מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גילופין
|
| הגייה* |
gilufin
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
ג־ל־ף
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- מצב בו אדם נמצא תחת השפעת אלכוהול.
- השוטר סימן לנהג לעצור, כיון שחשד שהוא בגילופין.
- מספרות המחקר והקבלה. כפי הנראה המקור בפרשנות הלצית לשורה משירו של רבי יצחק לוריא (הכתוב בארמית): "יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין." (בני היכלא) הפירוש הנכון הנו: "יהיו כאן, בזה השולחן, שבו (שֵׁם) המלך מגולף[1]", או לביטוי נפוץ בספר הזוהר גילופין ועיטורין-ציורים[2] זהו תיאור קבלי לתיקון בעולם העליון.
- מארמית: צורת רבים לגִּלּוּף-ציור/קישוט.(ראו גלף) וגליפא יתהון בגילופין במאני אברא ופרזלא-וגילף-חקק אותם בציורים בכלי עופרת וברזל ירושלמי דפוס וילנא) נדה פ"ד ה"ז
- בארמית קנקן יין נקרא גולפי ושמריא - קנקן ושמרים (רש"י. בבא מציעא מ, ב) גולפא - קנקן של חרס (מגילה כו, א)
- ↑ כך כתב בספר סידורו של שבת
- ↑ לדוגמא ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר ואתעטר בגלופין דמאתן וע' אלף עלמין ואתעטר בעטרין זוהר פרשת פנחס דף ר"נ ע"ב.
ערך בוויקיפדיה: שכרות