לה קורוניה
לה קוֹרוּנְיָה (בגליסית: A Coruña, בספרדית: La Coruña) היא עיר ורשות מקומית בגליסיה שבצפון-מערב ספרד, השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי. זוהי העיר השנייה בגודלה בגליסיה וה-17 בגודלה במדינה כולה. היא בירת מחוז לה קורוניה והייתה עיר חשובה כבר בממלכת גליסיה, כשמעמד העיר המרכזית באזור התחלף בינה לבין סנטיאגו דה קומפוסטלה. יש בה נמל גדול שממנו מיוצא יבול חקלאי וסחורות. כמו כן, קיימת בעיר תעשיית נפט.
 סמל לה קורוניה | |
 | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 גליסיה |
| ראש העיר | קרלוס נגרירה (מ-2011) |
| בירת העיר |
לה קורוניה  |
| שטח | 37.83 קמ"ר |
| גובה | 21 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 247,376 (2023) |
| ‑ צפיפות | 6,506 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 43°21′54″N 8°24′36″W / 43.36500°N 8.41000°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.coruna.es/ | |
  | |
היסטוריה
עריכהעל פי הידוע כיום, ההתיישבות הראשונה באתר הייתה של שבט גאלי, בחיבור חצי האי האיברי ליבשת, סביב המקום בו ניצב כיום מגדל הרקולס. הרומאים הגיעו לאזור במאה ה-2 לפנה"ס, ויוליוס קיסר שהה בה בשנת 62 לפנה"ס בתפקידו כמושל היספניה. העיר נקראה אז "פלאוויום בריגנטיום" (Flavium Brigantium), ועיקר חשיבותה נבעה מהנמל שלה, עובדה שעליה מעידה בניית מגדלור הרקולס. הנמל אפשר מסחר עם ערים בשטחים שנקראים היום צרפת, אנגליה ופורטוגל. במאה ה-4 סבלה העיר מפלישות הנורמנים, ורבים מתושביה נמלטו אל פנים היבשת.
ימי הביניים
עריכהלאחר נפילת האימפריה הרומית, בתחילת ימי הביניים, המשיכה העיר להסתמך בכלכלתה על הנמל, אולם חשיבותה ירדה והיא הייתה ללא יותר מאשר כפר במאה ה-7 וה-8.
מהכיבוש המוסלמי של ספרד לא נשארו כל עדויות, כפי הנראה בשל החשיבות הפחותה של המקום אז. לאחר הרקונקיסטה ובמאה ה-9, המשיך הכפר לסבול מפשיטות הנורמנים והויקינגים. ב-991 חיזק ברמודו השני מלך לאון את הגבולות, שיפץ וחיזק את חורבות מגדל הרקולס והציב בו משמר. כדי לממן זאת, הוא מסר את שטח העיר לשליטתו של בישוף סנטיאגו דה קומפוסטלה, ושליטה זו נשארה עד המאה ה-15. ב-1208, בנה אלפונסו התשיעי, מלך לאון, את העיר מחדש והעניק לה הטבות, כגון מכירת מלח ללא מס. תחום הדיג והמסחר התפתחו בה מחדש, ושטחה גדל. בסוף המאה ה-14 בנה אנריקה השלישי מקסטיליה חומות להגנת העיר, ששרידים ממנה נשארו עד היום בתחומי העיר העתיקה. ב-1446 העניק לה מלך קסטיליה ולאון, חואן השני, את התואר עיר. המלכים הקתוליים קבעו בעיר את בית המשפט המלכותי במקום בסנטיאגו דה קומפוסטלה, שם הוא שכן עד אז, וכן את הקפיטניה של גליסיה.
עד גירוש ספרד שגשגה קהילה יהודית בעיר, שהשאירה מורשת מפוארת הניכרת בין השאר בתנ"ך קניקוט שנכתב ואויר בה ב-1476[1].
העת החדשה
עריכהבעת החדשה נעשתה לעיר נמל חשובה ולמרכז ייצור טקסטיל. קרלוס הראשון, מלך ספרד, העניק היתר לסוחרי העיר להפיץ תבלינים בשוקי אירופה בין 1522 ל-1529. ב-1529 אושר להם לסחור עם האינדיאנים עד 1575. ב-1587 החלה בניית מבצר סן אנטוניו לשם הגנת העיר, כחלק משרשרת מבצרים דומים, ובנייתו הסתיימה ב-1590. ב-1589 הותקפה העיר על ידי הצי האנגלי בפיקודו של פרנסיס דרייק, והוא הטיל עליה מצור. הגנת העיר הצליחה לגרום לו לסגת, והאגדה המקומית מספרת על גיבורה בשם מריה פיטה, שהשתמשה בחנית של בעלה שנהרג כדי לסייע בהדיפת האנגלים[2]. במאות ה-16 וה-17 גרמו מלחמות ממלכת ספרד לעליית המיסים בעיר ולגיוס חובה. ב-1682 שופץ מגדל הרקולס ובראשו הוצבו שתי מנורות.
בינואר 1809, במסגרת מלחמת חצי האי, נערך בעיר קרב לה קורוניה, שבו התנגדו הספרדים והאנגלים לכיבוש הצרפתי. הצרפתים עזבו את האזור במאי באותה שנה.
במלחמת האזרחים בספרד הייתה העיר מוקד פעילות שמרני "לאומני" כבר משלב מוקדם, ומאות רפובליקנים הוצאו להורג.
בתחילת המאה ה-20 התגוררו בעיר 45,000 תושבים. המצב הכלכלי של תושבי העיר עבר טלטלות חדות בהשפעת שורת אירועים שהתרחשו בספרד ובעולם כולו. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 ומלחמת האזרחים בספרד השפיעו בצורה קשה על הכלכלה בעיר, כמו בספרד ובעולם כולו, מצב שנמשך עד אמצע שנות החמישים. מ-1959 שגשגה הכלכלה במהירות בספרד במה שמכונה "הנס הספרדי"[3], ולאחר מכן משבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70 הביא שוב מיתון, שנמשך עד אמצע שנות ה-80.
גאוגרפיה ואקלים
עריכההעיר ממוקמת על חצי אי בצורת האות T שהחיבור בינו ליבשה צר ונגרם על ידי סחף של חול. ב-1940 התרחבה העיר לגבעות בשטח היבשת עצמה. יש בה חמישה רבעים, ושטחה הכולל הוא 37.83 קמ"ר.
אקלים
עריכההאקלים בעיר הוא אקלים אוקיאני, דהיינו מושפע מהאוקיינוס, והוא מתון ונוח בכל עונות השנה. ממוצע המשקעים הוא כ-1,000 מ"מ בשנה, בעיקר גשם.
| אקלים באה קורוניה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 13.1 | 13.7 | 14.9 | 15.5 | 17.4 | 19.8 | 21.8 | 22.5 | 21.5 | 18.7 | 15.8 | 14.0 | 17.4 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.6 | 8.0 | 8.6 | 9.4 | 11.4 | 13.7 | 15.6 | 16.0 | 14.8 | 12.6 | 10.3 | 8.9 | 11.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 128 | 102 | 79 | 85 | 80 | 42 | 30 | 35 | 68 | 110 | 114 | 135 | 1,008 |
| מקור: האקלים באה קורוניה בשירות המטאורולוגיה הספרדי ואתר מזג האוויר בעולם | |||||||||||||
ספורט
עריכהמרכז הספורט החשוב בעיר הוא קומפלקס הספורט ריאזור, שכולל את אצטדיון ריאזור, מגרש הבית של קבוצת הכדורגל דפורטיבו לה קורוניה, אולם הספורט של קבוצת ההוקי גלגיליות, בריכת שחייה ומגרש גולף. קבוצת הכדורגל נוסדה ב-1906 והיא שיחקה שנים רבות בליגת העל הספרדית, אם כי בעונת 2013/2014 היא משחקת בליגה הספרדית השנייה בכדורגל. את העיר מייצגות גם קבוצת הכדורסל CB Coruña, המשחקת בליגת הכדורסל השנייה בספרד, קבוצת כדוריד וקבוצת כדורגל גאלי.
סמל העיר
עריכהסמל העיר מורכב ממגן כחול כסמל גליסיה ועליו מגדל הרקולס. תחת המגדל גולגולת שעליה כתר זהב ושתי עצמות מוצלבות, כסימן לאגדה לפיה הרקולס הורה להקים את המגדל אחרי שהרג את הענק גריאון. סביב המגדל שבע צדפות זהב, המסמלות את הקשר של האזור ליעקב בן זבדי, שעל פי האגדה הגיעו עצמותיו לספרד על גבי צדפה. הסמל קיים בעיצוב זה כבר מהמאה ה-15[4].
קישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של לה קורוניה
לה קורוניה, ברשת החברתית פייסבוק
לה קורוניה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לה קורוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לה קורונה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ תנ"ך קניקוט
- ^ מוזיאון בעיר המוקדש לגיבורה
- ^ (אנ') הערך בוויקיפדיה באנגלית
- ^ אתר דגלי גליסיה
| דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | דירוג | שם | קהילה אוטונומית | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדריד ברצלונה | |||||||||
| 1 | מדריד | מדריד | 3,277,451 | 11 | אליקנטה | ולנסיה | 338,768 | ולנסיה סביליה | |
| 2 | ברצלונה | קטלוניה | 1,627,559 | 12 | קורדובה | אנדלוסיה | 322,327 | ||
| 3 | ולנסיה | ולנסיה | 788,842 | 13 | ואיאדוליד | קסטיליה ולאון | 297,370 | ||
| 4 | סביליה | אנדלוסיה | 684,340 | 14 | ויגו | גליסיה | 294,650 | ||
| 5 | סרגוסה | אראגון | 681,430 | 15 | חיחון | אסטוריאס | 269,311 | ||
| 6 | מאלגה | אנדלוסיה | 578,063 | 16 | ל'אוספיטלט דה ליוברגט | קטלוניה | 265,003 | ||
| 7 | מורסיה | מורסיה | 459,778 | 17 | ויטוריה | חבל הבסקים | 252,953 | ||
| 8 | פלמה דה מיורקה | האיים הבלאריים | 424,837 | 18 | לה קורוניה | גליסיה | 245,541 | ||
| 9 | לאס פאלמאס | האיים הקנריים | 380,667 | 19 | אלש | ולנסיה | 235,566 | ||
| 10 | בילבאו | חבל הבסקים | 345,749 | 20 | גרנדה | אנדלוסיה | 233,680 | ||