הסכם קרלוביץ – הבדלי גרסאות

המשא ומתן בהסכם קרלוביץ

הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה) לאימפריה העות'מאנית.^{[דרושה הבהרה]}

הסכם זה סיים את הסכסוך המזוין בין שתי המדינות בשנים 1683–1697, אשר הוכרע צבאית לטובתה של אוסטריה בקרב זנטה ב-11 בספטמבר 1697. בעקבות קונגרס בן חודשיים בין האימפריה העות'מאנית מצד אחד והליגה הקדושה של 1684 מהצד השני, נחתם ההסכם ב-26 בינואר 1699.

במסגרת ההסכם נאלצו העות'מאנים לעשות ויתורים טריטוריאליים נרחבים:

• רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלבוניה נמסרו לאוסטריה.
• פודוליה הועברה לשליטת פולין.
• דלמטיה ומוראה (הפלופונסוס של ימינו) נמסרו לוונציה.

הסכם קרלוביץ סימן את תחילת סופה של ההגמוניה העות'מאנית בדרום-מזרח אירופה, ואת הפיכתו של בית הבסבורג לכוח הדומיננטי באזור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסכם קרלוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.