מלך האסיסטים של ה-NBA
מלך האסיסטים של ליגת ה-NBA הוא כינוי, ותואר בלתי-רשמי, הניתן לשחקן אשר סיים את העונה הסדירה עם ממוצע האסיסטים למשחק הגבוה ביותר בליגה. עד לעונת 1968/1969, הוענק התואר לשחקן אשר הוריד את סך האסיסטים הרב ביותר לאורך העונה, והחל מהעונה העוקבת הוא ניתן לשחקן בעל ממוצע האסיסטים הגבוה ביותר. על מנת לזכות בתואר, על שחקן להופיע לפחות ב-58 משחקים מתוך 82 משחקי העונה הסדירה.[1]
ענף | כדורסל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1947 |
מדינות משתתפות | ארצות הברית |
זוכה | טייריס הליברטון |
הכי הרבה זכיות | ג'ון סטוקטון (9) |
ג'ון סטוקטון, אשר זכה בתואר מלך האסיסטים תשע פעמים, מחזיק בשיא הזכיות. מלבד סטוקטון, תשעה שחקנים זכו בתואר יותר מפעמיים: בוב קוזי (8), אוסקר רוברטסון (6), ג'ייסון קיד (5), סטיב נאש (5), כריס פול (5), קווין פורטר (4), מג'יק ג'ונסון (4), ראז'ון רונדו (3) וראסל וסטברוק (3). בעונת 1989/1990 קבע סטוקטון את שיא האסיסטים הממוצע בעונה (14.5), ובעונה שלאחריה קבע את שיא הליגה בסך אסיסטים בעונה (1,164).
ארבעה שחקנים שונים זכו בתואר מלך האסיסטים באותה עונה בה זכו באליפות ה-NBA: בוב קוזי (1957, 1959 ו-1960), ג'רי וסט (1972), מג'יק ג'ונסון (1987) ולברון ג'יימס (2020).
מלך האסיסטים ב-NBA לאורך השנים
עריכה* | חבר בהיכל התהילה של הכדורסל |
^ | מציין שחקן פעיל |
שחקן (X) | מציין את מספר הפעמים שבהם זכה בתואר |
הערות שוליים
עריכה- ^ דרישות הסף להכללה ברשימות סטטיסטיות, באתר basketball-reference.com