”יצירה אמנותית“ – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface);

”יצירה דרמטית“ – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

”יצירה משותפת“ – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;

”יצירה ספרותית“ – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;

”יצירת פיסול“ – לרבות תבנית או מודל של פסל;

”יצירת צילום“ – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית;

”יצירה קולנועית“ – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית;

”לקט“ – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

”מפיק“, לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין;

”עותק מפר“ – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה:

(1)

עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1);

(2)

עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר;

”פרסום“, של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן;

”רשת תקשורת אלקטרונית“ – רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

”תוכנת מחשב“ – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת;

”תקליט“ – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;

”השר“ – שר המשפטים.

2.

מקום הפרסום לראשונה

בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:

(1)

יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו־זמנית;

(2)

יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים

3.

ייחוד הוראות החוק

לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.

4.

היצירות שבהן יש זכות יוצרים

(א)

זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1)

יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2)

תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

(ב)

לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

5.

היקף זכות היוצרים ביצירה

זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:

(1)

רעיון;

(2)

תהליך ושיטת ביצוע;

(3)

מושג מתמטי;

(4)

עובדה או נתון;

(5)

חדשות היום.

6.

פרסומים רשמיים

על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.

7.

מדגמים ועיצובים [תיקון: תשע״ז־2]

על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים או בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע״ז–2017, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי.

8.

זיקה לישראל

(א)

זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)(1), בהתקיים אחד מאלה:

(1)

היצירה פורסמה לראשונה בישראל;

(2)

בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים –

(1)

ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל;

(2)

ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל.

(ג)

זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11(1), (5) ו־(7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל.

9.

זכות יוצרים לפי אמנה בין־לאומית

נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם.

פורסם צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953.

פורסם צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי״ג–1953.

פורסם צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), תשט״ו–1955.

פורסם צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978.

פורסם צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999.

10.

שמירה על הדדיות

מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף.

פרק ג׳: מהות זכות היוצרים

11.

זכות יוצרים מהי [תיקון: תשע״ז־2]

זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1)

העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

(2)

פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3)

ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4)

שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5)

העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

(6)

עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7)

השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

12.

העתקה

העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות –

(1)

אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר;

(2)

עשיית עותק תלת־ממדי של יצירה דו־ממדית;

(3)

עשיית עותק דו־ממדי של יצירה תלת־ממדית;

(4)

העתקה ארעית של היצירה.

13.

ביצוע פומבי

ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר.

14.

שידור

שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור.

15.

העמדה לרשות הציבור

העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.

16.

עשיית יצירה נגזרת

עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.

17.

השכרה

(א)

השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

(ב)

לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם.

פרק ד׳: שימושים מותרים

18.

שימושים מותרים

על אף הוראות סעיף 11, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות בסעיף 32 – בתמורה ובהתאם להוראות אותו סעיף.

19.

שימוש הוגן

(א)

שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

(ב)

לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1)

מטרת השימוש ואופיו;

(2)

אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)

היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)

השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

(ג)

השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן.

20.

שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים

שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור.

21.

העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור

(א)

העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000.

22.

שימוש אגבי ביצירה

שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי.

23.

שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי

שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.

24.

העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה

(א)

העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.

(ב)

העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.

(ג)

העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך:

(1)

שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת;

(2)

בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן;

(3)

השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.

(ד)

הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן:

(1)

המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג);

(2)

המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב.

(ה)

בסעיף זה, ”עותק מורשה“, של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו.

25.

הקלטה לצורכי שידור

(א)

הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד.

(ב)

מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת –

(1)

למטרות ארכיון;

(2)

לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן.

26.

העתקה זמנית

העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו.

27.

יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר

עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.

27א.

יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר [תיקון: תשע״ט]

(א)

שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה:

(1)

המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש;

(2)

המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו;

(3)

המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים.

(ב)

היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן:

(1)

המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש;

(2)

המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה.

(ג)

שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה.

(ד)

השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ה)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978.

28.

שיקום והקמה מחדש של בניינים

שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר:

(1)

היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם;

(2)

השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו.

28א.

התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות [תיקון: תשע״ד]

(א)

בסעיף זה –

”אדם עם מוגבלות“ ו”הנציב“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות;

”ארגון“ – כל אחד מאלה:

(1)

מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם;

(2)

משרד ממשרדי הממשלה;

(3)

מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;

”חוק שוויון זכויות“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”יצירה מותאמת“ – יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות;

(ב)

עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה:

(1)

עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות:

(א)

ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים;

(ב)

אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות;

(ג)

מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א);

(2)

לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה;

(3)

השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות;

(4)

לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו.

(ג)

העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה:

(1)

אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר;

(2)

אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, ”ארגון חוץ“ – גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם.

(ד)

יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות.

(ה)

הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ג) שבסעיף קטן (ב)(1).

28ב.

שימוש מותר בגופן [תיקון: תשע״ז־2]

שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור – מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן.

29.

ביצוע פומבי במוסדות חינוך

ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך.

פורסמו תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010.

30.

שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים

(א)

העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים:

(1)

שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה;

(2)

החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש;

(3)

החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש.

פורסמו תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס״ט–2008.

(ב)

העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה.

(ג)

העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה.

31.

תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים

השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות סעיפים 29 ו־30, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם.

32.

ייצור תקליטים תמורת תמלוגים

(א)

על אף הוראות סעיף 11, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים:

(1)

היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם);

(2)

היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם;

(3)

עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים;

(4)

עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט;

(5)

ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית.

(ב)

השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)

דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3);

(2)

שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4).

(ג)

בסעיף זה, ”יצירה מוסיקלית“ – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם.

פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים

33.

הבעלים הראשון של זכות היוצרים

בכפוף להוראות פרק זה –

(1)

היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;

(2)

המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.

34.

יצירה שנוצרה בידי עובד

מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

35.

יצירה מוזמנת

(א)

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

(ב)

ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

36.

בעלות המדינה ביצירה

המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.

37.

העברת זכות יוצרים והענקת רישיון

(א)

זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

(ב)

העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

(ג)

חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

(ד)

בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור.

פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים

38.

תקופת זכות יוצרים

זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.

39.

תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת

זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.

40.

תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם

לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.

41.

תקופת זכות יוצרים בתקליט [תיקון: תשע״ז]

(א)

זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).

לפי סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.

(ב)

לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה – תקופת ההגנה הראשונה).

(ג)

לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה.

(ד)

לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984 (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה:

(1)

פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט:

(א)

לשעתק את אותו ביצוע כאמור בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים;

(ב)

לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) –

(1)

כל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים;

(2)

כל שימוש המותר לפי כל דין;

(2)

אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין.

(ה)

הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד־פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת.

(ו)

כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה).

(ז)

בסעיף זה –

”כמות מספקת“ – כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט;

”מבצע“ ו”ביצוע“ – כהגדרתם בחוק זכויות מבצעים ומשדרים.

41א.

תקופת זכות יוצרים בגופן [תיקון: תשע״ז־2]

זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן.

42.

תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה

זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה׳, תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.

43.

סיום תקופת זכות יוצרים

תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב־31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.

44.

תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא

(א)

תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:

(1)

יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);

(2)

יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.

(ב)

בסעיף זה –

”ארץ המוצא“, של יצירה –

(1)

ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;

(2)

ביצירה שפורסמה לראשונה, בו־זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;

(3)

ביצירה שפורסמה לראשונה בו־זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;

(4)

ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו־זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –

(א)

ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;

(ב)

ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;

”יצירה“ – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);

”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף 9.

פרק ז׳: זכות מוסרית

45.

הזכות המוסרית – זכות אישית [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1).

(ב)

הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

46.

זכות מוסרית מהי

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1)

כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2)

כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

פרק ח׳: הפרה ותרופות

47.

הפרת זכות יוצרים [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד׳.

(ב)

בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים.

48.

הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט]

(א)

העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:

(1)

מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)

החזקה למטרה עסקית;

(3)

הפצה בהיקף מסחרי;

(4)

הצגה לציבור בדרך מסחרית;

(5)

ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות סעיף 28ב, ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן.

48א.

הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור [תיקון: תשע״ט]

הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור בסעיף 15, בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5) (בסעיף זה – העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה.

49.

ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי

המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, ”מקום בידור ציבורי“ – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון.

50.

הפרת זכות מוסרית [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט]

(א)

העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות סעיף 46(1), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(1), אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה:

(1)

המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש;

(2)

המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי סעיף 27א(ד) לשם עדכונו בדבר זהות היוצר;

(3)

היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2) אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן – גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות סעיף 28ב.

(ג)

לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה:

(1)

אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;

(2)

אופי הפעולה ומטרתה;

(3)

יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;

(4)

המקובל בענף;

(5)

הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

51.

הפרה עקיפה של זכות מוסרית

העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2), למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור:

(1)

מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)

החזקה למטרה עסקית;

(3)

הפצה בהיקף מסחרי;

(4)

הצגה לציבור בדרך מסחרית.

52.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

53.

צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים

בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.

53א.

צו הגבלת גישה למקור תוכן [תיקון: תשע״ט]

(א)

בסעיף זה –

”מקור תוכן“ – אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל;

”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;

”ספק גישה“ – מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”ספק שירותי אחסון“ – מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית;

”רישיון ייחודי“ – כהגדרתו בסעיף 37(ד).

(ב)

בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה – המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה:

(1)

שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור בסעיף 11(2), (4) או (5), באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי סעיף 47;

(2)

פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי סעיפים 48 או 48א.

(ג)

בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה:

(1)

פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל;

(2)

הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן;

(3)

התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן.

(ד)

במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה:

(1)

ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו;

(2)

חומרת ההפרה הנטענת;

(3)

חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים;

(4)

יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה;

(5)

מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים;

(6)

מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט.

(ה)

לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979.

(ו)

(1)

המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה – בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.

(2)

אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל – יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון.

(3)

כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו.

(ז)

הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך.

(ח)

מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.

(ט)

ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה –

(1)

יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע;

(2)

רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו).

(י)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה.

54.

תובענה בשל הפרת זכות יוצרים

(א)

תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון.

(ב)

תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

55.

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח.

56.

פיצויים בלא הוכחת נזק

(א)

הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב)

בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)

היקף ההפרה;

(2)

משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)

חומרת ההפרה;

(4)

הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)

הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6)

מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7)

טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8)

תום לבו של הנתבע.

(ג)

לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

(ד)

השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

56א.

סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק [תיקון: תשע״ט]

(א)

הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה;

(2)

היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט;

(3)

התקיים אחד מאלה:

(א)

הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית;

(ב)

המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש״ם–1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מחזור“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן.

(ג)

הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית:

(1)

מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;

(2)

ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג);

(3)

מוזאונים מסוג שקבע השר;

(4)

גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

57.

דין וחשבון

בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה.

58.

מפר תמים

הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה.

59.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר

הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה.

60.

טיפול בעותקים מפרים [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –

(1)

עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(2)

עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים.

(ב)

בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה.

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו.

[תיקון: תשע״ט]

פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית

60א.

הגדרות – פרק ח׳1 [תיקון: תשע״ט]

בפרק זה –

”בית משפט“ – בית משפט מחוזי;

”מחשב“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”פרטי מידע“ – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית.

60ב.

בקשה לחשיפת זהות [תיקון: תשע״ט]

אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות).

60ג.

הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה [תיקון: תשע״ט]

(א)

סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה.

(ב)

הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה.

(ג)

הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף.

(ד)

בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

60ד.

המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו [תיקון: תשע״ט]

(א)

סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה:

(1)

מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה;

(2)

עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה;

(3)

הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה;

(4)

החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה;

(5)

אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך.

(ב)

החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

(ג)

עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם.

60ה.

החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות [תיקון: תשע״ט]

(א)

החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית.

(ב)

הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט.

60ו.

מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש [תיקון: תשע״ט]

סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה:

(1)

למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג;

(2)

להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה.

60ז.

איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת [תיקון: תשע״ט]

מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד.

60ח.

סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות [תיקון: תשע״ט]

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות.

פורסמו תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש״ף–2019.

פרק ט׳: עונשין

61.

עבירות [תיקון: תשע״ט]

(א)

לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ב)

לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ג)

לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.

(ד)

לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.

(ה)

לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ו)

לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).

(ז)

לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4).

(ח)

לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5).

62.

עונשין [תיקון: תשע״ט]

(א)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)

עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;

(2)

מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

(ב)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)

עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;

(2)

מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;

(3)

מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;

(4)

משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז);

(5)

מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח).

(ג)

המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)

נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

63.

אחריות נושא משרה בתאגיד

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)

נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק י׳: הוראות שונות

64.

חזקות [תיקון: תשע״א]

החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:

(1)

מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;

(2)

לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;

(3)

מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה;

(4)

מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט.

65.

עיכוב בידי המכס

(א)

בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

(ב)

ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה:

(1)

דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים;

(2)

קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים.

(ג)

בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו:

(1)

מספר החבילות העומדות להתקבל;

(2)

ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים;

(3)

היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל.

(ד)

בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס.

(ה)

הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

(ו)

בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

66.

תחולה על המדינה

חוק זה יחול גם על המדינה.

67.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ט]

(א)

השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו־(ב) 31 ו־56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה:

(1)

לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך;

(2)

לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975, ושר החינוך;

(3)

לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט״ו–1955;

(4)

לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ״ג–1983.

(ג)

תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו־56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

פרק י״א: תיקונים עקיפים

68.

ביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)

דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל.

69.

הנוסח שולב בפקודת זכות יוצרים.

70.

הנוסח שולב בפקודת הפטנטים והמדגמים.

71.

הנוסח שולב בפקודת המכס.

72.

הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

73.

הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

74.

הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.

75.

הנוסח שולב בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003.

76.

הנוסח שולב בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס״ד–2003.

פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר

77.

תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

78.

תחולה והוראות מעבר

(א)

הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י).

(ב)

זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב׳ לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9.

(ג)

על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח׳ לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.

(ד)

עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה.

(ה)

הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ו)

הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ז)

הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם.

(ח)

זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).

(ט)

לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.

(י)

לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה ”מפיק“ שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

התקבל בכנסת ביום ט׳ בכסלו התשס״ח (19 בנובמבר 2007).

אהוד אולמרט
ראש הממשלה
דניאל פרידמן
שר המשפטים
שמעון פרס
נשיא המדינה
דליה איציק
יושבת ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.