שיתוק – הבדלי גרסאות

שיתוק
תחום	נוירולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D010243

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־00:17, 2 ביוני 2024

ברפואה, המונח שיתוק מתייחס לאובדן השליטה על התנועה הרצונית, בשל פגיעה במערכת המוטורית. בקצרה, מערכת עצבית זו כוללת את המסלולים העצביים במוח העוסקים בתכנון וביצוע תנועה רצונית, והמעבירים מסרים לעצבים המוטוריים התחתונים של המערכת הסומטית ההיקפית. אלה האחרונים מעבירים הלאה את המסרים העצביים לשרירים המשורטטים^[1]. שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או בקבוצה של שרירים, כאשר מיקום הפגיעה במערכת העצבים יקבע את אופי השיתוק ומיקומו.

שיתוק רפה – פגיעה בעצבים המוטוריים התחתונים

התנועה הרצונית דורשת הפעלה של השרירים על ידי העצבים המוטוריים היוצרים מחוט השידרה ומעבירים את המסר החשמלי לשרירים באמצעות הפרשה של אצטיל-כולין. באופן תקין וגם במצב מנוחה, קיימת פעילות קבועה בתדירות נמוכה של העצבים המוטוריים. פעילות זו מייצרת את הטונוס הקיים בשריר באופן. עליה בתדר הפעילות הזו תגרום להפעלה של השריר. פגיעה בעצבים אלה תגרום לחוסר יכולת להפעיל את השריר, וירידה בטונוס השרירי, מכאן המונח "שיתוק רפה". אם הפגיעה העצבית מלאה, השריר יעבור ניוון^[1].

פגיעות הגורמות לשיתוק רפה

להלן מספר דוגמאות למחלות או סוגי פגיעות בעצבים מוטוריים תחתונים:

פגיעה בעצב היקפי כתוצאה מתאונה – השיתוק יהיה בפיזור המתאים לעצב, באותם שרירים שהעצב שנפגע מעצבב. לעיתים קרובות השיתוק ילווה בהפרעה בתחושה באותו אזור שכן העצב ההיקפי מכיל גם סיבים הנושאים את התחושות מהעור למערכת העצבים המרכזית (ראו גם מערכת העצבים הסומטית). הרפלקסים הקשורים בשריר שנפגע יעלמו.
שיתוק ילדים (Poliomyelitis) – גורמת במיעוט המקרים לשיתוק רפה בשל פגיעה של הווירוס בתאים מוטוריים בחוט השידרה. הפיזור של השיתוק יהיה לעיתים קרובות לא סימטרי, בקבוצת שרירים ויותר בגפיים תחתונות.
שיתוק עצב הפנים – הצורה השכיחה ביותר היא התסמונת ע"ש בל (Bell's Palsy). מדובר בפגיעה בעצב הגולגולת השביעי המעצבב את שרירי הפנים. ההשערה היא כי הגורם הוא ויראלי. האדם שנפגע מאבד שליטה על שרירי ההבעה בצד אחד של הפנים באופן חריף, וניתן לזהות כי השרירים "שמוטים" בשל אובדן הטונוס שלהם^[2].
בוטוליזם – הרעלה על ידי הטוקסין של החיידק קלוסטרידיום בוטולינום גורמת לשיתוק רפה היכול להיות כללי עד כדי שיתוק שרירי הנשימה. הרעלן חודר לתאי העצב ומשבש את מנגנון ההפרשה של האצטיל-כולין^[3], וכך מונע את מעבר המסרים החשמליים לשריר.

שיתוק עוויתי – פגיעה במסילה היורדת מקליפת המוח

כאשר הפגיעה היא במסילות העצביות היורדות מעל העצבים המוטוריים התחתונים, נמשכת הפעילות הספונטנית של אותם עצבים ואפילו בקצב מוגבר. ההנחה היא שהמסילות היורדות תורמות לאינהיביציה על העצבים המוטוריים בחוט השידרה. התוצאה היא עליה בטונוס השרירי המכונה "ספסטיות". במצב זה העלייה בטונוס איננה אחידה בכל השרירים, אלא מקיימת תבנית אופיינית. בפגיעות כאלו נשמרים ההחזרים הגידיים והם יהיו אפילו מוגברים בעוצמתם לעומת ההחזרים בגפה הבריאה^[1].

פגיעות הגורמות לשיתוק עוויתי

להלן מספר דוגמאות לסוגי פגיעות במסלולי העצבים במוח העוסקים בתכנון התנועה, ופגיעה בהם תגרום לשיתוק עוויתי.

שבץ מוחי – נזק מוחי הנגרם מהפרעה בזרימת הדם באזור מסוים במוח. אם הפגיעה היא באזור המוטורי, יופיעו חולשה או שיתוק בפלג הגוף הנגדי. המונח הקליני הוא "המיפלגיה" (שיתוק של פלג גוף) או "המיפרזיס" (חולשה של פלג גוף). במקרים כאלה הטונוס צפוי להיות מוגבר בתבנית ספסטית, וההחזרים הגידיים בפלג הגוף הפגוע יהיו ערים^[1].
שיתוק מוחין – פגיעה מוחית בילדים הנגרמת בזמן ההיריון, הלידה או בתקופת הינקות. זהו שם כולל לתמונה רחבה של פגיעות מוחיות, שהפגיעה המוטורית היא חלק ממנה. מאפיין את ההפרעה המוטורית בילדים אלה הוא שיתוק ספסטי של קבוצות שרירים שונות^[4].
פגיעה בחוט השידרה מכל סיבה שהיא תגרום לשיתוק עוויתי מתחת לגובה הפגיעה. מאחר שקוטר חוט השידרה קטן יחסית, הפגיעה תהיה בדרך כלל דו צדדית, ומלווה בהפרעה תחושתית מתחת לגובה הפגיעה. פגיעה בגפיים תחתונות בלבד נקראת "פרהפלגיה", ובפגיעה בחוט השידרה בגובה חוליות הצוואר נקבל מצב של שיתוק של 4 הגפיים, הנקרא "קוואדריפלגיה".
טטנוס – מחלה הנגרמת על ידי החיידק Clostridium tetani. החיידק חודר לגוף ברוב המקרים דרך פצעים חודרים, שם הוא מתרבה ומפריש רעלן הנקשר לסיבי עצב (Tetanus neurotoxin). הרעלן הזה מטפס לאורך סיבי העצב של מערכת העצבים הסומטית עד לחוט השדרה, שם חודר הטוקסין לתאים מעכבים בחומר האפור, ומונע הפרשה של GABA או גליצין המהווים מוליכים עצביים מעכבים על התאים המוטוריים התחתונים^[5]. בהיעדר עיכוב עליהם התאים המוטוריים מגבירים מאוד את קצב פעולתם, ואובדת היכולת לשלוט על התאים האלה באופן רצוני. בכך גורמים התאים המוטוריים להתכווצות קשה של השרירים, ומתרחש שיתוק עוויתי.

טיפול בשיתוק

ישנן מחלות הגורמות לחולשת שרירים או שיתוק שיכול להשתפר או אף לחלוף מאליו, אבל אין ריפוי לשיתוק שנותר במשך זמן והתקבע. טיפול שיקומי יכול למנוע החמרה ולהקל על ההתנהלות עם הפגיעה. טיפול כזה יכלול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, מכשירי עזר כגון סדים, הליכונים או כיסאות גלגלים, וכן קיים טיפול תרופתי היכול להפחית את הספסטיות אם זו מקשה מאד.

ראו גם

לקריאה נוספת

ספר לימוד במדעי המוח, Neuroscience: Exploring the Brain^[6]

קישורים חיצוניים

אודות פוליו
אודות פוליו, באתר מדעת
שיתוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ Maurice Victor, Allan H. Ropper, Raymond D. Adams, Chapter 3: Motor Paralysis, Principles Of Neurology, McGraw-Hill Professional, 2000
^ Bell's Palsy, NIH, Health Information, disorders
^ About Botulism, CDC.GOV
^ שיתוק מוחין – פגם במוח הגורם להפרעות בתפקוד – בית חולים הדסה, באתר www.hadassah.org.il
^ Aram Megighian, Marco Pirazzini, Federico Fabris, Ornella Rossetto, Cesare Montecucco, Tetanus and tetanus neurotoxin: From peripheral uptake to central nervous tissue targets, Journal of Neurochemistry 158, 2021-09, עמ' 1244–1253 doi: 10.1111/jnc.15330
^ Mark F. Bear, Barry W. Connors , Michael A. Paradiso, Neuroscience: Exploring The Brain, 4th edition, כרך Chapters 13 and 14, Walters Kluwer, 2016, עמ' 453–517

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ Maurice Victor, Allan H. Ropper, Raymond D. Adams, Chapter 3: Motor Paralysis, Principles Of Neurology, McGraw-Hill Professional, 2000

[2] Bell's Palsy, NIH, Health Information, disorders

[3] About Botulism, CDC.GOV

[4] שיתוק מוחין – פגם במוח הגורם להפרעות בתפקוד – בית חולים הדסה, באתר www.hadassah.org.il

[5] Aram Megighian, Marco Pirazzini, Federico Fabris, Ornella Rossetto, Cesare Montecucco, Tetanus and tetanus neurotoxin: From peripheral uptake to central nervous tissue targets, Journal of Neurochemistry 158, 2021-09, עמ' 1244–1253 doi: 10.1111/jnc.15330

[6] Mark F. Bear, Barry W. Connors , Michael A. Paradiso, Neuroscience: Exploring The Brain, 4th edition, כרך Chapters 13 and 14, Walters Kluwer, 2016, עמ' 453–517

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מחלה}}ב[[רפואה]], המונח '''שיתוק''' מתייחס לאובדן השליטה על התנועה הרצונית, בשל פגיעה ב[[המערכת המוטורית|מערכת המוטורית]]. בקצרה, מערכת עצבית זו כוללת את המסלולים העצביים ב[[מוח]] העוסקים בתכנון וביצוע תנועה רצונית, והמעבירים מסרים לעצבים המוטוריים התחתונים של ה[[מערכת העצבים הסומטית|מערכת הסומטית]] ההיקפית. אלה האחרונים מעבירים הלאה את המסרים העצביים ל[[שריר]]ים המשורטטים<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Maurice Victor, Allan H. Ropper, Raymond D. Adams|שם=Principles Of Neurology|מו"ל=McGraw-Hill Professional|שנת הוצאה=2000|פרק=Chapter 3: Motor Paralysis}}</ref>. שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או בקבוצה של שרירים, כאשר מיקום הפגיעה ב[[מערכת העצבים]] יקבע את אופי השיתוק ומיקומו.
-'''שיתוק''' הוא איבוד שליטה מוחלט על ה[[שריר|שרירים]] בחלק או בכל ה[[גוף]].
+== שיתוק רפה – פגיעה בעצבים המוטוריים התחתונים ==
-הגורמים העיקריים לשיתוק הם [[טראומה גופנית]], [[שבץ מוחי]], [[ניוון שרירים]], [[בוטוליזם]], [[פוליו]] וכן מספר [[פגם מולד|פגמים מולדים]], כגון [[ספינה ביפידה]].
+התנועה הרצונית דורשת הפעלה של השרירים על ידי העצבים המוטוריים היוצרים מחוט השידרה ומעבירים את המסר החשמלי לשרירים באמצעות הפרשה של [[אצטילכולין|אצטיל-כולין]]. באופן תקין וגם במצב מנוחה, קיימת פעילות קבועה בתדירות נמוכה של העצבים המוטוריים. פעילות זו מייצרת את ה[[טונוס]] הקיים בשריר באופן. עליה בתדר הפעילות הזו תגרום להפעלה של השריר. פגיעה בעצבים אלה תגרום לחוסר יכולת להפעיל את השריר, וירידה בטונוס השרירי, מכאן המונח "שיתוק רפה". אם הפגיעה העצבית מלאה, השריר יעבור ניוון<ref name=":0" />.
+=== פגיעות הגורמות לשיתוק רפה ===
-שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או באזורים מסוימים ביחד. לדוגמה, שיתוק מקומי יכול להתרחש בצד אחד של ה[[פנים]] עקב הזדהמות של [[עצב|עצבי]] הפנים באותו צד. אנשים שלקו ב[[שבץ מוחי]] עשויים לחוש חולשה בכל הגוף שלהם או שיתוק בתבנית מסוימת הנקבעת על ידי האזורים ב[[מוח]]  שנפגעו מהשבץ. פגיעה פיזית קשה ב[[עמוד השדרה]] התחתון גורמת פעמים רבות ל[[שיתוק רגליים]].
+להלן מספר דוגמאות למחלות או סוגי פגיעות בעצבים מוטוריים תחתונים:
+* '''פגיעה בעצב היקפי כתוצאה מתאונה''' – השיתוק יהיה בפיזור המתאים לעצב, באותם שרירים שהעצב שנפגע מעצבב. לעיתים קרובות השיתוק ילווה בהפרעה בתחושה באותו אזור שכן העצב ההיקפי מכיל גם סיבים הנושאים את התחושות מהעור ל[[מערכת העצבים המרכזית]] (ראו גם [[מערכת העצבים הסומטית]]). ה[[החזרים גידיים|רפלקסים]] הקשורים בשריר שנפגע יעלמו.
+* '''[[שיתוק ילדים]]''' ('''Poliomyelitis''') – גורמת במיעוט המקרים לשיתוק רפה בשל פגיעה של הווירוס בתאים מוטוריים בחוט השידרה. הפיזור של השיתוק יהיה לעיתים קרובות לא סימטרי, בקבוצת שרירים ויותר בגפיים תחתונות.
+* '''[[שיתוק עצב הפנים]]''' – הצורה השכיחה ביותר היא התסמונת ע"ש בל (Bell's Palsy). מדובר בפגיעה ב[[עצבי הגולגולת|עצב הגולגולת]] השביעי המעצבב את שרירי הפנים. ההשערה היא כי הגורם הוא ויראלי. האדם שנפגע מאבד שליטה על שרירי ההבעה בצד אחד של הפנים באופן חריף, וניתן לזהות כי השרירים "שמוטים" בשל אובדן הטונוס שלהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/bells-palsy#:~:text=Bell's%20palsy%20is%20a%20neurological,A%20drooping%20eyebrow%20and%20mouth|כותרת=Bell's Palsy|אתר=NIH, Health Information, disorders}}</ref>.
+* '''[[בוטוליזם]] ''' – הרעלה על ידי הטוקסין של החיידק קלוסטרידיום בוטולינום גורמת לשיתוק רפה היכול להיות כללי עד כדי שיתוק שרירי הנשימה. הרעלן חודר לתאי העצב ומשבש את מנגנון ההפרשה של האצטיל-כולין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/botulism/general.html#:~:text=Botulism%20(“BOT%2Dchoo%2D,butyricum%20and%20Clostridium%20baratii%20bacteria.|כותרת=About Botulism|אתר=CDC.GOV}}</ref>, וכך מונע את מעבר המסרים החשמליים לשריר.
+== שיתוק עוויתי – פגיעה במסילה היורדת מקליפת המוח ==
-אדם הסובל מפגיעה בחוט שדרה נקרא פרפלג אם יש לו שיתוק בשתי הגפיים התחתונות, או קוודרופלג אם יש לו שיתוק במידה מסוימת בכל ארבע הגפיים. מידת הפגיעה מובדלת בין פגיעה מלאה (Complete) ופגיעה חלקית (Incomplete). בפגיעה מלאה, אין מעבר עצבי באזור הפגיעה ולכן מאזור זה ומטה הגוף משותק. בפגיעה חלקית, חוט השדרה לא נפגע כולו וחלק מהמסרים העצביים עוברים ולכן השיתוק הוא חלקי.
+כאשר הפגיעה היא במסילות העצביות היורדות מעל העצבים המוטוריים התחתונים, נמשכת הפעילות הספונטנית של אותם עצבים ואפילו בקצב מוגבר. ההנחה היא שהמסילות היורדות תורמות ל[[אינהיביציה]] על העצבים המוטוריים בחוט השידרה. התוצאה היא עליה ב[[טונוס]] השרירי המכונה "ספסטיות". במצב זה העלייה בטונוס איננה אחידה בכל השרירים, אלא מקיימת תבנית אופיינית. בפגיעות כאלו נשמרים ההחזרים הגידיים והם יהיו אפילו מוגברים בעוצמתם לעומת ההחזרים בגפה הבריאה<ref name=":0" />.
+=== פגיעות הגורמות לשיתוק עוויתי ===
-== סוגי עצבים שונים מייצרים סוגי שיתוק שונים ==
+להלן מספר דוגמאות לסוגי פגיעות במסלולי העצבים במוח העוסקים בתכנון התנועה, ופגיעה בהם תגרום לשיתוק עוויתי.
-ישנם סוגים רבים של [[עצבים]]. הם מחולקים לעצבים תנועתיים (המשדרים שדר מה[[מוח]] ויוצרים תגובה ב[[גוף]]) ועצבים תחושתיים (הקולטים במוח מסרים מהגוף). לכן ישנן פציעות בהם עצבים מסוימים נפגעו ולכן האדם מרגיש חלק מהגוף במידה מסוימת אך לא יכול להזיז או לפך, יכול להזיז את האיבר אך ההרגשה היא עמומה. יתר מכך, עצבים תחושתיים הם מגוונים ושולטים על תחושות שונות: מגע עורי, תחושות עמוקות של העצם ושרירים, תחושות חום וקור. כך שיכול להיות מקום בו, לדוגמה, ישנה תחושה של מגע אך בלי הבדלה בין חום וקור.
+* '''[[שבץ מוחי]]''' – נזק מוחי הנגרם מהפרעה בזרימת הדם באזור מסוים במוח. אם הפגיעה היא באזור המוטורי, יופיעו חולשה או שיתוק בפלג הגוף הנגדי. המונח הקליני הוא "המיפלגיה" (שיתוק של פלג גוף) או "המיפרזיס" (חולשה של פלג גוף). במקרים כאלה הטונוס צפוי להיות מוגבר בתבנית ספסטית, וההחזרים הגידיים בפלג הגוף הפגוע יהיו ערים<ref name=":0" />.
+* '''[[שיתוק מוחין]]''' – פגיעה מוחית בילדים הנגרמת בזמן ההיריון, הלידה או בתקופת הינקות. זהו שם כולל לתמונה רחבה של פגיעות מוחיות, שהפגיעה המוטורית היא חלק ממנה. מאפיין את ההפרעה המוטורית בילדים אלה הוא שיתוק ספסטי של קבוצות שרירים שונות{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.hadassah.org.il/cerebral_palsy/|כותרת=שיתוק מוחין – פגם במוח הגורם להפרעות בתפקוד – בית חולים הדסה|אתר=www.hadassah.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-07-15}}|כיוון=ימין}}.
+*'''[[פגיעה בחוט השדרה|פגיעה בחוט השידרה]]''' מכל סיבה שהיא תגרום לשיתוק עוויתי מתחת לגובה הפגיעה. מאחר שקוטר חוט השידרה קטן יחסית, הפגיעה תהיה בדרך כלל דו צדדית, ומלווה בהפרעה תחושתית מתחת לגובה הפגיעה. פגיעה בגפיים תחתונות בלבד נקראת "[[שיתוק הגפיים התחתונים|פרהפלגיה]]", ובפגיעה בחוט השידרה בגובה חוליות הצוואר נקבל מצב של שיתוק של 4 הגפיים, הנקרא "[[קוואדריפלגיה]]".
+* '''[[טטנוס]]''' – מחלה הנגרמת על ידי החיידק [[Clostridium tetani]]. החיידק חודר לגוף ברוב המקרים דרך פצעים חודרים, שם הוא מתרבה ומפריש רעלן הנקשר לסיבי עצב (Tetanus neurotoxin). הרעלן הזה מטפס לאורך סיבי העצב של [[מערכת העצבים הסומטית]] עד ל[[חוט השדרה]], שם חודר הטוקסין לתאים מעכבים בחומר האפור, ומונע הפרשה של [[GABA]] או [[גליצין]] המהווים [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] מעכבים על התאים המוטוריים התחתונים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Aram Megighian, Marco Pirazzini, Federico Fabris, Ornella Rossetto, Cesare Montecucco|שם=Tetanus and tetanus neurotoxin: From peripheral uptake to central nervous tissue targets|כתב עת=Journal of Neurochemistry|כרך=158|שנת הוצאה=2021-09|עמ=1244–1253|doi=10.1111/jnc.15330|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33629408}}</ref>. בהיעדר עיכוב עליהם התאים המוטוריים מגבירים מאוד את קצב פעולתם, ואובדת היכולת לשלוט על התאים האלה באופן רצוני. בכך גורמים התאים המוטוריים להתכווצות קשה של השרירים, ומתרחש שיתוק עוויתי.
-== מציאת תרופה ==
+== טיפול בשיתוק ==
+ישנן מחלות הגורמות לחולשת שרירים או שיתוק שיכול להשתפר או אף לחלוף מאליו, אבל אין ריפוי לשיתוק שנותר במשך זמן והתקבע. טיפול שיקומי יכול למנוע החמרה ולהקל על ההתנהלות עם הפגיעה. טיפול כזה יכלול [[פיזיותרפיה]], [[ריפוי בעיסוק]], מכשירי עזר כגון סדים, הליכונים או כיסאות גלגלים, וכן קיים טיפול תרופתי היכול להפחית את הספסטיות אם זו מקשה מאד.
-מחקרים רבים מתבצעים לפתרון פגיעה בחוט-שדרה. הכיוונים הם שונים ונוטים מפתרונות כירורגים, תרופתיים, ביוטכנולוגים ואלטרנטיבים. [[כריסטופר ריב]] תרם רבות לקידום המחקר. מרכז גדול למחקר [[חוט השדרה]] הוא [[Miami Project]] בארצות הברית.
+== ראו גם ==
-{{קצרמר|רפואה}}
+* [[בדיקה נוירולוגית]]
+* [[מערכת העצבים הסומטית]]
+*[[מסלול קורטיקו-ספינלי]]
+== לקריאה נוספת ==
-[[קטגוריה:מחלות של מצמת העצב והשריר ושל שרירים]]
+ספר לימוד במדעי המוח, Neuroscience: Exploring the Brain<ref>{{צ-ספר|מחבר=Mark F. Bear, Barry W. Connors , Michael A. Paradiso|שם=Neuroscience: Exploring The Brain, 4th edition|מו"ל=Walters Kluwer|שנת הוצאה=2016|עמ=453–517|כרך=Chapters 13 and 14}}</ref>
-[[קטגוריה:שיתוק מוחין ותסמונות שיתוק]]
-[[קטגוריה:פציעות]]
+==קישורים חיצוניים==
-[[en:Paralysis]]
+{{מיזמים|ימין|ויקימילון=שתוק}}
-[[ar:شلل]]
+*[https://www.cdc.gov/ncbddd/cp/facts.html#:~:text=Cerebral%20palsy%20(CP)%20is%20a,problems%20with%20using%20the%20muscles. אודות פוליו]
-[[ay:Such'u]]
+* {{קישור כללי|כתובת=https://www.midaat.org.il/articles/diseases/polio/|כותרת=אודות פוליו|אתר=מדעת}}
-[[az:İflic]]
+* {{בריטניקה}}
-[[bg:Парализа]]
-[[bn:পক্ষাঘাত]]
+==הערות שוליים==
-[[ca:Paràlisi]]
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
-[[cs:Ochrnutí]]
-[[da:Paralyse]]
+{{בקרת זהויות}}
-[[de:Lähmung]]
+{{הבהרה רפואית}}
-[[eo:Paralizo]]
-[[es:Parálisis]]
+[[קטגוריה:מחלות מצמת עצב ושריר ומחלות שרירים]]
-[[et:Halvatus]]
+[[קטגוריה:שיתוק מוחין ותסמונות שיתוק]]
-[[fa:فلج کامل اندام]]
+[[קטגוריה:נוירולוגיה]]
-[[fi:Halvaus]]
+[[קטגוריה:רפואה]]
-[[fr:Paralysie]]
-[[hr:Paraliza]]
-[[id:Kelumpuhan]]
-[[it:Paralisi]]
-[[ja:麻痺]]
-[[kk:Паралич]]
-[[ky:Шал]]
-[[ml:തളർവാതം]]
-[[mr:पक्षाघात]]
-[[nds:Plegie]]
-[[nl:Verlamming]]
-[[no:Lammelse]]
-[[pl:Porażenie]]
-[[pt:Paralisia]]
-[[ru:Паралич]]
-[[rw:Kugagara ingingo]]
-[[simple:Paralysis]]
-[[sl:Ohromelost]]
-[[sv:Förlamning]]
-[[te:పక్షవాతం]]
-[[th:อัมพาต]]
-[[tl:Pagkalumpo]]
-[[tr:Felç]]
-[[uk:Параліч]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שתוק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיתוק