פיליפ אנטרמון – הבדלי גרסאות

**פיליפ אנטרמון**
**Philippe Entremont**
לידה	7 ביוני 1934 (בן 90); ריימס, צרפת
שם לידה	Philippe Henri Jean Émile Léon Entremont
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	Columbia Masterworks, קולומביה רקורדס, פיליפס רקורדס, סוני קלאסיקל
פרסים והוקרה	מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 2016); מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 2005); מפקד מסדר האמנויות והספרות (11 בדצמבר 1997); אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית; העיטור האוסטרי למדע ואמנות ;
	www.philippeentremont.com
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:39, 15 בדצמבר 2019

פיליפ אנטרמון (בצרפתית: Philippe Entremont, נולד בריימס ב-7 ביוני 1934) הוא פסנתרן ומנצח צרפתי. אנטרמון הרבה בהקלטות במהלך הקריירה שלו, והידועה ביותר ביניהן היא הקלטה משנת 1961 לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי, עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח ליאונרד ברנשטיין.

חייו

אנטרמון נולד להורים מוזיקליים. אמו הייתה פסנתרנית, זוכת ה"גראן פרי" ואביו היה מנצח אופרה. פיליפ החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש, אצל אמו. אביו קירב אותו אל עולם המוזיקה הקאמרית והתזמורתית. הוא למד בפריז אצל מרגריט לונג ונכנס לקונסרבטואר הלאומי. בגיל 12 זכה בפרס על קריאה מהדף, בגיל 14 בפרס למוזיקה קאמרית ובגיל 15 בפרס על נגינה בפסנתר. בתחרות הבינלאומית לונג-טיבו, שבה השתתף בגיל 16, זכה בעיטור כבוד מיוחד (Laureat). כעבור שנה זכה בפרס בתחרות בריסל בחסות אליזבת מלכת בלגיה והחל ברצינות בקריירה של הופעות קונצרטיות בפסנתר. אנטרמון הקליט רבות מיצירותיו של פרידריך קולאו.

תוך חמש שנים עשה לו שם כקול חדש וחשוב בעולם הפסנתר האירופאי. מסעות קונצרטים בדרום אמריקה ובארצות הברית הרחיבו את ההכרה שזכה בה. יוג'ין אורמנדי ערך לו מבחן בשנת 1954 והזמין אותו מניה וביה להופעת הבכורה שלו עם תזמורת פילדלפיה, שנערכה בנובמבר 1956. הקלטה שלו לחברת קולומביה עם יוג'ין אורמנדי משנת 1957 או 1958, שהופצה באירופה באמצעות חברת פיליפס (למשל, הרפסודיה של רחמנינוב על נושא של פגניני) משמרת את הלך הרוח המרומם שאפיין את הופעות הבכורה שלו באירופה. הקלטתו לקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם ליאונרד ברנשטיין, עם חברת קולומביה, נחשבה לפרשנות יוצאת מגדר הרגיל בזמנה. ראויים לציון גם הקונצ'רטי מס' 2 ו-3 של קאמי סן-סנס עם אורמנדי. בשנת 1968 הופיע לראשונה כפסנתרן ומנצח גם יחד (בניצוח מן המקלדת) בהקלטה של חברת קולומביה, שבה ניגן את הקונצ'רטי לפסנתר מס' 13 ו-17 של מוצרט וניצח על ה"קולגיום מוזיקום של פריז".

אנטרמון היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו אורלינס משנת 1980 עד 1986. הוא כיהן בתזמורת הסימפונית של דנוור (כיום התזמורת הסימפונית של קולורדו) כמנצח ראשי משנת 1986 עד 1988, וכמנהל מוזיקלי מ-1988 עד 1989. כמו כן היה אנטרמון מנצח ראשי של התזמורת הקאמרית של וינה וכיום הוא מנצח כבוד שלה. הוא מחזיק באותו תואר של התזמורת הקאמרית הישראלית.

אנטרמון ייסד את "פסטיבל המוזיקה הדו-שנתי של דנטו דומינגו" בשנת 1997. מאז 2002 הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של תזמורת רדיו שנחאי בסין. בעונת 06–2005 הנהיג אנטרמון את התזמורת הסימפונית של מינכן הן כמנצח והן כפסנתרן במסע הקונצרטים הראשון של התזמורת בארצות הברית. בספטמבר 2007 חזר אנטרמון לניו אורלינס כסולן, לפתיחת העונה השנייה של התזמורת הפילהרמונית של לואיזיאנה לאחר הוריקן קתרינה, בקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור של ראוול.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == חייו ==
-אנטרמון נולד להורים מוזיקליים. אמו הייתה פסנתרנית, זוכת ה"גראן פרי" ואביו היה [[מנצח|מנצח אופרה]]. פיליפ החל ללמוד נגינה ב[[פסנתר]] בגיל שש, אצל אמו. אביו קירב אותו אל עולם ה[[מוזיקה קאמרית|מוזיקה הקאמרית]] וה[[תזמורת|תזמורתית]]. הוא למד ב[[פריז]] אצל [[מרגריט לונג]] ונכנס ל[[קונסרבטוריון|קונסרבטואר הלאומי]]. בגיל 12 זכה בפרס על קריאה מהדף, בגיל 14 בפרס למוזיקה קאמרית ובגיל 15 בפרס על נגינה בפסנתר. בתחרות הבינלאומית [[מרגריט לונג|לונג]]-[[ז'אק טיבו|טיבו]], שבה השתתף בגיל 16, זכה בעיטור כבוד מיוחד (Laureat). כעבור שנה זכה בפרס בתחרות [[בריסל]] בחסות אליזבת מלכת [[בלגיה]] והחל ברצינות בקריירה של הופעות קונצרטיות בפסנתר. אנטרמון הקליט רבות מיצירותיו של [[פרידריך קולאו]].
+אנטרמון נולד להורים מוזיקליים. אמו הייתה פסנתרנית, זוכת ה"גראן פרי" ואביו היה [[מנצח|מנצח אופרה]]. פיליפ החל ללמוד נגינה ב[[פסנתר]] בגיל שש, אצל אמו. אביו קירב אותו אל עולם ה[[מוזיקה קאמרית|מוזיקה הקאמרית]] וה[[תזמורת]]ית. הוא למד ב[[פריז]] אצל [[מרגריט לונג]] ונכנס ל[[קונסרבטוריון|קונסרבטואר הלאומי]]. בגיל 12 זכה בפרס על קריאה מהדף, בגיל 14 בפרס למוזיקה קאמרית ובגיל 15 בפרס על נגינה בפסנתר. בתחרות הבינלאומית [[מרגריט לונג|לונג]]-[[ז'אק טיבו|טיבו]], שבה השתתף בגיל 16, זכה בעיטור כבוד מיוחד (Laureat). כעבור שנה זכה בפרס בתחרות [[בריסל]] בחסות אליזבת מלכת [[בלגיה]] והחל ברצינות בקריירה של הופעות קונצרטיות בפסנתר. אנטרמון הקליט רבות מיצירותיו של [[פרידריך קולאו]].
-תוך חמש שנים עשה לו שם כקול חדש וחשוב בעולם הפסנתר ה[[אירופה|אירופאי]]. מסעות קונצרטים ב[[דרום אמריקה]] וב[[ארצות הברית]] הרחיבו את ההכרה שזכה בה. [[יוג'ין אורמנדי]] ערך לו מבחן בשנת 1954 והזמין אותו מניה וביה להופעת הבכורה שלו עם [[תזמורת פילדלפיה]], שנערכה בנובמבר 1956. הקלטה שלו לחברת קולומביה עם יוג'ין אורמנדי משנת 1957 או 1958, שהופצה באירופה באמצעות חברת פיליפס (למשל, הרפסודיה של [[סרגיי רחמנינוב|רחמנינוב]]  על נושא של [[ניקולו פגניני|פגניני]]) משמרת את הלך הרוח המרומם שאפיין את הופעות הבכורה שלו באירופה. הקלטתו לקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם ליאונרד ברנשטיין, עם חברת קולומביה, נחשבה לפרשנות יוצאת מגדר הרגיל בזמנה. ראויים לציון גם הקונצ'רטי מס' 2 ו-3 של [[קאמי סן-סנס]] עם אורמנדי. בשנת 1968 הופיע לראשונה כפסנתרן ומנצח גם יחד (בניצוח מן המקלדת) בהקלטה של חברת קולומביה, שבה ניגן את הקונצ'רטי לפסנתר מס' 13 ו-17 של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] וניצח על ה"קולגיום מוזיקום של פריז".
+תוך חמש שנים עשה לו שם כקול חדש וחשוב בעולם הפסנתר ה[[אירופה|אירופאי]]. מסעות קונצרטים ב[[דרום אמריקה]] וב[[ארצות הברית]] הרחיבו את ההכרה שזכה בה. [[יוג'ין אורמנדי]] ערך לו מבחן בשנת 1954 והזמין אותו מניה וביה להופעת הבכורה שלו עם [[תזמורת פילדלפיה]], שנערכה בנובמבר 1956. הקלטה שלו לחברת קולומביה עם יוג'ין אורמנדי משנת 1957 או 1958, שהופצה באירופה באמצעות חברת פיליפס (למשל, הרפסודיה של [[סרגיי רחמנינוב|רחמנינוב]] על נושא של [[ניקולו פגניני|פגניני]]) משמרת את הלך הרוח המרומם שאפיין את הופעות הבכורה שלו באירופה. הקלטתו לקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם ליאונרד ברנשטיין, עם חברת קולומביה, נחשבה לפרשנות יוצאת מגדר הרגיל בזמנה. ראויים לציון גם הקונצ'רטי מס' 2 ו-3 של [[קאמי סן-סנס]] עם אורמנדי. בשנת 1968 הופיע לראשונה כפסנתרן ומנצח גם יחד (בניצוח מן המקלדת) בהקלטה של חברת קולומביה, שבה ניגן את הקונצ'רטי לפסנתר מס' 13 ו-17 של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] וניצח על ה"קולגיום מוזיקום של פריז".
 אנטרמון היה ה[[מנהל מוזיקלי|מנהל המוזיקלי]] של התזמורת הסימפונית של [[ניו אורלינס]] משנת 1980 עד 1986. הוא כיהן בתזמורת הסימפונית של [[דנוור]] (כיום [[התזמורת הסימפונית של קולורדו]]) כמנצח ראשי משנת 1986 עד 1988, וכמנהל מוזיקלי מ-1988 עד 1989. כמו כן היה אנטרמון מנצח ראשי של התזמורת הקאמרית של וינה וכיום הוא מנצח כבוד שלה. הוא מחזיק באותו תואר של [[התזמורת הקאמרית הישראלית]].
-אנטרמון ייסד את "פסטיבל המוזיקה הדו-שנתי של דנטו דומינגו" בשנת 1997. מאז 2002 הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של תזמורת רדיו שנחאי ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. בעונת 2005-06 הנהיג אנטרמון את [[התזמורת הסימפונית של מינכן]] הן כמנצח והן כפסנתרן במסע הקונצרטים הראשון של התזמורת ב[[ארצות הברית]]. בספטמבר 2007 חזר אנטרמון לניו אורלינס כסולן, לפתיחת העונה השנייה של [[התזמורת הפילהרמונית של לואיזיאנה]] לאחר [[הוריקן קתרינה]], בקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור של [[מוריס ראוול|ראוול]].
+אנטרמון ייסד את "פסטיבל המוזיקה הדו-שנתי של דנטו דומינגו" בשנת 1997. מאז 2002 הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של תזמורת רדיו שנחאי ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. בעונת 06–2005 הנהיג אנטרמון את [[התזמורת הסימפונית של מינכן]] הן כמנצח והן כפסנתרן במסע הקונצרטים הראשון של התזמורת ב[[ארצות הברית]]. בספטמבר 2007 חזר אנטרמון לניו אורלינס כסולן, לפתיחת העונה השנייה של [[התזמורת הפילהרמונית של לואיזיאנה]] לאחר [[הוריקן קתרינה]], בקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור של [[מוריס ראוול|ראוול]].
 == קישורים חיצוניים ==