מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סיפור
|
הגייה* |
sipur
|
חלק דיבר |
שם־פעולה
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־פ־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ סִפּוּרִים
|
- לשון חז"ל שיחה. דיבור.
- תיאור מעשה או השתלשלות אירועים.
- בארוחה המשפחתית, פתח יוסי בסיפור על טיולו.
- המספר סיפר סיפור מעניין.
- [סלנג] השתלשלות אירועים מתוסבכת.
- מה הסיפור שלו?
- אתה לא יודע איזה סיפור היה לי היום במוסך.
- מן לשון חז"ל הפועל סִפֵּר במשמעות פשוטה של העביר מסר במילים שוחח.
השורש ספר א
|
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ס־פ־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָפַר
|
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר)
|
יִסְפֹּר
|
סְפֹר
|
לִסְפֹּר
|
נִפְעַל
|
נִסְפַּר
|
נִסְפָּר
|
יִסָּפֵר
|
הִסָּפֵר
|
לְהִסָּפֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִפֵּר
|
מְסַפֵּר
|
יְסַפֵּר
|
סַפֵּר
|
לְסַפֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻפַּר
|
מְסֻפָּר
|
-יְסֻפַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
סיפור
|
הגייה* |
sipur
|
חלק דיבר |
שם־פעולה
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־פ־ר ב
|
דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
נטיות |
ר׳ סִפּוּרִים
|
- גזירת שער הראש.
- לאחר סיפור הילד, ניקה הספר את שערותיו.
השורש ספר ב
|
השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ס־פ־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִפֵּר
|
מְסַפֵּר
|
יְסַפֵּר
|
סַפֵּר
|
לְסַפֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻפַּר
|
מְסֻפָּר
|
-יְסֻפַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִסְתַּפֵּר
|
מִסְתַּפֵּר
|
יִסְתַּפֵּר
|
הִסְתַּפֵּר
|
לְהִסְתַּפֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ספור
|
הגייה* |
safur
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־פ־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
ר׳ סְפוּרִים; נ׳ סְפוּרָה, נ"ר סְפוּרוֹת
|
- מנוי, שכמותו נספרה.
- {{צט/תנחומא|וכי סוס אחד היה שכתיב סוס ורוכבו, אלא כולם לא היו ספורים לפני הקדוש ברוך הוא אלא כאחד|פרשת בשלח סימן יד.
- המורה מנתה את התלמידים עד אשר כולם היו ספורים.
- מעט. קבוצה בעלת מספר קטן.
- במגרש החנייה חנו מכוניות ספורות.
- לא הספקתי להשתמש בחליפה, פעמים ספורות לבשתי אותה וכבר נקרעה.
השורש ספר א
|
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ס־פ־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
סָפַר
|
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר)
|
יִסְפֹּר
|
סְפֹר
|
לִסְפֹּר
|
נִפְעַל
|
נִסְפַּר
|
נִסְפָּר
|
יִסָּפֵר
|
הִסָּפֵר
|
לְהִסָּפֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
סִפֵּר
|
מְסַפֵּר
|
יְסַפֵּר
|
סַפֵּר
|
לְסַפֵּר
|
פֻּעַל
|
סֻפַּר
|
מְסֻפָּר
|
-יְסֻפַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
| |
|