הסכם קרלוביץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ מיון חדש לקטגוריה:הסכמי שלום במאה ה-17: "קרלוביץ" באמצעות HotCat |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:הרפובליקה של ונציה]] |
[[קטגוריה:הרפובליקה של ונציה]] |
||
[[קטגוריה:האימפריה הרומית הקדושה: אמנות והסכמים|קרלוביץ]] |
[[קטגוריה:האימפריה הרומית הקדושה: אמנות והסכמים|קרלוביץ]] |
||
[[קטגוריה:הסכמי שלום במאה ה-17]] |
[[קטגוריה:הסכמי שלום במאה ה-17|קרלוביץ]] |
||
גרסה מ־22:10, 25 באוקטובר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Karlovački mir ,Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Sremski Karlovci ,Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית.
הסכם זה סיים את מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) אשר הוכרעה צבאית לטובתה של אוסטריה כבר בקרב זנטה (אנ') ב-11 בספטמבר 1697. בעקבות קונגרס בן חודשיים בין האימפריה העות'מאנית מצד אחד והליגה הקדושה של 1684[1] מהצד השני, נחתם ההסכם ב-26 בינואר 1699.
במסגרת ההסכם נאלצו העות'מאנים לעשות ויתורים טריטוריאליים נרחבים:
- רובה של הונגריה, טרנסילבניה וסלאבוניה נמסרו לאוסטריה.
- פודוליה הועברה לשליטת פולין.
- דלמטיה ומוראה (הפלופונסוס של ימינו) נמסרו לוונציה.
הסכם קרלוביץ סימן את תחילת סופה של ההגמוניה העות'מאנית בדרום-מזרח אירופה, ואת הפיכתו של בית הבסבורג לכוח הדומיננטי באזור.
קישורים חיצוניים
- הסכם קרלוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ קואליציה של האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד של פולין-ליטא, רפובליקת ונציה ופטר הגדול, הצאר של רוסיה
