כביש 232
כביש 232 הוא כביש אורך אזורי בנגב המערבי. כביש זה הוא הארוך שבכבישים האזוריים בישראל. הכביש נמתח לאורך 80 ק"מ ממפגשו עם כביש 10 (כביש הגבול המערבי) שבסמוך למסוף כרם שלום בגבול עם מצרים ורצועת עזה - עד לצומת אשכולות שעל כביש 4, בסמוך לניצנים וחולות ניצנים. כביש זה מהווה כביש גישה לרבים מיישובי עוטף עזה, בהם יישובי המועצה האזורית אשכול.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | כביש עוטף עזה |
| סיווג | כביש אזורי |
| ציר | כביש אורך |
| אורך | 80 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | שדרות |
| נקודת התחלה | מסוף כרם שלום |
| נקודת סיום | צומת אשכולות |
| קואורדינטות | 31°28′32″N 34°32′06″E / 31.4755°N 34.535111111111°E |
  | |
תוואי הכביש
עריכהמהמפגש עם כביש 10 ומעבר הגבול כרם שלום בצפון חולות חלוצה, הכביש עובר בכיוון צפון־מזרח בסמוך ליישובי חבל שלום ובתחומי מועצה אזורית אשכול וממשיך בתחומי המועצות האזוריות שדות נגב ושער הנגב, שם הוא נפגש בצומת סעד עם כביש 25 ובצומת שער הנגב עם כביש 34. לאחר מכן הכביש ממשיך לכיוון צפון־מזרח, נכנס למזרח העיר שדרות וממשיך בתחומי המועצות האזוריות שער הנגב וחוף אשקלון. הכביש ממשיך לכיוון צפון־מערב דרך צומת גבעתי שעל כביש 35 וצומת הודיה שעל כביש 3 (מקטע זה מכונה בר מצווה, בגלל 13 הסיבובים שבו[1]) עד נקודת הסיום שלו בצומת אשכולות שעל כביש 4.
היסטוריה
עריכהחלקו הצפוני של הכביש (מניצנים עד לאזור ניר עם) נסלל בתקופת המנדט הבריטי. הכביש היווה ציר מרכזי ליישובי הנגב ועל השליטה עליו ניטשו מספר קרבות במהלך מלחמת העצמאות. חלקו הדרומי של הכביש נסלל בשנת 1951 כדי לחבר את יישובי הנגב המערבי: בארי, מגן, תל רעים, כיסופים, עין השלושה, נירים ויישובי מועצה אזורית מרחבים בכביש אורך. הכביש נמשך בסלילתו עד כביש הרעב בדרום[2]. בשנים 1954–1955 הוארך הכביש עד ניר יצחק[3] ובשנת 1959 הוארך הכביש מניר יצחק עד כרם שלום[4].
לאחר מלחמת ששת הימים נסלל בהמשך הכביש ליד כרם שלום כביש באורך כ-6 קילומטר שהתחבר לכביש החוף בסיני[5]. כביש זה שימש את התנועה הישראלית לסיני בסוף 1969, כאשר בעקבות פיגועים רבים נחסם כביש 4 ברצועת עזה לתנועה אזרחית ישראלית[6]. בעקבות זאת, הרחיב מע"ץ את הכביש[7].
באמצע שנות ה-80 נסלל כביש 10 וכן נסלל חיבור מהכביש, ליד סופה, אל רצועת עזה לכיוון מורג וגוש קטיף, (קטע הכביש נקרא גם ציר כיסופים והיווה חלק מכביש 242)[8], אולם השימוש בו היה יחסית מועט בגלל ריחוקו ממרכזי האוכלוסייה בישראל. ביולי 1991 נחנך המשך כביש 242 מכיסופים לכביש 4 ורוב התנועה לגוש קטיף עברה לכביש 232 וממנו לכביש 242, במיוחד לאחר הקמת הרשות הפלסטינית והעברת השלטון אליה ברצועת עזה. לאחר סגירת מעבר קרני ומעבר ארז, כלל המשאיות הנושאות סחורה המיועדת לרצועת עזה מופנות למעבר כרם שלום, דבר אשר יצר עומסי תנועה כבדים בכביש ועורר מחאה מצד תושבי חבל אשכול.
בשנים 2005–2019 נהרגו בכביש 44 אנשים בתאונות דרכים. בשנת 2014 החליטה הממשלה להרחיב את הכביש לדו נתיבי, ובשנת 2019 החלו העבודות ושודרגו 8.5 קילומטרים[9], כולל הסדרת צמתים וחידוש הכביש לכל אורכו[דרוש מקור].
ב-7 באוקטובר 2023 כחלק ממתקפת הפתע, מחבלי החמאס השתלטו על חלקים מהציר למשך מספר שעות, נעו על הציר וביצעו טבח במשתמשי הדרך עד לשחרור הכביש על ידי כוחות הביטחון הישראלים
צמתים לאורך הכביש
עריכה| ק"מ | שם | צומת | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| כביש 232 מדרום לצפון | ||||
| 0 | צומת ליד כרם שלום | כרם שלום | גישה אל מסוף כרם שלום | |
| 2 | צומת ללא שם | כרם שלום | כניסה לכרם שלום | |
| 6 | צומת אבשלום | חבל שלום | ||
| 7 | צומת חולית | קיבוץ חולית | ||
| 9.5 | צומת ללא שם | ניר יצחק | כניסה לניר יצחק | |
| 14.2 | צומת מבטחים | מושב מבטחים | ||
| 17.5 | צומת גבולות | עין הבשור | ||
| 18.5 | צומת ללא שם | עין הבשור | כניסה לעין הבשור | |
| 20 | צומת מגן | מגן | כניסה למפעלי חבל מעון ולקיבוץ מגן | |
| 21 | צומת ללא שם | מגן | כניסה לקריית החינוך ולמנהלת המועצה האזורית אשכול | |
| 22.5 | צומת מעון | מגן | ||
| 30 | צומת גמה | רעים | ||
| 31 | צומת רעים | רעים | ||
| 31.5 | צומת ללא שם | רעים | כניסה לרעים | |
| 37.5 | צומת ללא שם | כניסה לבארי | קיבוץ בארי | |
| 40.5 | צומת ללא שם | כניסה לעלומים | קיבוץ עלומים | |
| 43 | צומת סעד מזרח (שם לא רשמי) | סעד | ||
| 44 | צומת סעד | סעד | ||
| 44.4 | צומת ללא שם | סעד | כניסה לסעד | |
| 44.7 | צומת ללא שם | כפר עזה | כניסה לכפר עזה | |
| 49 | צומת ללא שם | מפלסים | כביש גישה לניר עם | |
| 49.5 | צומת ללא שם | מפלסים | מפלסים | |
| 52 | צומת שער הנגב | גבים | ||
| 52.5 | צומת ללא שם | גבים | כביש גישה למכללת ספיר וגבים | |
| 53.2 | צומת ללא שם | גבים | כביש גישה למכללת ספיר, גבים ופארק תעשיות "ספירים" | |
| 53.3 | צומת ללא שם | מועצה אזורית שער הנגב | כביש גישה למועצה אזורית שער הנגב | |
| 53.7 | צומת ללא שם | שדרות | רחוב הבנים | |
| 54.6 | צומת בשדרות | שדרות | רחוב קהילת מילאנו, דרך מנחם בגין | |
| 55.4 | צומת דורות (צומת איבים) | שדרות | ||
| 55.7 | צומת ללא שם | איבים | כניסה לאיבים | |
| 59 | צומת ללא שם | אור הנר | כניסה לאור הנר | |
| 59.3 | צומת ללא שם | ברור חיל | כניסה לברור חיל | |
| 61 | צומת חלץ | חלץ | ||
| 68.5 | צומת ללא שם | כוכב מיכאל | רחוב הצבר | |
| 70.5 | צומת גבעתי | שדה יואב | ||
| 74.5 | צומת הודיה | הודיה | ||
| 79.5 | צומת ללא שם | ניצנים | כניסה לניצנים | |
| 80 | צומת אשכולות | ניצנים | ||
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאיתי אילנאי, מסע אל סוף הדרך, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באוקטובר 2017
- אתר המיועד לשיפור כביש 232
הערות שוליים
עריכה- ^ https://carsforum.co.il/topic/177689-המלצה-חמה-וטרייה-על-כביש-טוב-כביש-לי-און-לוזית-גת/
- ^ שבתי קפלן, הנגב חוגר כבישים, על המשמר, 6 באוגוסט 1951
- ^ כבישים חדשים בנגב, הצופה, 11 בינואר 1955
- ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
- ^ מנחם תלמי, הכביש אל פיתחת רפיח, מעריב, 6 בספטמבר 1968
- ^ מנחם תלמי, הנתיב העובר בכרם שלום, מעריב, 8 באוגוסט 1969
- ^ 200 מיליון לירות יושקעו בפיתוח כבישים בארץ, דבר, 19 בדצמבר 1969
- ^ נילי פרידלנדר, אל החוף הדרומי, מעריב, 24 באוקטובר 1986
- ^ רועי רובינשטיין, התקציב לשדרוג כביש הדמים אזל - עוד שני נוסעים שילמו את המחיר, באתר ynet, 17 באוקטובר 2019