החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים (באנגלית: London Society for Promoting Christianity Among the Jews, ידועה בקיצור בשם "חברת היהודים" – The Jews Society; כונתה גם בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים" – Church Mission to the Jews ובקיצור CMJ; שמות נוספים היו "המיסיון האנגלי" או "המיסיון הבריטי") הוא ארגון מיסיונרי אנגליקני שהוקם ב-15 בפברואר 1809 בעיר לונדון שבבריטניה ומטרתו הייתה לשכנע את היהודים להמיר את דתם לנצרות הפרוטסטנטית. במהלך פעילותה רבים מהמנהיגים היהודים יצאו כנגד הארגון, בייחוד בתחילת המאה ה-20.
תולדותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1809 מנה הארגון כעשרים ושניים מיסיונרים שפעלו בקרב יהודים ברחבי העולם, רבים מהם היו יהודים מומרים. הארגון שהחל להתפשט במהירות החל לכלול מדינות כמו אתיופיה, שם הארגון החל לפעול ב-1859 על מנת לנצר את יהודי אתיופיה. פעילות זו של הארגון משכה את תשומת לבם של יהודי אירופה ושל הארגון "כל ישראל חברים", ששלח את יוסף הלוי ב-1867 להילחם במיסיון ולברר על מצבם של יהודי אתיופיה. הארגון היה פעיל באתיופיה עד 1920.
ב-1914 חשף הארגון את היקף פעולתו במסמך רשמי:
החברה היא הוותיקה ביותר, העשירה, הנועזת והמאורגנת ביותר מסוגה, וחברים בה גם חברות בת ברחבי האיים הבריטיים ובקנדה. החברה בעלת הכנסה של 46,338 שילינג נכון לינואר 1900 ועם הוצאות של כ-36,900 שילינג כוללת בתוכה 52 מרכזים מיסיונרים עם כ-199 עובדים ביניהם 25 כמרים, 19 רופאים, 34 מיסיונריות, 20 מיסיונרים, 35 קולפורטגים, 58 מורים ושמונה רוקחים. בקרב העובדים 82 יהודים לשעבר. 52 המרכזים של הארגון מפוזרים, וכ-18 הם באנגליה, שלושה באוסטריה, אחד בצרפת, ארבעה בגרמניה, שניים בהולנד, אחד באיטליה, ארבעה ברומניה, אחד ברוסיה, ואחד בקונסטנטינופול; באסיה ישנם עשרה מרכזים, בהם מרכז בירושלים עם 27 עובדים; באפריקה שבעה מרכזים. מאז ייסודו הוטבלו לנצרות כ-5,000 יהודים. פרסומיו העיקריים הם "הידיעון המיסיונרי היהודי" (Jewish Missionary Intelligence) ו"הפרקליט המיסיונרי היהודי" (Jewish Missionary Advocate).
— Schaff, Philip. The New Schaff-Herzog Encyclopedia of Religious Knowledge. p.177
הדרך העיקרית בה הארגון משך יהודים הייתה בדרשות ופרסומים בעיתונים מרכזיים בשפות שונות, גם בעברית, וכלה בהקמת בתי ספר בלב הקהילות היהודית. הארגון הקים את בית החולים של המיסיון האנגלי שפעל בירושלים בין השנים 1843–1948, בתחילה בעיר העתיקה והחל מ-1897 ברחוב הנביאים בירושלים. בסמוך לבית החולים הקימה החברה הלונדונית בית ספר מיסיונרי לבנות יהודיות (בניין זה כונה לימים "בית הדגל" לאחר שהונף עליו דגל ישראל עם קום המדינה). בחיפה הוקם בית חולים בניהולו של ד"ר אאורבך. בית החולים פעל עד 1947. בצפת הוקמה הכנסייה הסקוטית.
ארגון זה לא היה בעל אופי אנטישמי, ומנהיגיו היו בעיקר יהודים מומרים. אהרן הנרי שטרן כותב שהמיסיונריות באתיופיה החלה בתגובה לגיור קבוצת גרמנים ליהדות ב-1840. הארגון פעל גם בקרב יהדות קוצ'ין שבהודו וקיבל ב-1818 את מיכאל סרגון המשומד (1795–1855) מהקהילה לארגון כמיסיונר הראשי באזור. באתיופיה היה זה מיכאל ארגווי, היהודי הראשון שהתנצר, שמונה לתפקיד המיסיונר הראשי באתיופיה. אחת מההשלכות של הארגון הייתה המיסיונריות בקרב יהודי סין שגרמה להתבוללות המהירה שלהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים
- שאול ספיר, מקורות חברות המסיון האנגליקנית שפעלו בירושלים ובארץ-ישראל במאה הי"ט ועד למלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 19, אפריל 1981, עמ' 170-155
- מרדכי אליאב, לא גר אלא מומר, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 193-191 (תגובה למאמרו של ישעיהו פרידמן, תוכניות בריטיות ליישוב יהודים בארץ-ישראל בשנות הארבעים של המאה הי"ט (1850-1840), קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 69-42)
- ישעיהו פרידמן, עוד לפרשת קלמן המומר, קתדרה 63, אפריל 1992, עמ' 165-163
- מרדכי אליאב, מומר, בעל-תשובה וחוזר לסורו (פרשת שמעון רוזנטל), קתדרה 61, ספטמבר 1991, עמ' 132-113
- אהרן יפה, פעילות המיסיון האמריקני-הפרוטסטנטי בארץ-ישראל בשנים 1845-1821, קתדרה 73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994, עמ' 60-36
- מרדכי אליאב, 'בזכות נשים' – מקומה של האישה במאמצי הניצור של המיסיון הבריטי בירושלים, קתדרה 76, יולי 1995, עמ' 115-96
- יוסף לנג, המאבק בפעילות המיסיון בראשית העלייה הראשונה (1884-1882) והשתקפותו בעיתונות הירושלמית, קתדרה 80, יוני 1996, עמ' 87-63
- ריקה יצחקי-הראל, המיסיון הסקוטי בצפת עד מלחמת העולם הראשונה ותגובת היישוב היהודי לפעילות מיסיונרית, קתדרה 123, מרץ 2007, עמ' 79-74 (על היחסים בין המיסיון הסקוטי בצפת לבין מיסיון 'החברה הלונדונית')
האגודה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים, דף שער בספרייה הלאומית
- ארכיון אוסף החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים., בספרייה הלאומית
