מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קָצָר (גם: קָצֵר)[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קצר
|
הגייה* |
katsar
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־צ־ר
|
דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
נטיות |
ר׳ קְצָרִים; קְצַר־, ר׳ קִצְרֵי־
|
- שנמשך זמן מועט.
- ”אָדָם, יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים, וּשְׂבַע-רֹגֶז“ (איוב יד, פסוק א)
- "רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ב')
- ההפסקה הייתה קצרה מאוד ולא הספקנו לשחק.
- קטן בארכו, שמידתו קטנה במרחב.
- השלחן קצר מדי - אין לכולם די מקום לשבת.
- השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם[1], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[2]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).
- βραχύς (תעתיק: vrachýs)
השורש קצר
|
השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
חיתוך ומיעוט אורך
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־צ־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָצַר
|
קוֹצֵר
(ב׳ פעוּל: קָצוּר)
|
יִקְצֹר
|
קְצֹר
|
לִקְצֹר
|
נִפְעַל
|
נִקְצַר
|
נִקְצָר
|
יִקָּצֵר
|
הִקָּצֵר
|
לְהִקָּצֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קִצֵּר
|
מְקַצֵּר
|
יְקַצֵּר
|
קַצֵּר
|
לְקַצֵּר
|
פֻּעַל
|
קֻצַּר
|
מְקֻצַּר
|
יְקֻצַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַצֵּר
|
מִתְקַצֵּר
|
יִתְקַצֵּר
|
הִתְקַצֵּר
|
לְהִתְקַצֵּר
|
| |
|
- התקצר וגם לא היה ארוך דיו, היה קצר מהנדרש.
- ”הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ ה' אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו“ (מיכה ב, פסוק ז)
- ”כִּי-קָצַר הַמַּצָּע, מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה, כְּהִתְכַּנֵּס.“ (ישעיהו כח, פסוק כ)
- חתך צומח עשבוני באמצעות כלי חד.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש קצר
|
השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
חיתוך ומיעוט אורך
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־צ־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָצַר
|
קוֹצֵר
(ב׳ פעוּל: קָצוּר)
|
יִקְצֹר
|
קְצֹר
|
לִקְצֹר
|
נִפְעַל
|
נִקְצַר
|
נִקְצָר
|
יִקָּצֵר
|
הִקָּצֵר
|
לְהִקָּצֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קִצֵּר
|
מְקַצֵּר
|
יְקַצֵּר
|
קַצֵּר
|
לְקַצֵּר
|
פֻּעַל
|
קֻצַּר
|
מְקֻצַּר
|
יְקֻצַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַצֵּר
|
מִתְקַצֵּר
|
יִתְקַצֵּר
|
הִתְקַצֵּר
|
לְהִתְקַצֵּר
|
| |
|
קִצֵּר (גם: קִצַּר)[עריכה]
- הקטין את האורך.
- המכנסיים האלה ארוכים מדי, צריך לקצר אותם.
- הפחית את משך הזמן.
- דיבר בתמציתיות.
- אין הרבה זמן ולכן אקצר...
- גרם לקצר חשמלי.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש קצר
|
השורש ק־צ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
חיתוך ומיעוט אורך
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־צ־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָצַר
|
קוֹצֵר
(ב׳ פעוּל: קָצוּר)
|
יִקְצֹר
|
קְצֹר
|
לִקְצֹר
|
נִפְעַל
|
נִקְצַר
|
נִקְצָר
|
יִקָּצֵר
|
הִקָּצֵר
|
לְהִקָּצֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קִצֵּר
|
מְקַצֵּר
|
יְקַצֵּר
|
קַצֵּר
|
לְקַצֵּר
|
פֻּעַל
|
קֻצַּר
|
מְקֻצַּר
|
יְקֻצַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקַצֵּר
|
מִתְקַצֵּר
|
יִתְקַצֵּר
|
הִתְקַצֵּר
|
לְהִתְקַצֵּר
|
| |
|