עריכת הדף "עין הרע"

{{עריכה|כתוב באופן אתנוצנטרי ולא מתייחס למושג בהיבטים התרבותיים עולמיים|כל הערך=כן|נושא=דתות}}
{{אין לבלבל עם|העין של רע}}
[[קובץ:Khamsa.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חמסה]] עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע".]]
[[קובץ:Nazars.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות ה[[אסלאם]]. דוכן בסימנה, [[טורקיה]].]]
[[קובץ:רשימה עין הרע.jpg|ממוזער|רשימת ימים המסוכנים לעין הרע (איזמיר, המחצית השנייה של המאה ה-19)]]
'''עין הרע''' (מוכר גם בשם: '''עין רעה''') הוא מושג [[מיסטיקה|מיסטי]], לפיו אדם יכול להינזק מרגשות עוינים של הזולת כלפיו ובפרט מרגשי [[קנאה]] או נקמה. המושג קיים בתרבויות עתיקות רבות, וישנם ממצאים ארכאולוגים הקשורים לעין הרע ולהגנה מפניו שמתוארכים לשנת 3000 לפני הספירה.<ref>Hargitai, Quinn (19 February 2018). "[https://www.bbc.com/culture/article/20180216-the-strange-power-of-the-evil-eye The strange power of the 'evil eye]'". ''BBC''</ref> בתרבויות שונות, וגם ב[[יהדות]], קיימים אמצעים שונים הן להטלת עין רעה והן להגנה מפניה ובהם [[קמע]]ות, [[פולחן|טקסים פולחניים]] ו[[תפילה|תפילות]]. לרוב, אמצעים אלה ניתנים לשימוש רק בידיו של שמאן או כהן דת מאותה התרבות אליה משתייכים הפוגע והנפגע.

==מקורות==
מושג עין הרע מופיע כבר ב[[גמרא]], שם יוחסה ל[[יוסף]] סגולה שלא שולטת בו עין הרע.

{{ציטוט
|תוכן=האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא (מארמית: מי שבא לעיר וחושש מעין הרע)... ולימא הכי (ויאמר כך): אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא (מזרעו של יוסף אני בא) דלא שלטא ביה עינא בישא (שלא שולטת בו עין הרע). שנאמר: ([[S:ביאור:בראשית מט#כב|בראשית מ"ט, כ"ב]]) "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" וגו' – אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין'.{{הערה|מילולית – יוסף הוא בן לעץ פורה השתול על מעיין, ועל כן בנותיו משולות לעצים המשתרגים מהחומה. כאשר פורת פורש כמורכב מהשורש פ.ר.י., ועל כן "בן פורת" הוא בן עץ פורה. עלי עיין, פורש כעל המעיין בדומה לדימוי בספר תהילים: כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ ([[תהילים א']], ג').}} ר' יוסי בר' חנינא אמר: מהכא (מכאן): ([[S:ביאור:בראשית מח#טז|בראשית מ"ח, ט"ז]]) "וידגו לרוב בקרב הארץ" - מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.
|מקור={{בבלי|ברכות|נה|ב}}|מירכאות=כן}}

הוגי היהדות לדורותיהם מסבירים ש[[השגחה|ההשגחה העליונה]] משפיעה על מצבו של האדם בהתאם למעשיו ומעמדו המוסרי. לרוב כף הדין מוטה לצד החסד ודנים את האדם לכף זכות. כאשר אדם מקנא באדם אחר, הוא כביכול מערער על החלטת ההשגחה לגבי אדם זה כאומר "מדוע מגיע לו לזכות ביופי עושר חכמה וכדומה" וכך על ידי ביצוע של משפט חוזר עלול האדם הנשפט להיפגע. יוסף הוא סמל האדם שבטוח בדרכו ובאמונתו וכל יופיו וחוכמתו אינם משמשים אותו לגאווה אלא להועיל לסובבים אותו. תכונה זו הופכת כל אדם שמאמץ אותה לבלתי פגיע מעין הרע.

==סכנות==
מחלות ואסונות מכל המינים והסוגים יוחסו לעין הרע. ב[[תלמוד בבלי|גמרא]] מסופר על ה[[אמוראים|אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] שהלך לבית קברות ואמר שתשעים ותשעה מתו מחמת עין הרע ורק אחד מדרך ארץ.<ref>{{בבלי|בבא מציעא|קז|ב}}</ref>

המחזיקים באמונה זו נוטים לחפש אנשים בעלי תכונות חיצוניות יוצאות דופן ולייחס להם כוחות מזיקים של עין הרע. למשל, באוכלוסייה שרובה בעלת עיניים כהות מתייחסים בחשד לאנשים בעלי עיניים כחולות ולהפך. כן נוהגים להיזהר מפני [[פזילה|פוזלים]] ואנשים בעלי מבט חודר.

לפי האמונה העממית, כל אדם חשוף לעין הרע, אך הסכנה עומדת במיוחד כלפי אנשים בעלי מעמד מיוחד, לגברים ונשים מצליחים או מצטיינים ביופיים או באושרם ולתינוקות. מקובל שלא להפליג בדברי שבח והתפעלות מתינוקות כדי שלא למשוך אליהם את עין הרע. בעלי הצלחה נזהרים מלהתפאר בהצלחתם, ועשירים נמנעים מלהציג לראווה את עושרם.

==אמצעי הגנה==
[[קובץ:Onda-ogat.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שני סימני ידיים הנהוגים באיטליה לשם הגנה מפני "עין הרע".]]
על פי היהדות, עין הרע מגיע בעיקר בשל קנאה מהסביבה.<ref>[[ספר חרדים]], רבי [[אלעזר אזכרי]], פרק סו, סד</ref> וכדברי המדרש על יעקב אבינו, שחשש שציווה על בניו לא להתבלט כשהם יורדים למצרים:

{{ציטוט|תוכן=אמר יעקב לבניו אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע|מקור=בראשית רבה (וילנא) פרשת מקץ פרשה צא}}

לכן, כדי להימנע מעין הרע יש לנהוג בצניעות ולהימנע מדברים בולטים ומעוררי קנאה, כמו חתונות מפוארות, הפגנת יכולות יוצאות דופן, ועוד.<ref>'''טעמי המנהגים''', שפרלינגר, לבוב תרפ"ח, ליקוטים עמ' 20 (אות צא)</ref><ref>מסורת משה, [[משה פיינשטיין|הרב פיינשטיין]], ב, עמ' שעט</ref> לכן כתבו פוסקים שונים כמה עקרונות להימנע מעין הרע, בהם לא להבדל מהציבור ולשמור על אחדות ואהבת ישראל<ref>'''ישמח ישראל''', דאנציגר, נשא, עמ' 40</ref> לשמור על צניעות<ref>'''ליקוטי הלכות''', [[נתן מברסלב|רבי נתן מברסלב]], חלק או"ח, ברכה ראשונה וברכת הפירות, אות ה' ד"ה וזהו</ref> לתרום מכספו לצורכי מצווה כמו כיסוי או פרוכת לספר תורה<ref>[[תשב"ץ קטן]], אות תסו</ref>, [[חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]] כתב שלבישת ציצית או טלית מגינה מפני עין הרע<ref>'''דבש לפי''', מערכת צ אות כז</ref> ועל זה כתבו פוסקים שנהגו שחתן וכלה מתעטפים בטלית מתחת לחופה כדי להגן מעין הרע.<ref>רבי [[אברהם פלאג'י]] - בירך את אברהם, ריז, ד; לב החיים ג, צט.</ref> רבי [[שלמה קלוגר]] שבארץ ישראל עין הרע איננו יכול לחול.<ref>חכמת התורה, פרשת מקץ</ref>  

יש שנעזרים במיני אמצעים להגנה מפני עין הרע. יש שנושאים [[מראה|מראות]], המחזירות את המבטים, אחרים נושאים קמעות ממינים שונים, סרטים אדומים מגנים על ילדים, חרוזים עשויים אבן [[טורקיז]] נחשבים כאמצעי הגנה יעיל בארצות האסלאם. קמע נפוץ מאוד בארצות האסלאם גם בקרב היהודים, עשוי בצורת כף יד בעלת אצבעות פשוטות (חמש אצבעות ומכאן שמו – "[[חמסה]]"). הורים שמים בכיסי ילדיהם קצת מלח או פירורי לחם. כיוון שעין הרע פוגעת גם בבהמות, תולים הערבים בצווארי הגמלים והחמורים חרוזי טורקיז, ואילו באירופה נוהגים לתלות זנב שועל בין עיני הסוס. ב[[מלטה]] [[כלי שיט לדיג|סירות הדיג]] המסורתיות "[[לוצו]]" מעוטרות בחרטומן ב[[ציור]] או [[תבליט]] של זוג עיניים, מנהג [[פיניקים|פיניקי]] נגד עין הרע.

כדי להגן על הבית מפני עין הרע נהגו חלק מיהודי ארצות האסלאם לצבוע את [[מזוזה|מזוזות]] הדלת בכחול. יהודים [[אשכנזים]] נהגו להוסיף את המילים "בלי עין הרע" כשהם מדברים בשבחו של מישהו. ואילו ה[[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדים]] נהגו לומר גם "בן פורת יוסף" ({{תנ"ך|בראשית|מט|כב}}), מכיוון שלפי המסורת התלמודית אין העין הרעה שולטת בזרעו של יוסף. בעשורים הראשונים למדינה, ילדי ירושלים נהגו לומר "בן פורת יוסף בן פורת מלח מים מלח מים" כשילוב של שני אמצעי הגנה אפוטרופאיים של עולם הילדים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בני זייגנבאום|שם=עולמם של ילדים|מקום הוצאה=שבי שומרון|שנת הוצאה=1978}}}} 

[[סגולה (יהדות)|סגולה]] נפוצה נוספת היא עריכת טקס בו מתבגרים מקבלים את סמל העין בתצורה דמוית קעקוע על מרכז הבטן, כקמע להרחקת המזל הרע מהפרט העושה את הקעקוע. הטקס נערך בקהילות יהודי עיראק, אך כיום אינו נפוץ במיוחד.

סגולה יותר שכיחה היא ענידת [[חוט אדום]] שהקיפו עימו סביב [[קברי צדיקים]]. היו שנהגו לכרוך חוט [[אדום]] סביב הקבר, אך ה[[מקובלים]] התנגדו לצבע זה, והמליצו להשתמש בחוט לבן או בחוט בצבע תכלת, ונימקו זאת משתי סיבות: האחת – שהאדום הוא מצבעי האמורי, והמשתמש בו עלול לעבור על איסור [[חוקות הגויים]], והשנייה – שהאדום אינו מתאים כצבע סגולה על פי המבוא ב[[ספר הזוהר]] שצבע אדום מצביע על [[מידת הדין]],<ref>דברות אליהו ט, סי' נט</ref><ref>רבבות אפרים, ח, נא. בשם הרב [[חיים קניבסקי|חיים קנייבסקי]]</ref> מנגד ב[[שו"ת]] באר משה כתב שלא לזלזל במנהג המקובל.{{הערה|{{היברובוקס|שטרן, משה בן אברהם, 1914-1997|באר משה חלק זח|14712||עמוד דיגיטלי=420}}}} מקור המנהג להשתמש בצבע האדום לא ברור, משום שבארצות ה[[אסלאם]] רק צבע ה[[טורקיז]] משמש כאמצעי מניעה נגד עין הרע, ואילו אצל חלק מיהודי ארצות האסלאם רק צבע ה[[כחול]] משמש להגנה ושמירה מפני עין הרע. הרב חיים יוסף דוד וייס כתב להתיר לכרוך [[חוט אדום (סגולה)|חוט אדום]] למנוע עין הרע ולדעתו, צבע אדום אין בו תכונות סגוליות על טבעיות למנוע עין הרע אלא תכונות טבעיות בלבד, כי "טבע העין להסתכל על צבע אדום וממילא אין העין מסתכל על יופי התינוק".{{הערה|חיים יוסף דוד וייס, [[שו"ת]] ויען דוד, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20991&st=&pgnum=120 חלק ג סימן נד], באתר HebrewBooks}}

==הסתייגות==
יש מחכמי ההלכה<ref>בהם הרב [[משה פיינשטיין]] בשו"ת '''[[אגרות משה]]''' אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו</ref> שהסתייגו מהתייחסות ממשית לעין הרע. הציטוט התלמודי השגור בפיהם הוא "מאן דלא קפיד – לא קפדינן בהדיה"{{הערה|{{בבלי|פסחים|קי|ב}}}} כלומר "מי שאינו מקפיד (חושש-מעין הרע) לא מקפידים עליו (אינו ניזוק מעין הרע)". שיטה זו ננקטה על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] ביתר שאת ביחס לסוגיית עלייה לתורה של בני משפחה בזה אחר זה (שנאסרה על ידי פוסקים רבים מחשש לעין הרע). באחד משיעוריו השבועיים הוא אמר כי "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".{{הערה|[http://www.radio2000.co.il/?category=lectures&subcat=3&pageart=255 דרשתו של הרב עובדיה במוצאי שבת שמות תשע"א] (25.12.2010) בנושא עין הרע בעליה לתורה וההבדל להלכה בין סכנות סגוליות לסכנות ממשיות באתר ערוץ 2000 דקה-8:40 ו-10:33.}} מאידך, היו שהעירו שדברי התלמוד המסייג את ההשפעה למי שחושש מהדבר, עוסקים בעניין [[זוגות (חשש)|זוגות]] ואינם מוסבים על עין הרע באופן כללי {{מקור|נושא=דתות}}.

==ראו גם==
* [[אפוטרופאיזם]]
* [[בודה (מיתולוגיה)|בודה]]
* [[לשון הרע]]
* [[חמסה]]
* [[קערות השבעה]]
* [[קמע]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Evil eye}}
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|3630}}
* [http://www.kiryatmoshe.co.il/מאמרי-בית-הדין/355-עין-הרע-ביהדות מאמר בנושא עין הרע], באתר הישיבה במצפה יריחו
* {{ערוץ7|הרב ערן טמיר|יהדות: מה עושים נגד עין הרע?|513179|19 בדצמבר 2007}}
* פרופ' אבשלום מזרחי, [http://atmag.co.il/בריאות/בלי-עין-הרע "בלי עין הרע"], באתר מגזין את
* {{mako|דודו כהן|עין הרע? זה לא כל כך נורא|49ceebf20df9421004|spirituality-popular_culture/weekly-answer|4 בנובמבר 2009}}
* [http://www.aish.co.il/i/faq/48863597.html שו"ת עין הרע], באתר [[אש התורה]]
* [http://www.safa-ivrit.org/expressions/benporat.php בן פורת יוסף], באתר "השפה העברית"
* הרב [[חגי לונדין]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=30310&cat_id=4138 מושגים ביהדות - עין הרע], באתר "ערוץ מאיר"
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:על-טבעי]]
[[קטגוריה:מיסטיקה]]