צבי הירש אשכנזי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''צבי הירש אשכנזי''' ([[1660]]-[[1718]]) [[רב]] ו[[פוסק]], מכונה ה'''חכם צבי''' על שם ספרו. אביו ורבו של רבי [[יעקב עמדין]]. |
הרב '''צבי הירש אשכנזי''' ([[1660]]-[[1718]]) [[רב]] ו[[פוסק]], מכונה ה'''חכם צבי''' על שם ספרו. אביו ורבו של רבי [[יעקב עמדין]]. |
||
[[Image:ZviAshkenasiPortrait.jpg|thumb|250|החכם צבי]] |
|||
==חייו ופעליו== |
|||
ה"חכם צבי" נולד בעיר [[אובין]] בשנת 1660. ה"חכם צבי" למד אצל אביו, הרב יעקב ז'ק, ואצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין). בצעירותו נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית. בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר '''מגילת ספר''' של בנו, נהרגו אשתו ובתו בשנת תמ"ו, כאשר בעת פעילות צבאית פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה]] שם כיהן כרב. כעבור זמן קצר יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה]], ועבר גם ב[[אנשבך]], [[פיורדה]] ו[[פראג]]. |
ה"חכם צבי" נולד בעיר [[אובין]] בשנת 1660. ה"חכם צבי" למד אצל אביו, הרב יעקב ז'ק, ואצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין). בצעירותו נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית. בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר '''מגילת ספר''' של בנו, נהרגו אשתו ובתו בשנת תמ"ו, כאשר בעת פעילות צבאית פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה]] שם כיהן כרב. כעבור זמן קצר יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה]], ועבר גם ב[[אנשבך]], [[פיורדה]] ו[[פראג]]. |
||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
==יצירתו== |
==יצירתו== |
||
בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו '''החכם צבי''', המהווה שילוב בין [[שו"ת]] לבין חידושים תלמודיים. |
בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו '''החכם צבי''', המהווה שילוב בין [[שו"ת]] לבין חידושים תלמודיים. |
||
==קישורים חיצונים== |
|||
* {{אנצ יהודית|שם=צבי הירש אשכנזי|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1994&letter=A}} |
|||
{{מיון רגיל:אשכנזי, צבי הירש}} |
{{מיון רגיל:אשכנזי, צבי הירש}} |
||
גרסה מ־12:16, 27 בנובמבר 2007
הרב צבי הירש אשכנזי (1660-1718) רב ופוסק, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.
חייו ופעליו
ה"חכם צבי" נולד בעיר אובין בשנת 1660. ה"חכם צבי" למד אצל אביו, הרב יעקב ז'ק, ואצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין). בצעירותו נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית. בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר מגילת ספר של בנו, נהרגו אשתו ובתו בשנת תמ"ו, כאשר בעת פעילות צבאית פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה שם כיהן כרב. כעבור זמן קצר יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בונציה, ועבר גם באנשבך, פיורדה ופראג.
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב של קהילות אה"ו: אלטונה, המבורג וואנדסבק, לצידו של הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של 6 חודשים לכל אחד. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, ומונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2500 גילדן לשנה, פי עשר מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ ה"חכם צבי" לעזוב את העיר.
בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בראש חודש אייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.
בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". תולדותיו נכתבו על ידי בנו בזה בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".
ילדיו
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
- מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
- רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
- נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. היתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
- רבי יעקב עמדין, היעב"ץ.
- הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
- הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
- הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
- הרב משה, אב"ד בקמינקא.
- הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
- הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
- דבורה.
- פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
- אשתו של הרב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא.
- לאה, שדעות כותבי היחוסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
דרכו
החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.
בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית.
יצירתו
בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו החכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים.
קישורים חיצונים
- "צבי הירש אשכנזי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)