תפילת שוא – הבדלי גרסאות
מ הסבת הפרמטר הראשון בתבנית:רמב"ם לפרמטר שמי (תג) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| תלמוד בבלי ={{בבלי|ברכות|ס|א|ללא=שם}}. {{בבלי|בבא מציעא|מב|ב|ללא=שם}} |
| תלמוד בבלי ={{בבלי|ברכות|ס|א|ללא=שם}}. {{בבלי|בבא מציעא|מב|ב|ללא=שם}} |
||
| תלמוד ירושלמי = |
| תלמוד ירושלמי = |
||
| משנה תורה לרמב"ם ={{רמב"ם |
| משנה תורה לרמב"ם ={{רמב"ם|ברכות|י|כב|ללא=שם|ספר=אהבה}} |
||
| שולחן ערוך ={{שולחן ערוך|אורח חיים|רל|ללא=שם}} |
| שולחן ערוך ={{שולחן ערוך|אורח חיים|רל|ללא=שם}} |
||
| ספרי מניין המצוות = |
| ספרי מניין המצוות = |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
| שם = |
| שם = |
||
}} |
}} |
||
'''תפילת שוא''' הוא מונח המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו. המונח משמש גם כ[[ביטוי]] בשפה העברית לדבר שאי אפשר לשנותו. |
'''תפילת שוא''' הוא מונח המתאר [[תפילה]] על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו. המונח משמש גם כ[[ביטוי]] בשפה העברית לדבר שאי אפשר לשנותו. |
||
== מקור האיסור וטעמו == |
== מקור האיסור וטעמו == |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
== תפילה על נס == |
== תפילה על נס == |
||
ב[[ |
ב[[ברכת המזון]] של [[חנוכה]] כששכח [[על הנסים]] אומר בסוף [[ברכת המזון]] "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו"<ref>[[המפה]] על {{שולחן ערוך|אורח חיים|קפז|ד}}</ref>, לכאורה זה תפילת שוא על [[נס]], ונראה שמותר. |
||
רבי [[יוסף בכור שור]]<ref>על שבת |
רבי [[יוסף בכור שור]]<ref>על {{בבלי|שבת|כא|ב}}.</ref> טוען שעל נסים שיכולים לבוא בדרך הטבע אפשר לבקש. {{ציטוטון|לנסים של טבע העולם שמלחמות החשמונאים משמע שהיה ניסים דרך טבע משא"כ להחליף נקבה שתעשה זכר}}. אולם על ניסים הנוגדים את טבע העולם אסור להתפלל<ref>ראו גם ב[[מנחם המאירי|מאירי]] על {{בבלי|תענית|ט|א}}.</ref>. |
||
שיטה נוספת מופיעה ב[[מנחם המאירי|מאירי]]<ref>על מסכת תענית ט עא.</ref> כשהוא מתייחס לתפילת שוא גם בדבר שאינו נוגד את חוקי הטבע, ואפילו כאשר לא מדובר באי התכנות שיקרה אלא בירידה מסוימת בסיכויים. |
|||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{מיזמים|ויקימילון=תפילת שוא}} |
{{מיזמים|ויקימילון=תפילת שוא}} |
||
* {{ויקישיבה|תפילת שוא}} |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]] |
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]] |
||
[[קטגוריה:נסים ביהדות]] |
[[קטגוריה:נסים ביהדות]] |
||
[[קטגוריה:ניבים וביטויים ישראליים]] |
|||
גרסה אחרונה מ־00:04, 21 באפריל 2023
| משנה | מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'. מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה כ"ב |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן ר"ל |
  | |
תפילת שוא הוא מונח המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואי אפשר לשנותו. המונח משמש גם כביטוי בשפה העברית לדבר שאי אפשר לשנותו.
מקור האיסור וטעמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור האיסור להתפלל תפילת שוא על מקרה שחלף זמנו ועבר נמצא במשנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'. את טעם האיסור מביא רבי עובדיה מברטנורא "דמאי דהוה הוה", כלומר - מה שהיה היה, את המציאות כבר לא ניתן לשנות על ידי תפילה. הערוך השולחן[1] טוען שהודאה בשונה מתפילה כן אפשר על העבר "דמה יועיל תפילה על העבר, על העבר לא שייך רק לשון הודאה, על העתיד שייך רק לשון תפילה".
המשנה מביאה שתי דוגמאות לתפילת שוא: ”היתה אשתו מעברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר”[2], ”היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי”.
דוגמה נוספת מובאת בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב, עמוד א' ובמסכת תענית, דף ח', עמוד ב' ”ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זה תפילת שוא” אולם בגמרא זו מובא טעם שונה במקצת לאיסור תפילת שוא ”לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך”, במשנת יעקב מציע שמדובר באותו טעם כי מאחר שאין הברכה שרויה בדבר הנמדד, ברכה לא יכולה כבר להיות, ולכן הרי זה כצועק ומתפלל על לשעבר[3].
בספר ישועות יעקב[4] מביא שטעם האיסור הוא שמא ינכו לו מזכויותיו, כמאמר התלמוד בבלי ”אם עושין לו נס – מנכין לו מזכיותיו”[5]
תפילה על נס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת המזון של חנוכה כששכח על הנסים אומר בסוף ברכת המזון "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו"[6], לכאורה זה תפילת שוא על נס, ונראה שמותר.
רבי יוסף בכור שור[7] טוען שעל נסים שיכולים לבוא בדרך הטבע אפשר לבקש. ”לנסים של טבע העולם שמלחמות החשמונאים משמע שהיה ניסים דרך טבע משא"כ להחליף נקבה שתעשה זכר”. אולם על ניסים הנוגדים את טבע העולם אסור להתפלל[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "תפילת שוא", באתר ויקישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ר"ל
- ^ אחר 40 יום מתחילת ההריון, כשכבר נקבע את הולד יהיה זכר או נקבה. וכששניהם הזריעו בבת אחת, שהרי אם איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א').
- ^ משנת יעקב, באתר היברובוקס
- ^ תרפב, ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'
- ^ המפה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ז, סעיף ד'
- ^ על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב'.
- ^ ראו גם במאירי על תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד א'.