שפה|אנגלית|Callosciurus|סנאי אדום גרון|שם מלא=כן}} וה[[מרמיטה]].
'''סְנָאִיִּים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|128}}}} ([[שם מדעי]]: '''Sciuridae''') הם [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[יונקים]] מסדרת ה[[מכרסמים]]. במשפחה 274 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ב-50 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד במיניה, כפי שניתן לראות, למשל, בשונות בין ה[[סנאי אפור|סנאי האפור]] לבין ה[[סנאים דואים|סנאי הדואה]], {{קישור שפה|אנגלית|Callosciurus|סנאי אדום גרון|שם מלא=כן}} וה[[מרמיטה]].


מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברתית מפותחת ביותר, המסייעת להם בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה, כמו אצל ה[[נובחנית]]. מינים אחרים, כמו ה[[טמיאס ננסי|טמיאס הקטן]], חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות [[רבייה]]. משקלם של מרבית הסנאיים הוא בטווח של 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ. יוצאים דופן הם {{קישור שפה|אנגלית|Myosciurus|סנאי פיגמי|הסנאי הפיגמי|שם מלא=כן}} המגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, הסוג [[רטופה]] המגיע לאורך 91 ס"מ ולמשקל 3 ק"ג, ו[[מרמיטה אלפינית|המרמיטה האלפינית]], שמשקלה עשוי להגיע ל-8 ק"ג. הגדולה שבסנאיים היא ה[[מרמיטה שעירה|מרמיטה השעירה]], שמשקלה עשוי להגיע ל-13 ק"ג.
סנאים ניזנים מבלוטים


הסנאים [[פעילי יום|פעילים במהלך היום]] והם שוכני [[יער]]ות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחי, כגון [[אגוז]]ים, [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ו[[פטריות]], ואף על [[חרקים]], [[ביצה|ביצים]] ו[[חסרי חוליות]] קטנים. הם מיומנים בטיפוס וב[[קפיצה]] מ[[עץ]] לעץ. הסנאים בונים [[קן|קנים]] במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים ומגדלים את צאצאיהם.
מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברתית מפותחת ביותר, המסייעת להם בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל ה[[נובחנית]], מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות [[רבייה]] כמו ה[[טמיאס קטן|טמיאס הקטן]]. משקלם של מרבית הסנאיים הוא בטווח של 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ, אולם {{קישור שפה|אנגלית|Myosciurus|סנאי פיגמי|הסנאי הפיגמי|שם מלא=כן}} מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג [[רטופה]] מגיעים לאורך 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג. הגדולה שבסנאים היא [[מרמיטה שעירה]] המגיעה עד למשקל 13 ק"ג ו[[מרמיטה אלפינית]] שמשקלה לעיתים 5–8 ק"ג.


לסנאים יש [[זנב]] ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפתח באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ו[[בלוט]]ים. במהלך החורף הם נכנסים ל[[תרדמת חורף]]. במהלך התרדמת הם מקיצים מעת לעת על מנת לאכול ממאגרי המזון.
לרוב הסנאיים [[פעילי יום|פעילים במהלך היום]] ושוכני [[יער]]ות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחי, [[אגוז]]ים ו[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] וכן [[פטריות]] ואף על [[חרקים]], [[ביצה|ביצים]] ו[[חסרי חוליות]] קטנים. הם מיומנים בטיפוס וכן ב[[קפיצה]] מ[[עץ]] לעץ. הסנאים בונים [[קן|קנים]] במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, ומגדלים את צאצאיהם.


מגוון המינים, על שלל התנהגותם וצורותיהם, והאפשרות לצפות בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מוכרים ומסקרנים ביותר. כמו כן הם מושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי ה[[זואולוג]]ים בארצות מוצאם.
לסנאים יש [[זנב]] ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפתח באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ו[[בלוט]]ים. כאשר הם נכנסים ל[[תרדמת חורף]], שממנה הם מתעוררים מדי פעם, ואוכלים ממאגרי המזון.


ב[[ישראל]] נציגה היחיד של משפחת הסנאיים הוא [[סנאי זהוב|הסנאי הזהוב]], החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, אך יש לו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך כיום, עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא נתון בסכנת הכחדה.
מגוון מיניהם על שלל התנהגותם וצורותיהם, וכן האפשרות לצפייה בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מסקרנים ומוכרים ביותר על ה[[הדיוט]]ות וכן למושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי ה[[זואולוג]]ים בארצות מוצאם.

ב[[ישראל]] נציגה היחיד של משפחת הסנאיים הוא [[סנאי זהוב|הסנאי הזהוב]], החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, אך יש לו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא בסכנת הכחדה גם בחרמון.


== מיון המשפחה ==
== מיון המשפחה ==
{{עריכה|סיבה=מיון בעייתי|נושא=מדעי הטבע}}
{{עריכה|סיבה=מיון בעייתי|נושא=מדעי הטבע|כל הערך=|פסקה=כן}}
* [[משפחה (טקסונומיה)|תת-משפחה]] [[רטופות]] (''Ratufinae'')
* [[משפחה (טקסונומיה)|תת-משפחה]] [[רטופות]] (''Ratufinae'')
*** [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[רטופה]] (''Ratufa'') בו 4 מינים
*** [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[רטופה]] (''Ratufa'') בו 4 מינים
שורה 63: שורה 61:
* תת-משפחה [[סנאים יפים]] (''Callosciurinae'')
* תת-משפחה [[סנאים יפים]] (''Callosciurinae'')
** שבט Callosciurini
** שבט Callosciurini
***סוג [[סנאי יפה]] (''Callosciurus'')
***סוג [[סנאי יפה]] (''Callosciurus'') - בו [[סנאי פרבו]]
***סוג ''Dremomys''
***סוג ''Dremomys''
***סוג ''Exilisciurus''
***סוג ''Exilisciurus''
שורה 106: שורה 104:


=== הערה לגבי המיון ===
=== הערה לגבי המיון ===
בעקבות יישום [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] מודרניות בתחום ה[[הנדסה גנטית|הנדסה הגנטית]] כ[[ריצוף DNA]], והמשך המחקר על מבנים [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיים]], הושגה התקדמות מרובה בפענוח ה[[אבולוציה]] של הסנאיים.
עקב יישום [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] מודרניות של [[הנדסה גנטית]] כמו [[ריצוף DNA]], והמשך המחקר על מבנים [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיים]], הושגה התקדמות מרובה בפענוח ה[[אבולוציה]] של הסנאיים.


בעבר הייתה המשפחה מחולקת לשתי תת-משפחות:
עד לשנת 2004 המשפחה חולקה לשתי תת-משפחות:
*"סנאיי עצים וקרקע" (Sciurinae)
*"סנאי עצים וקרקע" (Sciurinae)
*"[[סנאים דואים]]" (Pteromyinae) - זאת על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח ה[[דאייה]] במינים אלו.
*"[[סנאים דואים]]" (Pteromyinae) - על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח ה[[דאייה]] במינים אלו.


אולם בשנת [[2004]] שונה המיון לחמש תת-משפחות:
אולם בשנת [[2004]] שונה המיון לחמש תת-משפחות:
שורה 119: שורה 117:
*[[סנאים יפים]] (Callosciurinae).
*[[סנאים יפים]] (Callosciurinae).


הסיבה העיקרית היה השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שהסנאים הדואים הראו מאפיינים דומים ביותר וקרבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה סנאים.
הסיבה העיקרית לחלוקה הוא השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שלסנאים הדואים יש מאפיינים דומים ביותר וקרבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה סנאים.


== תפוצה ==
== תפוצה ==
למשפחת הסנאיים תפוצה קוסמופוליטית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד ב[[מדגסקר]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]] ו[[אנטארקטיקה]].
למשפחת הסנאיים תפוצה עולמית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד ב[[מדגסקר]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]] ו[[אנטארקטיקה]].


== תיעוד ה[[מאובנים]] במשפחה ==
== תיעוד ה[[מאובנים]] במשפחה ==
קבוצת המאובנים הקדומים ביותר של המשפחה מצביעה על כך שמקור המשפחה מ[[חצי הכדור הצפוני]], מרבית השרידים הקדומים נמצאו ביבשת [[צפון אמריקה]] ומתוארכים לפני כ-36 מיליון שנה. המאובן הקדום ביותר ''[[Douglassciurus jeffersoni]]'', מתועד לפני 37.5-35 מיליון שנים. למין זה [[גולגולת]] ותצורת [[שן|שיניים]] דומים ביותר למיני הסנאיים המודרניים, אולם הלסת שמאפיינת את הסנאיים (וכן את הבוניים) לא נראית במאובן זה. ה[[מאובן]] הראשון בעל הלסת ה"סנאית" הוא מהסוג ''[[Palaeosciurus]]'' שנמצא ב[[אירופה]], ומתוארך לתקופת ה[[אוליגוקן]] לפני 23.8-33.7 מיליון שנה.
המאובנים הקדומים ביותר של המשפחה מצביעים על כך שמקור המשפחה ב[[חצי הכדור הצפוני]]. מרבית השרידים הקדומים נמצאו ביבשת [[צפון אמריקה]] והם בני כ-36 מיליון שנים. המאובן הקדום ביותר הוא ''[[Douglassciurus jeffersoni]]'', בן 37.5-35 מיליון שנים. למין זה [[גולגולת]] ותצורת [[שן|שיניים]] הדומים ביותר למיני הסנאיים המודרניים, אולם הלסת שמאפיינת את הסנאיים (וכן את הבוניים) לא נראית במאובן זה. ה[[מאובן]] הראשון בעל הלסת ה"סנאית" הוא מהסוג ''[[Palaeosciurus]]'', שנמצא ב[[אירופה]], ומתוארך לתקופת ה[[אוליגוקן]], לפני 23.8-33.7 מיליון שנים.


מרבית המאובנים השייכים למשפחה מתוארכים מלפני 33.7 מיליון עד ימינו. ניתן לראות לפי ממצאים אלו כי הסוג הנפוץ [[סנאי]] (Sciurus) הוא בבחינת [[מאובן חי]].
מרבית המאובנים השייכים למשפחה מתוארכים מלפני 33.7 מיליון שנים ועד לימינו. לפי ממצאים אלו נראה כי הסוג הנפוץ, [[סנאי]] (Sciurus), הוא בבחינת [[מאובן חי]].


== הסנאיים בתרבות ==
== הסנאיים בתרבות ==
מקור השם ה[[לטינית|לטיני]] וכן השם ה[[אנגלית|אנגלי]] (squirrels), מדברי ה[[פילוסוף]] ה[[יוון העתיקה|יווני]] [[אריסטו]], שכינה אותם "skioros" שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר ב[[צרפת]] שונה השם ל-"esquirel" שדומה יותר לצורה המודרנית.
מקור השם ה[[לטינית|לטיני]] והשם ה[[אנגלית|אנגלי]] (squirrels), הוא דברי ה[[פילוסוף]] ה[[יוון העתיקה|יווני]] [[אריסטו]], שכינה אותם "skioros", שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר ב[[צרפת]] שונה השם ל-"esquirel", שדומה יותר לצורה המודרנית.


בעברית הוצע לכנותו בשם בעל החיים ה[[תנ"ך|מקראי]] "כוח", או בשם "קרן ה[[אלון|אלוני]]" - תרגום מילולי של השם ה[[גרמנית|גרמני]] "אייכהורן". למעשה נתקבל השם סנאי שהוא קיצור מ"חולדת הסניים" (=סנאים, צורת רבים של [[סנה (צמח מקראי)|סנה]]), בעל חיים המוזכר ב[[משנה]] שהיה מקנן בשיחי הסנה.{{הערה|יעקב עציון, עלון [[שבת בשבתו]], גיליון 1558}}
בעברית הוצע לכנות את הסנאי בשם בעל החיים ה[[תנ"ך|מקראי]] "כוח", או בשם "קרן ה[[אלון|אלוני]]" - תרגום מילולי של השם ה[[גרמנית|גרמני]] "אייכהורן". לבסוף נתקבל השם סנאי, שהוא קיצור מ"חולדת הסניים" (=סנאים, [[צורת רבים]] של [[סנה (צמח מקראי)|סנה]]), בעל חיים המוזכר ב[[משנה]], שהיה מקנן בשיחי הסנה.{{הערה|יעקב עציון, עלון [[שבת בשבתו]], גיליון 1558}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://tolweb.org/Sciuridae/16456 The Tree of Life Web Project/Sciuridae]
* [http://tolweb.org/Sciuridae/16456 The Tree of Life Web Project/Sciuridae]
* [http://animaldiversity.ummz.umich.edu/site/accounts/information/Sciuridae.html Animal Diversity Web/ Family Sciuridae]
* [http://animaldiversity.ummz.umich.edu/site/accounts/information/Sciuridae.html Animal Diversity Web/ Family Sciuridae]
שורה 144: שורה 142:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{מכרסמים}}
{{הערות שוליים}}
{{מכרסמים}}

{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}



גרסה אחרונה מ־21:53, 22 ביוני 2024

קריאת טבלת מיוןסנאיים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי סנאי
משפחה: סנאיים
שם מדעי
Sciuridae
ולדהיים, 1817
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רטופה ממין Ratufa macroura
סנאי אפור
סנאי דואה צפוני
Ictidomys mexicanus
סנאי ממין Callosciurus prevosti
סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה
סנאי דקלים (Funambulus) שותה מים בהודו
מרמיטת ההימלאיה

סְנָאִיִּים[1] (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים. במשפחה 274 מינים ב-50 סוגים (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד במיניה, כפי שניתן לראות, למשל, בשונות בין הסנאי האפור לבין הסנאי הדואה, סנאי אדום גרון (Callosciurus) והמרמיטה.

מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברתית מפותחת ביותר, המסייעת להם בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה, כמו אצל הנובחנית. מינים אחרים, כמו הטמיאס הקטן, חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות רבייה. משקלם של מרבית הסנאיים הוא בטווח של 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ. יוצאים דופן הם הסנאי הפיגמי (Myosciurus) המגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, הסוג רטופה המגיע לאורך 91 ס"מ ולמשקל 3 ק"ג, והמרמיטה האלפינית, שמשקלה עשוי להגיע ל-8 ק"ג. הגדולה שבסנאיים היא המרמיטה השעירה, שמשקלה עשוי להגיע ל-13 ק"ג.

הסנאים פעילים במהלך היום והם שוכני יערות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחי, כגון אגוזים, זרעים ופטריות, ואף על חרקים, ביצים וחסרי חוליות קטנים. הם מיומנים בטיפוס ובקפיצה מעץ לעץ. הסנאים בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים ומגדלים את צאצאיהם.

לסנאים יש זנב ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפתח באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. במהלך החורף הם נכנסים לתרדמת חורף. במהלך התרדמת הם מקיצים מעת לעת על מנת לאכול ממאגרי המזון.

מגוון המינים, על שלל התנהגותם וצורותיהם, והאפשרות לצפות בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מוכרים ומסקרנים ביותר. כמו כן הם מושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי הזואולוגים בארצות מוצאם.

בישראל נציגה היחיד של משפחת הסנאיים הוא הסנאי הזהוב, החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, אך יש לו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך כיום, עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא נתון בסכנת הכחדה.

מיון המשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה לגבי המיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב יישום טכנולוגיות מודרניות של הנדסה גנטית כמו ריצוף DNA, והמשך המחקר על מבנים מורפולוגיים, הושגה התקדמות מרובה בפענוח האבולוציה של הסנאיים.

עד לשנת 2004 המשפחה חולקה לשתי תת-משפחות:

  • "סנאי עצים וקרקע" (Sciurinae)
  • "סנאים דואים" (Pteromyinae) - על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח הדאייה במינים אלו.

אולם בשנת 2004 שונה המיון לחמש תת-משפחות:

הסיבה העיקרית לחלוקה הוא השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שלסנאים הדואים יש מאפיינים דומים ביותר וקרבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה סנאים.

למשפחת הסנאיים תפוצה עולמית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד במדגסקר, אוסטרליה, ניו זילנד ואנטארקטיקה.

המאובנים הקדומים ביותר של המשפחה מצביעים על כך שמקור המשפחה בחצי הכדור הצפוני. מרבית השרידים הקדומים נמצאו ביבשת צפון אמריקה והם בני כ-36 מיליון שנים. המאובן הקדום ביותר הוא Douglassciurus jeffersoni, בן 37.5-35 מיליון שנים. למין זה גולגולת ותצורת שיניים הדומים ביותר למיני הסנאיים המודרניים, אולם הלסת שמאפיינת את הסנאיים (וכן את הבוניים) לא נראית במאובן זה. המאובן הראשון בעל הלסת ה"סנאית" הוא מהסוג Palaeosciurus, שנמצא באירופה, ומתוארך לתקופת האוליגוקן, לפני 23.8-33.7 מיליון שנים.

מרבית המאובנים השייכים למשפחה מתוארכים מלפני 33.7 מיליון שנים ועד לימינו. לפי ממצאים אלו נראה כי הסוג הנפוץ, סנאי (Sciurus), הוא בבחינת מאובן חי.

הסנאיים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הלטיני והשם האנגלי (squirrels), הוא דברי הפילוסוף היווני אריסטו, שכינה אותם "skioros", שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר בצרפת שונה השם ל-"esquirel", שדומה יותר לצורה המודרנית.

בעברית הוצע לכנות את הסנאי בשם בעל החיים המקראי "כוח", או בשם "קרן האלוני" - תרגום מילולי של השם הגרמני "אייכהורן". לבסוף נתקבל השם סנאי, שהוא קיצור מ"חולדת הסניים" (=סנאים, צורת רבים של סנה), בעל חיים המוזכר במשנה, שהיה מקנן בשיחי הסנה.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]