יורו 1996
אליפות אירופה בכדורגל 1996, הידועה גם בשם יורו 1996, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-10 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באנגליה בין ה-8 ביוני ל-30 ביוני 1996.
 | |
| מארחת |
 אנגליה |
|---|---|
| תקופת התחרות | 8 ביוני 1996 – 30 ביוני 1996 (23 ימים) |
| מספר משתתפות |
16 (מתוך 47 משתתפות שנרשמו) |
| הזוכה |
 גרמניה |
| מספר משחקים | 31 |
| מספר שערים | 64 (2.06 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 1,276,137 (41,166 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים |
אלן שירר (5 שערים) |
| השחקן המצטיין |
מתיאס זאמר |
הטורניר, שהתנהל תחת הסיסמה "הכדורגל חזר הביתה", היה הראשון בו משתתפות 16 נבחרות, בעקבות החלטת אופ"א להכפיל את כמות המשתתפות בטורניר. אנגליה המארחת העפילה לטורניר באופן אוטומטי, ושאר 15 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשנת 1994. בין המעפילות היו נבחרות שווייץ, טורקיה, קרואטיה ובולגריה שעלו לראשונה בתולדותיהן לטורניר היורו.
למשחק הגמר העפילו נבחרות גרמניה וצ'כיה. למרות יתרון ראשון של הצ'כים, הצליחה גרמניה להפוך את התוצאה בזכות צמד שערים של אוליבר בירהוף. שער הניצחון הובקע בתוך ההארכה וגרם לסיום המשחק לפי חוק שער הזהב. היה זה הטורניר הגדול הראשון בהיסטוריה שמוכרע באמצעות החוק, ובזכותו זכתה גרמניה בפעם השלישית בתולדותיה, והראשונה כמדינה מאוחדת, באליפות אירופה.
ב-15 ביוני, יום לפני משחק שלב הבתים בין גרמניה לרוסיה באולד טראפורד, התרחשה מתקפת טרור בעיר מנצ'סטר על ידי טרוריסטים איריים, שגרמה לפציעתם של 212 בני אדם ולנזק גדול ברכוש. למרות זאת, המשחק התקיים כמתוכנן תחת אבטחה כבדה.
מוקדמות
עריכהערך מורחב – מוקדמות יורו 1996
ב-30 בנובמבר 1992, הודיעה אופ"א באופן רשמי על כוונתה להרחיב את ההשתתפות בטורניר ל-16 נבחרות. הארגון הסביר כי החלטתו נבעה, בין היתר, מהמספר העולה של הנבחרות הרשומות בארגון, בעיקר עקב התפרקותן של ברית המועצות ויוגוסלביה, שקפץ מ-33 נבחרות בארגון בשנת 1988 ל-47 שנטלו חלק בטורניר המוקדמות.
הגרלת מוקדמות יורו 1996 התקיימה ב-22 בינואר 1994 במנצ'סטר. הנבחרות חולקו לשמונה בתים בני חמש או שש נבחרות, שנפגשו ביניהן פעמיים. משחקי המוקדמות התקיימו בין השנים 1994 ו-1995, ובסיומם העפילו שמונה המנצחות מכל בית באופן אוטומטי לטורניר, ואיתן העפילו שש הסגניות הטובות ביותר. שתי הסגניות הנותרות, הולנד ואירלנד, התמודדו ביניהן במשחק פלייאוף אחד במיקום נייטרלי על הזכות להשתתף בטורניר,
הנבחרות המעפילות
עריכה| נבחרת | כרטיס | תאריך העפלה | הופעות קודמות ביורו1 |
|---|---|---|---|
| נבחרת מארחת | 5 במאי 1992 | 4 (1968, 1980, 1988, 1992) | |
| מנצחת בית 1 | 15 בנובמבר 1995 | 1 (1984) | |
| סגנית בית 1 | 15 בנובמבר 1995 | 3 (1960, 1984, 1992) | |
| מנצחת בית 2 | 15 בנובמבר 1995 | 4 (1964, 1980, 1984, 1988) | |
| סגנית בית 2 | 15 בנובמבר 1995 | 4 (1964, 1984, 1988, 1992) | |
| מנצחת בית 3 | 11 באוקטובר 1995 | 0 | |
| סגנית בית 3 | 15 בנובמבר 1995 | 0 | |
| מנצחת בית 4 | 15 בנובמבר 1995 | 0 | |
| סגנית בית 4 | 15 בנובמבר 1995 | 3 (1968, 1980, 1988) | |
| מנצחת בית 5 | 15 בנובמבר 1995 | 3 (19602, 19762, 19802) | |
| מנצחת בית 6 | 15 בנובמבר 1995 | 1 (1984) | |
| מנצחת בית 7 | 15 בנובמבר 1995 | 6 (19723, 19763, 19803, 19843, 19883, 1992) | |
| סגנית בית 7 | 15 בנובמבר 1995 | 0 | |
| מנצחת בית 8 | 15 בנובמבר 1995 | 6 (19604, 19644, 19684, 19724, 19884, 19925) | |
| סגנית בית 8 | 15 בנובמבר 1995 | 1 (1992) | |
| ניצחון בפלייאוף | 13 בדצמבר 1995 | 4 (1976, 1980, 1988, 1992) |
1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר
2 כצ'כוסלובקיה
4 כברית המועצות
אצטדיונים
עריכהבעקבות יישום דו"ח טיילור, שפורסם לאחר אסון הילסבורו ב-1989, על ידי הקבוצות המובילות, היו באנגליה כמות מספקת של אצטדיונים כל-מושביים לאירוח הטורניר, שהתקיים כולו באצטדיונים קיימים. הטורניר נערך בשמונה אצטדיונים על פני שמונה ערים שונות, ואצטדיון ומבלי נבחר לאירוח משחק הגמר של הטורניר.
| לונדון | מנצ'סטר | ||
|---|---|---|---|
| אצטדיון ומבלי תכולה: 76,567 |
אולד טראפורד תכולה: 55,000 | ||
| ליברפול | בירמינגהאם | ||
| אצטדיון אנפילד תכולה: 42,730 |
וילה פארק תכולה: 40,310 | ||
| לידס | שפילד | נוטינגהאם | ניוקאסל |
| אלנד רואד תכולה: 40,204 |
אצטדיון הילסבורו תכולה: 39,859 |
סיטי גראונד תכולה: 30,539 |
סנט ג'יימס פארק תכולה: 36,649 |
- תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.
שלב הבתים
עריכה16 הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב רבע הגמר. לראשונה בתולדות הטורניר, הוענקו שלוש נקודות לניצחון בשלב הבתים, ולא שתיים כפי שהיה נהוג עד אז.
בית א'
עריכהאנגליה המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, עם יכולת התקפית טובה מצידו של אלן שירר, שכבש בכל משחקי השלב ובסך הכל כבש ארבעה שערים בשלב זה. לאחר שנבחרות הולנד וסקוטלנד סיימו עם מאזן זהה של ארבע נקודות ופער שערים של 1-, והמשחק ביניהן הסתיים בשוויון, הייתה זו הולנד שהעפילה לשלב הבא בזכות כמות שערי הזכות שלה. שווייץ, בהופעת בכורה בטורניר, סיימה ללא ניצחון ועם נקודה בלבד, במשחק הפתיחה מול אנגליה.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| 7 | 3 | 2 | 1 | 0 | 7 | 2 | 5 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 3 | 4 | -1 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | -1 | |
| 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 1 | 4 | -3 | |
| 1 – 1 | שווייץ | |
| 0 – 0 | סקוטלנד | |
| 0 – 2 | הולנד | |
| 0 – 2 | אנגליה | |
| 1 – 0 | שווייץ | |
| 1 – 4 | אנגליה |
בית ב'
עריכההנבחרות הבכירות בבית, צרפת וספרד, היו גם אלו שהעפילו בסיום השלב, כששתיהן ללא הפסד. אמנם, ספרד השיגה את ניצחונה הראשון, שהבטיח את העפלתה, רק במשחק האחרון, ונזקקה לניצחון צרפתי על בולגריה, הפתעת מונדיאל 1994, בהופעת הבכורה שלה בטורניר. רומניה הודחה ללא שצברה נקודות.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| 7 | 3 | 2 | 1 | 0 | 5 | 2 | 3 | |
| 5 | 3 | 1 | 2 | 0 | 4 | 3 | 1 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 3 | 4 | -1 | |
| 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 1 | 4 | -3 | |
| 1 – 1 | בולגריה | |
| 0 – 1 | צרפת | |
| 1 – 0 | רומניה | |
| 1 – 1 | ספרד | |
| 3 – 1 | בולגריה | |
| 1 – 2 | ספרד |
בית ג'
עריכהשתי הנבחרות שהעפילו בסופו של דבר לגמר הטורניר, גרמניה וצ'כיה, החלו את דרכן ביחד בבית ג'. גרמניה הרשימה כשסיימה את שלב הבתים ללא הפסדים וללא שערי חובה, בעוד צ'כיה הדהימה את איטליה סגנית אלופת העולם ממונדיאל 1994 שנתיים קודם לכן והדיחה אותה מהטורניר. צ'כיה ניצחה במפגש הישיר בין השתיים בתוצאה 1–2, וכששתי הנבחרות סיימו עם מאזן נקודות זהה, התוצאה הכריעה את הכף לטובת הצ'כים. הצלע הרביעית בבית, רוסיה, סיימה את השלב ללא ניצחון.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| 7 | 3 | 2 | 1 | 0 | 5 | 0 | 5 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 5 | 6 | -1 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 3 | 3 | 0 | |
| 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 4 | 8 | -4 | |
| 2 – 0 | צ'כיה | |
| 2 – 1 | רוסיה | |
| 2 – 1 | איטליה | |
| 0 – 3 | גרמניה | |
| 3 – 3 | צ'כיה | |
| 0 – 0 | גרמניה |
בית ד'
עריכהדנמרק, אלופת אירופה המכהנת מטורניר יורו 1992, סיימה את דרכה כבר בבית ד', בעקבות יכולת טובה של פורטוגל, שסיימה ללא הפסד ובראש הבית, וקרואטיה, היחידה מארבע הנבחרות שערכו את הופעת הבכורה בטורניר זה וגם הצליחו לעבור את שלב הבתים. טורקיה לעומתה, סיימה את הופעת הבכורה שלה בטורניר ללא נקודות וללא שערי זכות.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| 7 | 3 | 2 | 1 | 0 | 5 | 1 | 4 | |
| 6 | 3 | 2 | 0 | 1 | 4 | 3 | 1 | |
| 4 | 3 | 1 | 1 | 1 | 4 | 4 | 0 | |
| 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 0 | 5 | -5 | |
| 1 – 1 | פורטוגל | |
| 0 – 1 | קרואטיה | |
| 1 – 0 | טורקיה | |
| 3 – 0 | דנמרק | |
| 0 – 3 | פורטוגל | |
| 0 – 3 | דנמרק |
שלבי הנוק-אאוט
עריכה| רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
| 22 ביוני - ליברפול | ||||||||||
| |
0 (5) | |||||||||
| 26 ביוני - מנצ'סטר | ||||||||||
| |
0 (4) | |||||||||
| |
0 (5) | |||||||||
| 23 ביוני - בירמינגהאם | ||||||||||
| |
0 (6) | |||||||||
| |
1 | |||||||||
| 30 ביוני - לונדון | ||||||||||
| |
0 | |||||||||
| |
1 | |||||||||
| 23 ביוני - מנצ'סטר | ||||||||||
| |
2 | |||||||||
| |
2 | |||||||||
| 26 ביוני - לונדון | ||||||||||
| |
1 | |||||||||
| |
1 (6) | |||||||||
| 22 ביוני - לונדון | ||||||||||
| |
1 (5) | |||||||||
| |
0 (2) | |||||||||
| |
0 (4) | |||||||||
רבע הגמר
עריכה| 22 ביוני 1996 | 0–0ה | אצטדיון ומבלי, לונדון | ||
| (סיקור) | ||||
| תוצאת פנדלים | ||||
| 4–2 | ||||
| 23 ביוני 1996 | 2–1 | אולד טראפורד, מנצ'סטר | ||
| יורגן קלינסמן מתיאס זאמר |
(סיקור) | דאבור שוקר |
| 23 ביוני 1996 | 1–0 | וילה פארק, בירמינגהאם | ||
| קארל פובורסקי |
(סיקור) |
חצי הגמר
עריכה
גמר
עריכה| 30 ביוני 1996 | 2–1ה | אצטדיון ומבלי, לונדון | ||
| אוליבר בירהוף |
(סיקור) | פטריק ברגר |
| אלופת אירופה 1996 |
|---|
גרמניה זכייה שלישית |
מלך השערים
עריכה5 שערים
3 שערים
2 שערים
פרסים
עריכהפרסים אישיים
עריכה- בתואר נעל הזהב זכה אלן שירר האנגלי. שירר כבש בכל משחקי שלב הבתים, כולל צמד מול הולנד, והוסיף שער אחד בחצי הגמר.
- בתואר השחקן המצטיין של הטורניר מטעם אופ"א זכה מתיאס זאמר, שחקן הנבחרת הזוכה, גרמניה.
נבחרת הטורניר
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של יורו 1996 (באנגלית)