בוכום (כדורגל)
בוכום 1848 (בגרמנית: VfL Bochum) הוא מועדון ספורט גרמני הפועל בעיר בוכום.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי | Die Unabsteigbaren | |||
| תאריך ייסוד | 1848 | |||
| אצטדיון |
וונוביה רוהרשטדיון, בוכום (תכולה: 29,299) | |||
| יו"ר |
 הנס-פטר פיליס | |||
| מאמן | הייקו בוטשר | |||
| ליגה |
בונדסליגה  | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
  | ||||
האצטדיון הביתי של בוכום הוא רוהרשטדיון, שנחנך ב-1919 ומכיל 29,299 מקומות ישיבה.
היסטוריה
עריכההקמה ועד מלחמת העולם השנייה
עריכהמועדון הספורט של בוכום נחשב לאחד העתיקים בעולם, שכן הוא נוסד כבר בשנת 1848. המועדון קם לאחר שפורסמה מודעה בעיתון המקומי 'מרקישר שפרכר' מודעה הקוראת להקמה של מועדון התעמלות בבוכום. כך הוקם מועדון בשם טורנפריין צו בוכום בשנת 1849. בשנת 1852 נאסרה פעילות המועדון מסיבות פוליטיות, ובשנת 1860 הוא נוסד מחדש. בשנת 1904 עבר המועדון ארגון מחדש, ובשנת 1911 הוקמה בו מחלקת כדורגל. בשנת 1919 התאחד המועדון עם מועדון אחר בשם שפיל אונד שפורט 08 בוכום, וכך נוצר מועדון חדש בשם TUS בוכום. בשנת 1924 התפצל המועדון המאוחד למרכיביו, בוכומר טורנפריין 1848, שעסק בעיקר בהתעמלות, וטורן אונד שפורטפריין בוכום 1908, שעסק בעיקר בענפי כדור, כמו כדורגל, כדוריד, טניס והוקי שדה.
המשטר הנאצי כפה בשנת 1938 על שני המועדונים להתאחד מחדש, ולאותו איחוד נוסף גם מועדון אחר בשם שפורטפריין גרמניה פורוורטס בוכום 1906. אלה יצרו את הקבוצה הנוכחית, הקרויה VFL בוכום עד היום. לאחר האיחוד, הקבוצה המאוחדת התחרתה בליגת הגאוליגה של וסטפאליה, שהיא אחת מ-16 הליגות האזוריות שהתקיימו בתקופת הרייך השלישי. תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה קשה מאוד עבור הכדורגל הגרמני בכלל ועבור מועדון בוכום בפרט, שכן העיר שכנה בשדות הקרב של המלחמה, מתקני ספורט נפגעו והיה מחסור גדול בכדורגלנים. הקבוצה המשיכה לשחק בליגה האזורית, אך הקבוצה הדומיננטית באזור באותו זמן הייתה שאלקה 04, והישג השיא של בוכום באותה תקופה היה המקום השני בשנת 1939.
לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכהלאחר מלחמת העולם השנייה קיבל מועדון הכדורגל של בוכום את עצמאותו מחדש, בדומה למועדונים שאולצו לשנות דרכי פעולתם בתקופת המשטר הנאצי. הקבוצה שיחקה תחילה בליגת המשנה של מחוז מערב, וסיימה במקום הראשון בשנת 1953, שהקנה לה עלייה לאוברליגה המערבית. הקבוצה נשרה בחזרה לליגת המשנה כעבור עונה אחת, אך שוב סיימה ראשונה בשנת 1956, ונשארה הפעם באוברליגה המערבית עד שנת 1961, בה ירדה ליגה שוב. בעונת הקמת הבונדסליגה, 1963/64, בוכום שיחקה בליגה השלישית. בשנת 1965 עלתה בוכום בחזרה לליגה השנייה. בשנת 1968 רשמה בוכום את הישג השיא שלה עד אותו רגע, כשהגיעה לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה 1–4 לפ.צ. קלן. בשנת 1971 העפילה בוכום לראשונה לבונדסליגה, ובעונת הבכורה שלה, 1971/72, סיימה בוכום במקום התשיעי בבונדסליגה, כשהשחקן העיקרי באותה תקופה היה הנס ואליצה. עונה זו הייתה הראשונה מתוך 22 עונות רצופות של בוכום בבונדסליגה. בוכום מעולם לא התקרבה לצמרת הגבוהה של הבונדסליגה, ולרוב סיימה את העונות בין מרכז הטבלה לתחתית. במהלך השנים הללו, שבהן שיחקו בקבוצה שחקנים כמו מיכאל לאמק שיאן ההופעות של הקבוצה בבונדסליגה, שטפן קונץ שהיה מלך השערים של הבונדסליגה ב-1985/86, ראלף צומדיק, אובה וגמן, אובה לייפלד ומרטין קרי, היו מספר אירועים ראויים לציון כמו הגעה לגמר הגביע הגרמני בפעם השנייה בשנת 1988, בו הפסידה בוכום 0–1 לאיינטרכט פרנקפורט, והשתתפותה של בוכום במשחקי המבחן לאחר שסיימה במקום ה-16 ב-1988/89, בהם ניצחה את פ.צ. זארבריקן ונשארה בליגה. ב-1992/93 נשרה בוכום לבונדסליגה השנייה בפעם הראשונה.
לאחר ירידת הליגה, הפכה בוכום לקבוצת נדנדה, אשר עולה ויורדת מהבונדסליגה באופן תכוף. למרבה האירוניה, דווקא בתקופה זו רשמה בוכום את העונות הטובות ביותר בהיסטוריה שלה, לצד עונות חלשות של ירידת ליגה. בעונת 1993/94 חזרה בוכום לבונדסליגה כבר לאחר עונה אחת, אך נשרה שוב לבונדסליגה השנייה ב-1994/95. כעבור שנה, בעונת 1995/96, חזרה בוכום לבונדסליגה, וב-1996/97 רשמה את העונה הטובה ביותר בתולדותיה עד אז, כשסיימה במקום החמישי בבונדסליגה, שהקנה לה השתתפות בגביע אופ"א בעונת 1997/98. בוכום סיימה את דרכה במפעל זה בסיבוב השלישי לאחר שהודחה על ידי אייאקס אמסטרדם. השחקנים העיקריים של בוכום באותה תקופה היו פרנק פרנהורסט, דריוש ווש, תומאש ולדוך, רולאנד וולפארט וגיאורגי דונקוב. ב-1998/99 נשרה בוכום שוב לבונדסליגה השנייה, וכמו בפעמיים הקודמות, לקח לקבוצה שוב עונה אחת לחזור לבונדסליגה. הפעם השהות של בוכום בבונדסליגה הייתה קצרה במיוחד, וב-2000/01 הקבוצה שוב ירדה לבונדסליגה השנייה. גם הפעם לקח לבוכום עונה אחת לשוב לבונדסליגה, וב-2002/03 סיימה הקבוצה במקום התשיעי, כאשר מלך השערים של הבונדסליגה, הספרדי תומאס כריסטיאנסן, הגיע משורותיה. ב-2003/04, על אף עזיבתו של כריסטיאנסן רשמה בוכום שוב הישג נאה, כשסיימה בפעם השנייה בתולדותיה במקום החמישי, כששחקניה העיקריים היו פאול פרייר, סרן קולדינג, וחיד האשמיאן וסאנדיי אוליסה, נוסף על דריוש ווש ופרנק פרנהורסט הוותיקים. גם הפעם הצלחתה של בוכום לא נמשכה זמן רב, וב-2004/05 הודחה הקבוצה מגביע אופ"א כבר בסיבוב הראשון על ידי סטנדרד ליאז', ונשרה בתום העונה לבונדסליגה השנייה. כמו בכל הפעמים הקודמות, גם הפעם בוכום חזרה לבונדסליגה בעונת 2005/06 כבר אחרי עונה אחת. ב-2006/07 סיימה בוכום במקום השמיני בבונדסליגה, כשמלך השערים של הליגה, תאופניס גקאס, הגיע משורותיה. לאחר מספר עונות בחלק התחתון של הטבלה, נשרה בוכום לבונדסליגה השנייה ב-2009/10, והפעם לא הצליחה לחזור מהר. בעונת 2010/11 סיימה בוכום במקום השלישי בבונדסליגה השנייה, אך כשלה בצמד משחקי מבחן מול בורוסיה מנשנגלדבך. בכל העונות הבאות, בוכום סיימה לרוב במרכז הטבלה של הבונדסליגה השנייה אך לא הייתה קרובה לחזור לבונדסליגה. בסיום עונת 2020/2021 שבה לבונדסליגה לאחר למעלה מעשור. בעונת 2021/2022 הקבוצה הרשימה ביכולתה כך שהצליחה לא רק להישאר בליגה לעונה נוספת, אלא גם ניצחה את שתי הקבוצות הבכירות בגרמניה: באיירן מינכן (1-4 בבית) ובורוסיה דורטמונד (3-4 בחוץ). בעונת 2023/24 בוכום סיימה במקום ה-16 המוביל למשחקי המבחן, והפסידה בביתה 3-0 לפורטונה דיסלדורף במשחק הראשון. על אף זאת, הצליחה בוכום לנצח בחוץ 3-0 במשחק הגומלין, ונשארה בליגה לאחר שניצחה בבעיטות הכרעה.
שחקנים
עריכהסגל הקבוצה
עריכהנכון ל-31 באוגוסט 2024
|
|
כדורגלני עבר מפורסמים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של בוכום (בגרמנית)