בן עזאי – הבדלי גרסאות

| רבותיו = [[‏רבירבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]], [[רבי עקיבא|עקיבא בן יוסף]]

| בני דורו = [[רבישמעון עקיבאבן זומא]], [[אלישע בן זומאאבויה]]

'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה מן ה[[תנאיםתנא]] בדורבן הדור השלישי, בתחילת [[המאה ה-2|המאה ה-2 לספירה]]. היה מופלג בהנהגות של [[מידת חסידות]], עד שהפך בעצמו לסמל למידה זו, ונאמר עליו בגמרא ש"הרואה בן עזאי בחלום, יצפה לחסידות"{{הערה|{{בבלי|ברכות|נז|ב|ללא=שם}}}}.

רבו היה כנראה [[רבי יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קנח|ב}}}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא מבואר ב[[תלמוד]] האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה{{הערה|ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33210&st=&pgnum=50 מדרש שיר השירים פרשה א] מסופר שביקש ממנה שתביא לו קיתון של מים לטול ידיו לפני [[קריאת שמע]], וכשראה את המים בידה התחיל לדרוש על הפסוק ב{{ויקיטקסט|ישעיהו מ יב}} {{ציטוטון|מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם}}. הירושלמי{{הערה|{{ירושלמי|שקלים|ה|א}}}} כותב שבן עזאי ידע לדבר בשבעים לשון. במשך כל הזמן שדרש אשתו עמדה על ראשו וחיכתה שיסיים. כשסיים לדרוש התסכל עליה ואמר לה: "עד עכשיו את עומדת בכאן?" ואמרה לו: "הן". אמר לה: "לכי לבית אביך, שאי אפשר לי באישה."}}, או שמעולם לא התחתן איתה, או שאירס אותה אך לא נשא אותה, אך ידוע שהואשחי נשארללא רווקאשה עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".{{הערה|ראו: {{בבלי|כתובות|סג|א}}, וב[[תוספות]] שם.}}. הוא מכונה ב[[משנה]] בכינוי "בן עזאי", ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי. אמנם במקומות מסוימים נזכר בשם רבי ({{משנה|ידים|ג|ה}}).

בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא"{{מקורהערה|בבלי עירובין כט עמוד ב ועוד}}. על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות{{הערה|עיין ב{{ויקיטקסט|איכה רבה ב|איכה רבה פרשה ב}}, [[מדרש תהלים]] פרק ט, וב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33210&st=&pgnum=49 מדרש שיר השירים פרשה א]}} הוא היה אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו על ידי [[התקופה הרומית בארץ ישראל|מלכות רומי]]. קיימת מסורת אנונימית מסוף [[המאה ה-13]] או ראשית [[המאה ה-14]] לפיה נקבר במערת [[שם (דמות מקראית)|שם]] ו[[עבר (דמות מקראית)|עבר]] ב[[צפת]]{{הערה|[http://www.zadikim.org/?catID=70740&siteLang=3 רבי שמעון בן עזאי], באתר אהלי צדיקים}}.ידועה במיוחד קביעתו ב[[ספרא]], [[פרשת קדושים]], פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת ב[[בראשית רבה]], פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"[[ואהבת לרעך כמוך]]":

{{ציטוט|תוכן=...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר '''זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה'''.{{הערה|1=וראו: {{הארץ|בנימין לאו|הקדושה שבין איש לרעהו|1.1404344|25 באפריל 2007}}}}.}}

* מכאן אמר בן עזאי: חייבמִכָּאן אדםאוֹמֵר ללמדבֶּן אתעַזַּאי, חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בתובִּתּוֹ תורהתוֹרָה, שאםשֶׁאִם תשתהתִּשְׁתֶּה, תדעתֵּדַע שהזכותשֶׁהַזְּכוּת תולהתּוֹלָה להלָהּ. ({{משנה|סוטה|ג|ג}})