מוחמד רזא שאה פהלווי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 35:
| בת זוג =
}}
'''מוחמד רזא שאה פהלווי''' (ב[[פרסית]]: '''محمدرضا شاه پهلوی''', תעתיק מדויק: '''מחמדרצ'א שאה פּהלוי'''; [[26 באוקטובר]] [[1919]] – [[27 ביולי]] [[1980]]) היה ה[[שאה]] האחרון של [[איראן]], שלט בשנים [[1941]]–[[1979]]. הוא ירש את השלטון מאביו, [[רזא ח'אן|רזא שאה]] ([[1877]]–[[1944]]), ומשל במדינה בשלטון [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטי]] בסגנון של
מוחמד רזא שאה פהלווי הועלה לשלטון ב-[[1941]] לאחר התפטרותו הכפויה של אביו בעקבות [[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן]]. בתחילתה של [[המלחמה הקרה]] נטה רזא שאה לתמוך ב[[הגוש המערבי|גוש המערבי]] אך שימר את יחסיו אל מול [[הגוש המזרחי]] לנוכח קרבת ארצו לברית המועצות. רזא שאה נתמך בידי ה-[[MI6]] וה-[[CIA]] במהלך [[ההפיכה באיראן (1953)]] שהדיחה את [[מוחמד מוסאדק]] מ[[ראש ממשלת איראן|ראשות הממשלה]]. בעקבות ההפיכה, נטל לידיו השאה סמכויות רודניות והקים את ה'[[סאוואכ]]', משטרת ביטחון שנועדה לנטרל את מתנגדי המשטר באשר הם. תחת מעטה הפיתוח וההתקרבות למערב האיץ השאה את המודרניזציה והתיעוש של ארצו דרך [[המהפכה הלבנה]], שעוררה נגדו חוגים דתיים ורבים מבני מעמד הביניים. השאה חי אורח חיים נהנתני ובזבזני שכלל הוצאות עתק בעבור אירועים טקסיים כגון [[חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית]], שהתקיימו בעוד הייתה המדינה נתונה בחוב לאומי חריף.
| |||