שאול מורטירה – הבדלי גרסאות

רבי שאול בן יוסף הלוי מורטירה, ונציה ה'שנ"ו (1956) - אמסטרדם כ"ה בשבט ה'ת"כ (1660), רב בקהילה הספרדיות-פורטוגזיות באמסטרדם, דרשן, ורבו של ברוך שפינוזה.

חייו

רבי שאול נולד בונציה בשנת ה' שנ"ו, למשפחה מצאצאי אנוסי ספרד. בשנת ה'שע"ב בערך, בהיותו בן 15, היגר לפריז, יחד עם הרופא אליהו מונטלטו שלקחו עמו. כשנפטר הרופא בשנת ה'שע"ו עבר להולנד יחד עם גופתו של המנוח, וקבר אותה באמסטרדם, ועבר לגור בה. עם בואו, בהיותו בן 20, התמנה לרב ודרשן בקהילת הספרדים "קהלת יעקב", וכעבור 22 שנים, אחרי שהקהילות הספרדיות התאחדו, נבחר מורטירה לאב"ד בבית הדין שהורכב מהחכמים מנשה בן ישראל, יצחק אבוהב דה-פונסיקה, ודוד פרדו.

באמסטרדם יסד מורטירה את ישיבת "עץ חיים" הספרדית. (ישיבה נוספת בשם זה, אשכנזית, הוקמה מאוחר יותר באמסטרדם לצד הישיבה הספרדית הוותיקה). בישיבה זו למד אצל מורטירה הפילוסוף ברוך שפינוזה, שנטען כי עיקרי משנתו הפנתאיסטית כבר הושמעו על ידי רבו, מורטירה, שהסווה אותם בדרושים תורניים (ראו להלן). במהלך השנים נפלו סכסוכים בין מורטירה לבין רבי מנשה בן ישראל. בישיבה זו למדו גם תלמידיו רבי משה זכות ועוד.

מעמדו כאיש הגות לא פגם במעמדו כאיש הלכה, והתנצחות הלכתית שלו עם רבי יעקב ששפורטש נשמרה.

חיבוריו

שער מהדורת הספר השניה, ובו מחיקה לא מוצלחת ומעוררת חשד אודות פרקי תולדות המחבר. שנת ההדפסה היא 1912, ולא כתאריך העברי שבטעות לא שונה מהמהדורה הראשונה – תרס"ב

חלק מדרשותיו של מורטירה, כונסו לספר בשם "גבעת שאול". הספר הודפס תחילה על ידי תלמידיו של מורטירה בשנת ה'ת"ה באמסטרדם, וכולל 50 דרשות.

בנוסף הודפס הספר ב[ורשה]] בשתי מהדורות. במהדורתו הראשונה של הספר ישנו מאמר בן שבעה פרקים מאת המו"ל, יוסף שיין איש הומל, המספר את תולדות המחבר ובני זמנו, ומתייחס גם לתלמידו של מורטירה, שפינוזה. ההתייחסות לשפינוזה חיובית: המו"ל כתב שרעיונותיו של שפינוזה נבעו במידת מה מרעיונותיו של רבו שסבר אף הוא כמוהו, אלא שהסתיר את הדברים בסגנון דרשני תורני, ואף השמועה לפיה ר' שאול השתתף בהחרמת שפינוזה שמועת שקר היא, ובניו של רבי יצחק אבוהב הפיצו את השמועה הזו.

אך כבר בדפוס הראשון הודבק על עמוד זה עמוד אחר, ובו מתוארים הדברים בצורה שונה לגמרי: שמו של שפינוזה מוזכר רק בראשי תיבות; השקפותיו של ר' שאול היו רגילות, ושפינוזה הוא זה שהקדיח את תבשילו; ומשעה שהקדיח את תבשילו אחז אף מורטירה במידת האמת בידו והשתתף גם הוא בהחרמתו של שפינוזה. במהדורה השניה של הספר שיצאה עשר שנים אחר כך, הושמטו כבר תולדות המחבר לגמרי. לדעתו של החוקר ר' חיים ליברמן, סיבת ההשמטה היא הסכמתו של ר' חיים סולובייצ'יק, שנתינתה הותנתה בשכתוב ההיסטוריה. בנוסף, הושמטו מהספר שני מאמרים מטעמי צזנורה, ונדפסו בנפרד תחת השם "קצה הגבעה", ורשה ה'תרע"ג.

דרשותיו מתאפיינות בעומק מחשבתי, כאשר כל דרשה מיוחדת לליבון נושא הגותי אחד מכל היבטיו. הוא מרבה גם לעודד את האנוסים, ומדבר בשבחם. הוא מתמרמר על הרודפים אחרי הממון, ותולה את היסורים שנפלו בחלקם של אנוסי ספרד, ברדיפתם אחר העושר. הוא מזהיר את הצעירים מפני השתמדות.

בנוסף חיבר ספר ובו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית. כמו כן הודפסו בשנת ה'תי"ב דברי הספד שנשא על תלמידו, משה מירקאדו.

לקריאה נוספת

• חיים ליברמן, "ספר גבעת שאול", סיני עב עמ' שפט.
• יוסף קפלן, ר' שאול לוי מורטירה וחיבורו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית, מחקרים על תולדות יהדות הולנד, א, תשל"ה, עמ' 12-9.
• יוסף קפלן, לבירור תאריכי פטירתם של בני משפחת נונייס הנריקס ושלושה מגדולי רבניה של אמשטרדם, קרית ספר, נד, תשל"ט, עמ' 613.
• חיים ראובן רבינוביץ, ר' שאול מורטירא ודרכו בדרוש, הדרום כה עמ' 220.

קישורים חיצוניים

• "שאול מורטירה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)