הלם

יש להוסיף לדף זה את הערכים: הֻלַּם, הׂלֶם.

הָלַם א

הכה על גוף בחזקה
- ”וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט“ (ישעיהו מא, פסוק ז)
היכה על גוף ושברו.
- ”אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו“ (שופטים ה, פסוק כב)
- ”יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ“ (שופטים ה, פסוק כו)
- ”כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ“ (ישעיהו טז, פסוק ח)
- ”הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד“ (משלי כג, פסוק לה)
- ”וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן“ (תהלים עד, פסוק ו)

מן המקרא.
הצירוף הספרותי-מקראי ”הַלְמוּת-עֲמֵלִים“ (שופטים ה, פסוק כו) פורש כשם עצם בהוראת מקבת, או כלי כבד.

בפסוק הלמו עקבי סוס רבים מפרשים שעקיבי הסוס הֻכּוּ ונשברו.
הלמו. הלם יותר מן הכאה, הוראתו שנפרד הדבר מהרכבתו ע"י רוב ההכאה, נמוג וילך והלום (ש"א י"ד), הכוני בל חליתי (יותר מזה כי) הלמוני (ומ"מ בל ידעתי) (משלי כ"ג) מלבי"ם ישעיהו פרק טז .

התאים.
- ” ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך, אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שביקש להולמו, ולא הולמתו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף כא, עמוד ב)
- שתשב בראשו כתר מלכות ולא הולמתו, לפי שהיה שרביט של זהב בתוך חללה מדופן לדופן ואינה מתיישב בראשו אלא למי שיש לו חריץ בראשו רש"י שם
- נִרְאֵיתָ נִפְלָא בַּחֲתוּנָה, הַחֲלִיפָה הָלְמָה אוֹתְךָ בְּאוֹפֶן מוּשְׁלָם.
- טבעת יהלום תהלום אותך מאוד.
לשון ימי הביניים הסביר מאמר. עשה שיתקבל על הדעת. נפוץ בלשון שלילה "קשה להולמו".
- הנה פסוק זה קשה להולמו אלשיך בראשית פרק מט פסק כג

[רפואה] פגיעה בפעולות החיוניות של הגוף. מסימני ההלם: חיוורון, הזעה, ירידה בלחץ הדם.
תדהמה. רגש שנוצר עקב גילוי מפתיע או חוויה בלתי צפויה.
- נתקפתי הלם כשקיבלתי את הבשורה הרעה.
מהלומה, מכה.

ערך בוויקיפדיה: הלם