כארתלי

כארתלי (חבל)
ქართლი

סמל כארתלי
מדינה
שטח	21,333 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בחבל	434,241 (2020)
קואורדינטות	41°59′10″N 44°06′55″E
מפת מיקום מפה מפורטת המחוז ההיסטורי כארתלי בגאורגיה הכולל את: כארתלי תחתית, מצחתה מתיאנתי, כארתלי הפנימית והעיר במעמד מחוז, טביליסי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כּארתלי (בגאורגית: ‏ქართლი^ⓘ‏^Ⓘ‏) הוא החבל המאוכלס ביותר בגאורגיה, והוא פרובינציה היסטורית במזרחה של גאורגיה.

גאוגרפיה

העיר הראשית של החבל, טביליסי, היא מרכזה התרבותי, הפוליטי והכלכלי של גאורגיה ובירת הרפובליקה. ערים נוספות: גורי, רוסתווי (ערים תעשייתיות) ומצחתה (הבירה ההיסטורית של איבריה, לפני ייסוד טביליסי במאה ה-5 והמרכז הדתי של גאורגיה עד המאה ה-20). גבולותיו של כארתלי הם כדלקמן: מצפון הרי הקווקז הגדול, ממזרח חבל קאחתי, מדרום ארמניה וטורקיה, מדרום-מערב חבל סאמצחה-ג'אוואחתי, וממערב חבל אימרתי. מבחינה מסורתית כארתלי הוא החבל הגאורגי שבו מרוכזים, בזכות אקלימו, גידולי החיטה והגפנים.

היסטוריה

מן המאה ה-4 לפנה"ס עד המאה ה-5 לספירה התקיימה בשטחה ממלכת איבריה. היא קיבלה את הנצרות ב-337. עקב התרופפות המאפיינים השבטיים במשטר החברתי שלה בראשית ימי הביניים התפתח בה פיאודליזם אגרסיבי. הדבר התבטא בטיעוני בעלות תקיפים של הפקידים על האיכרים מצד אחד ובחוסר נאמנותם כלפי המלכות, שהאצילה עליהם סמכויות וחילקה להם אדמות, מצד שני. התוצאה הייתה כיבוש פרסי, שלא נתקל בהתנגדות מגובשת. במאה ה-7 הכובשים הפרסים התחלפו בערבים. במהלך תקופת מעבר זו התקיים באזור כארתלי שלטון של נסיכים שמונו על ידי הביזנטים ועל ידי הפרסים. כשראשון הנסיכים היה גואראם הראשון (588-590). בראשית המאה ה-11 מרבית שטחו של כארתלי עבר לשליטת הממלכה הגאורגית שזו עתה הוקמה, אך טביליסי לא הצליחה להשתחרר מהם ואילו ב-1068 נכבשה על ידי טורקים-סלג'וקים. רק בשנת 1122 העיר שוחררה והפכה לבירת הממלכה הגאורגית המאוחדת.

עם התפרקות הממלכה המאוחדת במאה ה-15 כארתלי הייתה לממלכה עצמאית, שסבלה רבות מתוקפנותה של האימפריה הפרסית (אז המעצמה החמישית בחשיבותה בעולם) בראשית המאה ה-18 המלך וחטנג השישי ניסה לחזק את המלוכה ולשקם את התרבות. הוא יסד ב-1709 את בית-הדפוס הגאורגי הראשון בטביליסי. משום שמאמציו לא כללו רפורמה חברתית מלבד ניסיון לקדם יחס אנושי לצמיתים, הוא לא תרם תרומה ארוכת-טווח. ב-1762 הפלישות הפרסיות אילצו את כארתלי להתאחד עם הממלכה הגאורגית השכנה קאחתי, אך זה לא הרתיע את האויב הדרומי. ב-1795 טביליסי שלא זכתה להיות אף בירת כארתלי-קאחתי, נחרבה כמעט כליל על ידי הצבא הפרסי.

ב-1801 ממלכת כארתלי-קאחתי המוחלשת סופחה לאימפריה הרוסית. תחת השלטון הרוסי טביליסי גדלה והפכה למרכז השליטה האימפריאלי על כל דרום קווקז. ב-1918, בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה האינטליגנציה הגאורגית ניצלה את הריבונות כדי לייסד אוניברסיטה בטביליסי. בשנים 1922–1936 טביליסי הייתה בירת הרפובליקה הסוציאל פדרטיווית הסובייטית של עבר הקווקז. בשנים 1936–1991, כחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, כארתלי עברה עיור מואץ, בטביליסי מספר התושבים עלה על מיליון וב-1966 נחנכה בה רכבת תחתית. עם העצמאות ב-1991 כארתלי החלה לסבול מקריסת הכלכלה הגאורגית.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

מבחינה אדמיניסטרטיבית כארתלי מחולקת (מלבד הבירה טביליסי) לשלושה "מחַרֶה" (מחוזות): כארתלי תחתית (בירתו רוסתווי), מצחתה מתיאנתי (מצחתה) וכארתלי הפנימית (גורי). כמו כן נכללת במחוז היסטורי זה גם העיר במעמד מחוז, טביליסי. מחוז כארתלי הפנימית כולל בתוכו את אזור סאמאצ'אבלו, המאוכלס ברובו על ידי אוסטים, שהתיישבו בו במאות ה-16-18. תחת השלטון הסובייטי, האזור נהנה ממעמד של חבל אוטונומי במסגרת הרפובליקה הסוציאליסטית של גאורגיה. אחרי העצמאות הגאורגית ב-1991, האזור, שידוע בשמו דרום-אוסטיה, "שדרג" בעקבות מלחמת אזרחים בראשית שנות ה-90 את מעמדו למדינה דה פקטו, שבדלניה נתמכים על ידי רוסיה.