[go: nahoru, domu]

לדלג לתוכן

בדיקת שמיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־16:59, 2 באפריל 2017 מאת שמזן (שיחה | תרומות) (סקריפט החלפות (בעיית))
בדיקת שמיעה

בדיקת שמיעה היא אבחון רפואי ובדיקה גופנית של תחושת השמיעה של בן אדם כלשהו שנועדה למדוד איזה סוג של קולות הם יכולים לשמוע או האם יש להם לקות שמיעה[1]. ישנם סוגים רבים של בדיקות שמיעה המשמשים להבנת דברים שונים על שמיעתו של אדם. ישנן בדיקות המותאמות עבור מבוגרים וישנן בדיקות המותאמות לילדים. הבדיקות נעשות בדך כלל על ידי אודיולוגים המתאימים את סוג בדיקת השמיעה למצבו של המטופל.

סוגי בדיקות שמיעה

ישנן דרכים רבות לבצע בדיקות שמיעה כדי לאבחן איזה סוג של לקות, אובדן או בעיית שמיעה יש לאדם:

  • בדיקת אודיומטריה - הסוג הנפוץ ביותר של בדיקת שמיעה. המטופל מקשיב לקולות שונים הנקראים "צלילים טהורים", צלילים אלו יהיו בתדרים שונים. מטרת הבדיקה לבדוק את יכולתו של המטופל לשמוע את ה"צלילים רכים" ביותר שניתן לשמוע מתועדים. המטופל יושב בחדר אטום לרעש במהלך הבדיקה, על מנת להבטיח תוצאות בדיקה מדויקות[2].
  • בדיקת הולכת אוויר - בדיקה שבה מושמות אוזניות על האוזן של הנבדק ונבדקת היכולת של שמיעת גלי קול בכל המסלול של האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית ולאחר מכן משקללים את ירידת השמיעה (אם קיימת) על כל חלקי האוזן.
  • בדיקת הולכת עצם - בדיקה שבה בודקים את האוזן הפנימית תוך עקיפת האוזן התיכונה. במהלך הבדיקה ממקמים ויברטור זעיר ממוקם מאחורי האוזן וזה שולח צליל דרך הגולגולת אל האוזן הפנימית.
  • מבחן זיהוי דיבור - משתמשים בבדיקה זו על מנת למדוד כמה הנבדק יכול להבין דיבור ברמה של רעש נורמלי על ידי הפיכת הרעש לחזרה על מילים שנשמעות. המבחן בודק כמה הצליל ברור לנבדק.
  • שמיעה במבחן רעש - בדומה למבחן זיהוי הדיבור, הבדיקה נעשית בכך שהנבדק חוזר על המילים שהוא שומע. בדיקה שכזו מתקיימת במקום שקט, כיוון שבדיקה מסוג זה במקום רועש לא תניב פרי.
  • בדיקת טימפנומטריה - מטרת הבדיקה הזו היא לאבחן את מצב האוזן התיכונה והיענותו של עור התוף, שניהם שייכים בעיקרם לחלק הולכת קולות של מערכת השמיעה[3].
  • בדיקת רפלקס אקוסטי -  הבדיקה נועדה כדי למצוא היכן ממוקמת בעיית השמיעה. לאוזן התיכונה יש שריר שזז כאשר נשמע קול חזק. מדידת צלילים חזקים לפני שהשריר מספיק לנוע יכולה לתת מידע על הבעיה שבה השמיעה באוזן[4]
  • בדיקת עכבה אקוסטית - בדיקה זו מודדת כמה חמצן נמצא בתוך תעלת האוזן. באפשרות הבדיקה לדעת האם ישנו חור בעור התוף.
  • בדיקת BERA ‏(Auditory Brainstem Response) - בדיקה נוירולוגית הבודקת את תגובת גזע המוח לגירוי קולי באמצעות אלקטרודה. הבדיקה נועדה לשם בדיקת יכולת השמיעה של הנבדק[5].

הערות שוליים

  1. ^ בדיקת שמיעה, באתר שירותי בריאות כללית
  2. ^ בדיקת אודיומטריה, באתר המומחים לבעיות שמיעה
  3. ^ בדיקת טימפנומטריה, באתר Audio Medic
  4. ^ בדיקת רפלקס אקוסטי, באתר מכשירי שמיעה
  5. ^ בדיקת BERA, באתר גלי קול