[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

אבן עזרא על תהלים קיט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א

[עריכה]


אשרי תמימי דרך - אלה המאה ושבעים וששה פסוקים שהם אל"ף בי"ת, כבר הזכיר בעל המסורה כי אין פסוק שאין שם זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק או מצוה או משפט או דבר חוץ מפסוק אחד והוא ערוב עבדך לטוב וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד.

אשרי, דרך - משרת אחר וכן הוא ההולכים בדרך תורת ה'.


פסוק ב

[עריכה]


אשרי - דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה, גם הזכיר עתה שומר העדות שקבל מהאבות ועקרם עדות העין.


פסוק ג

[עריכה]


אף - אמר רבי מרינוס: שהוא כמו: אף וכני בתי חומר, לא עשו עולה לעבור פי השם במצות לא תעשה, רק הלך בדרכי השם שהם מצות עשה. ויתכן שהוא כמשמעו, גם אשר לא עשו עולה יחשב להם כי הלכו בדרכי השם.


פסוק ד

[עריכה]


אתה, פקודיך - שהם בלב.

וטעם צוית – על יד נביאיך.

וטעם אתה – שאתה החילות.


פסוק ה

[עריכה]


אחלי - כמו אחלי אדוני על משקל אשרי האיש כמו כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי.


פסוק ו

[עריכה]


אז - מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם, על כן: לא אבוש.


פסוק ז

[עריכה]


אודך בלמדי משפטי צדקך - שהם דיני נפשות וממון כולם צדק.


פסוק ח

[עריכה]


את - אמר רבי משה: עד מאוד דבק עם חקיך כמו ולא פחדו מאבותם. ובן בלעם אמר: כי עד מאד כמו לעד. ולפי דעתי: כי אני אשמר חקיך ואתה אל תעזבני עד מאד. והטעם: עזיבה שלא אוכל לשומרם.


פסוק ט

[עריכה]


במה - אמר רבי משה: תשובת במה היא לשמור והשמור ארחו. ולפי דעתי: שהוא קשור בפסוק העליון שאמר: את חקיך אשמור, אף על פי שלא אוכל לשמרם כראוי כדברך.


פסוק י

[עריכה]


בכל - אתה תדע כל לבי ואתה עזרני שלא אשגה.


פסוק יא

[עריכה]


בלבי - שם הם תמיד צפונים אמרתך.


פסוק יב

[עריכה]


ברוך - בעבור שאודה כי אתה ברוך למדני חקיך וזה הוא השכר שאבקש ממך.


פסוק יג

[עריכה]


בשפתי - דבק עם הפסוק העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.


פסוק יד

[עריכה]


בדרך - כאשר ארגיל נפשי בדרך עדותיך, אז אשמח.


פסוק טו

[עריכה]


בפקודיך אשיחה - עם לבבי שהפקודים נטועים בו והפוקדים יורוהו לשמור אורחותיך שהם ישרים בכללים, אף על פי שבפרטים ירעו למי שהוא הכללים שמורים לטוב לכל העמים, ופירוש הדבר תבין מהגשם שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם ובכללו שהוא מטיב, יבוא ממנו מקרה רע למעטים.


פסוק טז

[עריכה]


בחוקותיך - בחוקות שהשם נהג עולמו.

אשתעשע - על כן לא אשכח דבריך שאמרת: אחרי ה' אלהיכם תלכו.


פסוק יז

[עריכה]


גמול - בעבור שהזכיר למעלה לא אשכח דבריך, אמר: גמול על עבדך אחיה ואשמרה, כמו לא אשכח.


פסוק יח

[עריכה]


נפלאות מתורתך - איננו דבק כי אם ואביטה, כמו: ולא כחדו מאבותם וכן הוא גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני.


פסוק יט

[עריכה]


גר - בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים, על כן אמר כן.


פסוק כ

[עריכה]


גרסה - מן גרש כרמל כמו נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחייהם.

ומלת לתאוה – מרוב אהבתי כמו תאבתי.


פסוק כא

[עריכה]


גערת - כמו שעשית אתה.


פסוק כב

[עריכה]


גל - הטעם: כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.


פסוק כג

[עריכה]


גם - כן עשו שרים רבים.

בי נדברו - כמו: ותדבר מרים בעבור, כי עבדך ישיח בחקיך.


פסוק כד

[עריכה]


גם, אנשי - חסר כ"ף כמו ועיר פרא. וכן הוא: כאנשי עצתי.


פסוק כה

[עריכה]


דבקה, נפשי - כמו עצמי, כמו: נשבע ה' צבאות בנפשו. והטעם: כאילו הוא מת על כן חייני כדברך, אני אמית ואחיה.


פסוק כו

[עריכה]


דרכי - כמו: יחשב דרכו חפצי וצרכי, שתלמדני חקיך.


פסוק כז

[עריכה]


דרך - הטעם לדעת עיקר למה הם נטועים בלב, על כן: בנפלאותיך.


פסוק כח

[עריכה]


דלפה - כאילו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד, על כן קיימני כדברך, מחצתי ואני ארפא.


פסוק כט

[עריכה]


דרך, חנני - כמו: חנונו אותם, והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר.


פסוק ל

[עריכה]


דרך - הפך דרך שקר. וטעם אמונה כי אין עול בידינו, על כן אמר: משפטיך שויתי, כמו: לא ישוו בה. והטעם: עשיתי משפט שוה.


פסוק לא

[עריכה]


דבקתי - המצות שקבל אין ראיה עליהם רק הקבלה, על כן: אל תבישני.


פסוק לב

[עריכה]


דרך, כי תרחיב - שב אל דרך.


פסוק לג

[עריכה]


הורני, עקב - כי עקב יש לה בתגמול ושכר, בשמרם עקב רב.


פסוק לד

[עריכה]


הבינני, בכל לב - שלא אשכחנה.


פסוק לה

[עריכה]


הדריכני - כמו הרגילני כאדם דורך הדרך פעמים.


פסוק לו

[עריכה]


הט, עדותיך - יקרות מכל הון.


פסוק לז

[עריכה]


העבר, חייני - כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו.


פסוק לח

[עריכה]


הקם, אמרתך - הם הגזרות הבאות מהשמים. והטעם: קיים כל גזירה שתביאני ליראתך.


פסוק לט

[עריכה]


העבר - דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך, וכל משפט תעשה כי הוא טוב.


פסוק מ

[עריכה]


הנה תאבתי - כמו כליתי מרוב האהבה כמו גם כלתה נפשי, וכלות אליהם, על כן מתאב אנכי הפך הדבר, על כן חייני.


פסוק מא

[עריכה]


ויבואוני - כמו ויבואו אלי ויזעקוך.

כאמרתך - אשר הבטחתני.


פסוק מב

[עריכה]


ואענה חרפי - שיאמר שלא תושיעני.


פסוק מג

[עריכה]


ואל - וכל בקשתי עד מאד שלא תצל מפי דבר אמת, כמו: וינצלו את מצרים והאמת שתעשה משפט בחורפי.


פסוק מד

[עריכה]


ואשמרה - אז אשמרה כמו: אל ימשלו בי אז איתם.


פסוק מה

[עריכה]


ואתהלכה - בדרך הרחבה.

דרשתי - כמו בארתי, וכמוהו דרושים לכל חפציהם.


פסוק מו

[עריכה]


ואדברה - בגלוי.

נגד מלכים - שמנהג אדם ליראה מהם.


פסוק מז

[עריכה]


ואשתעשע - בסתר.


פסוק מח

[עריכה]


ואשא - דרך כבוד וקבול מאהבה.


פסוק מט

[עריכה]


זכר - שהבטיחו ותחסר מלת לו, יחלתני לו והנה יוצא לשנים פעולים.


פסוק נ

[עריכה]


זאת - זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים, וזאת היא נחמתי בעת עניי.


פסוק נא

[עריכה]


זדים - אע"פ שזדים הליצוני התלוצצו בי, כמו: לא נגענוך - נגענו בך.


פסוק נב

[עריכה]


זכרתי - משפטים שעשית בזדים כמוהם.


פסוק נג

[עריכה]


זלעפה - מן רוח זלעפות פחדתי איך יעזבו רשעים תורתך.


פסוק נד

[עריכה]


זמרות - האדם בבית מגוריו משתומ' וההפך זמירות.


פסוק נה

[עריכה]


זכרתי - גדולת שמך, ואשמרה תורתך ביום.


פסוק נו

[עריכה]


זאת - הטובה בתולדתי.


פסוק נז

[עריכה]


חלקי - זה אמרתי לרבים: אולי ישמרו דבריך.


פסוק נח

[עריכה]


חליתי, כאמרתך - וחנותי את אשר אחון.


פסוק נט

[עריכה]


חשבתי - כאשר אחשב כי זה דרך אלך אשיב רגלי אל דרך עדותיך.


פסוק ס

[עריכה]


חשתי - זריזין מקדימין למצות.


פסוק סא

[עריכה]


חבלי, עודוני - אין לו ריע והאומר שהוא מגזרת יאכל עד אין לו טעם וטעמו אם אחזוני חבלים, כחבלי רשעים שהם ראויים לבוא עליהם.


פסוק סב

[עריכה]


חצות, על משפטי צדקך - ברשעים.


פסוק סג

[עריכה]


חבר, יראוך - שיראו ממצות לא תעשה.


פסוק סד

[עריכה]


חסדך - והנה חסדך מלאה הארץ והחסד שתעשה עמי, חקיך למדני.


פסוק סה

[עריכה]


טוב, עבדך - דבק עם השם כדברך הטוב.


פסוק סו

[עריכה]


טוב - זה הטוב שאבקש עתה.


פסוק סז

[עריכה]


טרם - אין צורך לענות כי שוגג הייתי בימים שעברו על מלת ועתה.


פסוק סח

[עריכה]


טוב - בלא בקשה ומטיב למבקש.


פסוק סט

[עריכה]


טפלו - כמו ותטפול על עוני דבר שלא עשיתי.


פסוק ע

[עריכה]


טפש - אין חבר לו.

וטעם שעשעתי כאש' התהלל' החכמה ושעשועי את בני אדם.


פסוק עא

[עריכה]


טוב - אם באו עינויים עלי שיבואוני ללמד חקיך אז טוב לי:

פסוק עב

[עריכה]


טוב - אם מנהג אדם לענות עצמו לקנות הון, על כן: מאלפי זהב.


פסוק עג

[עריכה]


ידיך עשוני - תקנוני וימהר לעשות אתו ויכוננוני לקבל הבינה.


פסוק עד

[עריכה]


יראיך יראוני - שלמדתי מצותיך.

וטעם כי לדברך יחלתי – שכל מה שתגזור עלי אני חפץ בו, אפי' שתענני על כן -

פסוק עה

[עריכה]


ידעתי, עניתני - פעמים רבות.


פסוק עו

[עריכה]


יהי, לנחמני - שלא תענני עינוים רבים כאשר הבטחתני, כי אפחד שאמות על כן אחריו -

פסוק עז

[עריכה]


יבואוני רחמיך - בעבור שאין לי שעשועי, כי אם תורתך.


פסוק עח

[עריכה]


יבושו - שרצו לעוות אותי מדרך ישרה ולא יכולו כי אני אשיח בפיקדיך.


פסוק עט

[עריכה]


ישובו, יראיך - הפך הזדים.


פסוק פ

[עריכה]


יהי - בעבור שהזכיר יבושו זדים התפלל שיעזרהו השם להיות לבו תמים ולא יבוש כמו הזדים.


פסוק פא

[עריכה]


כלתה לתשועתך - לאות ולעד כי יפחד מאויביו.


פסוק פב

[עריכה]


כלו - הזכיר הנעלם והיא הנפש ואחר כן הנראה והוא העין.

וטעם לאמרתך – גזרתך.


פסוק פג

[עריכה]


כי, כנאד בקיטור - בעשן דרך משל, והנמשל עור בשרו כי הוא יבש.


פסוק פד

[עריכה]


כמה - ופחד שימות קודם שינקם מאיביו.


פסוק פה

[עריכה]


כרו - קשור בפסוק העליון כי יפחד מהשיחות.

אשר לא כתורתך - שצוית לא ישפך דם נקי.


פסוק פו

[עריכה]


כל - הנה מצותיך לעשות אמונה והם ירדפו שקר עזרני עליהם.


פסוק פז

[עריכה]


כמעט - זמן מעט.


פסוק פח

[עריכה]


כחסדך - עד היום עמדי.


פסוק פט

[עריכה]


לעולם, דברך נצב - גזירותיך עומדים בשמים.


פסוק צ

[עריכה]


לדור - יש סוד עמוק: כי הזכיר למעלה כי דבָרוֹ, והם שוכני שמים, לעולם נצבים (ראה פסוק פט). ושוכני הארץ - הכללים נצבים, על כן לדור ודור.

טעם ותעמד - שנקודת הארץ היא נקדת הגלגל העליון, בראיות גמורות.


פסוק צא

[עריכה]


למשפטיך - הזכיר השמים והארץ והם עומדים כעבדים לעשות משפטיך, כדרך קורא אני אליהם יעמדו יחדו.


פסוק צב

[עריכה]


לולי - כנגד דור ודור - לולי שעזרתני בתורתך, אז הייתי אובד כדרך הנה רחקיך יאבדו, כאשר פירשתיו.


פסוק צג

[עריכה]


לעולם - התברר מה שהזכרתי במלת אבדתי, כי כנגדה חייתני חיי עד.


פסוק צד

[עריכה]


לך אני, דרשתי - לאות פיקודיך לאות כי שלך אני.

פסוק צה

[עריכה]


לי - טעם לאבדני מחיי, עד אז אוסיף להתבונן עדותיך, כי בכל רגע יתגלו לי סודות עדותיך, אע"פ שאין להם סוף על כן אחריו: לכל תכלה.


פסוק צו

[עריכה]


לכל תכלה - קץ בלשוננו פעם ראש ופעם סוף, כמו: על שני קצותיו, מקצה גבול מצרים, מקץ שבע שנים תעשה שמטה, מקץ שבע שנים תשלחו. ורבי משה אמר: כי תכלה מגזרת וכל בשליש כמו מדה על משקל מתגרת ידיך.


פסוק צז

[עריכה]


מה - אוהב דבר היא שיחתי.


פסוק צח

[עריכה]


מאיבי תחכמני - כל אחת ממצותיך, כדרך: בנות צעדה עלי שור יותר מאיבי.


פסוק צט

[עריכה]


מכל - יותר השכלתי מכל מלמדי, בעבור כי כל שיחתי היא תורתך והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי.


פסוק ק

[עריכה]


מזקנים אתבונן – יותר מהזקנים, כי פקודיך נצרתי מנעורי.


פסוק קא

[עריכה]


מכל - לא כלאתי רגלי בעבור פחדי מרעה שתהיה לי, רק בעבור לשמור אמרי פיך.


פסוק קב

[עריכה]


ממשפטיך - הטעם הוריתני עד שלא סרתי.


פסוק קג

[עריכה]


מה נמלצו - מלה זרה ופרושו מתקו כי איננו מגזרת מליץ ומליצה כי מליץ כמו מקים ואין המ"ם שרש גם מליצה כמו מריבה ואין המ"ם מהשרש על כן נמלצו מלה זרה כי היא כמו נפתחו נשמרו נדברו והמ"ם מן נמלצו שרש כאחד מאלה פתח שמר, כי לא תבא אות אחר נו"ן נפעל רק מן השרש פ"א פעל על כן נמלצו מלה זרה, על כן יש לפרשה כמו מתקו ויהיה הטעם כפול כמשפט, כן פירש לי החכם שיחיה ותחסר מלת מטעמי כי הם בכח הפועל.


פסוק קד

[עריכה]


מפקודיך - בהתבונני סוד הפקודים הנטועים בלב הם הסירוני מאורח שקר.


פסוק קה

[עריכה]


נר - כמו לאורו אלך חשך בלי מכשל, והנמשל הכבוד המאיר כנר.


פסוק קו

[עריכה]


נשבעתי - כמו תשבע כל לשון. ויש אומרים: על ברית משה: ואת אשר איננו פה, אז היה בכח ועתה במעשה.


פסוק קז

[עריכה]


נעניתי - אם באתני צרה ונעניתי בעינוים חייני כדברך - אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.


פסוק קח

[עריכה]


נדבות - הטעם להרבות תפלה, אולי תרגילני משפטיך.


פסוק קט

[עריכה]


נפשי - אני במקום מסוכן, כמו: וישם נפשו בכפו.


פסוק קי

[עריכה]


נתנו - התברר דברי הסכנה.


פסוק קיא

[עריכה]


נחלתי - הטעם היא נחלתי שאשמח בה.

ועדותיך - הם הנפלאות שעשית שהעתיקו אבותי ואני אשמח כאילו אני עד הייתי בימים ההם.


פסוק קיב

[עריכה]


נטיתי - פועל יוצא.

לעולם עקב - שהם עומדים לעולם, או כי שכרם ותגמולם הוא לעולם.


פסוק קיג

[עריכה]


סעפים - תואר כמו בעלי המחשבות, כמו: לכן שעיפי ישיבוני או מגזרת מסעף פארה ויהיו התואר יוצא, כמו: ושבח אני את המתים והטעם משחיתים.


פסוק קיד

[עריכה]


סתרי ומגיני אתה - שלא ישחיתוני.


פסוק קטו

[עריכה]


סורו - כן אומר לסעיפים.


פסוק קטז

[עריכה]


סמכני – אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, על כן אחיה:

פסוק קיז

[עריכה]


סעדני, ואשעה - תרגם: אספר. והנכון בעיני: מגזרת שעשועים ונכפלה המלה כמו תשגשגי, ועי"ן היתה ראויה להיות בפתח קטן, אולי נקמצה בעבור אות הגרון.


פסוק קיח

[עריכה]


סלית - מהבנין הקל כמו הכבד סלה כל אבירי. והטעם: סעדני ואחיה, כי ראיתי שסלית הרשעים שבמרמה היו אומרים, שהם שוגים.


פסוק קיט

[עריכה]


סיגים - חסר כ"ף, כל רשעי ארץ הקדמונים, כאשר כתוב בעדותיך.


פסוק קכ

[עריכה]


סמר - כאשר אזכיר המשפטים שעשית ברשעי ארץ, אז יאחזני פחד ואירא לעבור פיך.


פסוק קכא

[עריכה]


עשיתי - אני לא הייתי עושק רק עושה צדק ואתה אל תניחני לעושקי.


פסוק קכב

[עריכה]


ערוב - כדרך: אנכי אערבנו, דרך משל שייטב לבו.


פסוק קכג

[עריכה]


עיני, לישועתך - מיד העושקים ולגזרותיך שהם בצדק לעשות בהם משפט.


פסוק קכד

[עריכה]


עשה, כחסדך - עד היום.


פסוק קכה

[עריכה]


עבדך - שכר עבודתי הוא שתבינני.


פסוק קכו

[עריכה]


עת - כל תאותי היא שתבינני ואדעה עדותיך הפך עושקי שהפרו תורתך בעת זקנתם, או בעת צרתם וצרכם אליך. ויש אומרים: כי עת ומועד לה' על אשר הפרו מצותיך.


פסוק קכז

[עריכה]


על - קשור בפסוק עבדך אני הבינני ולא ארצה שכר זהב או פז.


פסוק קכח

[עריכה]


על, ישרתי - היו"ד תחת אל"ף כטעם כי אשרוני בנות וכן תתיימרו מגזרת יתאמרו כל פועלי און.

וטעם פקודי כל – כי כל הפקודים כוללים כל איש לב ובאה זאת המלה כדרך: כל בכורי כל.


פסוק קכט

[עריכה]


פלאות - הם מהעין על כל נפש.

נצרתם נפשי - לבדה.


פסוק קל

[עריכה]


פתח - כמו: פתחון פה.

יאיר - לקורא שיראה האמת.


פסוק קלא

[עריכה]


פי - כי כאשר פתחת פיך לדבר פי פתחתי כמו שואף לקבל דברך.

ומלת יאבתי – אין לה ריע במקרא.


פסוק קלב

[עריכה]


פנה, וחנני - כמו אשר חנן אלהים, כמשפט האוהבים.


פסוק קלג

[עריכה]


פעמי - יתפלל לתקן עלילות שישמור מצות עשה ולא תשלוטנה בו סבות לעשות מצות לא תעשה. ורבי משה אמר: אל תשלט בי כל און כמו ואני תפלה.


פסוק קלד

[עריכה]


פדני - מאדם שיעשקני.


פסוק קלה

[עריכה]


פניך - הרצון, כמו: באור פני מלך חיים.


פסוק קלו

[עריכה]


פלגי - קשור בדבר מעושק אדם הם יבקשו לעשקני, עד שלא אשמור פקודיך ואני דואג ובוכה על אשר לא שמרו תורתך - כי ידעתי כי אחריתם רעה. ויש אומרים: כי שמרו דרך משל על העינים, כדרך: ואחרי עיניכם.


פסוק קלז

[עריכה]


צדיק, וישר - כל אחד ממשפטיך.


פסוק קלח

[עריכה]


צוית - האבות להתעסק בעדותיך.


פסוק קלט

[עריכה]


צמתתני - כמעט וצמתתני, כמו: וימת לבו בקרבו:

פסוק קמ

[עריכה]


צרופה - למה שכחו דברך צרי ואין בהם סיג, כי הכל צרוף בלי ספק.


פסוק קמא

[עריכה]


צעיר - בעיני צרי כמו: ואנכי תולעת ולא איש.


פסוק קמב

[עריכה]


צדקתך - הטעם כי איך אשכח פקודיך וצדקתך לא תשתנה, גם כן תורתך תמיד אחת.


פסוק קמג

[עריכה]


צר, שעשועי - כנגד צרת הלב.


פסוק קמד

[עריכה]


צדק - וי"ו עדותיך כוי"ו לא שלותי ושניהם תחת ה"א כי אותיות יהו"א מתחלפים.

וטעם הבינני צדק לעולם ואחיה – לעולם האחד ישרת במקום שנים.


פסוק קמה

[עריכה]


קראתי - כי כן חוקיך שיקראך הקורא בכל לב.


פסוק קמו

[עריכה]


קראתיך - שתושיעני כדי שאשמור עדותיך.


פסוק קמז

[עריכה]


קדמתי - קודם שיקומו בני אדם בנשף, לדברך יחלתי שתושיע המשווע אליך.


פסוק קמח

[עריכה]


קדמו - קודם לכל אשמורה שאשיח אני באמרתך הכתובה בתורה שגמלת הרשעים כרשעתם והצלת הצדיקים.


פסוק קמט

[עריכה]


קולי - כחסדך עמי ומנהגך הטובים.


פסוק קנ

[עריכה]


קרבו - אלו רודפי זמה שרחקו מדעת תורתך הכתוב בה עונש אדם וקין ואנשי המבול והמגדל ופרעה ולאמר קרבו עם רחקו דרך בשירים נכבדת מאד.


פסוק קנא

[עריכה]


קרוב אתה - יותר מכל קרוב וכל מצוותיך אמת, אז יהיו רודפי זמה בשורם, כי נמלט שומר מצותיך.


פסוק קנב

[עריכה]


קדם - קודם שיקרבו אלי רודפי זמה, ידעתי כי עדותיך, יסוד אמת יש להם.


פסוק קנג

[עריכה]


ראה - שיענו אותו, על כן אמר: וחלצני.


פסוק קנד

[עריכה]


ריבה - למ"ד לאמרתך - בעבור אמרתך, כמו: אמרי לי.


פסוק קנה

[עריכה]


רחוק מרשעים - יום ישועה, בעבור שלא דרשו חקיך ואני לא אהיה כמוהם, כי תורתך לא שכחתי.


פסוק קנו

[עריכה]


רחמיך - אם אני לבדי ורודפי רבים הם, רחמיך שיסובבוני כמשפטיך לשומרי דבריך.


פסוק קנז

[עריכה]


רבים - לא נטיתי אני לבדי, כי הם נטו. והנה נטיתי פועל עומד, כמו סרתי ואם הוא יוצא יחסר לבי.


פסוק קנח

[עריכה]


ראיתי, ואתקוטטה - מגזרת נקטה נפשי.


פסוק קנט

[עריכה]


ראה - כנגד ראיתי.

וחנני - כנגד ואתקוטטה.


פסוק קס

[עריכה]


ראש - תחלת דבור שצויתני הוא האמת. ור' ישועה אמר: רמז לדבור אנכי בהר סיני.

פסוק קסא

[עריכה]


שרים - הם המשתררים ולא פחדתי מהם רק מדברך.


פסוק קסב

[עריכה]


שש - דבק בפסוק העליון לא פחדתי מהשרים ולא דאגתי רק ששתי באמרתיך כאילו נצחתי השרים ולקחתי שללם.


פסוק קסג

[עריכה]


שקר - מצות לא תעשה.

תורתך אהבתי - מצות עשה.


פסוק קסד

[עריכה]


שבע - הרבה ודבר שישוב כמו השבוע.

משפטי צדקך - בשרים רדפוני חנם.


פסוק קסה

[עריכה]


שלום רב לאוהבי תורתך - והוא אחד מהם תורתך אהבתי.

ואין למו מכשול - כמו שרים.


פסוק קסו

[עריכה]


שברתי - לישועתך.


פסוק קסז

[עריכה]


שמרה - הזכיר המצות כאשר פירשתי. גם הזכיר העדות לבדם והפקודים והעדות יחדיו.


פסוק קסח

[עריכה]


שמרתי - והטעם אני חייב לשומרם, כי אתה רואה כל מה שיש בלבי וכל מעשי.


פסוק קסט

[עריכה]


תקרב - דרך משל בעבור מרחק השמים מהארץ אמר: תקרב רנתי - קול גדול, כמו ותעבור הרנה.


פסוק קע

[עריכה]


תבא תחנתי - בצרתה לי, כמו: בהתחננו אלינו על כן הצילני.


פסוק קעא

[עריכה]


תבענה - אם הצלתני, והנכון אם תלמדני חקיך.


פסוק קעב

[עריכה]


תען - אלמד אמרתך לבני אדם, כדי שידעו כי כל מצותיך צדק.


פסוק קעג

[עריכה]


תהי, לעזרני - ללמד כאשר דבר וכל יד הוי' אם היתה עם אות בי"ת לעולם לגנאי ואין בכאן אות בי"ת.


פסוק קעד

[עריכה]


תאבתי - כמעט כליתי על דרך נכספה וגם כלתה נפשי.


פסוק קעה

[עריכה]


תחי, ומשפטיך - באויבי יעזרוני להללך.


פסוק קעו

[עריכה]


תעיתי - הטעם תחי נפשי, כי אני כשה אובד שישען על הרועה וטעם כי מצותיך לא שכחתי, אע"פ שהייתי כשה אובד, לא אבדו מצותיך ממני.