משה סער
 | |
| לידה |
5 בדצמבר 1935 (בן 88) ראדיביליב, הרפובליקה הפולנית השנייה, כיום באוקראינה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1948 |
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | סימי |
| בן או בת זוג |
צפרא סער  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1955–1982 (כ־27 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים  מלחמת לבנון הראשונה | |
  | |
משה סער (סימי) (נולד ב-5 בדצמבר 1935) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. שירת כטייס קרב, פיקד על שתי טייסות קרב במלחמת ההתשה ושימש מפקד כנף בחיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סער נולד בעיירה ראדיביליב (בפולנית Radziwiłłów ובאוקראינית Радивилів) שבפולין (כיום אוקראינה) בשם משה סימיגרן, ושרד כילד את השואה. לאחר המלחמה ופטירתו של אביו, שמחה סימיגרן, העפיל עם משפחתו (אמו מלכה, אביו החורג משה ואחיו בני) לארץ ישראל באוניית המעפילים "מולדת". האונייה נתפסה על ידי הבריטים והם הוגלו למחנות המעצר בקפריסין (מחנה 67). ביולי 1948 עלו מקפריסין לארץ באונייה "עצמאות". בארץ שוכנו במעברת כפר ברנדייס (ליד חדרה) ומשם הועברו לשכונת ואדי ג'מאל בחיפה (עין הים). שם, התגוררה המשפחה כשנה ולאחריה עברה לדירה בשכון עולים בקריית חיים שם למד בבית ספר מקצועי "עמל". לאחר סיום לימודיו עבד בבוקר במפעל "המגפר" והשלים את בחינות הבגרות בבי"ס "אליאנס" בחיפה. אביו החורג, משה פיטקוביץ, עבד בעבודות דחק וכנגר בחברת "העוגן" במספנות חיפה. אמו, מלכה פיטקוביץ, עבדה כאחראית מטבח בבית ספר.
סער התגייס לצה"ל בשנת 1955 וב-1957 סיים את קורס טיס מס' 23 כחניך מצטיין והוצב בקורס אימון מתקדם בטייסת 113. לאחר מכן עבר לשרת בטייסת 109 (טייסת מיסטר בבסיס רמת דוד) ובהמשך עשה הסבה למטוסי ווטור ושירת בטייסת 110 בין היתר בתפקיד סמ"ט א' והדריך בבית הספר לטיסה.
בשנת 1966 סיים למודיו בפו"מ והוצב כראש מדור במטה חיל האוויר בהצבת חירום שירת כטייס קרב בטייסת 110. עם פרוץ מלחמת ששת הימים הוביל במסגרת מבצע מוקד את מבנה התקיפה הראשון של בסיס בני סואף במצרים עילית כשנווטו הוא עלי מלצר (ענבר). בהפצצה הושמדו שמונה מפציצי טופולב Tu-16, כרבע מכוח המפציצים האסטרטגיים של חיל האוויר המצרי. בגיחתו הבאה באותו יום הוביל מבנה תקיפה לשדה התעופה דמייר בסוריה כשנווטו הוא אורי טלמור. בגיחה נוספת הוביל מבנה לתקיפה השנייה של שדה התעופה H-3 בעיראק.
לאחר מלחמת ששת הימים, בדצמבר 1967 מונה למפקד טייסת 116, טייסת מטוסי מיסטר. בדצמבר 1969 מונה למפקד טייסת 102 (מטוסי סקייהוק), שמפקדה הקודם ניסים אשכנזי נפל בשבי המצרי. סער עשה הסבה לסקייהוק ופיקד על הטייסת עד דצמבר 1970. בתקופה זו הוביל את הטייסת למבצעים רבים במלחמת ההתשה. בהמשך שירותו שימש בתפקיד מפקד טייסת תעופה וסגן מפקד בסיס חצרים.
במאי 1973 מונה למפקד כנף 15 ובמלחמת יום הכיפורים טס בהצבת חירום בטייסת 102. בספטמבר 1974 הקים את מנהל בקרת איכות ובטיחות (מבק"א) במטה חיל האוויר ושירת בתפקיד במשך ארבע שנים והשתחרר מצה"ל בדרגת אל"ם בשנת 1982.
לאחר שחרורו הצטרף למנהלת פרויקט הלביא בתעשייה האווירית, סיים תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן והמשיך ללימודי תואר שני וכיום עובד כיועץ לארגונים עסקיים בתחום מערכות אבטחת איכות.
סימי נשוי לצפרא סער (לבית ליכטמן) ולהם שני ילדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דני שלום, כרעם ביום בהיר, מבצע "מוקד" – כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 345-353, 498-500, 572-575
- דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), אוויר - פרסומי תעופה, עמ' 133, 368, 556
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדי בסיס שדה דב 
| |
|---|---|
|