מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ספר
הגייה *
se fer
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־פ־ר א
דרך תצורה
משקל קֵטֶל
נטיות
ר׳ סְפָרִים; ר׳ סִפְרֵי־; כ׳ סִפְרוֹ, סִפְרָהּ
ערימת ספרים
מידע כתוב על מנת שיישמר ויועבר לאחרים.
”וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז , פסוק יח )
מָה זֶה לַמֶּלֶךְ. וְלָמָּה תַּעֲשׂוּ הַדָּבָר הַזֶּה. וחַי יהוה אֱלֹהֶיךָ. כּי אָנָא לא קָרָא עבדךָ את הסֵפֶר ולא הֵהִן לאמֹר מִנֵהוּ (מכתבי לכיש ,חרס 6)
קובץ דפים מאוגד תחת כריכה אחת.
בחרתי ספר ממדף ספרי הקריאה, והתחלתי לקראו.
תמיד ברבים רישום החשבונות של עסק.
עליך להגיש את הספרים לבקורת מס הכנסה.
המילה נשאלה ככל הנראה מאכדית בהגיית שִׁפְּרֻ (šipru ) ובהוראת: איגרת, מכתב (מהפועל šapāru בהראת: שלח). עיינו גם בגזרון השורש: ס־פ־ר א , שנגזר ממילה זו. בלשון אוגריתית -ספּּר (spr) בהוראת תעודה, מסמך.
בין התיבות שהוראתן סופר (כסף) וסופר (רושם על ספר) קיים קשר סמנטי המודגם בתבליטים אשוריים בהם מתוארים סופרים על גבי לוחית (סופרים אשורים) ולידו סופרים הרושמים על מגילת קלף (סופרים ארמים) סופרים אלה נחשבו לסופרי המלך והיו סופרים ורושמים את השלל והרוגים בקרב.
किताब (תעתיק: kitāb)
ग्रंथ (תעתיק: granth)
書籍 (תעתיק: shoseki)
ग्रन्थ (תעתיק: grantha)
ספרדית: libro
ערבית: كتاب (תעתיק: כִתָאב)
مصحف (תעתיק: מֻצְחַף)
سفر (תעתיק: סִפְר; לספרי התנ"ך)
도서 (תעתיק: doseo)
רומנית: carte
רוסית: книга (תעתיק: kníga)
שוודית: bok
תאילנדית: หนังสือ (תעתיק: nǎng-sʉ̌ʉ)
สมุด (תעתיק: sà-mùt)
ערך בוויקיפדיה:
ספר ציטוטים בוויקיציטוט:
ספרות תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ספרים
השורש ספר א
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ס־פ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָפַר
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר )
יִסְפֹּר
סְפֹר
לִסְפֹּר
נִפְעַל
נִסְפַּר
נִסְפָּר
יִסָּפֵר
הִסָּפֵר
לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ספר
הגייה *
sapar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
כיום: ס־פ־ר ב
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ סַפָּרִים
ספר מגלח את ראשו של ילד.
אדם אשר מקצועו הוא הסרת שערות ועיצובן באמצעות גזירה, גילוח וכדומה.
”לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל; לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ב )
”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין; רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ו )
”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים , שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה א )
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ספרים
השורש ספר ב
השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים .
ס־פ־ר ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִסְתַּפֵּר
מִסְתַּפֵּר
יִסְתַּפֵּר
הִסְתַּפֵּר
לְהִסְתַּפֵּר
בנקאים סופרים כסף
בִּקֵּשׁ לֵידַע כַּמּוּת שֶׁל דָּבָר.
”וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים-אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם...“ (בראשית טו , פסוק ה )
”וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר“ (ויקרא טו , פסוק כח )
השורש ספר א
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ס־פ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָפַר
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר )
יִסְפֹּר
סְפֹר
לִסְפֹּר
נִפְעַל
נִסְפַּר
נִסְפָּר
יִסָּפֵר
הִסָּפֵר
לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
אמר סיפור , דיבר על מה שקרה, על משהו שהיה או שיהיה.
”וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז , פסוק יג )
”הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד; סַפֵּר אַתָּה, לְמַעַן תִּצְדָּק.“ (ישעיהו מג , פסוק כו )
”זַמְּרִי, סַפֵּרִי , צִפּוֹרִי הַיְקָרָה/ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת/ הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה/ תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?“ (" אֶל הַצִפּוֹר , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
הסבא סיפר לנכדו סיפור לפני השינה.
השורש ספר א
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ס־פ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָפַר
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר )
יִסְפֹּר
סְפֹר
לִסְפֹּר
נִפְעַל
נִסְפַּר
נִסְפָּר
יִסָּפֵר
הִסָּפֵר
לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
גזר את שְׂעַר הראש.
לשון חז"ל מן הארמית הסורית. המשמעות השאולה דחקה את השורש המקראי סִפֵּר(א) בלשון חז"ל ובמקומו השתמשו במילים שח , הרצה , אמר וכיוצא בזאת.
השורש ספר ב
השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים .
ס־פ־ר ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִסְתַּפֵּר
מִסְתַּפֵּר
יִסְתַּפֵּר
הִסְתַּפֵּר
לְהִסְתַּפֵּר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סיפר
הגייה *
siper
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־פ־ר א
דרך תצורה
משקל קִטֵּל
נטיות
סִפְּרִים
עברית חדשה נרטיב - בכל המובנים (בספרות\קולונו: מבנה השתלשלות אירועי הסיפור, וגם בסוצילוגיה: נקודת מבט על אירועים שמצדיקה עמדה אידיאוליגית).[ 1]
הֻגַּד עַל פְּרָטָיו.
”כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם: כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם...“ (ישעיהו נב , פסוק טו )
השורש ספר א
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ס־פ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָפַר
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר )
יִסְפֹּר
סְפֹר
לִסְפֹּר
נִפְעַל
נִסְפַּר
נִסְפָּר
יִסָּפֵר
הִסָּפֵר
לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ספר
הגייה *
sfar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־פ־ר
דרך תצורה
משקל קְטָל
נטיות
לשון חז"ל גבול (בביטויים אזור ספָר, יישוב ספָר וכד').
”נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר , אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ב )
”וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר , וְלֹא שָׁלֹשׁ, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק א, משנה ה )
אזור הספר הוא מקום מסוכן יחסית למרכז.
ארמית: סָפָרָא, במקור מאכדית: supūru 'גבול, גדר' למרעה בַּקר. שורש ס-פ-ר [ 1] בהוראת 'סימן, ציין'[ 2] , משם סְפָר 'גבול' שמציין מקום או אזור. (ממשמע השורש ספר 'חתך סימָן' גם סֵפֶר 'סימנים, כתובת, מסמך' שהוא המשמע המקורי של סֵפֶר).