[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

סנאיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנאי
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 79.176.178.173 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 18: שורה 18:
[[קובץ:Sciurus variegatoides -near Rancho Naturalista, Cordillera de Talamanca, Costa Rica-8.jpg|ממוזער|סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה]][[קובץ:Squirrel drinking water.jpg|ממוזער|[[סנאי דקלים]] (Funambulus) שותה מים בהודו]]
[[קובץ:Sciurus variegatoides -near Rancho Naturalista, Cordillera de Talamanca, Costa Rica-8.jpg|ממוזער|סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה]][[קובץ:Squirrel drinking water.jpg|ממוזער|[[סנאי דקלים]] (Funambulus) שותה מים בהודו]]
[[קובץ:Himalayan Marmot at Tshophu Lake Bhutan 091007 a.jpg|ממוזער|[[מרמיטת ההימלאיה]]]]
[[קובץ:Himalayan Marmot at Tshophu Lake Bhutan 091007 a.jpg|ממוזער|[[מרמיטת ההימלאיה]]]]
'''סנאי זה חמוד סְנָאִיִּים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|128}}}} ([[שם מדעי]]: '''Sciuridae''') הם [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[יונקים]] מסדרת ה[[מכרסמים]]. במשפחה זו 274 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ב-50 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין ה[[סנאי אפור|סנאי האפור]] לבין ה[[סנאים דואים|סנאי הדואה]], [[סנאי אדום גרון]] (Callosciurus {{אנ|Callosciurus}}) וה[[מרמיטה]].
'''סְנָאִיִּים'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|128}}}} ([[שם מדעי]]: '''Sciuridae''') הם [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[יונקים]] מסדרת ה[[מכרסמים]]. במשפחה זו 274 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ב-50 [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין ה[[סנאי אפור|סנאי האפור]] לבין ה[[סנאים דואים|סנאי הדואה]], [[סנאי אדום גרון]] (Callosciurus {{אנ|Callosciurus}}) וה[[מרמיטה]].


מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל ה[[נובחנית]], ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות [[רבייה]] כמו ה[[טמיאס קטן|טמיאס הקטן]]. מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ, אולם ה[[סנאי פיגמי|סנאי הפיגמי]] (Myosciurus {{אנ|African pygmy squirrel}}) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג [[רטופה]] מגיעים לאורך 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג. הגדולה שבסנאים היא [[מרמיטה שעירה]] המגיעה עד למשקל 13 ק"ג ו[[מרמיטה אלפינית]] ששוקלת לעיתים 5–8 ק"ג.
מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל ה[[נובחנית]], ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות [[רבייה]] כמו ה[[טמיאס קטן|טמיאס הקטן]]. מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ, אולם ה[[סנאי פיגמי|סנאי הפיגמי]] (Myosciurus {{אנ|African pygmy squirrel}}) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג [[רטופה]] מגיעים לאורך 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג. הגדולה שבסנאים היא [[מרמיטה שעירה]] המגיעה עד למשקל 13 ק"ג ו[[מרמיטה אלפינית]] ששוקלת לעיתים 5–8 ק"ג.

גרסה מ־15:49, 19 בינואר 2022

קריאת טבלת מיוןסנאיים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי סנאי
משפחה: סנאיים
שם מדעי
Sciuridae
ולדהיים, 1817
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רטופה ממין Ratufa macroura
סנאי אפור
סנאי דואה צפוני
Ictidomys mexicanus
סנאי ממין Callosciurus prevosti
סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה
סנאי דקלים (Funambulus) שותה מים בהודו
מרמיטת ההימלאיה

סְנָאִיִּים[1] (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים. במשפחה זו 274 מינים ב-50 סוגים (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין הסנאי האפור לבין הסנאי הדואה, סנאי אדום גרון (Callosciurus (אנ')) והמרמיטה.

מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל הנובחנית, ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות רבייה כמו הטמיאס הקטן. מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 23–25 ס"מ, אולם הסנאי הפיגמי (Myosciurus (אנ')) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג רטופה מגיעים לאורך 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג. הגדולה שבסנאים היא מרמיטה שעירה המגיעה עד למשקל 13 ק"ג ומרמיטה אלפינית ששוקלת לעיתים 5–8 ק"ג.

לרוב הסנאיים פעילים במהלך היום ושוכני יערות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחים, אגוזים וזרעים וכן פטריות ואף על חרקים, ביצים וחסרי חוליות קטנים. הם מיומנים בטיפוס וכן בקפיצה מעץ לעץ. הסנאים בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, גדלים ואף מגדלים את צאצאיהם.

לסנאים יש זנב ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפשק באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. כאשר הם נכנסים לתרדמת חורף, שממנה הם מתעוררים מדי פעם, הם מנצלים את מאגרי המזון.

מגוון מיניהם על שלל התנהגותם וצורותיהם, וכן האפשרות לצפייה בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מסקרנים ומוכרים ביותר על ההדיוטות וכן למושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי הזואולוגים בארצות מוצאם.

נציגה היחיד של משפחה זו בארץ ישראל הוא הסנאי הזהוב, החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, ולו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא בסכנת היעלמות מהארץ.

מיון המשפחה

הערה לגבי המיון

בעקבות יישום טכנולוגיות מודרניות בתחום ההנדסה הגנטית כריצוף DNA, והמשך המחקר על מבנים מורפולוגיים, הושגה התקדמות מרובה בפענוח האבולוציה של הסנאיים.

בעבר הייתה המשפחה מחולקת לשתי תת-משפחות:

  • "סנאיי עצים וקרקע" (Sciurinae)
  • "סנאים דואים" (Pteromyinae) - זאת על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח הדאייה במינים אלו.

אולם בשנת 2004 שונה המיון לחמש תת-משפחות:

הסיבה העיקרית היה השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שהסנאים הדואים הראו מאפיינים דומים ביותר וקרבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה סנאים.

תפוצה

למשפחת הסנאיים תפוצה קוסמופוליטית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד במדגסקר, אוסטרליה, ניו זילנד ואנטארקטיקה.

תיעוד המאובנים במשפחה

קבוצת המאובנים הקדומים ביותר של המשפחה מצביעה על כך שמקור המשפחה מחצי הכדור הצפוני, מרבית השרידים הקדומים נמצאו ביבשת צפון אמריקה ומתוארכים לפני כ-36 מיליון שנה. המאובן הקדום ביותר Douglassciurus jeffersoni, מתועד לפני 37.5-35 מיליון שנים. למין זה גולגולת ותצורת שיניים דומים ביותר למיני הסנאיים המודרניים, אולם הלסת שמאפיינת את הסנאיים (וכן את הבוניים) לא נראית במאובן זה. המאובן הראשון בעל הלסת ה"סנאית" הוא מהסוג Palaeosciurus שנמצא באירופה, ומתוארך לתקופת האוליגוקן לפני 23.8-33.7 מיליון שנה.

מרבית המאובנים השייכים למשפחה מתוארכים מלפני 33.7 מיליון עד ימינו. ניתן לראות לפי ממצאים אלו כי הסוג הנפוץ סנאי (Sciurus) הוא בבחינת מאובן חי.

הסנאיים בתרבות

מקור השם הלטיני וכן השם האנגלי (squirrels), מדברי הפילוסוף היווני אריסטו, שכינה אותם "skioros" שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר בצרפת שונה השם ל-"esquirel" שדומה יותר לצורה המודרנית.

בעברית הוצע לכנותו בשם בעל החיים המקראי "כוח", או בשם "קרן האלוני" - תרגום מילולי של השם הגרמני "אייכהורן". למעשה נתקבל השם סנאי שהוא קיצור מ"חולדת הסניים" (=סנאים, צורת רבים של סנה), בעל חיים המוזכר במשנה שהיה מקנן בשיחי הסנה.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנאיים בוויקישיתוף

הערות שוליים