מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חנינה
|
הגייה* |
khanina
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־נ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
נטיות |
ר׳ חֲנִינוֹת; חֲנִינַת־, ר׳ חֲנִינוֹת־
|
- [ארכאי] התחשבות בסבלו של האחר.
- ”זקנו הקצר והרך, קולו הרפה והרצוץ, לחייו הצנומות והמקומטות, קפוטתו הקלה, המגיעה עד עקביו – כל זה מעורר מעין רגש חנינה חריף ונוקב“ (הנדיל, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”שערי רחמים ננעלו, רגשי חנינה נדעכו, אין רחמים בלב הרבי, אשר כבר למד לגזור בשר אדם לגזרים זה ימים על שנה“ (שושנה, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: צמצום עונש, לעתים עד כדי ביטולו לחלוטין.
- נשיא המדינה העניק חנינה לאסיר.
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֶת-אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא-אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה“ (ירמיהו טז, פסוק יג).