פאול ברייטנר
פאול ברייטנר (בגרמנית: Paul Breitner; נולד ב-5 בספטמבר 1951 בקולברמור שבבוואריה) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדות מגן וקשר. ברייטנר נחשב לאחד מהשחקנים הבולטים בכדורגל הגרמני בשנות ה-70 וראשית שנות ה-80 והשתתף ב-48 משחקים במדי נבחרת גרמניה המערבית, אם כי נחשב גם לשחקן בעייתי במיוחד מבחינת משמעתית.
פאול ברייטנר, 2008 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
5 בספטמבר 1951 (בן 73) קולברמור שבגרמניה המערבית | |||
שם מלא | פאול ברייטנר | |||
גובה | 1.76 מטר | |||
עמדה | מגן, קשר | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
קריירה
עריכהברייטנר החל את הקריירה שלו בקבוצת באיירן מינכן ב-1970. קריירת המשחק שלו נמשכה 13 שנים וקבוצותיו העיקריות היו באיירן (בשנים 1970-1974 ו-1978-1983) וריאל מדריד (בשנים 1974-1978). הוא שיחק במשך תקופה קצרה גם באיינטרכט בראונשווייג. בתחילת דרכו שיחק ברייטנר בהצלחה בתור מגן שמאלי שמרבה לתמוך בהתקפות, והבקיע לעיתים שערים מעמדת הקישור הימני כאשר ניסה להדוף את התקפת הקבוצה היריבה כבר מאזור רחבת העונשין שלה עצמה. בהמשך הקריירה שלו התקבע ברייטנר בתפקיד הקשר, והפך לאחד מהקשרים הטובים ביותר בעולם בתחילת שנות ה-80.
ההישג הגדול הראשון של ברייטנר בין שלל ההצלחות שרשם בקריירה הגיע כאשר היה שותף לזכייתה של נבחרת גרמניה המערבית ביורו 1972, בגיל 21 בלבד. שנתיים מאוחר יותר הוא זכה עם הנבחרת גם במונדיאל 1974. במשחק הגמר של הטורניר, שנערך במינכן נגד נבחרת הולנד, הבקיע ברייטנר את השער הראשון של קבוצתו בבעיטת עונשין. יחד עם פרנץ בקנבאואר וברטי פוגטס הוא יצר שילוב הגנתי מוצלח בנבחרת הגרמנית שהרבה לסכל את התקפות ההולנדים ולמנוע מהם להבקיע שערים.
לאחר המונדיאל עבר ברייטנר לריאל מדריד הספרדית, ובעקבות מהלך זה החליט לפרוש מנבחרת גרמניה. ב-1977 הוא חזר לגרמניה, לקבוצת איינטרכט בראונשווייג, וכעבור שנה שב לבאיירן מינכן. ברייטנר נותר מחוץ לסגל הנבחרת הלאומית עד ל-1981, עת שוכנע על ידי מאמנה, יופ דרוואל, לשוב לשחק בה. ברייטנר העפיל עם הנבחרת לגמר מונדיאל 1982 ואף הבקיע שער במשחק הגמר מול נבחרת איטליה, שלא מנע את הפסד נבחרתו. בעקבות הישג זה ברייטנר הוא אחד מחמישה שחקנים שכבשו בשני משחקי גמר של גביע העולם, כאשר הארבעה האחרים שעשו זאת הם פלה, ואוה, זינדין זידאן וקיליאן אמבפה.
במהלך הקריירה שלו זכה ברייטנר בתארים רבים גם ברמת המועדונים: חמש אליפויות בגרמניה (בשנים 1972-1974, 1980 ו-1981), הגביע הגרמני (בשנים 1971 ו-1982) וגביע אירופה לאלופות ב-1974 עם באיירן מינכן, וכן שתי אליפויות ספרד (בשנים 1975 ו-1976) וגביע המלך הספרדי ב-1975 עם ריאל מדריד. מבחינה אישית זכה ברייטנר בתואר כדורגלן השנה בגרמניה ב-1981 ובאותה שנה סיים במקום השני בבחירות לכדור הזהב. בתקופתו בבאיירן מינכן יצר ברייטנר שותפות יעילה במיוחד יחד עם קרל היינץ רומניגה, כאשר השילוב בין השניים זכה לכינוי "ברייטנגה" (Breitnigge). בשנת 2004 נבחר ברייטנר לרשימת 125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם.
ברייטנר היה ידוע גם בשל כך שהרבה להשמיע את עמדותיו האישיות בקשר לעניינים פוליטיים וחברתיים. כחמש-עשרה שנים לאחר פרישתו, ב-1998, הוכרז ברייטנר על ידי נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית כמאמן החדש של נבחרת גרמניה, אך ההחלטה למנותו שונתה 17 שעות לאחר מכן. במרץ 2007 הצטרף ברייטנר לצוות המקצועי של באיירן מינכן, והוא משמש בתפקיד יועץ לענייני כדורגל במועדון. הוא משמש גם כפרשן כדורגל.
תארים
עריכה
|
|
קישורים חיצוניים
עריכה- פאול ברייטנר, באתר Transfermarkt
- פאול ברייטנר, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פאול ברייטנר, באתר BDFutbol
- פאול ברייטנר, באתר WorldFootball.net
- פאול ברייטנר, באתר National Football Teams
- פאול ברייטנר, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פול ברייטנר באתר Planet World Cup
- פול ברייטנר בהיכל התהילה של באיירן מינכן
נבחרת מערב גרמניה – יורו 1972 (תואר ראשון) | ||
---|---|---|
1 מאייר • 2 קלף • 3 בקנבאואר • 4 בלה • 5 ברייטנר • 6 הוטגס • 7 שוורצנבק • 8 פוגטס • 9 בונהוף • 10 הנס • 11 קופל • 12 נצר • 13 גרבובסקי • 14 היינקס • 15 קרמרס • 16 להר • 17 מילר • 18 וימר • מאמן: שן |
נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1974 (אלופת העולם) | ||
---|---|---|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 ברייטנר • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 הוטגס • 7 וימר • 8 קולמן • 9 גרבובסקי • 10 נצר • 11 היינקס • 12 אובראט • 13 מילר • 14 הנס • 15 פלוהה • 16 בונהוף • 17 הולצנביין • 18 הרצוג • 19 קאפלמן • 20 קרמרס • 21 ניגבור • 22 קלף • מאמן: שן |
נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1982 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברייטנר • 4 ק.פורסטר • 5 ב.פורסטר • 6 דרמלר • 7 ליטבארסקי • 8 פישר • 9 רובש • 10 מילר • 11 רומניגה • 12 האנס • 13 ריינדרס • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 אלופס • 17 אנגלס • 18 מתאוס • 19 הירונימוס • 20 קאלץ • 21 פרנקה • 22 אימל • מאמן: דרוואל |
הקודם: קרל היינץ רומניגה |
כדורגלן השנה בגרמניה 1981 |
הבא: קרלהיינץ פורסטר |