קטגוריה:דניאל ג ט
נוסח המקרא
ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי
עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי.
עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
עֲנוֹ֙ וְ/אָ֣מְרִ֔ין לִ/נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑/א מַלְכָּ֖/א לְ/עָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ח) השאלות (ח - יב) מ"ש שאכלו קורציהן די יהודיא משמע שהלשינו על כל היהודים, והם לא דברו סרה רק על חמו"ע, והשאלה העצומה מדוע לא הלשינו על דניאל שגם הוא לא השתחוה לצלם, ולמה הזכירו מה שמינה אותם על מדינת בבל, ומה שאין עובדים לאלהיו, מה שייך זה לענין השתחוית הצלם:
(ט - יא) "ואמרו למלך, הלא אתה נתת פקודה שכל איש שישמע הכלי זמר מחויב להשתחוות, ומי שלא ישתחוה יפול לכבשן האש," ר"ל שלא הבדלת בין דת לדת:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָנוּ וְאוֹמְרִים לִנְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ: הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג ט.
הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה
וְאוֹמְרִים לִנְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ
הכשדים שראו שחבריו של דניאל "שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ" (ביאור:דניאל ג יג) אינם סוגדים לצלם המלך כאל, באו למלך לדוח, לברר, ולהתלונן עליהם.
העורך מציג את רצונם להוציא דיבה על היהודים. זאת דעתו של העורך, הן באמת חבריו של דניאל, מונו לתפקידים בכירים בממשל נבוכדנצר, והיו חייבים לתת כבוד לצלם לפי פקודת המלך, וסרבו.
ברור שהחברים של דניאל נתנו כבוד למלך כאשר הם הופיעו לפניו, אבל לצלם, מתוך מחשבה שאסור לסגוד לצלם, אפילו ללא כוונה, הם נמנעו ונתנו הזדמנות לתקוף אותם ואת כל שאר היהודים.
חֱיִי
של"ג מתרגם את המילה "חֱיִי" בארמית ל"חֱיֵה" בעברית.
לא ברור אם זאת הבטחה, ברכה או ציווי. המילה לא מופיעה בצורת העתיד 'יחיה' כברכה.
הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה
הכשדים הופיעו לפני המלך והגישו לו ברכה: "הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה".
אין ספק שהם היו מודעים שהמלך לא יחיה לעד, ואפילו הצלם שלו יחוסל או יגנב.
הברכה היא לשמו של המלך. זכרונו ישאר לעד.
זכרו של המלך נבוכדנצר באמת חי עד עכשו. שמו הונצח בתנ"ך שלנו ובתרבות בבל ועירק. סאדם חוסין, שליט עירק מ1968 עד 2003, העריץ את נבוכדנצר ורצה להשיב את עירק לגדולתה בתקופת בבל. סאדם חוסין חפר את עתיקות העיר בבל, והקים חלק מהעיר לפי הממצאים הארכיאולוגים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג ט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.