הצגת המקור של הדף "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים"

{{מפנה|המוסד}}
{{סוכנות ממשלתית
| שם = המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
| סמל = [[קובץ:Mossad seal.svg|150px|סמל המוסד]]
| מוטו = עקרון מנחה: <big>"בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ"</big> ({{תנך|משלי|יא|יד}}){{ש}}
(מוטו קודם: "בתחבולות תעשה לך מלחמה")
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| משרד אחראי = {{סמל|משרד ראש הממשלה|15}} [[משרד ראש הממשלה]]
| תאריך הקמה = [[13 בדצמבר]] [[1949]] (כגוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל)<br>{{כ}}[[8 בפברואר]] [[1951]] (כרשות עצמאית לביון)
| ראש = [[ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים|ראש המוסד]], {{בעת|ראש המוסד}}
| מטה מרכזי = [[קובץ:Coat of arms of Ramat Hasharon.svg|15px]] [[רמת השרון]]
| עובדים = 7,000 (הערכה){{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|יותר מבצעים, יותר תחבולות: המוסד שינה את פניו, ואלה לא רק בשורות טובות|1.6409080|23 באוגוסט 2018}}}}
}}
'''המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים''', הידוע יותר בשמו המקוצר: '''המוסד''', הוא ארגון ב[[מערכת הביטחון הישראלית]] ואחד מהגופים החברים ב[[קהילת המודיעין הישראלית]]. המוסד הוא ארגון ה[[ריגול|ביון]] של ישראל, הממונה על איסוף מידע מסוג [[מודיעין אנושי]] ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, [[דיפלומטיה]] חשאית, תפקידים מיוחדים וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב (למוסד מיוחסות [[התנקשות|התנקשויות]] בשורה של מחבלים בכירים ב[[ארגוני טרור]] שנלחמים נגד ישראל ופעולות נגד [[תוכנית הגרעין האיראנית]]). בניגוד ל[[צה"ל]] ול[[שירות הביטחון הכללי]] – יעדיו, מבנהו וסמכויותיו של המוסד אינם מוסדרים ב[[חוק יסוד]], ב[[חקיקה]] ראשית או משנית. פעילותו כפופה לנהלים שלא פורסמו מעולם. המוסד כפוף ל[[משרד ראש הממשלה]].

==תפקידיו של המוסד==
"המוסד" מופקד מטעם מדינת ישראל על איסוף מידע וביצוע פעולות חשאיות מיוחדות מחוץ לגבולות המדינה. הוא מבצע זאת על ידי הפעלת סוכנים, איסוף מידע אלקטרוני, שמירה על קשרי מודיעין ו[[דיפלומטיה]]. על המוסד הוטלו לאורך השנים תפקידים מיוחדים, עזרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם בעת [[מצוקה]] (כדוגמת העלאת יהודי [[אתיופיה]]), מצוד אחר פושעים [[נאצים]],{{הערה|[[יוסי חן]], [http://www.yadvashem.org/he/archive/about/our-collections/mossad-documents "המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים"]: מחקר מטעם "המוסד" שנמסר לארכיון [[יד ושם]] פתוח לראשונה לעיון הציבור}} ועל פי פרסומים זרים, הפסקת פעילותם של ראשי [[ארגון טרור|ארגוני טרור]] בכירים, וטרוריסטים שרצחו חפים מפשע, באמצעות הריגתם. בנוסף עוסק "המוסד" ב[[מחקר מודיעיני]].

אתר האינטרנט של "המוסד" מציג את תפקידיו הבאים: {{ציטוט|תוכן=
* איסוף חשאי של מידע מחוץ לגבולות המדינה.
* סיכול פיתוח נשק בלתי קונבנציונלי על ידי מדינות עוינות והצטיידותן בו.
* סיכול פעילות חבלנית במטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל.
* פיתוח קשרים חשאיים מיוחדים, מדיניים ואחרים, מחוץ למדינה ואחזקתם.
* העלאת יהודים ממקומות שהעלייה מהן אינה מתאפשרת באמצעות מוסדות העלייה המקובלים של מדינת ישראל.
* הפקת מודיעין אסטרטגי, מדיני ואופרטיבי.
* ביצוע מבצעים מיוחדים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
|מקור=[https://www.mossad.gov.il/heb/about/Pages/values.aspx אודות הארגון], באתר האינטרנט של המוסד}}

בשנת [[2004]] המליצה "[[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]]", אשר הוקמה במסגרת [[ועדת החוץ והביטחון]] של [[הכנסת]], לשנות את יעדיו של המוסד מגוף שעיקר עיסוקו ב[[סיכול ריגול]], לגוף אשר יוביל את המחקר המודיעיני בישראל בתחום המדיני-אסטרטגי (כולל [[מודיעין טכנולוגי]]), לצד מאמצי איסוף ומחקר גם לצורכי סיכול.{{הערה|[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/104FA0C4-FB66-4BA0-86E5-49E505D13BC5/331/iraq.pdf דו"ח הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק - 2004, החלק הגלוי], באתר הכנסת}}

"המוסד" הוא הגוף העיקרי ב[[קהילת המודיעין הישראלית]] העוסק בהפעלת סוכנים מחוץ לגבולות ישראל, אך בתקופות שונות הופעלו סוכנים גם על ידי גופי מודיעין נוספים:
* {{סמל|אגף המודיעין}} [[אגף המודיעין]] ב[[צה"ל]] (אמ"ן) – הפעיל את הרשת ב[[מצרים]] שנחשפה בפרשת [[העסק הביש]], ולאחר מכן את [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]]. הפעלתו של כהן הועברה למוסד חודשים ספורים לפני תפיסתו, כחלק מהפסקת הפעילות של אמ"ן בנושאים אלו. עם זאת, אמ"ן עדיין מפעיל סוכני ביון מקרב אוכלוסיות שנמצאות בשטחים שבשליטת ישראל. לדוגמה, התושבים ב[[דרום לבנון]] בעת שישראל שהתה שם באמצעות [[יחידה 504]].
* {{סמל|שירות הביטחון הכללי}} [[שירות הביטחון הכללי]] (השב"כ) – פעל במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] נגד ארגוני הטרור הלבנוניים, ובראשם [[חזבאללה]].
* {{סמל|משרד ראש הממשלה|18}} ה[[לק"מ]] – הלשכה לקשרי מדע ב[[משרד ראש הממשלה]], הייתה אחראית על איסוף [[מודיעין טכנולוגי]] ומדעי. ידועה בעיקר בעקבות הפעלתה את [[ג'ונתן פולארד]].
* {{סמל|נתיב (לשכת הקשר)}} [[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]] – גוף מודיעין שהיה אחראי על מתן סיוע והגנה ליהודי [[ברית המועצות]].

==מבנה המוסד==
[[קובץ:Reuven Rivlin on a farewell visit to the Mossad, May 2021 (GPOZAC 7479).jpg|ממוזער|278x278 פיקסלים|ראש המוסד [[יוסי כהן]] בטקס פרידה ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] במטה המוסד, 2021]]
המוסד מחולק לאגפים המורכבים מיחידות ומחטיבות. מלבד האגפים המנהלתיים מרוכזת רוב העבודה באגפים המבצעיים. בתקופת כהונתו של [[מאיר דגן]] נערכה רפורמה בארגון המוסד והוא חולק לשתי מנהלות. המנהלה המבצעית שכוללת את כל האגפים והיחידות המבצעיות (קיסריה, נביעות, צומת, תבל, אגף המודיעין ויחידות טכנולוגיות), ומנהלת המטה בה כלולות היחידות שעוסקות בתכנון, [[משאבי אנוש]], לוגיסטיקה ועוד.{{הערה|שם=דגן|{{וואלה!|יוסי מלמן|המוסד המבצעי של מאיר דגן|673121|18 בפברואר 2005}}}}

האגפים המבצעיים במוסד הם:
{| class="wikitable"
|+
!שם האגף 
!שם עבר
!תפקיד
!הערות
|-
! colspan="4" |האגפים המבצעיים
|-
!'''תבל'''
|"קיסרות" ו"קוסמוס"
|מופקד על הקשרים המודיעיניים וה[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]]. האגף מקיים קשרי עבודה קבועים עם גופי מודיעין מקבילים של מדינות אחרות. שיתופי פעולה אלו כוללים בדרך כלל החלפת ידיעות ותיאום איסוף. בנוסף, אחראי האגף על טיפוח קשרים דיפלומטיים עם מדינות שאין להן באופן רשמי [[יחסים דיפלומטיים]] עם ישראל.
|בין מפקדי האגף: [[יעקב כרוז]], [[דייב קמחי]], [[נחום אדמוני]], [[אפרים הלוי]], [[אהרון שרף]], [[נחיק נבות]], [[יורם הסל]], [[יצחק ברזילי]], [[דוד מידן]], [[חיים תומר]], [[דייוויד זילברג]].
|-
!'''[[קצין איסוף (קצ"א)|צומת]]'''
|"מלוכה"
|מפעיל את [[קצין איסוף (קצ"א)|קציני האיסוף]] ואת רשת הסוכנים של המוסד ברחבי העולם.
|בין מפקדי האגף: [[מרדכי אלמוג]], [[שמואל טולידאנו]], [[רחביה ורדי]], [[יקותיאל אדם]],{{הערה|1=גל פרל, [https://galperel.wordpress.com/2023/09/16/רק-קדימה-בא-בחשבון-מאת-גל-פרל/ "רק קדימה בא בחשבון"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 15 בספטמבר [[2023]].}} [[מיכאל כהנוב]], [[אבי דגן]], [[יחיעם מרט]], [[אילן מזרחי]], [[נפתלי גרנות]], [[יוסי כהן]] ו[[דוד ברנע]].
|-
!'''קיסריה'''
|"מפרץ"
|אגף המבצעים המיוחדים של המוסד. הוא כולל יחידות לוחמות, בהן יחידת החיסולים "כידון".{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|בחזרה לזירת הפשע|1.1444172|24 בספטמבר 2007}}.}}
|בין מפקדי האגף: [[יצחק שמיר]], [[יוסף יריב]] (מפקד 188 ולאחר האיחוד מפקד קיסריה), [[צבי אהרוני]], [[מייק הררי]], [[שבתי שביט]], [[שלמה גל (איש המוסד)|שלמה גל]],{{הערה|[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4463811#post4463811 סופר צללים], [[ידיעות אחרונות]] מוסף "'''שבעה ימים'''", {{כ}} 20.12.2013, עמודים 38–46, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}} [[נחמיה מאירי]],{{הערה|{{NFC|אריה אבנרי|מותו של איש הצללים|0024-D-80700-00|28 בינואר 2013}}.}} [[משה לוין (איש המוסד)|משה (קוקלה) לוין]], [[חגי הדס]], [[אהוד לביא]], [[חגי גילן]].
|-
!'''נביעות'''
|"קשת"
|אחראי על השגת מודיעין באמצעים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]], בכלל זה על ידי הטמנת אמצעי [[ציתות]] והאזנה, וכן [[פריצה]] על ידי [[מנעולן|מנעולנים]] מומחים ופורצי [[כספת|כספות]].{{הערה|שם=כהן-והנועזים|{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|לסרט על המבצע באיראן יקראו "כהן והנועזים"|journalists/Article-636730|5 במאי 2018}}.}} היחידה הייתה בעבר חלק מאגף צומת. וב-1971, בתקופתו של צבי זמיר כ[[ראש המוסד]] הופרדה.
|בין מפקדי האגף:[[צבי מלחין]],{{הערה|יוסי מלמן, [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=EILLL המבצע הפרטי והמוטרף לחטיפת יוזף מנגלה], [[סופהשבוע]], 10 בדצמבר 2013}} [[שמואל גורן]]{{הערה|{{ידיעות אחרונות|רונן ברגמן|המצוד אחרי ד"ר מוות|5012708|5 בספטמבר 2017}}}} [[בני זאבי]], [[מיכאל כהנוב]], [[תמיר פרדו]], [[רם בן ברק]].
|-
!צפרירים
|"ביצור"
|אגף העוסק בהגנה על יהודים באשר הם בהעלאתם לישראל, ואבטחת הקהילות היהודיות בעולם.
|בין מפקדי האגף: [[שמואל טולידאנו]], [[אהרון שרף]], [[שלמה גל (איש המוסד)|שלמה גל]], [[אפרים הלוי]].{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|הזרוע הארוכה: האם המוסד יחזור להגן על קהילות יהודיות בעולם?|news/israel/Article-460034|17 בינואר 2015}}}}
|-
! colspan="4" |אגפי טכנולוגיה
|-
!טכנולוגיה
|
|יחידת עילית טכנולוגית, העובדת בצמידות עם הגורמים המבצעיים במוסד ותפקידה לפתח אמצעים טכנולוגיים מתקדמים המשפרים את יכולתו המבצעית של המוסד ולספק מענה טכנולוגי לצרכיו.{{הערה|[https://archive.today/20130825130755/http://www.pm.gov.il/PMO/Archive/Spokesman/2001/אפריל/Spokesman3843.htm אגף הטכנולוגיה במוסד יוצא לראשונה בקמפיין גיוס], אתר [[משרד ראש הממשלה]]}}
|בין ראשי האגף: [[יעקב רכבי]] (ראש האגף הראשון), חגי איטקין
|-
!סייבר
|
|אחראי על פעילות הארגון ב[[המרחב הקיברנטי|מרחב הקיברנטי]].
|הוקם ב-2021 עם תחילת כהונתו של [[דדי ברנע]] כראש המוסד.
|-
! colspan="4" |אגפי מודיעין ומטה
|-
!מנהלת המטה
|
|בה כלולות היחידות שעוסקות בתכנון, [[משאבי אנוש]], לוגיסטיקה ועוד.{{הערה|שם=דגן}}
|
|-
!מנהלת המודיעין
|אגף המחקר וקודם לכן יחידת "מאחז"
|אחראית על גיבוש תמונת המודיעין האסטרטגית ברמה הלאומית ומודיעין לכל מבצעי המוסד. המנהלה כוללת את חטיבת המחקר, שמבצעת הערכה מדינית ומחקר ארוך טווח על יעדי המוסד.
|בין ראשי האגף: דוד ארבל (ראש יחידת מאחז), [[יצחק אורון]], אורי חן, [[אורי נאמן]], [[עוזי ארד]], [[אילן מזרחי]], [[אמנון סופרין]], [[חיים תומר]], [[זהר פלטי]].
|-
!מערכת איראן
|
|אחראית על האסטרטגיה של המוסד בהתמודדות עם [[האיום האיראני]].
|}

=== יחידות מיוחדות ===
*'''כידון''' – על פי דיווחים בעיתון הבריטי [[דיילי טלגרף]], יחידה זו, שבסיסה ב[[הנגב|נגב]], מונה כ-40 [[לוחם|לוחמים]] ולוחמות, דוברי שפות זרות, המתמחים בשיטות הריגה שונות,{{הערה|{{ישראל היום|ליאור אסטליין (צילומים: אי.פי, זיו קורן, אתר המלון דיפלומט, מלטה, GettyImages)|מכת מוות|8573|22 באוקטובר 2010}}.}} ואחראים לפעולות הריגת אויביה של מדינת ישראל במדינות חוץ.{{הערה|שם=Telegraph|{{הטלגרף|Gordon Thomas|Mossad's licence to kill|news/worldnews/middleeast/israel/7254807/Mossads-licence-to-kill.html|17 February 2010}}}} לפי ספרם של [[דן רביב (עיתונאי אמריקאי)|דן רביב]] ו[[יוסי מלמן]] "מלחמות הצללים" (Spies Against Armageddon), לוחמי היחידה מילאו "תפקיד נועז" במבצע ל[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]].{{הערה|[http://israelspy.com/about-the-book/ About the Book]|כיוון=שמאל}}

=== יחידות עבר ===
*'''[[יחידת צלצל]]''' – יחידה שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים ופעלה לחיסול התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור.{{הערה|{{nrg|אלי לאון וסוכנויות הידיעות|ספר חדש חושף: המלחמה הכלכלית של ישראל בטרור|901/421|6 בנובמבר 2017|1|2}}{{ש}}{{הארץ|גיל טבת|"הרפוּן: המלחמה החשאית בכספי הטרור" מבטיח כל העת, אבל לא מקיים|1.9686356|7 באפריל 2021}}{{ש}}{{מקור ראשון|הודיה כריש חזוני|מחסלי החשבונות: מבצעים נועזים במסדרונות בית המשפט|magazine/dyukan/294797|20 בדצמבר 2020}};{{ש}}{{הארץ|יוסי מלמן|סוכני מוסד במשרדים של בנקים באירופה? כך נראתה המלחמה החשאית בכספי חמאס וחיזבאללה|0000018c-ceed-d4e1-ad8f-fefda5740000|4 בינואר 2024}}}} בראש היחידה עמד ד"ר [[אודי לוי]].

== ליברטאד – הקרן לחדשנות טכנולוגית ==
ליברטאד היא [[קרן הון סיכון]] לחדשנות טכנולוגית של "המוסד", שהוקמה ביוני 2017 להשקעה בחברות [[סטארט-אפ]] אזרחיות שלהן טכנולוגיה רלוונטית למוסד.

== מתקני המוסד ==
[[קובץ:HadarPicture 022.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[בית הדר דפנה]], מטה המוסד לשעבר]]
מיקום מתקני המוסד, ובהם המטה הראשי, היה חסוי במשך שנים רבות, כמו גם זהות מפקדיו ואנשיו. לפי פרסומים בעיתונות שכן בעבר מטה המוסד ב[[בית הדר דפנה]] ב[[שדרות שאול המלך]] ב[[תל אביב]],{{הערה|{{ynet|רונן ברגמן וגיל מלצר|מי אתה הסוכן "בבל"?|3081601|5 במאי 2005}}}} והועבר משם לאזור [[מחלף גלילות]], סמוך ל[[מחנות גלילות]].{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|שום דבר אנגלו-סקסי לא מתרחש שם|1.1410245|16 במאי 2007}};{{ש}}{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|מאז 2002 תקציבו של המוסד החל לתפוח. נראה שמגמה זאת ממשיכה ביתר שאת|journalists/Article-709808|27 ביולי 2019}}}}

== סמל המוסד ==
סמל המוסד, אותו עיצב [[שלמה כהן-אברבנאל]], הוא [[המנורה|מנורת בית המקדש]] כפי שהיא מופיעה ב[[שער טיטוס]], וסיסמתו – {{ציטוטון|באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ}} ({{תנ"ך|משלי|יא|יד}}). פסוק תנ"כי נוסף הנקשר למוסד, והיה ססמתו בעבר: {{ציטוטון|כי בתחבולות תעשה לך מלחמה}} ({{תנ"ך|משלי|כד|ו}}).

==היסטוריה==
[[קובץ:Sarona Mosad Antenna.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שרידי [[אנטנה|אנטנת]] תח"ל (תחנת חוץ לארץ) של המוסד ב[[שרונה (מושבה)|מתחם שרונה]] ב[[תל אביב]]]]

===הפעילות בקום המדינה ובשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20===
ב־[[13 בדצמבר]] [[1949]] הטיל ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] על [[ראובן שילוח]], יועץ לתפקידים מיוחדים ב[[משרד החוץ]] ובעברו איש [[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית|המחלקה המדינית]] של [[הסוכנות היהודית]], להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו,{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|כך ייסד בן-גוריון את המוסד|1.1285363|15 באוקטובר 2009}}}} אולם בשנה הראשונה לקיומו שימש המוסד כגוף לתאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב-[[8 בפברואר]] [[1951]] החליט בן-גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל, אשר בראשה עמד [[חיים יערי]]. יערי היה כפוף לראובן שילוח.{{הערה|{{מבט מל"מ|שמעון אביבי|מתי הוקם 'המוסד'?|94801721|40|51, פברואר 2008}}}} ב־[[2 במרץ]] 1951 הנחה בן-גוריון את שילוח להקים במסגרת המוסד גוף מרכזי שיאחד את כל פעילות המודיעין בחו"ל. הנחיה זו היא ראשיתה של יחידת האיסוף של "המוסד".

כמו כן, ביוני [[1948]] הוקם "שירות מודיעין חיצוני" בתור המחלקה במשרד החוץ בראשותו בן-גוריון מינה את [[בוריס גוריאל]] ומטרתו הוגדרה כ"איסוף ידיעות בחו"ל הקשורות בביטחון ישראל". אחד מעובדיו הכפופים לו היה [[אשר בן נתן]]. הארגון פורק ב-1951 וסמכויותיו הועברו למוסד.{{הערה|שם=שמרון|גד שמרון, '''המוסד והמיתוס''', הוצאת כתר, 2011; {{ISBN|9789650719173}}}}

בספטמבר [[1952]], התפטר שילוח מתפקידו והציע לדוד בן-גוריון למנות את [[איסר הראל]] במקומו. הראל כיהן בתפקיד זה עד ל[[התפטרות]]ו ב-[[1963]]. בנוסף לתפקידו כראש המוסד, המשיך הראל להיות האחראי כלפי ראש הממשלה על פעולותיו של ה[[שב"כ]], כאשר [[ראש השב"כ]] כפוף להנחיותיו. בכפל תפקידים זה זכה איסר לתואר "הממונה על שירותי הביטחון" וכדי להדגיש היררכיה זו נקרא אז המוסד בשם "המוסד המרכזי למודיעין וביטחון". בשנים הראשונות משרדיו שכנו בארבעה בתים ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]].{{הערה|שם=שמרון}}

קרנו של "המוסד" עלתה בעולם כאשר העביר למערב את [[הנאום הסודי של חרושצ'וב|נאומו הסודי]] של [[ניקיטה חרושצ'וב]], שנישא ב־[[24 בפברואר]] [[1956]] ב[[הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית|וועידה ה־20]] של [[המפלגה הקומוניסטית הסובייטית]], ובו הוקיע את פשעי [[סטלין]] (אף כי לא המוסד הוא שהשיג את תוכן הנאום; ראו להלן). הייתה זו תפנית חדה במדיניותה של [[ברית המועצות]], כאשר מנהיג המדינה הודה בפשעיו של סטלין ולאחר עשרות שנות תעמולה התנער מן הסטליניזם. על אף שפרטי הנאום היו ידועים בצורה כללית, ראו גורמים במערב חשיבות עליונה בהשגת נוסחו המדויק של הנאום, אך מאמצי ארגוני מודיעין בעולם להשיג את הנאום נכשלו. הנאום במלואו הועבר על ידי העיתונאי [[ויקטור גרייבסקי]] לאנשי ה[[שב"כ]] ב[[שגרירות ישראל]] ב[[ורשה|וורשה]], ומשם הועבר לישראל. העברת הנאום ל־[[CIA]] העלתה את קרנו של המוסד בעיני שירותי הביון הזרים, והביאה להכרה העולמית כי המדובר בארגון חשאי המשתווה ואף עולה ביכולותיו על ארגונים ותיקים ומנוסים ממנו.

בשנים 1956–[[1962]] פעל המוסד באמצעות סוכניו להעלאת [[יהדות צפון-אפריקה]] במדינות: [[מרוקו]], [[תוניסיה]] ו[[אלג'יריה]]. שליחי המוסד פעלו במקביל להקמתם של ארגוני "המסגרת", שפעלו לאימון צעירים וצעירות מקרב הקהילות היהודיות ככוח המגן של הקהילות. באותן השנים קיבלו מרוקו ותוניסיה את עצמאותן משלטון המנדט הצרפתי, ובאלג'יריה, שהייתה חלק מהטריטוריה הצרפתית מעבר לים, התחוללה מלחמת העצמאות עקובה מדם נגד שלטון [[צרפת]]. לאור המצב הגאו-פוליטי החדש בצפון אפריקה ראה ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] חשיבות ראשונה במעלה בהעלאתן של קהילות ישראל אלו לארץ, ובד בבד אספקת אנשים, אמצעים, ידע והדרכה להגנה על אותן קהילות, שחיו בליבן של אוכלוסיות מוסלמיות עוינות. המשימה הוטלה על המוסד. שליחי המוסד ב[[צפון אפריקה]] היו לרוב יוצאי "[[ההגנה]]" ו[[צה"ל]] בעלי ניסיון קרבי עשיר. הקמת ארגוני "המסגרת" כללה: מיון וגיוס צעירים ציוֹנים מקרב הקהילות, אימונם בנשק ובלוחמה עירונית, הסלקת אמצעי לחימה ואמצעי קשר, העברת תשדורות בצפנים ועוד.

להישג של המוסד נחשבת גם פרשת [[יוסל'ה שוחמכר]], שהסעירה את הארץ בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. שוחמכר נחטף בינואר [[1960]] על ידי סבו ה[[חרדים|חרדי]], נחמן שטרקס, מידי הוריו ה[[חילונים]], הוברח ל[[ארצות הברית]] כדי לגדלו כחרדי וכל החיפושים אחריו עלו בתוהו. הפרשה הביאה לקיטוב ולאיבה רבה בין דתיים וחילונים (זכורה "קריאת הקרב" שנקראה אחר חרדים בעוברם ברחוב – "איפה יוסל'ה"). הפרשייה צברה תאוצה עד כדי כך שראש הממשלה הטיל על "המוסד" לאתר את יוסל'ה. "המוסד" הצליח במשימה, וביולי [[1962]] גילו סוכניו את הילד בשכונה חרדית ב[[ניו יורק]]. הילד שב לחיק הוריו, אירוע שזכה לתגובה נלהבת של דעת הקהל בישראל.

הישג נוסף בעל חשיבות היסטורית הוא גילוי מקום המסתור של [[אדולף אייכמן]], ראש המחלקה היהודית ב[[גסטפו]], איש הביצוע בארגון השמדת יהודי [[אירופה]] על ידי ה[[נאצי]]ם. אייכמן הצליח להימלט ולהיעלם בתום [[מלחמת העולם השנייה]] למשך חמש עשרה שנה. הוא התגלה על ידי המוסד ב[[ארגנטינה]] ונלכד בפעולה מורכבת, בפיקודו האישי בשטח של הראל,{{הערה|שם=אייכמן - פרסום השב"כ והמוסד|[https://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/eichmann-capture.aspx המבצע ללכידת אייכמן - פרסום השב"כ והמוסד]}} ב־[[11 במאי]] 1960. אייכמן הובא לישראל ב־[[21 במאי]] 1960 כדי לעמוד לדין ב[[משפט אייכמן]] הפומבי ההיסטורי, שבו [[עונש מוות|נדון למוות]], ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[תלייה]] ב־[[31 במאי]] 1962. מאמצים דומים שהשקיע המוסד באיתור [[יוזף מנגלה]], המכוּנה "מלאך המוות", הרופא מ[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[אושוויץ]], עלו בתוהו, ומקום הימצאו ב[[ברזיל]] התפרסם רק לאחר מותו.

בחודש יולי 1962 התפרסמה ידיעה על ניסוי [[טיל]]ים שנערך ב[[מצרים]], ובמצעד של יום [[מהפכת הקצינים החופשיים]] ב־[[23 ביולי]] הוסעו טילים על גוררות. המצרים טענו כי אלו טילים מייצור עצמי מצרי וכי הטווח שלהם הוא עד "דרומה ל[[ביירות]]". המוסד החל לחקור את עניין היכולת המצרית בתחום הטילים וה[[נשק לא קונוונציונלי|נשק הלא קונבנציונלי]], וטען כי יש ממש בידיעות בדבר פיתוחו של נשק כזה. במקביל החלה להתחולל שורת אירועים: אחד [[המדענים הגרמנים במצרים]] נעלם, ואל כמה מן האחרים הגיעו [[מעטפת נפץ|מעטפות נפץ]]. שני שליחי המוסד, [[יוסף בן גל]], ואדם בשם אוטו יוקליק, שבתחילה היה אחד מן המדענים אך חזר בו, ניסו להשפיע על בתו של אחד המדענים הגרמנים במצרים כי תשכנע את אביה להסתלק ממצרים. שני הסוכנים נעצרו ב[[שווייץ]], נשפטו ונדונו לעונשי מאסר קלים, אך משפטם הפנה את תשומת הלב אל המדענים הגרמנים במצרים ולמסע המתנהל נגדם על ידי "המוסד" (מבצע "דמוקלס").

ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] לא קיבל את הערכת "המוסד" כי ישנה סכנה ממשית של פיתוח מערכות נשק מתקדמות במצרים, והתבסס בכך על דו"ח של [[אמ"ן]]. איסר הראל טען כי דו"ח זה היה דו"ח מוזמן, שמטרתו לתמוך בעמדת בן-גוריון. הוויכוח בין הראל לבן-גוריון עורר סערה ציבורית בישראל. ב־[[1 באפריל]] [[1963]] התפטר איסר הראל מתפקידו כממונה על שירותי הביטחון. על פי פרסומים נבעה התפטרותו מהתנגדותו להוראה שקיבל מבן-גוריון לחדול מן הפעילות נגד המדענים הגרמנים במצרים. בראייה היסטורית התברר כי עמדתו של דוד בן-גוריון, שהתבססה על דו"ח אמ"ן, הייתה הנכונה, ולא זו של איסר הראל והמוסד: [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] מייצור עצמי לא נמצאו בידי מצרים בשתי המלחמות שהתחוללו לאחר מכן בינה לבין מדינת ישראל, [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[1967]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] ב־[[1973]].

שני מרגלים ידועים של המוסד שפעלו בארצות ערב בתחילת שנות השישים היו [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]], שהיה בדמשק מינואר 1962 ועד לכידתו בידי הסורים בינואר 1965{{הערה|{{מעריב אונליין|נעם נחמן טפר|מיוחד: האדם השלישי, האיש שהפליל את המרגל אלי כהן|news/military/Article-766922|22 במאי 2020}}}} והמרגל [[וולפגנג לוץ]] שהיה ב[[קהיר]] ונלכד אף הוא בתקופה זאת. (שניהם התחילו את שליחותם כאנשי אמ"ן, אך ההפעלה של מרגלים עברה לידי המוסד).

הריגתו של [[הרברט צוקורס]] הנאצי, רוצח יהודי לטביה, באורוגוואי ב-1965, מיוחסת למוסד.

===בשנות ה-70 של המאה ה-20===
עד סוף שנות השישים נשען המוסד על [[יחידה 8200]] במעקב אחר התקשורת בין אנשי ה[[טרור|פח"ע]] וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. [[צבי זמיר]] קבע שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים והחליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים. אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה במקביל ל[[יחידה 220]] של אמ"ן, במטרה להתגבר על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=107250820#20.431.6.default|הכותב=|כותרת=קראו בכותר - מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 86|אתר=kotar.cet.ac.il|עמודים=20|תאריך=|תאריך_וידוא=2021-01-12}}</ref>

בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 ניסה המוסד לפתור את הבעיה הפלסטינית על ידי טרנספר מרצון ל[[פרגוואי]]. התוכנית נגנזה לאחר שכמה פלסטינים מ[[עזה]] שהיגרו בשיטה זו ביצעו פיגוע בשגרירות הישראלית בפרגוואי.{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/766/965.html הגירוש לגן עדן] מעריב}}

פעילותו הידועה ביותר של המוסד ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הייתה [[מבצע זעם האל]], שמטרתו הייתה להרוג את חברי ארגון הטרור "[[ספטמבר השחור (ארגון טרור)|ספטמבר השחור]]", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין ל[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]] ב-[[1972]]. המבצע נמשך עד סוף שנות ה-70, אז חוסל [[עלי חסן סלאמה]], ראש הארגון. לצד ההצלחות בהריגת המחבלים בלט הכישלון של [[פרשת לילהאמר]] שבה הרג המוסד בטעות ערבי שזוהה בטעות כסלאמה.{{הערה|{{מעריב אונליין|ד"ר אורי מילשטיין|גודל הפיאסקו: ספר חדש מנפץ את הגרסה הרשמית על מחדל החיסול בלילהאמר|news/military/Article-733523|7 בדצמבר 2019}}}}

בתחילת שנות ה-70 סיפק המוסד מידע רב על התעצמותן הצבאית של מצרים וסוריה, והתריע על כוונתן לצאת למלחמה נגד ישראל. המידע התבסס על מקורות אחדים, שבה בלט את הסוכן המצרי [[אשרף מרואן]], שמסר מידע רב ערך למוסד בשנים 1970–1998. מרואן התריע על מתקפה מצרית סורית כ-24 שעות לפני פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]].{{הערה|ר"מ, '''"פעם כאשר מותר יהיה לספר..." - המוסד ומלחמת יום הכיפורים''', המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - מחלקת ההיסטוריה, 2023}}

מאמצע שנות ה-70 פעל "המוסד" ב[[לבנון]] לשם הידוק הקשרים בין הנוצרים במדינה זו ובין ישראל.{{הערה|{{הארץ|אורי משגב|במוסד כבר יכולים לספר על הניסיון המוטרף לשנות את פניה של לבנון|00000183-1875-d721-a18b-78f5bbfb0000|7 בספטמבר 2022}}}}

===בראשית המאה ה-21===
ב[[ארצות הברית]], המוסד עזר לסוכנויות ה-[[FBI]] וה-[[CIA]] להילחם בטרור. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] איתר המוסד פעיל [[חזבאללה]] שניסה לרכוש חומרים להכנת [[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. סוכנויות המודיעין של ארצות הברית עקבו אחריו בניסיון לאתר עוד מחברי הרשת, ולבסוף [[מעצר|עצרו]] אותו. עיתון ה[[לוס אנג'לס טיימס]] ציטט בכיר אמריקאי שאמר כי באוגוסט [[2001]] קיבלו סוכנויות הביון האמריקאיות [[התרעה]] מהמוסד ש-200 [[מחבל]]ים, המקושרים ל[[אל-קאעידה]] שב[[אפגניסטן]], הסתננו לארצות הברית ומתכננים "מתקפה גדולה" בקרוב.{{הערה|[http://articles.latimes.com/2001/sep/20/news/mn-47840 Officials Told of 'Major Assault' Plans], לוס אנג'לס טיימס, 20 בספטמבר 2011}} כעבור כחודש, אירעו [[פיגועי 11 בספטמבר]] שבהם נרצחו אלפי אזרחים, כאשר מחבלים מאל-קאעידה ריסקו [[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]] על [[מגדלי התאומים]] ו[[הפנטגון]]. ידיעה זו שימשה בסיס ל[[תאוריית הקשר על פיגועי 11 בספטמבר|תאוריית קשר על פיגועי 11 בספטמבר]] שנפוצה בעיקר בקרב מדינות [[אסלאם|מוסלמיות]] המאשימה את המוסד במעורבות בפיגועים.

לפי ספרם של [[דן רביב (עיתונאי אמריקאי)|דן רביב]] ו[[יוסי מלמן]] "מלחמות הצללים" (Spies Against Armageddon), לוחמי המוסד מילאו "תפקיד נועז" במבצע ל[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]], ובפרט בהשגת ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] שאפשר את תקיפת הכור והשמדתו.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן, דן רביב|השמדת הכור הסורי: הסיפור שלא סופר|1.1792377|3 באוגוסט 2012}}}}

המוסד הטה שכם אף הוא ל[[המלחמה בטרור|מלחמה בטרור]] ותחת כהונתו של [[מאיר דגן]] יוחסה לו הריגת בכירי טרור בחו"ל, בכלל זה הריגת [[עימאד מורנייה]], המפקד הצבאי של חזבאללה, ו[[מחמוד אל-מבחוח]], בכיר ב[[חמאס]]. בנוסף, חלק נכבד בפעילות המוסד בתקופה זו הוקדש לסיכול [[תוכנית הגרעין האיראנית]]. על פי העיתונות, פעולותיו של המוסד תחת מאיר דגן נחלו הצלחה וגרמו לעיכובים משמעותיים בתוכנית האיראנית, ודגן עצמו העריך שלאיראן לא יהיה [[נשק גרעיני]] לפני [[2015]].{{כ}}{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין|מאיר דגן: איראן לא תשיג פצצה גרעינית עד 2015|197/885|6 בינואר 2011|1|2}}}} אחד משיאי הפעילות של המוסד נגד איראן היה [[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן]] אחרי שפרץ ל[[ארכיון]] סודי ב[[טהראן]] והבריח את תכולתו, למעלה מ-100,000 מסמכים וקובצי מחשב, לישראל.

במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] העביר המוסד לסוכנויות הביון והביטחון בארצות הברית ובאירופה מידע מודיעיני והתרעות קונקרטיות על פיגועים שתכנן לבצע [[דאעש]]. מידע זה אפשר סיכול עשרות פיגועים.{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]]|בסיוע המודיעין הישראלי, עשרות פיגועים סוכלו בעולם בשנתיים האחרונות|1.4473189|27 בספטמבר 2017}}}} ביולי [[2018]] סיכל המוסד, ביחד עם סוכנויות הביון של [[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[בלגיה]], [[פיגוע טרור]] ענקי שתכננה [[איראן]] נגד גולים איראנים בצרפת.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|המוסד סיכל מתקפת טרור של איראן בצרפת|5313262|19 ביולי 2018}}}} בעקבות הסיכול נעצרו מספר סוכנים איראנים וצרפת הטילה סנקציות על מספר ארגונים וסוכנים איראניים. באוקטובר 2018 סיכל המוסד פיגוע שתכנן [[המודיעין האיראני]] נגד פעילי אופוזיציה ב[[דנמרק]]. בדצמבר [[2019]] סייע המוסד בסיכול גל פיגועים באירופה (כולל מתן [[מלחמה בטרור#מודיעין|מודיעין]] שהביא למעצר 20 מחבלים בדנמרק).{{הערה|{{mako|ניר דבורי|פרסום ראשון: המוסד סייע בסיכול סדרה של פיגועי טרור באירופה|8a04b8f97b50f61027|news-world/2019_q4|14 בדצמבר 2019}}}}

בשנת [[2017]] הקים המוסד את "ליברטאד" – [[קרן השקעות|קרן]] להשקעה בחדשנות טכנולוגית בתחומים שמעניינים את המוסד.{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|קרן החדשנות של המוסד נחשפת: תשקיע ב-5 חברות בשנה|1001194317|27 ביוני 2017}}}}

ב[[מלחמת חרבות ברזל]] עסק "המוסד" במאמץ להשבת [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|החטופים]]. בנוסף עסק "המוסד" בסיכול פיגועים נגד ישראלים ויהודים, בהתמודדות מול [[חזבאללה]] ובמתן פתרונות טכנולוגיים ללוחמים בשדה הקרב, בהם מיגון [[רק"ם]], [[רובוט]]ים ומערכות [[זיהוי פנים]] לאיתור מחבלים.{{הערה|{{מבט מל"מ||המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במלחמת 'חרבות ברזל' - סיכום ביניים|mm97new|8|מאי 2024}}}}

=== פעולות מפורסמות של המוסד ===
מטבע הדברים, רוב פעילותו של המוסד חשאית, אבל עם פעולותיו שזכו לפרסום רשמי או לאישוש ברור נמנות:
[[קובץ:Hatzerim 201206 MiG21.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מיג-21]] ב[[מוזיאון חיל האוויר]], מסומן במספר [[ג'יימס בונד|007]] כמחווה למוסד]]
* [[מבצע ברן]] – חטיפתו של קצין צה"ל [[אלכסנדר ישראל]] ממדינה ב[[מערב אירופה]], שם הציע לרגל עבור מצרים ([[1954]]). ישראל, ש[[הרדמה|הורדם]] לאחר החטיפה, מת במהלך הטסתו לישראל, וגופתו הושלכה ל[[הים התיכון|ים התיכון]].{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|מת ד"ר יונה אליאן, הרופא שהשתתף בלכידת אדולף אייכמן|1.1177499|17 ביוני 2011}}}}
* חשיפת "[[הנאום הסודי]]" של [[ניקיטה חרושצ'וב]] ([[1956]]) שבו הוא מוקיע את פשעי [[סטלין]].
* העלאת יהודים מ[[מרוקו]] לישראל בשנים 1956–[[1964]], באמצעות פעילות ארגוני "המסגרת".
* [[חטיפת אייכמן|חטיפת אדולף אייכמן]], מבכירי המשטר הנאצי בגרמניה, מ[[ארגנטינה]] והבאתו ל[[משפט אייכמן|משפט]] בישראל ([[1960]]).
*[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]] – יוסל'ה שוחמכר, שהופקד על ידי הוריו אצל סבו ה[[חרדים|חרדי]] בגלל מצבם הכלכלי, סירב להחזירו להוריו, בשל אורח חייהם ה[[חילונים|חילוני]]. יוסל'ה הוחבא בישראל ולאחר מכן הוברח אל מחוץ לישראל, עד שאותר על ידי המוסד והוחזר להוריו ([[1962]]).
* סיוע למורדים המלוכנים ה[[תימן|תימנים]], שנלחמו נגד [[צבא מצרים]] בתקופת [[מלחמת האזרחים בתימן (1962–1970)|מלחמת האזרחים בתימן]] ([[1964]]–[[1966]]; ראו גם [[מבצע רוטב]]).{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|נשיא תימני משלנו|1.1354792|15 באוקטובר 2008}}}}
* הריגת [[פושע מלחמה|פושע המלחמה]] ה[[לטביה|לטבי]] [[הרברטס צוקורס]] ב[[אורוגוואי]] ([[1965]]).
* מעורבות ב[[פרשת בן ברקה|הריגת מנהיג האופוזיציה המרוקאי מהדי בן ברכה]] (1965). מעורבותו של המוסד בפרשה זו גרמה לסערה פוליטית בישראל.
* פעולה חשאית ב[[צרפת]], שבמהלכה נהרג איש המוסד [[ניסים בנימין]] (1965).
* [[מבצע יהלום]] – הבאת מטוס ה[[מיג 21]] העיראקי עם הטייס העריק [[מוניר רדפא]] לישראל (1966).
*תפיסת חוליית אנשי המוסד ב[[מערב גרמניה]] לאחר שפרצו לביתה של סופי מילר, רעייתו של [[היינריך מילר]], מפקד ה[[גסטפו]].{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|מראש הגסטפו ועד מנגלה: כך כשל המוסד במרדף אחר בכירים נאצים|news/military/Article-598128|5 בספטמבר 2017}}}}
*[[מבצע זעם האל]] להריגתם של האחראים ל[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]] ([[1972]]–[[1973]]).
*[[מבצע אביב נעורים]] – סיוע לכוחות צה"ל ([[סיירת מטכ"ל]], [[שייטת 13]] ו[[חטיבת הצנחנים#גדוד 101 (פתן)|גדוד 50]]) לאתר ולחסל מחבלים בכירים ב[[אש"ף]] בלב [[ביירות]] (1973).
*[[מבצע צרבת]] – סיכול הפלת מטוס [[אל על]] ב[[קניה]] ([[1976]]) על ידי חמישה [[טרור פלסטיני|מחבלים]] מארגון [[החזית העממית לשחרור פלסטין]], באמצעות שני [[טיל כתף|טילי כתף]] מסוג [[9K32 סטרלה-2|סטרלה]].{{הערה|{{מעריב אונליין|גדעון מיטשניק|"הגענו ברגע האחרון": כך סיכל המוסד את הפלת מטוס אל על בקניה|news/israel/Article-581365|16 באפריל 2017}}}}
*השגת מידע והפעלת קשרים ב[[קניה]] שאיפשרו לבצע את [[מבצע אנטבה]] (1976).
*הריגת בכיר החזית העממית [[ודיע חדאד]] באמצעות [[רעל]] ביולוגי ב[[גרמניה המזרחית]] ([[1978]]).
*הריגתו של [[עלי חסן סלאמה]] (הנסיך האדום) בחוצות ביירות בזמן שחזר מאירוע משפחתי, בעזרת [[מכונית תופת]] בשלט רחוק שנצמדה למכוניתו ([[1979]]).{{הערה|[[יוסי מלמן]] ודן רביב, '''מרגלים לא מושלמים''', [[ספריית מעריב]], [[1990]], עמ' 170}}
*חטיפת [[מרדכי ואנונו]] ב[[רומא]] ([[1986]]).
*הכנת התשתית בחילוץ יהודי אתיופיה ([[מבצע משה]] ו[[מבצע שלמה]]).{{הערה|רפי ברג, '''לוחמי המוסד בים האדום''', [[הוצאת שוקן]], 2022}}
*מבצעים חשאיים לחילוץ [[יהדות סוריה|יהודי סוריה]]{{הערה|{{מבט מל"מ|דוד בר גיורא|ערב לזכרו של שלמה גל ז"ל - אמן ולוחם|95030162|23|22, יולי 1999}}}} ו[[יהודי תימן]].{{הערה|גיל קיסרי, לזכרו של שלמה גל, ידיעון [[המרכז למורשת המודיעין]], דצמבר 1995}}
*[[מבצע הצגת תכלית]] להריגתו של [[אבו ג'יהאד]] (ח'ליל אל-וזיר) בעיר תוניס בירת תוניסיה יחד עם לוחמי [[סיירת מטכ"ל]] ו[[שייטת 13]] ([[1988]]).
*הריגת בכיר אש"ף [[עאטף בסיסו]], שהיה מעורב ב[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]], ב[[פריז]] ([[1992]]).
*מותם של שני סוכני המוסד ב[[תאונת דרכים]] ב[[וינה|ווינה]] בעת מעקב אחר ד"ר [[מג'יד עבאספור]], סגן [[משרד ההגנה האיראני|שר ההגנה איראני]] ואיש הקשר של [[נחום מנבר]]{{הערה|{{הארץ|[[ראובן פדהצור]]|החבר'ה מהמוסד לא מוותרים|1.1423008|5 ביולי 2007}}}} ([[1993]]).
*הריגת מנהיג [[הג'יהאד האיסלאמי]] [[פתחי שקאקי]] ב[[מלטה]] ([[1995]])
*[[מבצע כורש]], בו התבצע ניסיון התנקשות כושל בראש הלשכה המדינית של [[חמאס]], [[ח'אלד משעל]] ב[[עמאן]] ([[1997]]).
*תפיסת סוכני מוסד במהלך פעילות מבצעית ב[[שווייץ]] ([[1998]]), פעולה שבה ניסו להתקין מכשירי [[ציתות]] לדירתו של עבדאללה זֵיין, מגייס הכספים של [[חזבאללה]] ב[[אירופה]], ב[[קפריסין]] (1998) וב[[ניו זילנד]] ([[2004]]), פעולה שבה ניסו להשיג [[דרכון]] ניו זילנדי.{{הערה|{{הארץ||מעצרים של אנשי מודיעין ישראלים בחו"ל|1.982701|16 ביולי 2004}}}}
*[[השגת מסמכי הגרעין האיראניים]] ו[[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן]] – בינואר ופברואר [[2018]]. המוסד איתר מחסן ב[[טהראן]] שבו שמרה [[איראן]] [[ארכיון]] סודי של [[תוכנית הגרעין האיראנית]] ותוכניות שלה לפיתוח [[נשק גרעיני]]. המסמכים, בדפוס ובמדיה דיגיטלית, אוחסנו במספר כספות גדולות. סוכני המוסד הצליחו לפרוץ למקום, ולקחו עימם [[מודיעין טכנולוגי|חומר מודיעיני]] רב במשקל כחצי טון.{{הערה|{{גלובס||"כך השיג המוסד את מסמכי הגרעין במחסן מוזנח בטהראן"|1001233791|1 במאי 2018}}}}{{הערה|שם=כהן-והנועזים}}
*במרץ 2020 בעקבות [[מגפת הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]], פעל "המוסד" להביא לישראל ציוד רפואי הכולל מכונות הנשמה, מסכות וציוד מיגון נוסף.{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|מבצע מטוש: מזוודות מלאות כסף, ארגזים שנעלמו - וסלבריטאים שנדחפים|.premium-MAGAZINE-1.8770886|17 באפריל 2020}}}}

===פעולות המיוחסות למוסד===
הפעולות הבאות מיוחסות למוסד, אף על פי שישראל נמנעה מלתת לכך אישור רשמי (ולעיתים אף הכחישה מעורבות) ואין לכך הוכחות:
*הריגת המהנדס [[ג'רלד בול]] אשר פיתח [[תותח על]] בהזמנת [[סדאם חוסיין]] ([[1990]]){{הערה|שם=Telegraph}}
*הריגת מזכ"ל ה[[חזבאללה]] [[עבאס מוסאווי]] (ביחד עם [[צה"ל]]) ב[[לבנון]] ([[1992]])
*הריגת בכיר ה[[חמאס]] [[עז א-דין שייח' ח'ליל]] ב[[דמשק]] ([[2004]]){{הערה|[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/middle_east/3691082.stm Syria blast kills Hamas militant], BBC|כיוון=שמאל}}
*הריגת בכיר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] [[מחמוד אל-מג'זוב]] ב[[צידון]] ([[2006]]){{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/05/26/AR2006052600318.html Islamic Jihad Leader Killed in Lebanon], Washington Post|כיוון=שמאל}}
*הריגת בכיר חזבאללה [[עימאד מורנייה]]{{הערה|[[מישקה בן דוד]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin//showthread.php?t=390683#post4228252 איך להגיע למבוקש בכיר], [[ישראל היום]], {{כ}} 14.02.2008, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}} ב[[דמשק]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|פרשנות: מבוקש בכיר יותר מנסראללה|1.1304228|12 בפברואר 2008}}}} ([[2008]])
*הריגת מנהלו של ראש [[הלשכה המדינית של חמאס]] [[ח'אלד משעל]], [[הישאם פאיז אבו ליבדה]] ב[[סוריה]] (2008)
*הריגת בכיר החמאס [[מחמוד אל-מבחוח]] ב[[דובאי]] ([[2010]]){{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס ועלי ואקד|"חוטף אילן סעדון ואבי סספורטס חוסל בדובאי"|3841345|29 בינואר 2010}}}}
*הריגת מדעני ה[[נשק גרעיני|גרעין]] האיראניים [[מג'יד שהריארי]], [[מסעוד עלי מוחמדי]] ו[[דריוש רזא'אי]] ופציעתו הקשה של מדען גרעין איראני ב[[טהראן]] בשנים 2010 ו-[[2011]]{{הערה|{{הטלגרף|Gordon Thomas|Mossad: was this the chief's last hit?|news/worldnews/middleeast/israel/8182126/Mossad-was-this-the-chiefs-last-hit.html|5 December 2010}}}}{{הערה|{{וואלה!||"בכיר ישראלי הודה: המוסד חיסל את המדען האירני"|1846435|2 באוגוסט 2011}} ([http://www.spiegel.de/international/world/0,1518,777899,00.html הכתבה של "דר שפיגל" באנגלית])}}
*הריגת [[כמאל רנאג'ה]] (ניזאר אבו מוג'האד), בכיר בחמאס ויורשו של אל-מבחוח. רנאג'ה חוסל ב[[דמשק]] ב-[[27 ביוני]] [[2012]]{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/arabic/middleeast/2012/06/120628_who_ghanaja.shtml דיווח של ה-BBC בערבית]}}
* הריגת [[חסאן א-לקיס]],{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל, ג'קי חורי|חיזבאללה: ישראל התנקשה בראש מערך הטכנולוגיה ואמצעי הלחימה בארגון|1.2181908|4 בדצמבר 2013|מנויים=לא}}}} בכיר החזבאללה בלבנון,{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מות אל-לקיס: המכה הקשה ביותר שספג החיזבאללה מאז שאיבד את מורנייה|1.2182199|4 בדצמבר 2013}}}} ב-[[3 בדצמבר]] [[2013]]
*[[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית|פעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית]]: שורה של חיסולים, פיצוצים ומבצעי [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] במתקני הגרעין ובסיסי הטילים של [[איראן]] (חלק מהם יוחסו למוסד), בהם גם נהרג בכיר ב[[משמרות המהפכה האסלאמית]], [[חסן טהראני מוקדם]],{{הערה|{{ynet|דודי כהן|זה התא"ל האיראני שנהרג בפיצוץ|4147697|13 בנובמבר 2011}}}} שהיה דמות מפתח בתוכנית הטילים האיראנית
* הריגת בכיר חזבאללה [[מוסטפא בדר א-דין]] בדמשק ב-[[12 במאי]] [[2016]]{{הערה|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|זכויות הפקה: מי עומד מאחורי חיסול מהנדס התעופה של חמאס?|journalists/Article-567915|24 בדצמבר 2016}}}}
* הריגת [[מוחמד א-זווארי]], מהנדס חמאס ב[[תוניסיה]], ב-[[16 בדצמבר]] 2016. א-זווארי עזר לחמאס לפתח ולהפעיל [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ונורה למוות בתוניסיה. החמאס האשים את המוסד בהריגתו.{{הערה|{{ynet|רועי קייס|אקדחים, משתיקי קול ומכוניות שכורות. בתוניסיה חוקרים את החיסול שמיוחס למוסד|4894148|17 בדצמבר 2016}}}}
* הריגת [[פאדי אל-בטש]], בוגר אוניברסיטה בעזה, אחראי רכש [[אמצעי לחימה]] ו[[מהנדס]] של החמאס ב[[מלזיה]], ב-[[21 באפריל]] [[2018]].{{הערה|{{ynet|ynet|הקשר הצפון קוריאני וההוראה של ראש המוסד. פרטים חדשים על החיסול במלזיה|5241686|26 באפריל 2018}}}}
* הריגת שני אנשי [[משמרות המהפכה האיראניים]] ב[[לוב]].{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|דיווח: המוסד חיסל בלוב שני יועצים איראניים|561163|4 ביוני 2018, 13:24}}}}
* [[4 באוגוסט]] 2018: הריגת [[מדען]] [[סוריה|סורי]] בכיר, ד"ר עזיז אסבר, שעבד ב[[מכון מחקר]] לפיתוח [[נשק כימי]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילים]] ופיקח על מחסני נשק של איראן ו[[חזבאללה]] בסוריה. משטר אסד וחזבאללה האשימו בהריגתו את המוסד.{{הערה|{{כאן|רועי קייס|דיווחים בסוריה: "מדען בכיר המקורב לאסד ולאיראן חוסל בפיצוץ מכוניתו"|35447|05 באוגוסט 2018|item}},{{ש}}{{mako|[[ירון שניידר]], כתב לענייני ערבים ו[[אהוד יערי]]|דיווח: מדען בכיר חוסל בסוריה|9fdc63692c70561004|news-world/arab-q3_2018|5 באוגוסט 2018}}}}
* לפי [[הניו יורק טיימס]], ב-[[7 באוגוסט]] [[2020]] הרג "המוסד" ב[[טהראן]], לבקשת [[ארצות הברית]], את ה[[טרור]]יסט [[עבדאללה אחמד עבדאללה]] המכונה אבו מוחמד אל-מסרי, מספר 2 ב[[אל-קאעדה]].{{הערה|{{mako||דיווח בניו יורק טיימס: ישראל אחראית לחיסול מספר 2 באל קעידה - לבקשת ארה"ב|8a32162e744c571027|news-world/2020_q4|14 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|דיווח דרמטי בניו יורק טיימס: ישראל חיסלה באיראן את מספר 2 באל קאעידה|819823|14 בנובמבר 2020}}}}
* ב-[[27 בנובמבר]] 2020 נהרג ביריות הגנרל [[מוחסן פח'רי-זאדה]], ראש [[תוכנית הגרעין האיראנית]] ו[[מדען]] בכיר שעסק בפיתוח [[נשק גרעיני]], בעיירה ליד טהראן. איראן האשימה את המוסד הישראלי בהריגתו ואיימה בנקמה.{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה|דרמה באיראן: "אבי הפצצה" חוסל באזור טהראן|58518440|27 בנובמבר 2020}}.}}
* ב-[[22 במאי]] [[2022]] נהרג ביריות בטהרן חסן סיאד ח'דאיי, קולונל ב[[כוח קודס]] של [[משמרות המהפכה האסלאמית]] שתכנן [[פיגוע]]ים ו[[פיגוע מיקוח|חטיפת]] [[ישראלים]] בחו"ל. איראן האשימה את "המוסד" בהריגתו.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע, ליעד אוסמו|הבכיר האיראני שחוסל בטהרן - תכנן פיגועים נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם|61299100|22 במאי 2022}}.}}

חלק מהפעולות הנ"ל מתוארות בהרחבה בספרם של [[מיכאל בר-זהר]] ו[[נסים משעל]], '''המוסד: המבצעים הגדולים''', ועל כך כותבים המחברים במבוא לספר:
{{ציטוט|תוכן=כמי שניתחו את פעולות המוסד, את שיטותיו ואת מטרות המבצעים הללו, הגענו למסקנה שהמקורות הזרים צודקים והמוסד הוא הגוף היחיד שמסוגל היה להוציא לפועל פעולות כה מתוחכמות וכה נועזות.
|מקור='''המוסד: המבצעים הגדולים''', הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010 (מהדורה מעודכנת), עמ' 17}}

המוניטין של "המוסד" הביא לעיתים לייחוס יכולות מפתיעות לאנשיו. בשנת 2010, בעקבות [[תקיפות הכרישים בשארם א-שייח']], אמר מושל [[מחוזות מצרים|מחוז]] [[דרום סיני]] שאין לפסול את האפשרות שהמוסד שיגר את הכריש, כדי לתקוף [[תייר]]ים המבלים באזור.{{הערה|{{ישראל היום|[[בועז ביסמוט]]|מושל סיני: "הכריש בשארם א-שייח' - מזימה של המוסד"|9163|7 בדצמבר 2010}}}} בשנת 2011 הוחזק [[נשר]] שעף מכיוון ישראל ונחת ב[[ערב הסעודית]] בידי כוחות הביטחון הסעודיים בחשד שמכשיר הניווט הלווייני שהוצמד לרגלו הוא מכשיר ריגול של המוסד (למעשה מכשיר הניווט הוצמד אל הנשר במסגרת מעקב אחרי התקדמות תוכנית שיקום אוכלוסיית הנשרים בישראל ב[[חי בר כרמל]]).{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|סעודיה: נשר שהגיע מישראל - "מרגל מוסד"|196/663|4 בינואר 2011|1|2}}}} בשנת 2013 הועלו ב[[טורקיה]] חשדות דומים כלפי [[בז]] ש[[טיבוע עופות|טובע]] בישראל.{{הערה|[http://www.hurriyetdailynews.com/renegade-bird-accused-of-being-an-israeli-spy-cleared-after-careful-examination-in-turkey.aspx?pageID=238&nID=51440&NewsCatID=341 דיווח בעיתון הורייט], 25 ביולי 2013}} העיתון [[וושינגטון פוסט]] ניסה להסביר את תפוצת [[תאוריית קשר|תאוריות הקשר]] האלה לגבי "המוסד" בכך ש"המבצעים החשאיים האמיתיים של ישראל הם פנטסטיים כמעט כמו הפנטזיות האלה."{{הערה|שם=WP|{{cite news|title=Israel's Spying Vulture – and Killer Shark
|publisher=Washington Post|author= Jackson Diehl|url =http://voices.washingtonpost.com/postpartisan/2011/01/israels_spying_vulture--and_ki.html|date=5 January 2011}}|כיוון=שמאל}}

===פרשיות אחרות הקשורות למוסד===
[[יהודה גיל]] היה [[קצין איסוף (קצ"א)|קצין איסוף]] של המוסד, שהיה אחראי על מקור מודיעיני סורי. בשנת [[1997]] נעצר והועמד לדין על עבירות של [[ריגול]] ו[[גנבה]] בידי [[המגזר הציבורי בישראל|עובד ציבור]], באשמה שבמהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] העביר מידע כוזב ושלשל לכיסו את הכסף שהועבר אליו לשם הפעלת הסוכן. חלק מהידיעות שהעביר, בשנת [[1996]], גרמו לבהלה מחשש שסוריה תתקוף את ישראל, ואף להיערכות מיוחדת של צה"ל בגבול הצפון. גיל הורשע ונידון ל-5 שנות מאסר.

ישראלי-אוסטרלי בשם [[פרשת בן זיגייר|בן זיגייר]] התגייס למוסד בתחילת [[שנות ה-2000]]. נטען שזיגייר עבד בחברת קש של המוסד שמכרה ציוד אלקטרוני לאיראן.{{הערה|{{ynet||"זיגייר עבד ב'חברה' של המוסד שמכרה לאיראן"|4344831|13 בפברואר 2013}}}} ב-2010 נחשד בעבירות ביטחון, נכלא ב[[כלא איילון]] תחת זהות בדויה שסיפק המוסד, וב-15 בדצמבר נמצא תלוי בתאו. כאשר התפוצצה הפרשה בפברואר 2013, זומנה [[ועדת העורכים]] לפגישה עם ראש המוסד תמיר פרדו לצורך בקרת נזקים. בשנה שלאחר מכן פורסם כי איש מוסד נוסף ("האסיר X2", שדבר קיומו נחשף בעקבות פרשת זיגייר) מוחזק בכלא במשך כעשור, לאחר שהורשע ב[[בגידה]].{{הערה|{{מעריב השבוע|יוסי מלמן|לפי פרסומים זרים: איש מוסד מוחזק בכלא ישראלי כעשר שנים בגין בגידה|1 במרץ 2014|זיהוי=pn6Vq=11&0r9VQ=FDFFD}}}}

ביולי [[2012]], המליצה המשטרה להעמיד לדין את אחד מראשי האגפים במוסד בחשד לאי סדרים כספיים ומנהליים. הבכיר הכחיש את החשדות נגדו אך הוצא לחופשה כפויה על ידי ראש המוסד, [[תמיר פרדו]], עד להחלטה סופית בעניינו.{{הערה|{{ישראל היום|עדנה אדטו, איציק סבן ויואב לימור|המשטרה: להעמיד לדין את ראש האגף שהושעה|44589|30 ביולי 2012}}}}

באוגוסט [[2021]] פורסם כי בכיר במוסד [[מעילה|מעל]] בכספי הארגון, ואולץ לפרוש.{{הערה|{{mako|[[ניר דבורי]]|פרסום ראשון: בכיר במוסד מעל בכספי הארגון - ואולץ לפרוש|0bae7ed97fb2b71027|news-military/2021_q3|9 באוגוסט 2021}}}}

==גיוס==
המוסד פרסם בצעד יוצא דופן, ערב [[יום העצמאות]] ה-68 של [[ישראל|מדינת ישראל]], מודעת כתב סתרים לגיוס עובדים לזרוע ה[[לוחמת רשת|סייבר]]. במודעה שבה מופיע הלוגו של הארגון מצוינים צירופים, חסרי משמעות לכאורה, של אותיות ומספרים שכמה מהם מודגשים. אולם התברר כי מדובר במודעת גיוס באמצעות כתב [[חידה]] סודי.{{הערה|שם=גיוס-מוסד-חידה|{{ynet|איתמר אייכנר|מעוניינים לעבוד במוסד? פתרו את כתב החידה|4802192|11 במאי 2016}}}} יותר מ-25 אלף אנשים נענו לאתגר שהציב המוסד במודעת הדרושים הייחודית וניסו לפתור את כתב החידה שבמודעה. הרוב נשרו בדרך, אך עשרות הצליחו וגויסו לשירות.{{הערה|שם=גיוס-מוסד-חידה}}

בראיון נדיר ל"[[ליידי גלובס]]" ב-[[2012]] סיפרו לוחמות המוסד על גיוס גברים ונשים למוסד, מבחני המיון, עבודתן במוסד לצד הקמת משפחה, היחס בין זמן ההכנה לפעולות ובין הפעולות עצמן, העבודה בצוותים, האינטליגנציה הרגשית הנדרשת מהן, אופי הפעילות, הימנעות מתהילה ומ[[אומניפוטנטיות]], ושיחות עם אויבים.{{הערה|{{גלובס|ורד רמון ריבלין|לראשונה בתולדות המדינה: 5 לוחמות מוסד בכירות מדברות; "אני עושה דברים שרואים בסרטי ריגול; אם אני נתפסת - נגמרו לי החיים"|1000783977|11 בספטמבר 2012}}}}

== פרס ביטחון ישראל ==
פעמים רבות היו צוותים של "המוסד" שותפים לזכייה ב[[פרס ביטחון ישראל]]:
{| class="wikitable" border="1"
! שנה !! שם הזוכה !! הערות
|-
| 1977 || צוות מחקר ופיתוח ב[[משרד הביטחון]] (כולל ד"ר [[דוד הזלקורן]] ואנשי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים כולל איש המוסד אהרון בן אריה) || ציון לשבח על "קידום טכנולוגי מרשים"
|-
| 1977 || [[יחידת קיסריה]] בראשות [[מייק הררי]] || צל"ש מוועדת הפרס על פעילות מיוחדת{{הערה|אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014, עמ' 8}}
|-
| 1988 || ישראל רובין || על פעילותו במחלקת הדפוס באגף הטכנולוגי של המוסד
|-
| 2005 || צוות [[חיל המודיעין]] ו[[המוסד]] || "פיתוח של מערכת המהווה הישג טכנולוגי מרשים ביותר, אשר ממנו נבעו הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי"{{הערה|{{מבט מל"מ||פרס ביטחון ישראל לצוותים של 'המוסד' וחמ"ן|95042775|28|43, דצמבר 2005}}}}
|-
| 2005 || צוות המוסד וחיל המודיעין (בסיוע ה[[שב"כ]]) || "מבצע יוצא דופן ומערכת מתקדמת, המאפשרים הישגים שהם בבחינת קפיצת מדרגה בערכיותם ובתרומתם לביטחון המדינה"
|-
| 2006 || צוות המוסד ו[[רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה|רפאל]] || "מבצע נועז יוצא דופן, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ייחודיות, המאפשרות השגת הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל"{{כ}}{{הערה|1=[http://www.mod.gov.il/WordFiles/n32806061.doc טקס פרס ביטחון ישראל תשס"ו], באתר משרד הביטחון {{DOC}}}}
|-
| 2007 || צוות המוסד || "מבצע נועז, יוצא דופן במורכבותו, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות, אשר אפשר הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://www.mod.gov.il/WordFiles/n31508079.doc טקס פרס ביטחון ישראל התקיים הערב זו הפעם ה-50 במשכן נשיא המדינה בירושלים], באתר משרד הביטחון {{DOC}}}}
|-
 |2007 || צוות של [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין]] והמוסד || "פיתוח ויישום של מערכת המהווה הישג טכנולוגי יחיד מסוגו"
|-
| 2008 || שמונה לוחמים מ[[המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים]] || "מבצע יוצא דופן במורכבותו ובנחישותו שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ואפשר השגים בעלי תרומה מכרעת למדינת ישראל"
|-
| 2019 || המוסד || [[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן]]{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|צוות המוסד שפרץ לארכיון הגרעין באיראן יקבל את פרס ביטחון ישראל|news/military/Article-700703|26 במאי 2019}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|הפריצה לארכיון הגרעין האיראני: פרס ביטחון ישראל - למוסד|5515730|26 במאי 2019}}}}
|-
| 2020 || פרויקט של "המוסד", [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]], [[חיל האוויר]] ו[[יחידת האיסוף המרכזית]] באגף המודיעין || "מקנה לצה"ל יכולות ייחודיות, בוצעו פריצות דרך טכנולוגיות והופגנו חזון יוצא דופן, [[יצירתיות]] ונחישות".
|-
| 2020 || א' מ"המוסד" על פעילות בתחום ה[[לוחמת רשת|סייבר]]{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|גאון סייבר עולמי מהמוסד - יקבל את פרס ביטחון ישראל|article/SkWikYylv|17 ביולי 2020}}}} || פרס [[מפעל חיים]] "על תרומה ארוכת שנים לביטחון המדינה ועל יזום פתרונות טכנולוגיים רבים, תוך הפגנת כישרון יוצא דופן, יצירתיות, סקרנות ותעוזה"
|-
|2021 || פרויקט של חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר ב[[אגף התקשוב וההגנה בסב"ר|אגף התקשוב]] בצה"ל בשיתוף עם [[הממונה על הביטחון במערכת הביטחון|מלמ"ב]] במשרד הביטחון, [[מערך הסייבר הלאומי]], המוסד, שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין || "הפרויקט בוצע בתעוזה ונחישות גבוהים, התמודד עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ומאפשר קפיצת מדרגה ביכולות צה"ל"
|-
|2021 || פרויקט של [[יחידה 81]] באגף המודיעין בשיתוף חיל האוויר, מפא"ת, רפאל, תע"א והמוסד || "הושגה במסגרתו "יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית של צה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים"
|-
| 2022 || [[יחידה 8200]], המוסד, השב"כ, [[מלמ"ב]] || פרויקט שמטרתו פיתוח יכולות מעצמתיות, פורצות דרך, בדרכים מגוונות וייחודיות{{הערה|{{mako|ניר דבורי|פרס ביטחון ישראל ללווייני התצפית 'אופק' ופרויקטים של 8200 והמוסד: "עליונות ביטחונית וטכנולוגית"|2fe33d2ce541181027|news-military/2022_q2|30 במאי 2022}}}}
|-
| 2022 || המוסד, יחידת המו"פ במפא"ת, התעשיות הביטחוניות ||פרויקט שמטרתו שמירה על היתרון האיכותי של מדינת ישראל אל מול איומים אסטרטגיים
|}

==ראשי המוסד==
[[קובץ:Directors of the Mossad.jpg|450px|ממוזער|שמאל|ראשי "המוסד" בעבר בעת מתן תעודות הוקרה לעובדי המוסד. עומדים: [[חסון חסון]] – מזכירו הצבאי של נשיא המדינה, ראשי "המוסד" [[אפרים הלוי]], [[נחום אדמוני]], [[תמיר פרדו]], [[שבתי שביט]] ו[[יוסי כהן]]. יושבים: [[נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]]]]כמחצית מראשי המוסד צמחו בתוכו, והיתר הם [[אלוף|אלופים]] שפרשו מ[[צה"ל]] והתמנו לראשות המוסד.

מינוי [[ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים]] נעשה על ידי ראש הממשלה באופן אישי, ללא צורך באישור הממשלה או גוף פיקוח אחר (בניגוד ל[[ראש המטה הכללי]] או [[ראש השב"כ]]). המינוי נבדק על ידי [[הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה]]. ראש המוסד מתמנה לתקופה של חמש שנים וראש הממשלה רשאי להאריך את כהונתו בשנה נוספת ללא תנאים כלשהם.{{הערה|{{כתב העת פרלמנט|אסף שפירא|מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם|8067/12013|69, 27 ביוני 2011}}}}

עד שנת [[1996]] היה שמו של ראש המוסד חסוי. המוסד טען באותם ימים כי החשאיות מאפשרת לראש המוסד לנוע בעולם באופן חופשי. בעקבות ביקורת ציבורית החליטה הממשלה לחשוף את שמו של ראש המוסד עם כניסת דני יתום לתפקיד.
{| class="wikitable"
|- bgcolor="#efefef"
!מספר
! דיוקן !! שם ותקופת חיים !! תחילת כהונה || סיום כהונה
|-
|1
| align="center" | [[קובץ:Reuven Shiloah 1948.jpg|70px]]
| [[ראובן שילוח]] (1909–1959) || 13 בספטמבר 1949 || 22 בספטמבר 1952
|-
|2
| align="center" | [[קובץ:Isser Harel.jpg|70px]]
| [[איסר הראל]] (1911–2003) || 22 בספטמבר 1952 || 25 במרץ 1963
|-
|3
| align="center" | [[קובץ:Meir Amit.jpg|70px]]
| [[מאיר עמית]] (1921–2009) || 26 במרץ 1963 || 1 בספטמבר 1968
|-
|4
| align="center" |[[קובץ:Zvi Zamir 1960.jpg|70px]]
| [[צבי זמיר]] (1925–2024) || 1 בספטמבר 1968 || 1 בספטמבר 1974
|-
|5
| align="center" | [[קובץ:Yitzhak Hofi 1982 - 1990.jpg|70px]]
| [[יצחק חופי]] (1927–2014) || 1 בספטמבר 1974 || 12 בספטמבר 1982
|-
|6
| align="center" | [[קובץ:Nachum Admoni.jpg|70px]]
| [[נחום אדמוני]] (1929–) || 12 בספטמבר 1982 || 19 באפריל 1989
|-
|7
| align="center" | [[קובץ:Shabtai Shavit.jpg|70px]]
| [[שבתי שביט]] (1939–2023) || 19 באפריל 1989 || 1996
|-
|8
| align="center" | [[קובץ:Danny Yatom.jpg|70px]]
| [[דני יתום]] (1945–) || 1996 || אפריל 1998
|-
|9
| align="center" | [[קובץ:Efraim Halevy.jpg|70px]]
| [[אפרים הלוי]] (1934–) || אפריל 1998 || 10 בספטמבר 2002
|-
|10
| align="center" | [[קובץ:Meir-Dagan.png|70px]]
| [[מאיר דגן]] (1945–2016) || 10 בספטמבר 2002 || 6 בינואר 2011
|-
|11
| align="center" | [[קובץ:Tamir Pardo.jpg|70px]]
| [[תמיר פרדו]] (1953–) || 6 בינואר 2011 || 6 בינואר 2016
|-
|12
| align="center" |[[קובץ:Yossi Cohen (cropped).jpg|לא ממוסגר|92x92 פיקסלים]]
| [[יוסי כהן]] (1961–) || 6 בינואר 2016 || 1 ביוני 2021
|-
|13
| align="center" | [[קובץ:David Barnea. January 19, 2023 (cropped).jpg|70px]]
| [[דוד ברנע]] (1965–) ||1 ביוני 2021 ||מכהן
|}

== סגן ראש המוסד ==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בעבר נקראו חלק ממלאי התפקיד בשם "המשנה לראש המוסד", ולעיתים כיהנו בו שני אנשים במקביל. בשנים האחרונות, אמון סגן ראש המוסד על מנהלת המבצעים של הארגון.

כשלושה סגני ראש מוסד המשיכו ומונו לראש הארגון ביניהם נמנים [[תמיר פרדו]], [[יוסי כהן]], ו[[דוד ברנע]].
{| class="wikitable"
!שם
!תקופת כהונה<ref>חלק מצומצם מן התאריכים משוערים</ref>
|-
|[[איזי דורות]]
|1953–1963
|-
|[[יעקב כרוז]] ו[[שמואל טולידאנו]]
|1964–1966
|-
|[[דוד קמחי|דייב קמחי]]
|1966–1971
|-
|[[שלמה כהן-אברבנאל|שלמה כהן אברבנאל]]
|1971–1976
|-
|[[נחום אדמוני]]
|1976–1978
|-
|[[בני זאבי]]
|1978–1982
|-
|[[נחיק נבות]]
|1982–1985
|-
|[[שמואל גורן]]
|1985–1990
|-
|[[אפרים הלוי]] ו[[עליזה מגן]]
|1990–1995
|-
|עליזה מגן
|1995–1998
|-
|[[עמירם לוין]]
|1998–2000
|-
|[[אילן מזרחי]]
|2000–2002
|-
|[[תמיר פרדו]] ו[[חגי הדס]]
|2002–2005
|-
|[[נפתלי גרנות]]
|2005–2007
|-
|[[תמיר פרדו]]
|2007–2009
|-
|[[רם בן ברק]]
|2009–2011
|-
|[[יוסי כהן]]
|2011–2013
|-
|נ'
|2013–2015
|-
|[[אהוד לביא]]
|2015–2018
|-
|[[דוד ברנע]]
|2019–2021
|-
|ה'
|2024-2021
|-
|ע'
|2024-מכהן
|}

== המוסד בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה ==
בעקבות המבצעים המיוחדים שלו ופעולותיו המתוחכמות והנועזות, המוסד זוכה ל[[אפקט ההילה|הילה]] של ארגון חשאי נועז ומתוחכם בעל יכולות פנטסטיות בישראל וברחבי העולם. כך, למשל, בסרטים [[הוליווד]]יים רבים, המוסד מוזכר בנשימה אחת עם סוכנויות ביון משפיעות בעולם, כגון [[SIS]] הבריטית (ידועה כ-[[MI6]]), [[ק.ג.ב.]] הרוסית, או [[CIA]] האמריקנית, ולעיתים אף מוצג בעל יכולות גבוהות משל אלו. להלן רשימה (חלקית) של דוגמאות לכך:

=== סרטי קולנוע ===
* הסרט [[מינכן (סרט)|מינכן]] של [[סטיבן ספילברג]] עוסק ב[[מבצע זעם האל]] והריגת מחבלי [[ספטמבר השחור (ארגון טרור)|ספטמבר השחור]], ומנסה להציג את הדילמות מאחורי ה[[התנקשות|התנקשויות]]. הסרט זכה לביקורות מעורבות ו[[אמנון ליפקין-שחק]], שהיה מעורב ב[[מבצע אביב נעורים]] ואחר כך כיהן כ[[רמטכ"ל]], אמר שהסרט מציג את סוכני המוסד כחובבנים, אף על פי שמדובר בלוחמים מקצוענים ומיומנים ביותר שביצעו עבודה חלקה ויעילה בהריגת המחבלים המעורבים ב[[טבח הספורטאים במינכן]].
* הסרט "[[כידון (סרט)|כידון]]" בבימויו של [[עמנואל נקש]] (2013) מבוסס על פרשת הריגתו של [[מחמוד אל-מבחוח]].
* הסרט הישראלי "[[ללכת על המים]]".
* הסרט "[[החוב (סרט, 2007)|החוב]]" משנת 2007, בבימויו של [[אסף ברנשטיין]], וה[[רימייק]] שלו, "[[החוב (סרט, 2011)|החוב]]" (2011).
* הסרט הישראלי "[[המוסד (סרט)|המוסד]]" – [[סרט קומדיה]] שיצא לאקרנים בישראל ביוני 2019 ומהווה [[פרודיה]] על ארגון המוסד.
* הסרט "[[מבצע פינאלה]]" בהפקת [[נטפליקס]], מתאר את מאמצי המודיעין הישראלי בלכידת קצין ה[[אס אס]] [[אדולף אייכמן]].
* הסרט "[[אתר הצלילה בים האדום]]" משנת 2019, הסרט מתאר פעילות המוסד ב[[סודאן]] להעלאת [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]] מסודאן לישראל.
* בסרט השוד האמריקאי "[[האיש שבפנים]]" מוזכר המוסד כהתלוצצות בין שני בני ערובה.
* בסרט האמריקאי "'''הספירה לאחור: ירושלים"''', נעזרים סוכני ה-[[FBI]] במוסד.

=== סדרות טלוויזיה ===

*מיני סדרה ישראלית, "[[רשימת חיסול]]", שיצר [[אלון בן דוד]] ב[[רשת 13]], [[2019]], עוסקת בחמישה סיפורי חיסול של "המוסד" וגופי הביון של מדינת ישראל.
* המוסד מופיע ב[[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] [[NCIS (סדרת טלוויזיה)|NCIS]] ומהווה חלק חשוב בעלילה. העונה השלישית עוסקת ב[[סוכן כפול]] בשם ארי המופעל על ידי המוסד וה[[חמאס]]. כמו כן, לצוות של גיבס מצטרפת סוכנת המוסד זיווה דוד, בתו של ראש המוסד אלי דוד. בהתחלה היא משמשת כקצינת קישור של המוסד המסייעת ל-NCIS אך בסוף העונה השביעית היא עוזבת את המוסד ומצטרפת ל-NCIS. זיווה דוד היא אחת הדמויות הראשיות של הסדרה ומשמשת כחלק קבוע מהצוות של גיבס. היא מתוארת כ[[לוחם|לוחמת]] מיומנת ביותר. בסדרה מופיעים סוכני מוסד נוספים: מייקל ריבקין, המחסל חוליית טרור ערבית ב[[ארצות הברית]], ואלי דוד, ראש המוסד ואביה של זיווה. בעונה השמינית מוקדש פרק כפול לביקורו של ראש המוסד ב-NCIS.
* המוסד מהווה חלק מרכזי בעלילת העונה השנייה של הדרמה "[[תא גורדין]]".
* סדרת הטלוויזיה "[[המדרשה (סדרת טלוויזיה)|המדרשה]]" עוסקת בקורס ההכשרה לכאורה של סוכני המוסד.
*סדרת הריגול הבריטית "[[ספוקס]]".
*הסדרה האמריקאית "[[הרשימה השחורה]]" הסוכנת נוואבי הגיעה מהמוסד כסוכנת FBI כפרופילית
*בסדרה האמריקאית - בריטית "[[מכת המחץ]]" מופיעה דמות אורח בתפקיד סוכנת מוסד, שמשיגה לא פעם את הסוכנים של הסוכנות הבריטית.
* בסדרה האמריקאית "[[פרשיות סמויות]]" לעיתים מופיע סוכן מוסד, שמסייע לסוכנת ה-CIA אנני ווקר ומחלץ אותה כשאין אף אחד אחר שיכול לעזור לה.
*המיני סדרה "[[אלי (מיני-סדרה)|אלי]]", גם היא בהפקת נטפליקס, המבוסס על סיפור הכשרתו, פעילותו ותפיסתו של המרגל המפורסם ביותר של הארגון (על אף שבמציאות חלק גדול מתקופת פעילותו הייתה תחת [[חיל המודיעין]] ב[[צה"ל]]), [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]].
*סדרת הטלוויזיה "[[טהרן (סדרת טלוויזיה)|טהרן]]", ששודרה ב"[[כאן 11]]" בשנת 2020, עוסקת בסוכנת של "המוסד" שנשלחה למשימה ב[[טהראן]].

=== ספרי מתח וריגול ===

*ספריו של [[מישקה בן-דוד]]: "[[דואט בביירות]]", "[[מפגש בברלין]]", "[[ביקור אחרון במוסקבה]]" ו"[[תחנה סופית אלג'יר]]" וספריו של [[אילן מורדוף]]
*הרומן של [[חיים באר]], "[[חלומותיהם החדשים]]", עוסק באיש "המוסד" בדימוס, המתכנן את כתיבת הרומן הראשון שלו, ובדרך לכך מעלה זכרונות משירותו ב"מוסד", ואף מנצל את הקשרים שטווה בתקופה זו.
* ספרו של [[ג'ון לה קארה]], "[[המתופפת הקטנה]]", הוא [[מותחן (ז'אנר)|מותחן]] ריגול שיצא לאור בשנת [[1983]], ומתאר את המצוד שמנהלים סוכני "המוסד" אחר [[טרור פלסטיני|מחבלי]] [[אש"ף]] ב[[אירופה]]. הספר עובד לסרט ב[[המתופפת הקטנה (סרט)|שם זהה]].
*הספר "המתנדב"; ביוגרפיה של סוכן מוסד נכתב על ידי מייקל רוס וג'ונתן קיין. הספר מספר את סיפורו של מייקל רוס, צעיר שעלה מ[[קנדה]] התגייס לנחל והתחתן עם בת קיבוץ בצפון ועל ההתנדבות שלו למוסד; על תהליך הגיוס ועל המבצעים שהשתתף בהם.
* סדרת ספריו של [[דניאל סילבה]], העוסקת באיש המוסד גבריאל אלון ודמויות נוספות.
*סדרת הספרים "[[שליחות חשאית]]" של [[דנה אלעזר-הלוי]] שעוסקת בחבורת ילדים המגויסים למוסד ופועלים ברחבי העולם.
*סדרת הספרים "[[מרגל להשכרה]]" מאת [[יונה ספיר]] – הסדרה מתמקדת בעיקר בסוכן על, בשם [[אייל גלבוע]] על משימותיו בשירות המוסד ולאחריו.
*ספר המתח '''שירת הברבור''' מאת טל בר מתאר את סוכן המוסד דניאל גורדון.{{הערה|{{ישראל דיפנס|אפרים לפיד|שירת הברבור|47611|10 בינואר 2021}}}}
*ספר המתח '''טפליין''' מאת ל.יפתח מתאר את של סוכן המוסד נתן, לוחם יחידת כידון של אגף המבצעים "קיסריה".
*רומן הריגול '''משחק הדממה''' מאת ערן בן עמי מתאר את סיפורם ינאי לוין, מפקד צוות לוחמים בשייטת 13, ומאיר הררי, ראש המוסד.

==לקריאה נוספת==
* [[גד שמרון]], '''המוסד והמיתוס''', ירושלים: [[הוצאת כתר]], [[1996]]
* [[יוסי מלמן]] ו[[דן רביב (עיתונאי אמריקאי)|דן רביב]], תל אביב: '''מרגלים לא מושלמים''', הוצאת [[מעריב]], [[1990]]; ספר חדש ומעודכן: יוסי מלמן, '''מרגלים לא מושלמים: המבצעים הגדולים של המוסד הישראלי, פרשות הריגול והתקלות שהדהימו את העולם''', הוצאת תכלת, [[2020]]
* [[אפרים הלוי]], '''אדם בצל''', [[הוצאת מטר]], [[2006]]
* [[רונן ברגמן]], '''[[נקודת האל-חזור (ספר)|נקודת האל חזור]]''', הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2007]]
* רונן ברגמן, '''מדינת ישראל תעשה הכל''', [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]], [[2009]]
* [[יוסי מלמן]] ו[[איתן הבר]], '''המרגלים''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]] וספרי חמד, [[2002]]
* [[תומאס גורדון]], '''מרגלי גדעון''', [[הוצאת אור-עם]], [[1999]]
* [[מייקל רוס]], '''המתנדב''', [[ביוגרפיה]] של סוכן מוסד, (תרגום מאנגלית: עמירה שגב), תל אביב: [[הוצאת משכל]], תשס"ח-2007
* [[דני יתום]], "'''שותף סוד: מסיירת מטכ"ל ועד המוסד'''", [[ידיעות ספרים]], [[2009]]
* [[צבי זמיר]], '''בעיניים פקוחות: ראש המוסד מתריע: האם ישראל מקשיבה?''', בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], [[2011]]
* [[יועז הנדל]] ו[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]], '''ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים''', בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן]], 2011
* [[מיכאל בר-זהר]] ו[[נסים משעל]], '''המוסד: המבצעים הגדולים''', הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב [[2010]]
* יוסי מלמן ודן רביב, '''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]]
* [[משה זונדר]], '''סיירת מטכ"ל''', [[כתר ספרים]], [[2000]]
* [[אהרון קליין (עיתונאי ישראלי)|אהרון קליין]], '''איש המבצעים''', סיפורו של [[מייק הררי]], מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, [[2014]]
* כלילה מגן, '''חשופים בעלטה: המוסד, השב"כ והתקשורת הישראלית'''. הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2017]]
* [[מישקה בן דוד]], "'''[[דואט בביירות]]'''", "'''[[מפגש בברלין]]'''", "'''[[אהבה אסורה בפטרבורג]]'''", "'''[[תחנה סופית אלג'יר]]'''", "'''[[ביקור אחרון במוסקבה]]'''"
* [[רונן ברגמן]], '''Rise and Kill First''', [[הוצאת רנדום האוס]], [[2018]]
* [[אפרים לפיד]], '''לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים''', ידיעות ספרים, 2017, עמ' 131–180
* [[ראובן מרחב]], '''מקום במרחב – כשהאדם נפגש עם נתיבות ההיסטוריה''', [[ידיעות ספרים]], 2022
* [[ניסים משעל]] ו[[מיכאל בר-זהר]], '''לוחמות המוסד''', [[ידיעות ספרים]], 2021{{הערה|{{הארץ|גיא הורוביץ|"לוחמות המוסד" עורר ציפיות רבות, אך התוצאה הסופית מאכזבת|1.9603931|9 במרץ 2021}}}}{{הערה|{{הארץ|לאה ענבל דור|אזהרה: האויב הגדול ביותר שלכם הוא הזקנה בקומה השלישית|1.10013054|19 ביולי 2021}}}}
<div class="mw-content-ltr">
* [[ויקטור אוסטרובסקי|Victor Ostrovsky]], '''By Way of Deception''', Publisher: St. Martin's Press 1990
* Ronen Bergman, '''Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted .Assassinations''', [[Random House]], January 23, 2018

</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי}}
* {{רשתות חברתיות}}
* [http://www.intelligence.org.il אתר המ.ל.מ. - המרכז למורשת המודיעין], להנצחת חללי קהילת המודיעין
* {{הארץ|[[יוסי מלמן]]|את מי נחסל הבוקר|1.1503009|18 בפברואר 2005}}
* {{ישראל היום|[[נדב שרגאי]]|מכירת חיסול|5358|5 בפברואר 2010}}
* {{הארץ|ניר מן|האנטנה ששירתה את המוסד בראשית ימיו הופכת לאנדרטה לימים אחרים|1.1218669|26 באוגוסט 2010}}
* {{nrg|ערן אלדר|דמיון חופשי: הספר שמפרק את מיתוס המוסד|391/357|9 באוגוסט 2012|47|2}}
* {{nrg|[[אריק בנדר]]|אנשי המוסד המצטיינים: "יותר טובים מ'סקייפול'"|422/211|13 בדצמבר 2012|1|2}}
* {{סרטונים}} {{נענע10|[[אלון בן דוד]]|מבעד לצללים: האם המוסד מוריד פרופיל?|984386|14 ביוני 2013||news}}; במקור, כתבה מתוך "[[שישי (תוכנית טלוויזיה)|שישי]]", [[חדשות 10]]
* [[יוסי מלמן]] ודן רביב, [http://israelilifeusa.com/security_and_terror/729 פרסום בלעדי: המתנקשים; פרק מספרם החדש של יוסי מלמן ודן רביב על מלחמות הצללים של המוסד הישראלי], אתר "'''israeli life usa'''",{{כ}} 18 בספטמבר 2012
* {{ספר זמין ברשת}} [[מאיר דגן]], ''' 'המוסד': החזון והמציאות''' (עמ' 20–21) ושמעון אביבי, '''רשות מרכזית למודיעין בחוץ לארץ - הקמת 'המוסד'''' (עמ' 36–41), בספר: [[עמוס גלבוע]] ו[[אפרים לפיד]] (עורכים), '''[https://web.archive.org/web/20150924035409/http://www.intelligence.org.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=26391 מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים]''', [[ידיעות ספרים]], 2008
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 189: יעלי – לוחמת המוסד|2017/05/09|פרק-189-יעלי-לוחמת-המוסד}}
* בעקבות פרסום [https://www.yadvashem.org/he/archive/about/our-collections/mossad-documents.html המחקר על מאמצי המוסד במרדף אחר פושעים נאצים]:
** [[יוסי חן|יוסי חן (חיניץ)]], [https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/he/archive/mossad-documents/amal-meser.pdf '''המרדף אחרי פושעי מלחמה נאציים: היערכות המטה: "עמל", "מסר" ו"עמל-מסר"'''], פרסום מחלקת היסטוריה של [[המוסד]] באתר [[יד ושם]], 2007
** יוסי חן (חיניץ), [https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/he/archive/mossad-documents/nazi-war-criminals.pdf '''נשיאים ורוח וגשם אין: בעקבות פושעי מלחמה נאציים שלא באו על עונשם'''], פרסום מחלקת היסטוריה של [[המוסד]] באתר [[יד ושם]], 2007
** יוסי חן (חיניץ), [http://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/he/archive/mossad-documents/mengele.pdf '''חיפוש המחט בערימת השחת: בעקבות "רופא המוות" מאושוויץ - יוזף מנגלה'''], פרסום מחלקת היסטוריה של [[המוסד]] באתר [[יד ושם]], 2007
** {{מעריב אונליין|יוסי מלמן|מראש הגסטפו ועד מנגלה: כך כשל המוסד במרדף אחר בכירים נאצים|/news/military/Article-598128|25 באפריל 2023}}
** {{מעריב אונליין||תכניות ההתנקשות הדרמטיות והתקלות שבדרך: הנאצים שנמלטו מהמוסד|/news/military/Article-598266|6 בספטמבר 2017}} - כתבת המשך
** {{ynet|סער הס|רשימת החיסול נחשפת: הנאצים שחמקו מהמוסד|5013728|9 בספטמבר 2017}}
** {{הארץ|עופר אדרת|פושעים נאציים בשירות המוסד|00000188-4390-dc2a-a798-f79be4a50000|24 במאי 2023}}
* {{ידיעות אחרונות|אמיר שואן, אמירה לם|לוחמות הצללים|5056295|13 בדצמבר 2017}}
* {{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|לסרט על המבצע באיראן יקראו "כהן והנועזים"|journalists/Article-636730|5 במאי 2018}}
* [[יגאל בן-נון]], [http://www.misdar-jabo.org/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no&SiteName=misdar&ItemID=685735363&ValuePage=Card2 "איש לח"י שארגן קורס ראשון לאנשי שירות הביטחון המרוקני"], [[האומה]] (הגיליון החדש), גיליון 221, פברואר 2021, עמודים 43–49
* {{בריטניקה}}
* {{סרטונים}} '''[https://www.youtube.com/watch?v=lBg7-winGnM&feature=youtu.be בראש של המוסד] - מי יכול להיות לוחם מוסד?''', בערוץ [[כאן 11]], דצמבר 2020
* אופק רימר, [https://strategicassessment.inss.org.il/wp-content/uploads/2020/10/מגלים-טפח.pdf מגלים טפח, מגלים טפחיים: הזדמנויות וסיכונים בחשיפות המודיעין של ישראל], עדכן אסטרטגי, כרך 23, גיליון 4, [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], אוקטובר 2020, עמודים 95–100.
* [[אמיר אורן]], [https://theliberal.co.il/בתחבולות-תעשה-לך-מאת-אמיר-אורן/ על החיפוש של ראשי המוסד לדורותיהם אחר תהילה אישית], [[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]], 07.07.2021
* [https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/Mabat_Malam_85_internet.pdf 70 שנה למוסד - גיליון מיוחד א'], '''[[מבט מל"מ]]''' 85, דצמבר 2019
* [https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/86_to_WEB.pdf 70 שנה למוסד - גיליון מיוחד ב'], מבט מל"מ 86, אפריל 2020
* [https://www.intelligence-research.org.il/editor/assets/032-035.pdf "הברית הסיגינטית" בין המוסד ל-8200], [[המרכז למורשת המודיעין#פרסומים|מודיעין - הלכה ומעשה]], גיליון 7: שילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין בישראל, נובמבר 2021, עמודים 32–35
* {{מבט מל"מ|א'|"מסמכים מספרים" את ההיבטים הארגוניים: עוד זווית ראייה על "המוסד" בראשית הדרך|mm93|55|פברואר 2023}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263283005171|ישראל, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{קהילת המודיעין הישראלית}}
{{ארגוני ביון לאומיים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:המוסד|*]]
[[קטגוריה:קהילת המודיעין הישראלית]]