מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מציאות
|
הגייה* |
metsiut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
מ־צ־א
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילוּת מצוי + ־וּת
|
נטיות |
ר׳ מְצִיאֻיּוֹת, מְצִיאוּת־
|
- ריאליות. האופן שבו החיים מתקיימים באמת, לא האופן שבו הם עשויים להראות או האופן שבו מישהו רוצה שהם ייראו.
- ”הגולה הרוסית והפולנית נקראה "פה" וארץ-ישראל – "שם"; "פה" חל על מציאות רבת-סבל-ויסורים של ששת מיליונים יהודים שנחנקו בגיטו תחת שלטון העריצות הצארית“ ("שם", מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
- קיום. המצאות.
- ”את ביטויה היותר נמרץ, היותר עמוק והיותר חי, מצאה לה השאלה העולמית בצורת השאלה על מציאות האלוהים...איך בא האדם לידי הרעיון על דבר מציאות אלהות, איזה גורמים פסיכולוגיים וחיצוניים הולידו ופיתחו בקרבו את הרעיון הזה“ (האדם והטבע, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- יגדל אלהים חי וישתבח. נמצא ואין עת אל מציאותו.
- לשון ימי הביניים משורש מקראי.
השורש מצא
|
השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.
מ-צ-א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
מָצָא
|
מוֹצֵא
(ב׳ פעוּל: מָצוּי)
|
יִמְצָא
|
מְצָא
|
לִמְצֹא
|
נִפְעַל
|
נִמְצָא
|
נִמְצָא
|
יִמָּצֵא
|
הִמָּצֵא
|
לְהִמָּצֵא
|
הִפְעִיל
|
הִמְצִיא
|
מַמְצִיא
|
יַמְצִיא
|
הַמְצֵא
|
לְהַמְצִיא
|
הֻפְעַל
|
הֻמְצָא
|
מֻמְצָא
|
יֻמְצָא
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַצֵּא
|
מִתְמַצֵּא
|
יִתְמַצֵּא
|
הִתְמַצֵּא
|
לְהִתְמַצֵּא
|
| |
|