[go: nahoru, domu]

בן עזאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 30969481 של עזרא סופר (שיחה)אין מקור שמשם נובע השם
מ בוט החלפות: \1רבייה
 
(36 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{אישיות רבנית
[[קובץ:בית המדרש של שם ועבר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקום המיוחס לבית מדרשם של [[שם (דמות מקראית)|שם]] ו[[עבר (דמות מקראית)|עבר]], שם נקבר לפי המסורת בן עזאי]]
| תמונה = קובץ:בית המדרש של שם ועבר.JPG
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
| כיתוב = "[[מערת שם ועבר]]", מקום קבורתו המסורתי של בן עזאי (על פי זיהוי עממי מסוף [[המאה ה-13]] לערך)
| תאריך לידה = [[המאה ה-1]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרומית}} [[פרובינקיה יודיאה]], [[האימפריה הרומית]]
| תאריך פטירה = [[המאה ה-2]]
| מקום פטירה = {{דגל|האימפריה הרומית}} [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]], [[האימפריה הרומית]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[מערת שם ועבר]], [[צפת]] (זיהוי מסוף [[המאה ה-13]])
| מקום פעילות = [[טבריה]]
| השתייכות = דור שלישי ל[[תנאים]]
| רבותיו = [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]], [[רבי עקיבא|עקיבא בן יוסף]]
| בני דורו = [[שמעון בן זומא]], [[אלישע בן אבויה]]
}}
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה [[תנא]] בן הדור השלישי, בתחילת [[המאה ה-2|המאה ה-2 לספירה]]. היה מופלג בהנהגות של [[מידת חסידות]], עד שהפך בעצמו לסמל למידה זו, ונאמר עליו בגמרא ש"הרואה בן עזאי בחלום, יצפה לחסידות"{{הערה|{{בבלי|ברכות|נז|ב|ללא=שם}}}}.
 
== חייו ==
רבו היה כנראה [[רבי יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קנח|ב}}}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא מבואר ב[[תלמוד]] האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה{{הערה|ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33210&st=&pgnum=50 מדרש שיר השירים פרשה א] מסופר שביקש ממנה שתביא לו קיתון של מים לטול ידיו לפני [[קריאת שמע]], וכשראה את המים בידה התחיל לדרוש על הפסוק ב{{ויקיטקסט|ישעיהו מ יב}} {{ציטוטון|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם}}. הירושלמי{{הערה|{{ירושלמי|שקלים|ה|א}}}} כותב שבן עזאי ידע לדבר בשבעים לשון. במשך כל הזמן שדרש אשתו עמדה על ראשו וחיכתה שיסיים. כשסיים לדרוש התסכל עליה ואמר לה: "עד עכשיו את עומדת בכאן?" ואמרה לו: "הן". אמר לה: "לכי לבית אביך, שאי אפשר לי באישה."}}, או שמעולם לא התחתן איתה, או שאירס אותה אך לא נשא אותה, אך ידוע שהואשחי נשארללא רווקאשה עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".{{הערה|ראו: {{בבלי|כתובות|סג|א}}, וב[[תוספות]] שם.}}. הוא מכונה ב[[משנה]] בכינוי "בן עזאי", ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי. אמנם במקומות מסוימים נזכר בשם רבי ({{משנה|ידים|ג|ה}}).
 
=== מותו ===
בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי"{{מקור}}. על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות{{הערה|עיין ב{{ויקיטקסט|איכה רבה ב|איכה רבה פרשה ב}}, [[מדרש תהלים]] פרק ט, וב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33210&st=&pgnum=49 מדרש שיר השירים פרשה א]}} הוא היה אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו על ידי [[התקופה הרומית בארץ ישראל|מלכות רומי]]. קיימת מסורת אנונימית מסוף [[המאה ה-13]] או ראשית [[המאה ה-14]] לפיה נקבר במערת [[שם (דמות מקראית)|שם]] ו[[עבר (דמות מקראית)|עבר]] ב[[צפת]]{{הערה|[http://www.zadikim.org/?catID=70740&siteLang=3 רבי שמעון בן עזאי], באתר אהלי צדיקים}}.
אף מיתתו של בן עזאי הייתה מפורסמת ובה ניכרת מידת חסידותו.
 
ב[[מסכת חגיגה]] (דף י"ד עמוד ב) מסופר ש"ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ו[[בן זומא]] [[אלישע בן אבויה|אחר]] ו[[רבי עקיבא]]... '''בן עזאי''' הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו, אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום".
 
וכן במדרש איכה רבה (ב,ד): "בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת [[יעקב אבינו|יַעֲקֹב]], אֶת כָּל נְאוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּגוֹן [[רבי ישמעאל|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל]], וְ[[רבן גמליאל|רַבָּן גַּמְלִיאֵל]], וְ[[רבי ישבב|רַבִּי יְשֵׁבָב]], וְ[[רבי יהודה בן בבא|רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא]], וְ[[רבי חוצפית המתורגמן|רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן]], וְ[[רבי יהודה הנחתום|רַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם]], וְ[[חנניה בן תרדיון|רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן]], וְרַבִּי עֲקִיבָא, '''וּבֶן עֲזַאי''', וְ[[רבי טרפון|רַבִּי טַרְפוֹן]]".
ידועה במיוחד קביעתו ב[[ספרא]], [[פרשת קדושים]], פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת ב[[בראשית רבה]], פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"[[ואהבת לרעך כמוך]]":
 
{{ציטוט|תוכן=...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר '''זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה'''.{{הערה|1=וראו: {{הארץ|בנימין לאו|הקדושה שבין איש לרעהו|1.1404344|25 באפריל 2007}}}}}}
===קברו===
על פי ספר "סדר קברי אבותינו ז"ל"{{הערה|רשימת אילן ב'}} משנת [[1300]] לערך, בן עזאי נקבר במערה ב[[צפת]], המזוהה כיום עם "[[מערת שם ועבר]]", לצד תנאים נוספים.
 
=== הדיון על פרישותו ===
בתלמוד ובספרות ההלכה נידונה השאלה האם בן עזאי נהג כהלכה בכך שלא נשא אישה, וביטל מצוות פריה ורבייה. להלכה פסקו [[משנה תורה|רמב"ם]]<ref>אישות, טו, ג</ref> ו[[שולחן ערוך|שו"ע]]<ref>אבן העזר, א, ד</ref> שמי שנפשו חשקה בתורה כבן עזאי, ולא נשא אשה - אין בידו עוון. ואמנם כתבו כמה [[אחרונים]] שאין בידו עוון, אך [[לכתחילה ובדיעבד|לכתחילה]] אין לנהוג כך.<ref>ט"ז אה"ע א, ו; נחלת צבי.</ref>
 
== מאמריו ==
בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא"{{מקורהערה|בבלי עירובין כט עמוד ב ועוד}}. על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות{{הערה|עיין ב{{ויקיטקסט|איכה רבה ב|איכה רבה פרשה ב}}, [[מדרש תהלים]] פרק ט, וב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33210&st=&pgnum=49 מדרש שיר השירים פרשה א]}} הוא היה אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו על ידי [[התקופה הרומית בארץ ישראל|מלכות רומי]]. קיימתידועה מסורתבמיוחד אנונימית מסוףקביעתו ב[[המאה ה-13ספרא]] או ראשית, [[המאהפרשת ה-14קדושים]], לפיהפרק נקברד', במערת [[שםי"ב (דמותגרסה מקראית)|שם]]שונה ו[[עברמעט (דמות מקראית)|עבר]]מובאת ב[[צפתבראשית רבה]]{{הערה|[http://www.zadikim.org/?catID=70740&siteLang=3, רביפרשה שמעוןכד), בןכי עזאי],יש באתרכלל אהליגדול צדיקים}}.מ"[[ואהבת לרעך כמוך]]":
{{ציטוט|תוכן=...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר '''זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה'''.{{הערה|1=וראו: {{הארץ|בנימין לאו|הקדושה שבין איש לרעהו|1.1404344|25 באפריל 2007}}}}.}}
 
אמרות נוספות משל בן עזאי:
* בן עזאי אומר: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה.
* הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. ({{משנה|אבות|ד}})
* מכאן אמר בן עזאי: חייבמִכָּאן אדםאוֹמֵר ללמדבֶּן אתעַזַּאי, חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בתובִּתּוֹ תורהתוֹרָה, שאםשֶׁאִם תשתהתִּשְׁתֶּה, תדעתֵּדַע שהזכותשֶׁהַזְּכוּת תולהתּוֹלָה להלָהּ. ({{משנה|סוטה|ג|ג}})
* בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה (הכוונה לר' עקיבא) ({{בבלי|בכורות|נח|א}}).
 
שורה 21 ⟵ 45:
* {{אנצ דעת|2777}}
* [http://www.zadikim.org/?catID=70740&siteLang=3 רבי שמעון בן עזאי], באתר אהלי צדיקים
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007527273305171|שמעון בן עזאי תנא}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
שורה 26 ⟵ 51:
{{תנאים}}
 
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תנאים]]
 
[[קטגוריה:הדור השלישי לתנאים]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהושע]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]]