נבחרת הזהב
נבחרת הזהב (בהונגרית: Aranycsapat; שמות נוספים באנגלית: Golden Team, Mighty Magyars, Marvellous Magyars, Magnificent Magyars, Magical Magyars) הוא כינויה הציורי של נבחרת הונגריה בכדורגל הטובה בכל הזמנים. נבחרת זו שיחקה יחד בין השנים 1950 עד 1956, אך העידן הרחב יותר של שחקניה היה בין השנים 1941–1960.
הרבה כדורגלנים יוצאי דופן שיחקו בנבחרת הזהב, אך פרנץ פושקש, שהפך לדמות סימבולית ונחשב עד היום אחד ההונגרים הידועים בעולם, בלט ביניהם. הבולט ביותר בין משחקי נבחרת הזהב הוא משחק הידידות שנערך ב־25 בנובמבר 1953 באצטדיון ומבלי בלונדון (משחק המאה) שהסתיים בניצחון הונגרי 6: 3 מול נבחרת אנגליה בכדורגל. נבחרת אנגליה לא נוצחה עד אז מעולם בוומבלי, למעט הפסד ב 1949 לאירלנד (שנחשבת לקבוצה מהאיים הבריטיים). הניצחון ההונגרי המשכנע הדהים את עולם הכדורגל: הידגקוטי כבש שער (הראשון משלושה) בדקה הראשונה ולאחר 30 דקות הונגריה הובילה 4:1. יחד עם זה המשחק החשוב ביותר של קבוצה זו היה משחק הגמר באליפות העולם הכדורגל 1954, בו נוצחה נבחרת הונגריה הבלתי מנוצחת במשך חמש השנים לפני כן, 3-2 על ידי נבחרת מערב גרמניה. מנקודת המבט הגרמנית, הניצחון על ההונגרים הפייבוריטים, היה "ניצחון מזל" שמכונה עד היום בתולדות הכדורגל הגרמני "הנס של ברן".
האצטדיון של נבחרת הזהב
עריכההאצטדיון בבודפשט נבנה בשנת 1953 (כיום אצטדיון פרנץ פושקש). מספר הצופים הגדול ביותר נכח בו במשחק של נבחרת הזהב נגד נבחרת אוסטריה באותה שנה : 104,000 צופים. בין היתר אירח האצטדיון את משחק הגומלין של משחק המאה בוומבלי (6:3). במשחק גומלין זה מול אנגליה ההונגרים ניצחו 7:1.
הרכב הנבחרת
עריכהההרכב המפורסם ביותר של נבחרת הזהב היה בניצחון על אנגליה בוומבלי, אך לא רק הם מהווים את נבחרת הזהב עצמה. מעניין לציין ששבעה שחקני ההרכב שיחקו בקבוצה של הצבא, הונבד (Honved), שלושה (הידגקוטי, לאנטוש וזקריאש) ב Voros Lobogo (הדגל האדום, שהייתה בעבר MTK) ובוזאנסקי (ב Dorog).
מאמן הנבחרת הלאומית היה באותן השנים גוסטב שבש (1906–1986)
נבחרת הזהב עלתה למשחק בהרכב הבא:
- גיולה גרושיץ' - שוער (1926–2014)
- ינה בוזאנסקי (כונה: קאַזַל) - מגן ימני (2015-1925)
- גיולה לורנט - בלם (1923–1981)
- מיהאי לאנטוש - מגן ימני (1928–1989)
- יוז'ף בוז'יק (כונה: צוּצוּ) - קשר אחורי ימני (1925–1978)
- יוז'ף זקריאש (כונה: זכּי) - קשר אחורי שמאלי (1924–1971)
- לאסלו בודאי (או בודאי II) (כונה: פּוּפּוֹש, שפירושו בהונגרית בעל חטוטרת) - קיצוני ימני (1928–1983)
- שאנדור קוצ'יש (כונה: קוֹצְקָה, שפירושו בהונגרית קובייה) - קשר קדמי ימני (1929–1979)
- נאנדור הידגקוטי (כונה: זקן) - חלוץ אחורי (1922–2002)
- פרנץ פושקש (כונה: אוֹצִ'י שפירושו בהונגרית "אחא" או אח צעיר) - קשר קדמי שמאלי (1927–2006)
- זולטאן ציבּור (כונה: משוגע וגם רגליים מרופטות) - קיצוני שמאלי (1929–1997)
מאמן הנבחרת: גוסטב שבש
נבחרת הזהב הבלתי מנוצחת שיחקה רק ארבע פעמים בהרכב האגדי הזה (בתקופה: 14 במאי 1950 - 4 ביולי 1954). ב־17 במאי 1953 ברומא נגד האיטלקים, ב־15 בנובמבר 1953 בבודפשט נגד השוודים, ב־25 בנובמבר 1953 בלונדון נגד האנגלים וב-11 באפריל 1954 בווינה נגד האוסטרים.
מבנה הנבחרת
עריכהטקטיקת המשחק של הנבחרת הייתה פורצת דרך גם היא. המאמן גוסטב שבש הסיג לאחור את הקשר האחורי השמאלי להגנה וגם את החלוץ המרכזי הסיג לאחור לקשר שמאלי של הנבחרת ויצר מעין מערך של 4-2-4. ארבעה מגינים במקום השלושה שהיו מקובלים אז. מערך דומה שימש לימים את נבחרת ברזיל, אלופת העולם בכדורגל בשנת 1958.
ההצלחות הגדולות ביותר
עריכה- מדליית זהב באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952 (בגמר נגד יוגוסלביה 2:0).
- מדליית זהב חמש פעמים ברצף בגביע אירופה (1948-1953).
- אנגליה-הונגריה 6:3 בלונדון (1953).
- מדליית כסף באליפות העולם בכדורגל בשנת 1954 3:2 בגמר נגד גרמניה המערבית.
התפרקות הנבחרת
עריכהבתחילת יולי 1956 הוחלף גוסטב שבש. מרטון בּּוּקוֹבִי, מונה למאמן הנבחרת בגלל הביצועים הגרועים של הנבחרת. התאחדות הכדורגל ההונגרית החליטה לא לשלוח נבחרת לאולימפיאדת מלבורן בשנת 1956. עוד לפני מהפכת אוקטובר. באותה השנה ניצחה נבחרת הזהב את נבחרת אוסטריה בווינה ב -2 באוקטובר 2:0. במהלך המהפכה, קבוצת הכדורגל הונבד, עמוד השדרה של הנבחרת, נסעה לווינה בתחילת נובמבר כדי לקבוע משחק נגד אתלטיק בילבאו ולאחר מכן יצאה לסיבוב הופעות במערב אירופה. הנבחרת שיחקה בפריז, נגד ראסינג פריז, בספרד נגד אתלטיק בילבאו ועוד. לאחר שהובסו 2–3 נגד אתלטיק בילבאו שיחקו בפלייאוף בגביע אירופה בבריסל בדצמבר אותה השנה מכיוון שהם לא ניתן היה לשחק בבודפשט. התוצאה הייתה 3: 3. בינואר 1957 החליטו פרנץ פושקש, שנדור קוצ'יש, זולטאן ציבור, דיולה גרושיץ' בווינה לא לחזור להונגריה. עם זאת, גרושיץ' חזר בכל זאת ביולי 1957. כך התפרקה נבחרת הזהב.